חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שנידגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שניבית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שנימחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש
אף על פי שמדובר למעשה במקדש חדש לגמרי הוא לא כונה בית המקדש השלישי כי עבודת הקורבנות המשיכה ברצף, גם במהלך בנייתו.
הסיבות להקמת המקדש מחדש היו כנראה גם רצונו של הורדוס להנציח את זכרו במבני פאר, וגם כוונתו לשפר את הקשר עם נתיניו היהודים ולהוכיחם שהוא מלך מטעמם.
לקראת הבניה
בשנת שמונה-עשרה למלכות הורדוס (19 לפנה"ס) החליט הורדוס "לבנות את בית המקדש לאלוהים". ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס "סבור היה שמפעל זה שלו יהיה מהולל מכל מה שעשה – והוא יהיה לו לזכר עולם".[2] הורדוס כינס את העם לתיאטרון, כפי שעשה במספר הזדמנויות כדי לפנות אל העם ולשכנעו בדברים, והכריז:
"...ומכיוון שאני מולך היום ברצון אלוהים ושלום רב לנו ואוצרות כסף והכנסות גדולות, והדבר החשוב ביותר, כיוון שהרומאים השולטים בכל, אם ייתכן לומר כך, הם ידידי ורוחשים לי חיבה, אנסה לתקן את מה שנפגם מאונס ומשעבוד בזמן הקודם ולשלם לאלוהים ביראה שלמה על כל מה שזכיתי בו בימי מלכותי זו"
— יוספוס פלאביוס, קדמוניות היהודים ט"ו 387
בתחילה נבהלו היהודים ופחדו פן יהרוס הורדוס את המקדש הקיים ופן יטמא את ההיכל. אולם הורדוס הבטיח כי יקים את המקדש החדש ורק לאחר-מכן יהרוס את הישן.
את בית המקדש עצמו בנו עשרת אלפים פועלים, ביניהם אלף כהנים שהוכשרו כבנאים, על מנת שלא יכנס מי שאינו כהן אל המתחם המקודש.
על פי הסבר המובא בגמרא, לאחר עלייתו לשלטון הוציא הורדוס להורג את כל חכמי ישראל, למעט בבא בן בוטא. כעבור זמן ולאחר שהתחרט על מעשה זה ייעץ לו בבא בן בוטא לבנות מחדש את בית המקדש השני ככפרה על הריגת חכמי ישראל[3]
עבודות הבנייה
הורדוס שינה לחלוטין את הטופוגרפיה של אזור הר הבית לצורך הרחבת בית המקדש. קודם לכן היה הר הבית רבוע וממדיו היו 500 אמה על 500 אמה (כ-250 על 250 מטרים). בדרום הר הבית עמדה מצודה (כנראה החקרא). הורדוס הרחיב את שטח הר הבית משלוש רוחותיו (עיקר ההרחבה הייתה לכיוון דרום, וצפון, והרחבה מועטת הייתה לכיוון מערב). הורדוס שיטח את ההר שהיה צפונית להר הבית וגבוה ממנו, ואפשר בניית רחבה ישרה לכיוון צפון. כמו כן הרס את מבנה המצודה הדרומית להר (מצודה נוספת - האנטוניה - נבנתה על ידי הורדוס צפונית לרחבת הר הבית), והקיף את השטח המוסף עם החומה החדשה.[4]
בחומה המזרחית של הר הבית ניתן לראות עד ימינו את התפר בין הבנייה החשמונאית לבנייה ההרודיאנית המרחיבה את הר הבית לכיוון דרום. תפר זה נמצא 32 מטרים צפונית לקצה הדרום מזרחי של חומת הר הבית של ימינו.
הורדוס בנה את רחבת המקדש החדשה בסגנון הרומי המקובל באותה עת – מערכת של ארבעה סטווים המקיפה חצר שבמרכזה המקדש. מקדשים דומים היו קיימים בערים רומיות נוספות כגון אנטיוכיה, תדמור (פלמירה) ואלכסנדריה.
משך העבודות
עבודות הבנייה החלו בשנה ה-18 למלכותו של הורדוס (בשנת 19 לפנה"ס). ישנן כמה סברות שונות בעיקר לגבי מועד סיום העבודות. לפי אחת הגישות, נמשכו העבודות 9 שנים - מתוכן 8 שנים נמשכה עבודת בניית הסטווים והרחבה. בניית בניין המקדש עצמו נמשכה כשנה וחמישה חודשים.[5] על-פי גישה זו, הבנייה הסתיימה בימי חייו של הורדוס (שמת ב-4 לפנה"ס).
מנגד, קיימות מספר עדויות לכך שהבנייה הסתיימה שנים אחרי מותו של הורדוס. על פי הנאמר בברית החדשה נמשכו עבודות הבנייה ארבעים ושש שנים,[6] וככל הנראה התיאור בברית החדשה הוא הנכון ולא פרק הזמן של 18 השנים המצוין ב"קדמוניות היהודים", וזאת לאור העובדות ההיסטוריות המתוארות על ידי יוסף בן מתתיהו עצמו, התואמות את גרסת הברית החדשה. ממצא נוסף שמציב את תאריך סיום הבנייה של חומות הר-הבית אחרי השנה ה-17 לספירה הוא מטבעות שהתגלו מתחת לכותל המערבי. ב-2011 קבעה רשות העתיקות כי ארבעה מטבעות שנמצאו מתחת לכותל נטבעו בידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס בשנה 17/18 לספירה.[7] פירוש הדבר שקשת רובינסון, ואולי חלק ארוך יותר של הכותל המערבי, נבנו לאחר שנה זו – כלומר: לפחות 20 שנה אחרי פטירתו של הורדוס, בימי נינו אגריפס השני.
יוסף בן מתתיהו מספר שלפי המסורת (שהייתה קיימת כבר בימיו), בזמן שנבנה בית המקדש, "לא ירדו גשמים בימים כדי שלא תתעכב העבודה", והם ירדו רק בלילות.[8] מסורת זו נזכרת גם בתלמוד הבבלי: "מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם".[9] מסורת זו מובאת גם במדרש המאוחר לספר ויקרא.[10]
מבנה מקדש הורדוס
שרידי קשת רובינסון אשר הובילה אל הסטיו המלכותי
המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש. החצר החיצונית הייתה קרויה "עזרת נשים" ובה נערכו התאספויות לשם קריאת תורה. באירועים אלו היו נוכחות גם נשים - וזה אחד ההבדלים בין בית המקדש השני והראשון.
המקורות השונים למבנה מקדש הורדוס
המקורות הנוגעים למבנה מקדש הורדוס הם המשנה, ובפרט מסכתות מידות, תמיד, יומא ושקלים; תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו, בעיקר ב"קדמוניות היהודים"[11] וב"תולדות מלחמת היהודים ברומאים"[12]; ממצאים ארכאולוגיים, והידע המחקרי הקיים על אודות סגנון האדריכלות של הורדוס.[13]
יש חוקרים הטוענים כי ככלל, כמעט ואין סתירות משמעותיות בין המקורות השונים, ואף להפך – לרוב דבריהם משלימים זה את זה.[14] לעומתם, יש מי שכתב כי קיימות סתירות רבות בין המקורות השונים, ורק מעט מן המשותף.[15]
הסתירות הקיימות מוכרעות באופן פרטי, כל מקרה לגופו. הנימוקים שהוצגו אצל חלק מהחוקרים שאימצו את גרסת המשנה היו: המשנה היא מסמך הלכתי ולכן פרטיה מדויקים; מקור מרכזי לדברי המשנה הוא עדויותיו של ר' אליעזר בר' יעקב, שחי במחצית השנייה של המאה הראשונה – קרוב לתקופת בית שני, ועל כן דבריו מהווים עדות בעלת ערך רב.[16]
לעומתם, חוקרים אחרים העדיפו את תיאורי יוסף בן-מתתיהו מנימוקים שונים: דבריו מהווים עדות ראייה מכלי ראשון כיוון שהתגורר בירושלים בתקופת מקדש הורדוס; עובדת היותו כהן אפשרה לו להסתובב בחופשיות בתוככי העזרות המקודשות של המקדש ולהכירם מקרוב; יוסף היה היסטוריון, עובדה המקנה תוקף לדיוק תיאוריו, בשונה מחכמים שנטו לשלב בתיאוריהם מידע לא אמין מתקופות מוקדמות יותר.[17]
קיימות גם גישות בין החוקרים המציעות גישה אינטגרטיבית ליישוב בין המקורות השונים. היו שטענו כי המשנה אמינה יותר ביחס לתיאור פנים המקדש – שהיווה מוקד עניין עבור חז"ל, ואילו בנוגע לתיאורי השטח שסביב הר הבית – נחשב יוסף בן-מתתיהו לאמין יותר.[18]
חוקרים אחרים טענו כי המקורות השונים מתארים תקופות היסטוריות שונות. בעוד שהמשנה מתארת את מבנה ביהמ"ק כפי שהיה בתקופת החשמונאים, לפני השיפוץ הנרחב שערך הורדוס, יוסף בן-מתתיהו מתאר את המקדש כפי שנראה במאה הראשונה לספירה.[19]
גם ביחס לסתירות מסוימות בתוך תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו עצמו, יש שהסבירו כי התיאור ב'קדמוניות היהודים' משקף את ביהמ"ק כפי שהיה ב-20 לפנה"ס, והתיאור ב'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' משקף את בית המקדש כפי שראה יוסף עצמו בשנת 70 לספירה. בין השנים האלו עבר בית המקדש שיפוצים נרחבים.[20]
הממצאים הארכאולוגיים המתייחסים לסוף ימי בית שני מאמתים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו בנוגע לשערי הכניסה, ומספקים מידע על נדבכי החומה ואורח החיים בירושלים בתקופת בית שני.
החומה ושעריה
את הר הבית הקיפה חומה באורך של 281 מ' בדרום, 466 מ' במזרח, 488 מ' במערב, ו-315 מ' בצפון, סה"כ 1,550 מ'.[21] נתונים אלו מבוססים על הממצאים הארכאולוגיים, ושונים מהיקף השטח המצוין אצל יוסף[22] (1,200 מ') או במשנה[23] (1,000 מ').[24]
בחומה היו מספר שערים. חמישה לפי המשנה: שני שערי "חולדה" בדרום,[25] שער "טדי" בצפון, שער "שושן" במזרח ושער אחד – "קיפונוס" – במערב.[26] לפי יוסף בן-מתתיהו היו ארבעה שערים במערב.[27] הממצאים הארכאולוגיים תואמים את גרסת יוסף.[28]
מעבר לחומה הייתה 'רחבת הבית', שהייתה פתוחה לכל אדם. ברחבה זו התנהלה פעילות מסחר ענפה, כגון מכירת בעלי חיים לצורכי פולחן והחלפת כספים, כפי שאנו מוצאים בברית החדשה.[29]
בקצה הרחבה היה סורג שהקיף את ה"שטח המקודש" של 500X500 אמה.[30] גובה הסורג לפי המשנה היה 10 טפחים,[23] ולפי יוסף בן-מתתיהו – 3 אמות.[31] על הסורג נתלו כתובות האוסרות על כניסת נוכרים לתחום המקודש. בשל גודלם, עובדה זו מחזקת את גרסת יוסף.[32] שרידים של לוחות אלו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות בירושלים. בכתובת שנותרה בשלמותה כתוב ביוונית: "איש נוכרי לא יכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו מיתה".[33]
עזרת נשים
מעבר לסורג הייתה "עזרת הנשים" המוקפת חומה, בגודל של 135X135 אמה. בפינותיה היו ארבע לשכות – לשכת הנזירים, לשכת המצורעים, בית השמנים, ולשכת העצים.[34] בקצה המערבי שלה היה שער המוליך ל"עזרת ישראל", הנקרא "שער ניקנור",[35] אליו עלו באמצעות 15 מדרגות.[34]
על פי התיאור במשנה,[34] נראה כי לא הייתה הפרדה בין נשים לגברים בעזרה זו, וזאת בניגוד למסופר אצל יוסף בן-מתתיהו.[36] יש הטוענים כי במהלך המאה הראשונה לפנה"ס נוצרה הפרדה זו, כתוצאה מהתפתחותה של מגמת החמרה דתית.[37]
לאחר "שער ניקנור" הייתה "עזרת ישראל", בגודל של 11X135 אמה, ממנה ניתן היה לצפות ל"עזרת הכוהנים", בה התרחשה רוב עבודת הפולחן בבית המקדש.[38] שתי עזרות אלו היו מוקפות בחומה, בה היו מספר שערים – שבעה לפי חלק מהמקורות,[39] ולפי מקורות אחרים – שמונה.[40]
קיימת סתירה בין המקורות אודות מידות האולם: על פי המשנה, האולם היה בגודל של 11X100 אמה, ובגובה 85 אמה.[41] לפי יוסף בן-מתתיהו, מידות האולם היו 20X50 אמה, בגובה 90 אמה.[42] אל פתחו הובילו 12 מדרגות,[43] כך שמפלסו היה גבוה בשש אמות ממפלס עזרת הכוהנים.[44] פתח האולם היה בגודל של 40X20 אמה,[45] ולפי יוסף – 70X25 אמה.[46] מעל הפתח הייתה תלויה גפן מזהב,[47] ושם אף תלה הורדוס נשר מזהב, אותו הורידו היהודים בסוף ימיו.[48]
מידות ההיכל היו 20X40 אמה,[49] בגובה של 40 אמה – לפי מסכת מידות,[50] ולפי בן מתתיהו – בגובה 60 אמה.[51]
גם מידותיו של פתח ההיכל אינם ברורות. לפי חלק מהמקורות – 20X40 אמה,[52] ולפי מקורות אחרים – 16X55 אמה.[53]
בתוך ההיכל עמדו מזבח הקטורת, שולחן לחם-הפנים, ומנורת הזהב.[54]
בחלקו המערבי של ההיכל היה הדביר (קודש הקודשים), שהופרד מההיכל באמצעות שתי פרוכות.[55] מידותיו היו 20X20 אמה.[56] הכניסה לקודש הקודשים הייתה מותרת לכהן הגדול בלבד, ביום הכיפורים, אז היה נכנס אליו 4 פעמים.[57]
המפואר מבין הסטוים היה הסטיו המלכותי, שהיווה למעשה בזיליקה ושימש כמרכז למסחר ולמשפט (כמו הפורומים ברומא העתיקה). על מנת להקל על הגישה אל הסטיו המלכותי בפרט ואל הר הבית בכלל בנה הורדוס מערכת של קשתות ושערים. קשת רובינסון שהיוותה למעשה המחלף הראשון בהיסטוריה, הוביל את הבאים ישירות לתוך הסטיו המלכותי. מתחתיו, נבנו מערכת של מעברים המובילים את המבקרים ישירות לתוך בית המקדש - אלו הם שערי חולדה: השער המשולש והשער הכפול.
בחומה המערבית של הר הבית בנה הורדוס, נוסף על קשת רובינסון, גם את קשת וילסון - קשת נוספת שהובילה מהעיר העליונה אל הר הבית, וכן מהרחוב שלרגלי הר הבית, בו היו מוסדות השלטון של העיר (האולם ההרודיאני) הובילו שני פתחים אל הר הבית: שער ברקלי - המצוי במקום בו מצויה עזרת הנשים של הכותל המערבי בימינו ושער וורן, שהיה מצוי צפונית לקשת וילסון, באזור הכותל הקטן.
הכתובת בכניסה - העתק במוזיאון ברומא - המקור באיסטנבול
הרחבת הר הבית על ידי הורדוס ובניית המעברים הרבים המובילים אליה יצרה רחבה חדשה, שלא היוותה אזור מקודש. לצורך ההפרדה בין האזור המקודש לאזור המסחרי החדש נבנה סורג סביב גבולות הר הבית החשמונאים. שרידים מסורג זה התגלו, ומראים כי על הסורג היו כתובות ביוונית ולטינית עליהם כתוב:
הזר אל ייכנס פנימה מהסורג והמחיצה אשר סביב המקדש. כל זר שייתפס דמו בראשו
נוסף על מעברי הכניסה של עולי הרגל למקדש, בנה הורדוס מעברי יציאה לכוהנים אל מקוואות טהרה שהיו בעיר דוד. מעברים אלה שהיו מצויים מתחת למדרגות המובילות אל שערי חולדה נקרא מסיבות.
שרידי קשת רובינסון נראים כיום בקרבת הפינה הדרום מערבית של הר הבית. שרידי קשת וילסון מצויים באזור עזרת הגברים של הכותל המערבי. שער וורן ושער ברקלי סתומים בימינו. ניתן לראות את השערים בחומת הכותל המערבי, והמדרגות שהובילו מהם מהווים כיום את בורות מים מספר 30 ומספר 19 (בהתאמה) בהר הבית.
בראש מבנה השער של הסטיו המלכותי ניצב בית התקיעה בו תקעו בחצוצרות להכריז על כניסת השבת. שרידי בית התקיעה נתגלו בחפירות הכותל.
אבי יונה, מיכאל "בית המקדש השני", מתוך: הנ"ל (עורך), ספר ירושלים (ירושלים תשט"ז), עמ' 396–397.
לוין, ישראל ל' "פני העיר: מפעלי הבנייה של הורדוס", מתוך: גבריאל ברקאי ועוד אחרים (עורכים), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, י"ח (1996), עמ' 90–115.
לוריא, בן ציון "תחומי הר הבית", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יג, חוברת ג (לד) (תמוז תשכ"ח), עמ' 3–17.
מגן, יצחק "על שערי הר-הבית בכתבי יוסף בן-מתתיהו ובמסכת מידות", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה 14 (תש"ם), עמ' 41–53.
נצר, אהוד "ההצעות השונות לשחזור בית המקדש והר הבית: יציאה מן המבוך", מתוך: אייל בורוך ועוד אחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 14 (רמת גן תשס"ט), עמ' 157–167.
נצר, אהוד "כיצד נראו ותפקדו העזרות, הלשכות והשערים שהקיפו את בית המקדש השני", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא 130 (תשס"ו), עמ' 97–106.
פטריך, יוסף "המקדש השני ועזרותיו: הצעה חדשה למיקומם ברחבת הר הבית", ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 28 (2007), עמ' 176–178.
פטריך, יוסף "מבנה בית המקדש השני: הצעת שחזור חדשה", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא כ"א (תשמ"ח), עמ' 32–40.
^אהוד נצר, "כיצד נראו ותפקדו העזרות, הלשכות והשערים שהקיפו את בית המקדש השני", קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא 130 (תשס"ו), עמ' 97.
^אהוד נצר, כיצד נראו ותפקדו העזרות, עמ' 97; אהוד נצר, "ההצעות השונות לשחזור בית המקדש והר הבית: יציאה מן המבוך", מתוך: אייל בורוך ועוד אחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 14 (רמת גן תשס"ט), עמ' 157; יוסף פטריך, "מבנה בית המקדש השני: הצעת שחזור חדשה", קדמוניות כ"א (תשמ"ח), עמ' 33.
^ישראל ל' לוין, "בית המקדש בירושלים: תיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות אחרים", קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה 77 (תשנ"ה), עמ' 4; ישראל ל' לוין, "פני העיר: מפעלי הבנייה של הורדוס", מתוך: גבריאל ברקאי ועוד אחרים (עורכים), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, י"ח (1996), עמ' 105-103.
^בן ציון לוריא, "תחומי הר הבית", בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יג, חוברת ג (לד) (תמוז תשכ"ח), עמ' 3–17; שמואל קליין, ארץ יהודה: מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד (תל אביב תרצ"ט), עמ' 132–133. רשימת חוקרים המעדיפים את גרסת המשנה על פני בן-מתתיהו מופיעה אצל פטריך, מבנה בית המקדש השני, עמ' 33. עוד חוקרים המכריעים לטובת אחד מן הצדדים ניתן למצוא אצל יצחק מגן, "על שערי הר-הבית בכתבי יוסף בן-מתתיהו ובמסכת מידות", קתדרה: לתולדות ארץ ישראל וישובה 14 (תש"ם), עמ' 41–53.
^ראו אצל לוין, "בית המקדש בירושלים", הערה 23, רשימת חוקרים הנוקטים בגישה זו.
^מיכאל אבי יונה, "בית המקדש השני", מתוך: הנ"ל (עורך), ספר ירושלים (ירושלים תשט"ז), עמ' 397-396.
^האנציקלופדיה העברית, טור 569. לוין, "בית המקדש בירושלים", עמ' 7. ביישוב הסתירות בין המקורות, ולדיון נרחב בנושא, ראו אצל מגן, "על שערי הר הבית", עמ' 50-47.
^משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה א' ישנן דעות שונות בין החוקרים בעניין תרגום מידת האמה – כפי שהשתמשו בה המקורות הקדומים – למידות מודרניות, והן נעות בין 44–56 ס"מ. נצר, "כיצד נראו", עמ' 97.
^משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ו'; מסכת שקלים, פרק ו', משנה ג'; מלחמ' ה: 198. לדיון נרחב בנוגע לשערי העזרה ראו: יוסף פטריך, "המקדש השני ועזרותיו: הצעה חדשה למיקומם ברחבת הר הבית", ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה 28 (2007), עמ' 176–178.
Questa voce sull'argomento centri abitati dello stato di New York è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. EndwellCDP(EN) Endwell, New York LocalizzazioneStato Stati Uniti Stato federato New York ConteaBroome TerritorioCoordinate42°06′54″N 76°01′33.96″W / 42.115°N 76.0261°W42.115; -76.0261 (Endwell)Coordinate: 42°06′54″N 76°01′33.96″W / &...
Pieter Willem Botha300x300px BiografiKelahiran12 Januari 1916 Paul Roux (en) Kematian31 Oktober 2006 (90 tahun)Wilderness (en) Penyebab kematianSerangan jantung 25x30px|link= State President of South Africa (en) 3 September 1984 – 15 Agustus 1989 ← Marais Viljoen – Frederik Willem de Klerk → 25x30px|link= Perdana Menteri Afrika Selatan 9 Oktober 1978 – 14 September 1984 ← B.J. Vorster – tanpa nilai → Minister of Defence of South Af...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. MA al-Kautsar SatiungInformasiJenisSwastaAkreditasiCNomor Statistik Sekolah131263100005Nomor Pokok Sekolah Nasional30315594Kepala SekolahMuslim Baihaqi S.pdiJumlah kelas5 kelas setiap tingkatJurusan atau peminatanIlmu sosial (IPS)Rentang kel...
United States historic placeWhiteside, Barnett and Co. Agricultural WorksU.S. National Register of Historic Places Whiteside, Barnett and Co. Agricultural Works, July 2011Show map of New YorkShow map of the United StatesLocation60 Clinton St., Brockport, New YorkCoordinates43°12′59.5″N 77°56′28.5″W / 43.216528°N 77.941250°W / 43.216528; -77.941250Arealess than one acreBuilt1850NRHP reference No.00001157[1]Added to NRHPFebruary 22, 2001 Whi...
East West Bank Classic 2008 Sport Tennis Data 21 luglio – 27 luglio Edizione 35a Superficie Cemento Campioni Singolare Dinara Safina Doppio Yung-jan Chan / Chia-jung Chuang 2007 L'East West Bank Classic 2008 è stato un torneo di tennis giocato sul cemento. È stata la 35ª edizione del East West Bank Classic, che fa parte della categoria Tier II nell'ambito del WTA Tour 2008. Si è giocato al Home Depot Center di Carson, vicino a Los Angeles negli Stati Uniti, dal 21 al 27 luglio 2008. In...
French writer and journalist This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: ...
2020 California ballot proposition Proposition 18 November 3, 2020 (2020-11-03) Allows 17-year-olds who will be 18 at the time of the next general election to vote in primaries and special electionsResults Choice Votes % Yes 7,514,317 43.96% No 9,577,807 56.04% Valid votes 17,092,124 96.10% Invalid or blank votes 693,027 3.90% Total votes 17,785,151 100.00% Registered voters/turnout 22,047,448 80.67% For 60%–70% 50%–60% Against 80%–90% ...
National Rail station in London, England Earlsfield EarlsfieldLocation of Earlsfield in Greater LondonLocationEarlsfieldLocal authorityLondon Borough of WandsworthManaged bySouth Western RailwayStation codeEADDfT categoryDNumber of platforms3 (facing 4 tracks)AccessibleYesFare zone3National Rail annual entry and exit2018–19 6.879 million[1]2019–20 6.519 million[1]2020–21 1.784 million[1]2021–22 4.184 million[1]2022–23 4.734 million[1]Key dates...
American college basketball season 1992–93 Iowa Hawkeyes men's basketballAmana-Hawkeye Classic ChampionsSan Juan Shootout ChampionsNCAA men's Division I tournament, Round of 32ConferenceBig Ten ConferenceRankingCoachesNo. 19APNo. 13Record23–9 (11–7 Big Ten)Head coachTom Davis (7th season)Assistant coachGary CloseMVPAcie EarlHome arenaCarver-Hawkeye Arena(Capacity: 15,500)Seasons← 1991–921993–94 → 1992–93 Big Ten Conference men's basketball...
Untuk kegunaan lain, lihat Bondi. BondyNegaraPrancisArondisemenBobignyKantonIbukota 2 kantonAntarkomunebelum ada pada 2005Kode INSEE/pos93010 / Bondy merupakan sebuah komune di pinggiran timur laut Paris, Prancis. Terletak 10.9 km (6.8 mil) dari pusat kota Paris]. Nama Nama Bondy tercatat untuk pertama kalinya sekitar 600 M sebagai Bonitiacum, berarti kediaman Bonitius, seorang tuan tanah Galia-Romawi. Sejarah Selama Abad Pertengahan Bondy berupa hutan. Hutan Bondy terkenal sebagai...
يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (ديسمبر 2018) بيت داود - قرية مصرية - تقسيم إداري البلد مصر المسؤولون تعديل مصدري - تعديل هذه المقالة...
2015 single by BaronessShock MeThe vinyl cover.Single by Baronessfrom the album Purple ReleasedNovember 15, 2015Recorded2015StudioTarbox Road Studios, Cassadaga, New YorkGenre Progressive metal sludge metal Length4:17LabelAbraxan HymnsComposer(s) John Dyer Baizley Pete Adams Nick Jost Sebastian Thomson Lyricist(s)John Dyer BaizleyProducer(s) David Fridmann Baroness Baroness singles chronology Chlorine & Wine (2015) Shock Me (2015) Borderlines (2019) Alternative coverThe cover for the CD a...
Polish literary prize AwardGdynia Literary PrizeAwarded forbest books written in Polish published in the previous yearCountryPolandPresented byMayor of GdyniaReward(s)PLN 50,000 ($13,000)First awarded2006 Grand Gala GLP, 2007 Prize winners of GLP during the 2008 Grand Gala (from left: Adam Wiedemann, Piotr Marecki (who collected prize on behalf of Marian Pankowski) oraz Piotr Matywiecki) Marian Pankowski during The Autumn Meetings with Winners of the GLP, 2008 Gdynia Literary Prize (Polish: N...
