אלכסנדר (36 לפנה"ס[1] - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, ומצד אימו השתייך לשושלת החשמונאים.
ביוגרפיה
אלכסנדר נולד בממלכת יהודה והיה בנו של המלך הורדוס ממרים החשמונאית, ונקרא כנראה על שם סבו אלכסנדר השני. בהיותו בערך בן שלוש עשרה הוא נשלח ביחד עם אחיו הצעיר אריסטובולוס להתחנך ברומא בביתו של הסנאטור גאיוס אסיניוס פוליו,[2][3] כיורשי העצר הפוטנציאליים.
בסתיו של שנת 16/17 לפנה"ס חזר לארץ. עם חזרתו של אלכסנדר ליהודה יחד עם אחיו אריסטובולוס, החלו כמה גורמים בבית הורדוס, ובראשם דודתם שלומית (אחות הורדוס), להוציא את דיבתם רעה בפני המלך, ואף להאשים אותם במזימה להתנקש בו. הורדוס שהחל אט-אט להאמין בדברים, החליט למנות גם את בנו אנטיפטרוס כיורש עצר (בנוסף לאלכסנדר ואריסטובולוס), כדי לגרום להם להיות זהירים יותר בהתנהגותם, אך הם ראו בכך פגיעה קשה במעמדם. מהלך זה גם גרם לאנטיפטרוס לפעול כנגדם בעקיפין, כדי לשפר את מעמדו ולהפוך ליורש העצר היחיד. התנהגותם של אריסטובולוס ואלכסנדר וגינוים הפומבי לעונש המוות שגזר הורדוס על אמם, החמירה את מצבם וסיפקה לאויביהם תחמושת כנגדם. הורדוס האשים אותם בפני אוגוסטוס במזימה לרוצחו, אולם הקיסר הצליח להשכין שלום בין האב לבנים.
אלא שלמרות הפיוס, החשדנות ההדדית לא פגה. אלכסנדר ואחיו הואשמו שנית במזימה לרצוח את הורדוס. כאשר הבין אלכסנדר שאביו לא משנה את דעתו, החליט לחבר 4 מגילות ובהן הודה אמנם בקשירת קשר, אבל טען כי היו לו שותפים למזימה: פירורא ושלומית, אֶחָיו של הורדוס. בין האשמותיו החמורות, הוא אף טען כי דודתו שלומית "נכנסה בכוח לילה אחד לחדרו ואילצה אותו לשכב עמה".[4] בסופו של דבר ניצלו אלכסנדר ואחיו, הודות לתושייתו של חמיו ארכלאוס (אנ'), מלך קפדוקיה.
לאחר זמן מה, חנפן בשם איריקלס שנשלח על ידי אנטיפטרוס, הצליח להסית את הורדוס כנגד הבנים. הורדוס קיבל רשות מאוגוסטוס להעמידם למשפט, שבו הם נמצאו אשמים ונגזר עליהם מוות. מסופר שבעקבות רצח הבנים, אמר אוגוסטוס, כי "מוטב להיות חזירו של הורדוס מלהיות בנו".[5]
לאחר הוצאתו להורג, גלפירה, אלמנתו של אלכסנדר, וילדהם חזרו לקפדוקיה וילדיו איבדו כל קשר עם היהדות. בנו ונכדו כיהנו לזמן קצר כמלכי ארמניה. אחד מצאצאיו, אווידיוס קסיוס (אנ'), מרד בשנת 175 בקיסר מרקוס אורליוס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 98; עמ' 434 הערה 35; עמ' 499, הערה 12: על פי חישובי קוקינוס - 213, 208 .Kokkinos, N. The Herodian Dynasty, 1998, pp
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה א, סעיף 343.
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XXXVI. Asinius Pollio, pp. 213-214
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כה, פסקה א, סעיף 498.
- ^ מקרוביוס, סאטורנליה, ספר ב, פרק 4, סעיף 11.
.png)
