אגריפס הראשון

אגריפס הראשון
Ηρώδης Αγρίππας Α΄
לידה 11 או 10 לפנה"ס
פטירה 44
קיסריה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קיפרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך יהודה והגליל והבשן
→ ארכלאוס אתנארך על יהודה, שומרון ואדום, פיליפוס טטרארך על הבשן, הורדוס אנטיפס טטרארך על הגליל והפראיה, שלומית שליטה על הערים יבנה, אשדוד ופצאליס
אגריפס השני, מלך על מספר ערים בגליל ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס;[1][2] 11 או 10 לפנה"ס[3] – מרץ 44[4]) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס. שלט משנת 37 עד מותו בקיסריה בשנת 44 לספירה. בזכות קשריו הטובים וקרבתו לקיסרי השושלת היוליו-קלאודית הצליח לאחד מחדש את ממלכת סבו הורדוס תחת שלטון יהודי, ובעיני חז"ל מצטיירת דמותו באור חיובי.[5]

מטבע עם דיוקנו של אגריפס הראשון

תולדות חייו

ראשית דרכו

אגריפס נולד ככל הנראה בממלכת יהודה. מצד אביו אריסטובולוס היה נכדו של הורדוס ומרים החשמונאית. אמו ברניקי הייתה בתה של שלומית אחות הורדוס וקוסטובר מושל אדום. אגריפס נקרא על שמו של מרקוס ויפסניוס אגריפה שהיה חתנו של הקיסר אוגוסטוס ושליט המזרח מטעמו ובתוקף תפקידו היה מקורב להורדוס. היו לו שני אחים, הורדוס (מלך כלקיס) ואריסטובולוס הצעיר, ושתי אחיות, הרודיאס ומרים.[6] אחיו הורדוס היה גדול ממנו בשנים, ונראה שגם הרודיאס נולדה לפניו, אך סביר שאריסטובולוס היה צעיר ממנו.[7] בגיל שלוש התייתם אגריפס מאביו, לאחר שאביו ודודו אלכסנדר הוצאו להורג על ידי הורדוס באשמת קשירת קשר כנגד המלך.

משפחתו של אגריפס חייתה תחת הגנתו של הורדוס, אולם בשנת 5 לפנה"ס החליטה אמו ברניקי לקחת את משפחתה ולעבור להתגורר ברומא. ברומא אגריפס התחנך בחצר הקיסרית, כפי שהיה נהוג אצל בני מלוכה ממדינות החסות של רומא, כך שייתכן שאוגוסטוס החשיב את אגריפס ואחיו כיורשים פוטנציאליים לממלכת הורדוס. אגריפס נלקח תחת חסותה של אנטוניה הצעירה, שהייתה אחת מהנשים הבולטות ביותר בתקופת הקיסרות המוקדמת, והתחנך יחד עם בנה קלאודיוס (לימים הקיסר הרומי) ועם דרוסוס, בנו של טיבריוס, שהיו בני גילו והפכו לחבריו הקרובים.

לאחר מותה של ברניקי, בערך בשנת 23, החל אגריפס לחיות חיי בזבזנות שגרמו לו לשקוע בחובות כבדים. באותה תקופה הוא נישא לבת דודתו קיפרוס,[8] בתם של שלומציון (אחות אריסטובולוס אביו) ופצאל בן פצאל.[9]

הסתבכותו בחובות הביאה את אגריפס לחזור ליהודה, ככל הנראה בין השנים 28–30. תחילה הוא התגורר כנראה במעלתא (או תל מלחתה, תל אל-מילח) שבאדום, שם תכנן להתאבד בקפיצה ממגדל, אולם אשתו שלחה מכתבים אל אחותו הרודיאס, שהייתה נשואה לדודם הורדוס אנטיפס טטרארך הגליל, בהם ביקשה את עזרתם. הרודיאס ואנטיפס נענו לבקשה ואגריפס התמנה לאגרונומוס (מפקח השוק) של טבריה. הייתה זאת נפילה רבתי במעמדו של אגריפס שהיה רגיל להתהלך כבן בית אצל שועי העולם ברומא והפך לפקיד זוטר העובד בשביל מושל זוטר בפרובינקיה קטנה וחסרת חשיבות. זאת ככל הנראה הייתה הסיבה לכך שהוא לא הסתדר במשרתו החדשה ועזבה כעבור זמן קצר.[10]

מינויו של חברו לוקיוס פומפוניוס פלאקוס בשנת 32 למושל סוריה פתחה בפני אגריפס אפשרות לשדרוג מעמדו והוא עבר לחצר הנציב באנטיוכיה שם קיבלוהו בזרועות פתוחות. נוכחותו של אגריפס בחצר הנציב עוררה את איבתו של אחיו אריסטובולוס הצעיר, שגם הוא שהה שם, והוא פעל לסכסך ביניהם. הוא דיווח לפלאקוס על שוחד שאגריפס לקח מפרנסי העיר דמשק כדי שיפעל אצל הנציב ליישב לטובתם סכסוך גבולות שהיה לעיר עם צידון. בעקבות התגלות השוחד אגריפס נאלץ לעזוב את סוריה ולחזור לנדודיו.[11]

אגריפס הצליח ללוות כספים כדי לחזור לרומא. הוא שכר אונייה והתכוון לצאת לרומא מנמל אנתדון אולם נעצר שם על ידי פקיד האוצר הרניוס קאפיטו בעוון חוב של 300 אלף דרכמות לאוצר הקיסרי. אגריפס הצליח להימלט ממאסרו והפליג עם משפחתו לאלכסנדריה, שם הצליח להשיג הלוואה מאלכסנדר האלברכוס שהיה ראש הקהילה היהודית של אלכסנדריה. ככל הנראה אלכסנדר, שהיה מנהל הנכסים של אנטוניה במצרים, פעל על פי הוראותיה של אנטוניה. אגריפס עשה את דרכו עם הכסף לאיטליה, בעוד קיפרוס והילדים חזרו ליהודה.

עם הגיעו של אגריפס לרומא בשנת 34, הוא מחק את חובו לאוצר והתקבל מחדש לחצר הקיסר. באותה שנה נפטר דודו פיליפוס שהיה טטרארך הבשן. מכיוון שלא הותיר צאצאים שיכלו לרשת את מקומו נותר לטיבריוס להחליט מה יעשה עם שטח שלטונו והוא בחר לספח את נחלתו באופן זמני לסוריה. ככל הנראה מטרתו של טיבריוס הייתה להמליך את אגריפס בעתיד על נחלת דודו. רושם זה מתחזק מן העובדה שטיבריוס פקד עליו להיות בן הלוויה של נכדו גמלוס, שהיה אחד מן המועמדים לרשתו. אולם אגריפס התעלם מהפקודה הזאת ובמקום זאת העדיף לקשור קשרים עם מתחרהו קליגולה.

עיקר עיסוקו של אגריפס ברומא היה בטיפוח ידידותו עם קליגולה מתוך ציפייה למותו הקרב של הקיסר הישיש ולעלייתו של קליגולה לשלטון. ציפייה זאת סיבכה את אגריפס בצרות - אחד מעבדיו המשוחררים שמע את שיחתו עם קליגולה בה הביע תקווה למותו הקרב של הקיסר ולעליית חברו לשלטון. כאשר אותו עבד משוחרר נעצר בעוון גנבת בגדיו של אגריפס הוא הלשין עליו בתקווה לנקות את עצמו מצרתו.

תחילה דחה טיבריוס את ההכרעה בעניין, אולם בעקבות הפצרותיו של אגריפס ואנטוניה הוא שמע את עדותו של העבד המשוחרר והחליט לפסוק כנגד אגריפס. אגריפס נכלא,[12] אולם טיבריוס התייחס אליו במתינות מכיוון שהעונש הנהוג בתקופה זאת על ביזוי הפרינקפס היה מוות.

בתקופת שלטונו של קליגולה

דיוקנו של אגריפס הראשון על מטבע
דיוקן קליגולה על מטבע של אגריפס

תקופת מאסרו של אגריפס הייתה נוחה וקלה, ככל הנראה כתוצאה מהתערבותו של מאקרו, שהיה מפקד המשמר הפרטוריאני וכמו אגריפס ידידו של קליגולה. כאשר טיבריוס נפטר כעבור שישה חודשים בשנת 37, קליגולה לא שכח את ידידו, שחררו מכלאו,[12] המליך אותו על שטחיו של דודו פיליפוס, ובנוסף נתן לו את הטטראכיה של ליסניאס (שטח הממוקם בין דמשק לכלקיס). כמו כן אגריפס קיבל דרגת פראיטור לשם כבוד, ואת הזכות להיקרא "מלך ידיד ובעל ברית של העם הרומאי" ו"ידידו של קיסר".

אגריפס נשאר בחצר הקיסר ברומא עד שנת 38 שבה נסע לארץ ישראל כדי לארגן את ממלכתו. במסעו לארץ ישראל עבר באלכסנדריה, שם הקהילה היהודית המקומית קיבלה את המלך היהודי בהתלהבות, דבר שהצית פרעות ומלחמה בין היהודים לאוכלוסייה ההלניסטית.[13] גם עם הגיעו לממלכתו הוא התקבל באהדה על ידי התושבים המקומיים.

הגעתו של אגריפס לארץ ישראל עטור בכתר מלכות העלתה את קנאת אחותו הרודיאס, מכיוון שאגריפס היה לפני שנים מעטות לא יותר מפקיד שכפוף לבעלה ועכשיו הפך לבכיר ממנו בדרגתו. הרודיאס שכנעה את בעלה לצאת לרומא ולבקש מעמד דומה לזה של אחיה. אגריפס, שהבין את הסכנה שנשקפת למעמדו הרם, נקט בצעדי מניעה והאשים את הורדוס אנטיפס בכך שנמנה בעבר עם חבריו של סיאנוס, שהוצא להורג בשנת 31 בעוון קשר כנגד הקיסר, וחמור מכך - שעשה יד אחת עם האימפריה הפרתית כנגד רומא. קליגולה בחר להאמין להאשמות, הגלה את אנטיפס ומסר את שטחיו לשלטונו של אגריפס.

מלבד העובדה שממלכתו והכנסתו של אגריפס הוגדלו בצורה משמעותית, היה בכך איתות שקליגולה החשיב את ידידו כמי שראוי למלוך על כל ממלכת סבו. אם בהענקה של שטחי פיליפוס משל אגריפס על אוכלוסייה נוכרית שהייתה חסרת כל קשר אליו, בהענקת שטחיו של אנטיפס עבר אגריפס למלוך על אוכלוסייה שהייתה ברובה יהודית. רושם זה מתחזק מכיוון שלאגריפס ניתנה זכות המינוי של הכהנים הגדולים ובית המקדש הופקד תחת פיקוחו. בעוד שנראה שיהודה הפכה באופן זמני לחלק מהפרובינקיה של סוריה, ייתכן שהיה בכך ניסיון להימנע מהחיכוך בין הנציבים לאוכלוסייה היהודית שאפיין את ימי נציבותו של פונטיוס פילאטוס.

בניהול העניינים בממלכתו הוא נקט בגישה שמרנית וניסה לחזור למדיניות שהייתה נהוגה בימי סבו. הוא מינה את שמעון קנתרס מבית ביתוס לכהן גדול ואת סילאס למפקד צבאו. כמו כן העלה מתנות לבית המקדש, מימן קורבנות של נזירים וויתר על מס לתושבי ירושלים. כגמול על פעולותיו אלה יש לשער שהוא התקבל בעיר בהתלהבות ובאהדה.

ככל הנראה לאחר שנה בארץ ישראל חזר אגריפס לרומא, שם שהה בחצרו של הקיסר והיה אחד היועצים החשובים שלו. אגריפס היה אחד מהמלכים ההלניסטים שליוו את קליגולה במסעו בגאליה וגרמניה בחורף 40/39 ונוכחותו הייתה לצנינים בעיני העם והסנאט, שסברו שהוא מהווה השפעה שלילית על קליגולה.[14]

משהקימו התושבים ההלניסטים ביבנה מזבח לפולחן הקיסר, הרסו אותו התושבים היהודים במקום. הדבר דווח לקליגולה, והוא הורה בכעסו על הקמת פסל לכבודו בבית המקדש בירושלים. פקודתו גרמה לזעזוע גדול ביהודה ועוררה התנגדות גדולה, לכן הוטלה על פובליוס פטרוניוס מושל סוריה המשימה להקים את הפסל. פטרוניוס שהבין שהתעקשות על הצבת הפסל תגרום למלחמה עם היהודים נקט בצעדים לעיכוב הקמת הפסל. אגריפס, ששהה בחצר הקיסר ברומא, לקח חלק במגעים לביטול הפקודה של קליגולה ואף הצליח לשכנעו לבטלה, אולם לפי גרסה אחרת קליגולה חזר בו מהביטול[15] והפקודה התבטלה רק עם הירצחו בשנת 41.

בתקופת שלטונו של קלאודיוס

הכאוס שלט ברומא לאחר רציחתו של קליגולה, לא היה ברור מי ירש אותו או אף אם משטר הפרינקפס ימשיך להתקיים. הסנאט היה מפולג בעוד הצבא הכתיר את קלאודיוס כקיסר, אגריפס שימש כבורר במחלוקת והיה שליחו של קלאודיוס כלפי הסנאט והוא זה ששכנע את הסנאט לקבל את הכתרתו של קלאודיוס.

לאחר הכתרתו קלאודיוס הגדיל את ממלכתו של אגריפס וסיפח את יהודה אליה, כך שאגריפס מלך על ממלכה השווה בגודלה פחות או יותר לזו של סבו הורדוס, כמו כן לאגריפס הוענקה דרגת קונסול של כבוד.[16]

אגריפס לא יצא לממלכתו החדשה מיד ונשאר זמן מה ברומא שם פעל לטובתם של יהודי התפוצות, הוא הצליח לרכך פקודה של קלאודיוס לגירושם של יהודי רומא ושידל את קלאודיוס להוציא פקודה המבטיחה את זכויותיהם הדתיות של יהודי אלכסנדריה בפרט ויהודי התפוצות בכלל. כמו כן הוא השתתף במשפטם של שונאי ישראל אלכסנדרונים ברומא.[17]

מלך יהודה

מטבע של אגריפס מירושלים

אגריפס חזר לממלכתו בשנת 41/42, במלכותו הוא המשיך את מדיניותו שנועדה לחזור לימי הורדוס, כמו הורדוס הוא מינה והוריד כהנים גדולים כדי למנוע מהם צבירת כוח והשפעה שיכלה לאיים עליו. בניגוד לשאר השליטים מבית הורדוס, אגריפס השכיל לקנות את אהדת העם בגילויי האדיקות הדתית שלו. למרות זאת, נראה שחלק מהעם המשיך להתנגד לבית הורדוס ואף ראה בהם יהודים לא כשרים.

לפי יוסף בן מתתיהו, אגריפס אהב לשהות בירושלים,[18] אולם לדעת דניאל שוורץ, ניסוח זה ועדויות אחרות, מצביעים על כך שמושבו הקבוע היה ככל הנראה בקיסריה.[19] אגריפס לא הזניח את קשריו עם האוכלוסייה הנוכרית, הוא בנה בניינים וקישט ערים הלניסטיות ברחבי ממלכתו, היה פטרונם של משחקים והעלה תרומות לביירות, הליופוליס (בעלבכ שבלבנון) ואתונה. אולם למרות כל החסדים שהעניק לנתיניו הלא יהודים הם עדיין סלדו ממנו וראו בו מלך יהודי.[20]

מממלכת אגריפס

אגריפס רדף כמה מראשי הכנסייה הנוצרית הצעירה ונודע במדיניותו הקשוחה כלפי הנוצרים. הוא היה אחראי להוצאתו להורג של השליח יעקב בן זבדי והתכוון להוציא להורג גם את פטרוס, אולם הלה הצליח להימלט מירושלים מבעוד מועד. ככל הנראה רדיפתו של אגריפס את הכנסייה לא נבעה ממניע דתי, אלא מכך שהייתה קיימת תסיסה משיחית בכנסייה שאיימה לערער את הסדרים המדיניים בממלכה, והשליחים שאגריפס רדף היו מעורבים במהומות משיחיות.

החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל.

אגריפס גם כינס מפגש של חמישה מלכים אזוריים: אחיו הורדוס מלך כלקיס, אנטיוכוס הרביעי מלך קומגנה, שמשגרם מלך אמסה, קוטיס מלך ארמניה הקטנה ופולמון השני מלך פונטוס. כמו כן הוא החל בבניית חומה שלישית מסביב לירושלים, שעל פי יוסף בן מתתיהו אם הייתה מושלמת הייתה הופכת את העיר לבלתי ניתנת לכיבוש. פעולותיו לא מצאו חן בעיניו של מושל סוריה ויביוס מרסיוס שהאשים אותו בחתירה כנגד שלטון רומא, הוא פקד על פיזור הכינוס והפסקת בניית החומות.

ככל הנראה לא הייתה כל כוונת מרידה בפעולותיו של אגריפס, כינוס המלכים היה מעין "מפגש מחזור" של מלכי חסות שכולם הומלכו על ידי קלאודיוס והיו קשורים בקשרי משפחה ובריתות נישואים, בעוד שבניית החומות נבעה מניסיונו להשיג יוקרה יותר מאשר ביצור בירתו לקראת מלחמה. ככל הנראה האשמותיו של מרסיוס נבעו מקנאתו באגריפס, באופן מסורתי מושל סוריה היה האיש החזק של רומא במזרח וככל הנראה הוא הרגיש שאגריפס, שמשל בשטח שלא מזמן היה כפוף לנציבות סוריה והיה בעל קשרים ענפים בחצר הקיסר ברומא, חותר תחת מעמדו הבכיר כאיש הראשון של רומא במזרח.

על המטבעות שטבע אגריפס, מופיעה דמות דיוקנו שלו או דיוקנו של הקיסר הרומי, אולם רק על המטבעות שנועדו לשימוש באזורים הלא-יהודיים של ממלכתו. על המטבעות שנועדו לשימוש על ידי נתיניו היהודים, מופיע דגם האפיריון במקום הדמויות האנושיות.[21]

אגריפס נפטר ממחלה במרץ 44,[4] בשעה שנכח ב"משחקים האיסאקטיים" ("איסאקטיון", משחקים "בדמות המשחקים האקטיים") שיסד הורדוס בקיסריה לציון ניצחונו של אוגוסטוס בקרב אקטיום (31 לפנה"ס) ונערכו מדי ארבע שנים.[22] אולם יש הסבורים, שאגריפס מת כתוצאה מהרעלה מכוונת.[23] לדברי יוסף בן מתתיהו, הוא מת בשנה ה-54 לחייו ובשנה השביעית למולכו (מאז שנת 37).[24] עם זאת, לפי המניין במטבעות שטבע, הוא הגיע לשנת מלכותו השמינית.[25] הוא הותיר אחריו בן אחד, אגריפס השני (בן נוסף, דרוסוס, נפטר כשהיה ילד), ושלוש בנות, ברניקי, מרים ודרוסילה.[26] הארכאולוג גבריאל ברקאי הציע כי אגריפס ואשתו נקברו במצבת הקבורה המונומנטלית המכונה יד אבשלום שבנחל קדרון, וכי בני משפחתו נקברו במערה הסמוכה.[27]

לאחר מותו של אגריפס, בוטלה עצמאותה הסמלית של יהודה והיא סופחה מחדש ושבה להיות פרובינקיה רומאית.[28]

אישיותו, תדמיתו ומורשתו

מבחינת אישיותו אגריפס היה רומאי לחלוטין, הוא התחנך בחצר הקיסר משחר ילדותו עד היותו אדם בוגר ותקופה זאת עיצבה את עולמו התרבותי. במשך כל שהייתו ברומא אין כל עדות שהיה לו איזשהו קשר עם הקהילה היהודית בעיר.[29] אף על פי שבבגרותו הוא הראה שיקול דעת ודאגה לאחיו היהודים הוא עדיין נשאר רומאי באורחות חייו ואפילו בזמן מלכותו, והוא אימץ לעצמו מספר מנהגים אליליים וייתכן שאף ייסד פולחן לעצמו בקרב תושבי הממלכה הנוכרים.

למרות אישיותו הרומאית אגריפס זכה להיות השליט היחיד מבית הורדוס שנזכר בחיוב בזיכרון הקולקטיבי של האומה היהודית, תקופת מלכותו נחשבת למרווח נשימה והקלה משלטונם הקשה של הנציבים תאבי הבצע והחמסנים. אולם בסופו של דבר שלטונו הקצר של אגריפס על יהודה הייתה אפיזודה חולפת שלא מנעה את ההתנגשות בין היהודים לרומאים כשלושים שנה אחרי מותו, אירועי המרד הגדול מראים עד כמה היה חסר אדם כמו אגריפס שהיה בעל אוזן קשבת אצל השלטונות הרומאיים ויכול היה לפשר בינם לבין היהודים.

בספר "מעשי השליחים" בברית החדשה, אגריפס קרוי "הורדוס".[30] כינוי זה מופיע רק במקור אחד נוסף, על גבי מטבע המכנה אותו "הורדוס אגריפס". אולם "מעשי השליחים" הוא המקור היחיד שבו מכונה אגריפס "הורדוס" בלבד, ללא תוספת שמו האמיתי. הוא נקרא שם כך כדי ליצור הקבלה בינו לבין שאר השליטים מבית הורדוס שרדפו את הכנסייה.[31] ככל הנראה רדיפתו את השליחים האיצה את התהליך בתוך הכנסייה של מעבר מפעילות בארץ ישראל בקרב יהודים להפצת בשורת הנצרות בקרב אומות העולם בתבל.

כתובת מאתונה שנחקקה לכבוד ברניקי עקב "דאגתה" לעיר, מכנה אותה "בת אגריפס המלך".[32]

בנו, אגריפס השני (28–95 לספירה), היה השליט היהודי האחרון מצאצאי החשמונאים.

הסופר שאול טשרניחובסקי כתב ב-1943 סיפור על ימיו האחרונים של המלך אגריפס הראשון. הסיפור לא פורסם יותר במסגרת כתביו של טשרניחובסקי אם כי תורגם לאנגלית.[33]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגריפס הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שוורץ, עמ' 47, הערה 1: ה-praenomen "מרקוס" אינו נזכר במקורות, "אבל ברור שהיה לו praenomen, והואיל ושם בנו הוא מרקוס יוליוס אגריפס, ושמו דומה לשם אביו בשני מרכיביו האחרים, נהוג להניח שכך גם המצב לגבי 'מרקוס'".
  2. ^ שוורץ, עמ' 48: שלושת שמותיו של אגריפס מביעים את קשריו של סבו הורדוס, עם ראשי השלטון ברומא: "מרקוס" מזכיר את קשריו למרקוס אנטוניוס, שהיה אחראי להכתרתו למלך יהודה (ואולי ניתן על שמו של מרקוס ויפסניוס אגריפה); "יוליוס" מנציח את יוליוס קיסר, שהעניק אזרחות רומית לאנטיפטרוס אבי הורדוס (אם כי השם "יוליוס" היה גם ה-gens של אוגוסטוס, הקיסר ברוב תקופת שלטונו של הורדוס); ו"אגריפס" היה לזכרו של מרקוס ויפסניוס אגריפה, יד ימינו של אוגוסטוס וידידו של הורדוס, שביקר בירושלים בשנת 15 לפסה"נ ומת בשנת 12 לפסה"נ, שנה -שנתיים לפני לידתו של אגריפס.
  3. ^ על פי חישובי שוורץ, עמ' 47: "נולד בשנת 10/11 לפנה"ס", מכיוון ש"היה בשנתו ה-54 בשעת מותו" (קדמוניות היהודים יט, 350), "בשנת 43 או 44"; יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4, (כתבה: לאה רוט-גרסון), עמ' 73: "נולד בשנת 10 לפסה״נ".
  4. ^ 1 2 שוורץ, עמ' 217–218: אוסביוס מקיסריה קבע בחיבורו "על קדושי פלסטינה" (אנ'), כי "יום הולדתה של הטיכי הנערצת בקיסריה" חל ב-5 במרץ. הפילולוג אדוארד שוורץ (אנ'), שההדיר את חיבורו של אוסביוס, הניח "שזה תאריך ייסוד העיד בידי הורדוס, ושהוא גם קבע את משחקיו בתאריך זה (שהרי גם העיר, כמו המשחקים, נוסדה לכבוד הקיסר)", ועל בסיס הנחתו זו, יש להסיק "שאגריפס מת במארס". בהתאם לכך, חוקרים שונים הציעו את התאריך המדויק 10 במרץ, "שהרי הוא חלה ביום השני של המשחקים ומת אחרי חמישה ימים" (קדמוניות היהודים יט, 344, 350). לעומת זאת, על פי חישובי שוורץ, עמ' 123–125: אגריפס נפטר כנראה בתשרי שנת 43 ולכל המאוחר בינואר/פברואר 44. ראו גם: פרק שישי, סעיף א, עמ' 159; נספח שביעי: עוד לתאריך מותו של אגריפס, עמ' 214–218.
  5. ^ מיכאל גרינצויג, "אישים ומושגים בתקופת הורדוס" בתוך מ. נאור (עורך), המלך הורדוס ותקופתו: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, עידן 5, יד יצחק בן צבי, 1985, עמ' 202-200
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כח, פסקה א, סעיף 552.
  7. ^ שוורץ, עמ' 47–48.
  8. ^ שוורץ, עמ' 18: מלבד אצל יוספוס, קיפרוס "נזכרת אולי רק פעם אחת ביתר הספרות העתיקה". הערה 9: "נראה שהכוונה אליה בקטע משובש של פיליפוס איש תסלוניקה (אנתולוגיה יוונית ט, 778)".
  9. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ב, סעיף 131.
  10. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ב, סעיפים 150-147.
  11. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ג, סעיפים 155-150.
  12. ^ 1 2 דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 59, פרק 8, סעיף 2.
  13. ^ פילון האלכסנדרוני, נגד פלאקוס, פרקים חמישי-שישי; פרק שנים עשר, סעיף 103.
  14. ^ לדברי ההיסטוריון דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר נט, פרק כד, סעיף 1: "העם היה מוטרד מאד מהעובדה שאגריפס ואנטיוכוס מלך קומגנה היו יחד עמו, כמו שני מורי הטיראן" (תרגום מתוך: שוורץ, פרק שלישי, עמ' 79, הערה 2).
  15. ^ פילון האלכסנדרוני, המשלחת לגאיוס, פרקים 36–42, סעיפים 337-276.
  16. ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 60, פרק 8, סעיפים 3-2: לאחיו של אגריפס, הורדוס, קלאודיוס העניק את דרגת פראיטור ונסיכות. קלאודיוס "התיר להם להיכנס אל הסנאט ולבטא את תודתם אליו ביוונית".
  17. ^ פטר שפר, יודופוביה: גישות כלפי היהודים בעולם העתיק, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, הוצאת הקיבוץ המאוחד; מאנגלית: להד לזר, עמ' 204.
  18. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, סעיף 331.
  19. ^ שוורץ, עמ' 144.
  20. ^ שוורץ, עמ' 145.
  21. ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, מלכותו של אגריפס הראשון, עמ' 227.
  22. ^ שוורץ, פרק חמישי, סעיף א, עמ' 123–125.
  23. ^ גבריאל ברקאי, "יד אבשלום – קבר אגריפס הראשון מלך יהודה", עמוד 92.
  24. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, ח, ב, 350.
  25. ^ גבריאל ברקאי, "יד אבשלום – קבר אגריפס הראשון מלך יהודה", עמוד 91.
  26. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה ב, סעיף 132.
  27. ^ גבריאל ברקאי, "יד אבשלום – קבר אגריפס הראשון מלך יהודה", עמוד 93–94.
  28. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב', פרק 11, ו'
  29. ^ שוורץ, עמ' 51.
  30. ^ הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק י"ב, פסוקים 1–23: "בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס אֶת־יָדוֹ לְהָרַע לַאֲנָשִׁים מִן־הַקָּהָל" וכו'.
  31. ^ שוורץ, עמ' 133–134.
  32. ^ שוורץ, עמ' 145, הערה 104.
  33. ^ בכרמי אגריפס - סיפור היסטורי מאת שאול טשרניחובסקי על המלך אגריפס הראשון - המולטי יקום של אלי אשד, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏12 בדצמבר 2023
המלכים והשליטים מבית הורדוס
אגריפס השנייוליוס אגריפסהורדוס אנטיפסהורדוספיליפוס (בית הורדוס)ארכלאוס (מלך)
הורדוס (37 לפנה"ס - 4 לפנה"ס) | ארכלאוס (4 לפנה"ס - 6) | הורדוס אנטיפס (4 לפנה"ס - 39)
פיליפוס (4 לפנה"ס - 34) | אגריפס הראשון (37 - 44) | אגריפס השני (48 - 92)


מלכי ישראל ויהודה
מלכי ישראל המאוחדת שאול • אשבעל • דוד • שלמה
מלכי יהודה רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יהורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו
מלכי ישראל ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע
בית חשמונאי
שליטים מתתיהו הכהן • יהודה המכבי • יונתן הוופסי • שמעון התרסי • יוחנן הורקנוס הראשון
מלכים יהודה אריסטובולוס הראשון • יהונתן אלכסנדר ("ינאי") • שלומציון אלכסנדרה • הורקנוס השני • אריסטובולוס השני • מתתיהו אנטיגונוס השני
מלכי בית הורדוס הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני

Read other articles:

Eric Mabius

Eric MabiusMabius di Guantanamo Bay 2008LahirEric Harry Timothy Mabius22 April 1971 (umur 52)Harrisburg, Pennsylvania, A.S.AlmamaterSarah Lawrence CollegePekerjaanAktorTahun aktif1995–sekarangSuami/istriIvy Sherman ​(m. 2006)​Anak2 Eric Harry Timothy Mabius (lahir 22 April 1971), atau yang lebih kita kenal dengan nama Eric Mabius adalah seorang aktor asal Amerika Serikat. Ia terkenal berkat perannya sebagai Matt Addison dalam film Residen Evil: Genesi...

 

Markus Antonius

Patung Markus Antonius Markus Antonius (Roma, ± 14 Januari 83 SM - 1 Agustus 30 SM) merupakan politikus dan jenderal Romawi Kuno. Ia merupakan pendukung penting Julius Caesar sebagai jenderal dan administrator. Setelah pembunuhan Caesar, Antonius bergabung dengan Oktavianus dan Lepidus untuk membentuk Triumvirat Kedua. Pemerintahan ini berakhir pada tahun 33 SM dan Antonius membunuh diri bersama Kleopatra. Selama masa kekuasaan Julius Caesar, ia adalah salah satu jenderalnya dan pendukung ya...

 

Martine Pinville

Pour les articles homonymes, voir Pinville. Martine Pinville Martine Pinville, en septembre 2011. Fonctions Conseillère régionale de Nouvelle-Aquitaine En fonction depuis le 4 janvier 2016(8 ans et 3 mois) Élection 13 décembre 2015 Réélection 27 juin 2021 Président Alain Rousset Secrétaire d'État chargée du Commerce, de l'Artisanat, de la Consommation et de l'Économie sociale et solidaire 17 juin 2015 – 10 mai 2017(1 an, 10 mois et 23 jours) Président F...

العلاقات الكوبية الليسوتوية

العلاقات الكوبية الليسوتوية كوبا ليسوتو   كوبا   ليسوتو تعديل مصدري - تعديل   العلاقات الكوبية الليسوتوية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين كوبا وليسوتو.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارنة كوبا ليس...

 

Pietro Corsetto

Questa voce sull'argomento vescovi italiani è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Pietro Corsettovescovo della Chiesa cattolica  Incarichi ricopertiVescovo di Cefalù (1638-1643)  Natoa Palermo Nominato vescovo21 giugno 1638 da papa Urbano VIII Consacrato vescovo24 giugno 1638 dall'arcivescovo metropolita Biagio Proto de Rubeis Deceduto23 ottobre 1643 a Palermo   Manuale Pietro...

 

1973 European Athletics Indoor Championships – Women's long jump

1973 European Athletics Indoor ChampionshipsTrack events60 mmenwomen400 mmenwomen800 mmenwomen1500 mmenwomen3000 mmen60 m hurdlesmenwomen4 × 170 m relaywomen4 × 340 m relaymenwomen4 × 680 m relaymenField eventsHigh jumpmenwomenPole vaultmenLong jumpmenwomenTriple jumpmenShot putmenwomenvte The men's long jump event at the 1973 European Athletics Indoor Championships was held on 10 March in Rotterdam.[1][2] Results Rank Name Nationality Result Notes Diana Yorgova  Bulg...

Rogers Centre

Sports stadium in Toronto, Canada SkyDome redirects here. For other uses, see SkyDome (disambiguation). Not to be confused with Rogers Arena in Vancouver or Rogers Place in Edmonton. Rogers CentreSkyDome[1][2]Rogers Centre in 2008Rogers CentreLocation in TorontoFormer namesSkyDome (1989–2005)Address1 Blue Jays WayLocationToronto, OntarioCoordinates43°38′29″N 79°23′21″W / 43.64139°N 79.38917°W / 43.64139; -79.38917Public transit Union Stati...

 

The Cloud (hill)

Prominent hill in England's Peak District The CloudHighest pointElevation343 m (1,125 ft)Prominence174 m (571 ft)ListingMarilynCoordinates53°10′12″N 2°08′40″W / 53.17000°N 2.14444°W / 53.17000; -2.14444GeographyLocationCheshire, Staffordshire, EnglandParent rangePeak DistrictOS gridSJ904636Topo mapOS Landranger 118 The Cloud or Bosley Cloud[1] is a prominent hill on the border between Cheshire and Staffordshire a couple of m...

 

Élections européennes de 2014 en Pologne

2009 2019 Élections européennes de 2014 en Pologne 51 députés européens pour la Pologne 25 mai 2014 Type d’élection Européenne Mandat 5 ans Corps électoral et résultats Population 38 544 513 Inscrits 30 636 537 Votants 7 297 490   23,83 %  0,7 Plate-forme civique Voix 2 271 215 32,13 %   12,3 Députés élus 19  6 Droit et justice Liste Droit et justiceDroite de la RépubliqueParti paysan polo...

コルク

この記事は検証可能な参考文献や出典が全く示されていないか、不十分です。出典を追加して記事の信頼性向上にご協力ください。（このテンプレートの使い方）出典検索?: コルク – ニュース · 書籍 · スカラー · CiNii · J-STAGE · NDL · dlib.jp · ジャパンサーチ · TWL（2017年4月） コルクを打ち抜いて作った瓶の栓 コルク（木栓、�...

 

Margaret Fell

Quaker, founder of the Religious Society of Friends Margaret FellBornMargaret Askew1614Kirkby Ireleth, LancashireDied23 April 1702(1702-04-23) (aged 87–88)Occupation(s)theologian, writerKnown forfounder of the Religious Society of FriendsSpouse(s)Thomas Fell (1632 – d. 1658), George Fox (1669 – d. 1691)ChildrenSarah Fell, et al. Margaret Fell or Margaret Fox (née Askew, formerly Fell; 1614 – 23 April 1702) was a founder of the Religious Society of Friends. Known popularly a...

 

2012 London Marathon

32nd annual marathon race in London 32nd London MarathonAbel Kirui and Wilson Kipsang Kiprotich leading the men's raceVenueLondon, England, United KingdomDates22 April 2012ChampionsMenWilson Kipsang Kiprotich (2:04:44)WomenMary Jepkosgei Keitany (2:18:37)Wheelchair menDavid Weir (1:32:26)Wheelchair womenShelly Woods (1:49:10)← 20112013 → The 2012 London Marathon was the 32nd running of the annual marathon race in London, England, which took place on Sunday, 22 April. Bot...

西遊記大結局之仙履奇緣

本條目存在以下問題，請協助改善本條目或在討論頁針對議題發表看法。 此條目需要編修，以確保文法、用詞、语气、格式、標點等使用恰当。 (2013年8月6日)請按照校對指引，幫助编辑這個條目。（幫助、討論） 此條目剧情、虛構用語或人物介紹过长过细，需清理无关故事主轴的细节、用語和角色介紹。 (2020年10月6日)劇情、用語和人物介紹都只是用於了解故事主軸，輔助�...

 

الطيبة الزعبية

الطيبة الزعبية   الإحداثيات 32°36′00″N 35°26′00″E / 32.6°N 35.433333333333°E / 32.6; 35.433333333333   تقسيم إداري  البلد إسرائيل  التقسيم الأعلى مجلس جلبوع الإقليمي  خصائص جغرافية ارتفاع 95 متر  عدد السكان  عدد السكان 1865 (2019)[1]  معلومات أخرى منطقة زمنية ت ع م+02:00...

 

Ed Harris

Ed HarrisLahirEdward Allen Harris28 November 1950 (umur 73)Englewood, New Jersey, Amerika SerikatAlmamater Universitas Columbia Universitas Oklahoma Institut Seni California Pekerjaan Aktor produser sutradara penulis skenario Tahun aktif1976–sekarangSuami/istriAmy Madigan ​(m. 1983)​Anak1 Edward Allen Ed Harris (lahir 28 November 1950) merupakan seorang aktor berkebangsaan Amerika Serikat. Pada tahun 1971 keluarga mereka pindah ke Oklahoma. Dia memena...

Paul G. Kirk

American politician (born 1938) For his father, the jurist who lived from 1904–1981, see Paul G. Kirk Sr. A major contributor to this article appears to have a close connection with its subject. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. Please discuss further on the talk page. (April 2023) (Learn how and when to remove this message) Paul G. KirkUnited States Senatorfrom MassachusettsIn officeSeptember 24, 2009 – Februa...

 

Genocide Convention

1948 United Nations resolution which legally defined genocide Genocide ConventionConvention on the Prevention and Punishment of the Crime of GenocideSigned9 December 1948LocationPalais de Chaillot, Paris, FranceEffective12 January 1951Signatories39Parties152 (complete list)DepositarySecretary-General of the United NationsFull text Genocide Convention at Wikisource The Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (CPPCG), or the Genocide Convention, is an international ...

 

Mount Saint Michael Academy

Private school in Bronx, New York, United StatesMount Saint Michael AcademyAddress4300 Murdock Avenue(Wakefield), Bronx, New York 10466United StatesCoordinates40°53′55″N 73°50′32″W / 40.89861°N 73.84222°W / 40.89861; -73.84222InformationTypePrivateMottoAd Astra Per Aspera(To the Stars Through Difficulties)Religious affiliation(s)Roman Catholic (Marist Brothers)Established1926 (98 years ago) (1926)[2]PresidentPeter P. Corritori, Jr. ...

Signal lamp

Visual signaling device for optical communication This article includes a list of references, related reading, or external links, but its sources remain unclear because it lacks inline citations. Please help improve this article by introducing more precise citations. (November 2020) (Learn how and when to remove this message) Signal lamp training during World War II A signal lamp (sometimes called an Aldis lamp or a Morse lamp[1]) is a visual signaling device for optical communication...

 

تي-84

يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) تي-84 النوع دبابة قتال رئيسية بلد الأصل  أوكرانيا تاريخ الاستخدام فترة الاستخدام 1999–حتى الان المستخدم�...