PROFILPELAJAR.COM

יצחק יהודה גולדציהר
Goldziher Ignác
לידה	22 ביוני 1850; סקשפהרוואר, ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרית
פטירה	13 בנובמבר 1921 (בגיל 71); בודפשט, ממלכת הונגריה
ענף מדעי	בלשנות, מזרחנות
מקום מגורים	הונגריה, גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מקום לימודים	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1872); אוניברסיטת ליידן; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת לייפציג ;
מנחה לדוקטורט	ארמין ומברי
מוסדות	אוניברסיטת אטווש לוראנד
צאצאים	קארולי גולדציהר
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	חקר שפות שמיות, מאבות תורת המזרחנות.
חתימה

יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác;‏ 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי . לצד כריסטיאן סְנוּק הורחרוניה ותאודור נלדקה הוא נחשב לאחד מאבות החקר המדעי של תרבות העמים האסלאמיים. הוא כיהן כמזכיר הקהילה היהודית של פשט והיה פרופסור מן המניין באוניברסיטת בודפשט.

קורות חיים

גולדציהר נולד בסקשפהרוואר (בגרמנית: שטול-וייסנבורג) אשר ליד בודפשט למשפחה מצאצאיהם של גולי ספרד. משפחתו הגיעה להונגריה במאה ה-17 לאחר מעבר דרך הולנד והאמבורג^[1].

אביו היה סוחר עורות, שלמד בישיבת פרשבורג של החתם סופר, מראשוני היהודים שהורשו לגור בסקשפהרוואר (1842) וממייסדי הקהילה שם. בהשפעתו של מנהיג ההשכלה בעיר נשלח גולדציהר לגימנסיה הקתולית. במקביל קיבל חינוך יהודי בביתו ממורה בשם משה וולף פרוידנברג. בגיל 12 חיבר ופרסם מחקר בשם "שיחת יצחק" על מקורן של תפילות ישראל. מטרת המחקר הייתה להסביר את חשיבות התפילות העתיקות על פני הפיוטים המאוחרים יותר, והביע ביקורת מבולעת על היהדות האורתודוקסית^[1]. ביומנו כתב על החיבור "האופוס הזה הוא אבן הפינה הראשונה למוניטין הרע שלי כ'רוח חופשית'. יהודי וייסנבורג התרעמו וקראו לי 'שפינוזיסט'"^[2].

בגיל 15 עברה משפחתו לבודפשט ושם המשיך את לימודיו בגימנסיה הפרוטסטנטית. בעודו תלמיד בגימנסיה למד פרסית וטורקית אצל ארמין ומברי באוניברסיטת בודפשט. בגיל 16 כבר תרגם שני סיפורים טורקיים עבור סמינריון^[1].

בגיל 18 (1868) עשה את בחינות הבגרות. אחרי שנת לימודים באוניברסיטה מן המניין נשלח על ידי יוז'ף אטווש (Eötvös), שר החינוך ההונגרי, לברלין ומשם המשיך ללייפציג ולמד אצל היינריך לברכט פליישר (Heinrich Leberecht Fleischer), גדול הבלשנים של הערבית בעת ההיא.

בגיל 20 פרסם את חיבור הדוקטורט שלו, על פירושו הערבי של התנחום הירושלמי לתנ"ך. המחקר עוסק ביחס בין אסלאם ליהדות בספרות הערבית של היהודים.

לאחר קבלת תואר דוקטור יצא גולדציהר לאוניברסיטאות ליידן, אוקספורד וקיימברידג' לעיון בכתבי היד הערבים שבספריותיהן. ב-1872 נתמנה למרצה שלא מן המניין באוניברסיטה של בודפשט.

בגיל 23 שלח אותו אטווש לסיור בן חצי שנה בארץ ישראל, במצרים ובטורקיה. סיור כזה היה נדיר מאוד באותה התקופה. הוא גם למד כמה חודשים באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. פרסם מחקרים בכתבי האקדמיה הקיסרית בווינה. עקב האנטישמיות בהונגריה ולאחר שפטרונו פון אטווש נפטר ב-1871, נאלץ למצוא פרנסה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. הוא לא היה מוכן להתנצר כדי להשיג מעמד אוניברסיטאי. משנת 1874 שימש כמזכיר הקהילה היהודית הניאולוגית בבודפשט. ב-1877, עם הקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט היה לאחד מהמורים שפעלו במסגרתו.

ב-1876 נבחר כחבר שלא מן המניין באקדמיה ההונגרית למדעים, וב-1892 כחבר מן המניין. ב-1893 הוצע לו לקבל קתדרה באוניברסיטת קיימברידג', אולם גולדציהר, שהיה קשור למולדתו הונגריה, סירב. ב-1894 קיבל תואר פרופסור אולם גם אז לא קיבל זכויות בפקולטה או משכורת ורק ב-1904 התקבל כפרופסור מן המניין. ב-1899, משהלך לעולמו דוד קאופמן, התמנה גולדציהר במקומו לקתדרה בפילוסופיה של הדת בבית המדרש לרבנים בבודפשט. ב-1904, משהתמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בודפשט, התפטר ממשרתו בקהילה היהודית ומכאן ואילך עלה פיריון עבודתו בהרבה. ב-1905 הפך ליהודי הראשון שמונה לפרופסור מן המניין לכל החיים באוניברסיטת בודפשט^[3]. ב-1907 התמנה לראש מחלקה באקדמיה ההונגרית. ב-1908, משנוסדה האוניברסיטה המצרית בקהיר, מייסדה האמיר פואד, ששנה אחר-כך נהיה למלך, נסע לבודפשט על-מנת להציע לגולדציהר משרה בה, אולם גולדציהר השיב בשלילה.

ב-1889 קיבל גולדציהר מדליית זהב בקונגרס הבינלאומי השמיני של המזרחנים שנערך בסטוקהולם.

גולדציהר היה מיוזמי האנציקלופדיה של האסלאם וכתב שלושים ערכים במהדורתה הראשונה והשנייה.

כמו רוב היהודים בהונגריה, שקיבלו זכויות אזרח מלאות באמצעות חוק האמנציפציה היהודית זמן קצר לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, גם גולדזיהר הזדהה עם הלאומיות ההונגרית ולכן התרחק מהציונות^[4]. הוא ראה ביהדות מושג דתי, לא אתנוגרפי, ובהתאם התייחס ללאום שלו כטרנסדנובי ולדתו כיהודית^[4]. כאשר התבקש בשנת 1920 על ידי חברו ללימודים מבודפשט מקס נורדאו להצטרף לאוניברסיטה המתוכננת בירושלים, שלימים הפכה לאוניברסיטה העברית. הוא דחה את ההצעה מסיבות "פטריוטיות". אף על פי כן, לגולדציהר בהחלט הייתה השפעה על עיצוב האוניברסיטה החדשה והוא לא התנגד להקמתה. בשנת 1919, בתשובה לשאלה של שמריהו לוין, ראש המחלקה לחינוך ותרבות בלשכות הציונות המרכזית בלונדון, הוא הציג את הרעיון שלו מה צריכה אוניברסיטה עברית ללמד ומהם צריכים להיות סדרי העדיפויות המחקריים שלה^[5]. ב-1918 נפטרה רעייתו.

לאחר פטירתו נקנתה ספרייתו, שהכילה כ-6,000 ספרים, עבור האוניברסיטה העברית בירושלים^[6].

מחקריו

ב-1874 פרסם מחקר בשם "תוספות לתולדות הספרות של השיעה והפולמוס הסוני", הראשון בחיבוריו הגדולים. הספר מנתח את הרעיונות המנוגדים באמונה ובהלכה בין שני זרמי האסלאם העיקריים.

ב-1876 פרסם גולדציהר את חיבורו המשפיע "המיתוס אצל העברים". בספר כתב שהמיתוס וסיפורי מיתולוגיה נמצאים בקרב כל העמים בתור התחלת הדת התפתח והם נתנו הסברים לתופעות הטבע השונות. הוא כתב שעם ישראל היה בתחילה עובד אלילים לפני שעבר לאמונה באל אחד^[7]. הוא הבדיל בין סיפורי שלושת האבות המקוריים, שביטאו, לדעתו, את המיתוס העברי, לבין הצורה בה שינו אותם אחר כך עורכי התנ"ך. הוא השווה בספר בין התנ"ך לספרות הערבית הקדומה. הספר עורר תרעומת אצל התאולוגים הנוצרים נבני התקופה, שהאמינו בתנ"ך כלשונו ועורר זעם גם בקרב הקהילה היהודית וראשיה התכוונו לפטרו, אולם בעקבות השתדלות של מקורביו, נמנע הדבר^[1]. הספר עשה רושם רב על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי של בסיסו פיתח את תפיסתו של יהדות כתרבות, וכאשר פרסם את הכרך הראשון של "אגדות היהודים" ב-1913, הוא נשלח לגולדציהר עם מכתב תודה על כתיבת "המיתוס אצל העברים"^[8].

ב-1884 יצא לאור הראשון בספריו הגדולים: "הזאהריים, שיטתם בהלכה ותולדותיהם: תוספות לתולדות התאולוגיה המוחמדית". הספר מהווה מבוא מקיף להלכה האסלאמית ומבהיר את העניינים השנויים במחלוקת בין האסכולה הזאהרית לאורתודוקסיה באסלאם. בניגוד לחוקרים שקדמו לו, שראו בתורה שבעל-פה האסלאמית כמקור היסטורי לחיי הנביא, הרי שגולדציהר ראה בה ביטוי להשקפתם של הדורות המאוחרים, שביקשו לעצמם סימוכין בדברי הנביא. במחקרו על פולחן הקדושים באסלאם הוא משווה בינו לבין פולחן הקדושים בדתות אחרות, בכלל זה הברית החדשה. במאמרים מאוחרים יותר כתב על המקורות הגנוסטיים של החדית' וגם השווה בין המיסטיקה באסלאם למיסטיקה בדתות הודו.

ב-1890 ראה אור ספרו החשוב השני: "המחקרים המוחמדיים" ב-2 כרכים. הכרך הראשון עוסק בהיסטוריה הפוליטית של האסלאם הקדום ומהווה המשך למחקרו של ולהאוזן בנושא זה. הוא דן בהשפעת האסלאם על העמים שקיבלו את תורתו. בכרך השני הוא מתאר את התפתחות החדית' ופולחן הקדושים באסלאם.

ב-1894 הוציא לאור את הדיוואן של המשורר הערבי ג'רול אבן אוס, המכונה "אלחוטאיה".

ב-1894/5 יצא הכרך הראשון של ספרו "המאמרים בפילולוגיה ערבית". הכרך הראשון עוסק בהיסטוריה של הדת. המאמר הראשון בו דן ברוחות ושדים לפני הופעת האסלאם ואחרי הופעתו. מאמר אחר מתאר את היחס בין שירת הלעג לבין קללה ומבאר את הפרוזה החרוזה (סג'ע) בה היא כתובה. מאמר אחר עוסק בגלגוליה של המילה הערבית "סכינה" (בעברית "שכינה"). מאמר נוסף דן בתולדות השירה הערבית כתופעה תרבותית כללית. הכרך השני של הספר ראה אור כעבור שלוש שנים והוא מהדורה ביקורתית של הטקסט "כתאב אלמעמרון לאבי חאתם אלסג'סתאני" ומכיל מבוא לשירת המעמרון, יצירה שבה קשישים מספרים בסגנון פואטי על עלילות חייהם. גולדציהר דן בסוגה הספרותית של השירה ובחשיבותם של המעמרון כבעלי מסורת. כמו כן תיאר את תפקידם של הזקנים באגודות האומנים האסלאמיים (צנף), שאורגנו במתכונת המסדרים המיסטיים וסקר את השפעת התנ"ך, התלמוד והנצרות על האסלאם.

הוא פרסם מאמר על יום השבת, שלפיו מקור השבת הוא בבלי-אשורי במקור ("שבתו") והוא ציין את היום ה-14 של מחזור הירח.

הוא פרסם את המאמר "חומר לתולדות התפתחותה של הצופיות", בו הוא טוען שהמיסטיקה באסלאם (צופיות) התפתחה דרך סגפנות וכי היה זה ניסיון להתקרב לאל באמצעות ויתור על הנאות העולם.

בשנים 1901–1911 פרסם גולדציהר סדרת מאמרים בשם "פרפראות יהודיות ערביות", בהם עסק ב-34 נושאים שונים, בהם ניתוח העניין האלוהי אצל רבי יהודה הלוי והתחקות אחר השפעת האסלאם והזרמים הפילוסופיים השונים בהגותו. גולדציהר כתב גם מאמרים על האמונות והדעות של רבי סעדיה גאון, על ספר הכוזרי, ועל ספר המצוות של הרמב"ם, שבהם דן בהשפעת האסלאם על היהדות.

ב-1903 כתב מבוא לספרו של מוחמד אבן תומרת, שהיה המהדי של המוחמדים בצפון אפריקה, בו סקר את תורת ההלכה של מאלך אבן אנס.

ב-1907 הוציא לאור את "כתאב מעני אלנפס", שמיוחס לרבי בחיי אבן פקודה.

ב-1910 ראה אור ספרו החשוב "הרצאות על האסלאם". בספר ניסה גולדציהר לתאר את פניה של דת האסלאם, תוך התבססות על מקורות ראשוניים, עם ביקורת והבנה של יחס האדם הדתי אל קודשיו. הספר פותח בתיאור התרבות הערבית בתקופה שקדמה לאסלאם, ממשיך בראשית האסלאם, בשיעה ובסונה ומגיע עד לכתות שקמו בימי חייו. הוא מתאר את הצורות השונות שקיבל האסלאם בהשפעת העמים אליהם חדר. הספר עוסק בחברה, אורח החיים, החוק, המשפט, המיסטיקה ועוד.

ב-1916 פרסם את המאמר "עמידתה של האורתודוקסיה האסלאמית הוותיקה כלפי חכמת יוון".

ב-1920 ראה אור ספרו על כיווני הפרשנות האסלאמית.

מלחמת העולם הראשונה דיכאה אותו, וב-1914 פרסם מאמר בשם "המלחמה ואחדות המלומדים".

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

Studien über Tanchûm Jerûschalmi. לייפציג, 1870
Beiträge zur Geschichte der Sprachgelehrsamkeit bei den Arabern (וינה, 1871–73) 1871 1872 1873
A héber nyelv elemi tankönyve. Ballagi Mórtól. מהדורה שנייה, מתוקנת. פשט, 1872
Zur Charakteristik Gelùl al-Dùn al-Sujùtis und seiner literarischen Thätigkeit. וינה, 1872
A nemzetiségi kérdés az araboknál. בודפשט, 1873 (Értek. a nyelv- és széptud. kör. III. 8.)
דו"ח על הספרים שהובאו מהמזרח לספריית האקדמיה ההונגרית למדעים (Budapest, 1874)
Beiträge zur Literaturgeschichte der Shia und der sunnitischen Polemik. וינה, 1874
Der Mythos bei den Hebräern und seine geschichtliche Entwicklung (לייפציג, 1876)
A spanyolországi arabok helye az iszlám fejlődése történetében összehasonlítva a keleti arabokéval. Székfoglaló. Értek. a ny. és sz. kör. VI. 4. (בודפשט 1877)
A nyelvtudomány történetéről az araboknál. Irodalomtörténeti kísérlet. בודפשט, 1878 (Különnyomat a Nyelvtud. Közleményekből)
A magyar nemzeti múzeum arab, persa és török kéziratainak ismertetése. Budapest, 1880 (Különny. a Magyar Könyv-Szemléből)
Az iszlám. Tanulmányok a muhamedán vallás története köréből. בודפשט, 1881)
A muhammedán jogtudomány eredetéről (בודשפט, 1884)
Die Zâhiriten, ihr Lehrsystem und ihre Geschichte. Beitrag zur Geschichte der muhammedanischen Theologie. לייפציג, 1884 Online
Le culte des ançêtres et le culte des morts ches les Arabes. פריז, 1885
Palaestina ismeretének haladása az utolsó három évtizedben (בידפשט 1886)
Mohammedanische Studien (I–II. האלה אן דר זאלה, 1889–90)
Emlékbeszéd Fleischer Leberecht Henrik felett. Halle a.d.S., 1889 (נאומי הספד ואזכרה -Emlékbeszédek V. 4. sz.)
Der Dîwân des Garwal b. Aus Al-Hutej'a. לייפציג, 1893 (Különny. a Zeitschr. der d. morgenl. Ges. XLVI. és XLVII. k.)
Sâlih b. Abd al-Kuddûs und das Zindikthum während der Regierung des Chalifen Al-Mahdi. לונדון, 1893 (מפרסומי הכנס הבינלאומי התשיעי למזרחנות).
A pogány arabok költészetének hagyománya (Bp., 1893. Székfoglaló Értekezés a ny. és szépt. kör. XVI. 2. sz.)
Renan mint orientalista. נאום הספד, בודשפט, 1894 (Emlékbeszédek VIII. 2.)
A történetírás az arab irodalomban / Goldziher Ignác. Megjelenés: Budapest : M. Tud. Akad., 1895 B
Abhandlungen zur arabischen Philologie (I–II. ליידן, 1897–99)
Az iszlám. Emlékszerű adatok, egykorú kútfők és szakmunkák felhasználásával; in: Nagy képes világtörténet; Révai, בודפשט., 1990 (hasonmás: Anno, בודפשט., 2000)
A buddhismus hatása az iszlámra (בודשפט., 1903)
Emlékbeszéd gróf Kuun Géza tiszt. és igazgató tag felett; Akadémia, בודשפט., 1907 (A Magyar Tudományos Akadémia elhunyt tagjai fölött tartott emlékbeszédek)
Uri János (בודפשט., 1908)
Adrien C. Barbier de Meynard és Michael Jan de Goeje kölső tagok emlékezete; Akadémia, Bp., 1909 (A Magyar Tudományos Akadémia elhunyt tagjai fölött tartott emlékbeszédek)
Vorlesungen über den Islam (היידלברג, 1910)
Előadások az iszlámról (בודפשט, 1912 és 2008) (A Magyar Tudományos Akadémia Könyvkiadó Vállalata)
A Koránmagyarázás különféle irányairól (Bp., 1912)
Az iszlám újabb alakulásai. Tanulmány az iszlám vallástudomány köréből; Athenaeum, Bp., 1912 (Modern Könyvtár)
Vámbéry Ármin tiszt. tag emlékezete; Akadémia, Bp., 1915 (A Magyar Tudományos Akadémia elhunyt tagjai fölött tartott emlékbeszédek)
Stellung der alten islamischen Orthodoxie zu den antiken Wissenschaften; Akademie,ברלין 1916 (Abhandlungen der königl. Preuss. Deutsche Akademie der Wissenschaften)
A zsidóság lényege és fejlődése (I–II. בודפשט, 1919)
Études sur la tradition islamique; בתרגום לצרפתית מאת לאון ברשה

. Léon Bercher; Adrien-Maisonneuve, Paris 1952 (Initiation à l'Islam)

Die Richtungen der islamischen Koranauslegung n der Universität Upsala gehaltene Olaus-Petri-Vorlesungen; Brill, ליידן 1952 (De Goeje-Stiftung Veröffentlichungen)
Le dogme et la loi de l'Islam istoire du développement dogmatique et juridique de la religion musulmane; בתרגום לצרפתית מאת פליקס ארן ; Geuthner, Párizs, 1958
Études islamologiques; בתרגום לצרפתית מאת ז'.א.בוסקה ; Brill, Leiden, 1962
A short history of classical Arabic literature; angolra ford., jav., bőv. Joseph Desomogyi; Olms, Hildesheim, 1966
Gesammelte Schriften, 1-6.; szerk. Joseph Desomogyi; Olms, Hildesheim, 1967–1973
Die Zahiriten, ihr Lehrsystem und ihre Geschichte in Beitrag zur Geschichte der muhammedanischen Theologie; פתח דבר של יוז'ף דשומוגי ; Olms, הילדסהיים, 1967
Tagebuch (יומן); עורך:אלכסנדר שייבר Brill, ליידן, 1978
Az iszlám Tanulmányok a mohamedán vallás történetéből; vál., szerk., bibliográfia, jegyz. Vass Előd; Magvető, בודפשט., 1980 (Magyar hírmondó)
Introduction to Islamic theology and law; תרגום לאנגלית מאת אנדראש האמורי ורות האמורי. bev., jegyz. Bernard Lewis; Princeton University Press, Princeton, 1981 (Modern classics in Near Eastern studies) (הערות שוליים - ברנרד לואיס
Az arabok és az iszlám: válogatott tanulmányok | The Arabs and Islam (Bp., 1995)
Patai, Raphael: Ignaz Goldziher and his Oriental diary. A translation and psychological portrait (Tagebuch, Napló); angolra ford., bev. Patai Rafael; Wayne State University, דטרויט, 1987 - עריכה:רפאל פטאי
Az iszlám kultúrája Művelődéstörténeti tanulmányok, 1-2.; vál., szerk., tan., jegyz. Simon Róbert, életrajz, bibliográfia Scheiber Sándor, ford. Dávid Gábor Csaba et al.; Gondolat, בודפשט., 1981 (Társadalomtudományi könyvtár)
Napló; vál., sajtó alá rend., előszó, jegyz. Scheiber Sándor, תרגום מאת ליביה ברנאט שייבר. Scheiber Sándorné Bernáth Lívia; Magvető, בודפשט., 1985 (Tények és tanúk)
On the history of grammar among the Arabs n essay in literary history; תרגום לאנגלית, szerk. Dévényi Kinga, Iványi Tamás; Benjamins, אמסטרדם, 1994 (Amsterdam studies in the theory and history of linguistic science. Series III. Studies in the history of the language sciences)
Az arabok és az iszlám. Válogatott tanulmányok, 1-2.; עריכה:אישטוואן אומוש Ormos István; MTAK–KCST, בודפשט., 1995
A zsidóság lényege és fejlődése; összeáll. Kőbányai János, szerk., jegyz., ford. Zsengellér József; Múlt és Jövő, בודפשט., 2000 (Zsidó tudományok)
A buddhizmus hatása az iszlámra; Aus dem Tagebuch, 1900; Shark Print, קפושוואר, 2000 (Editio plurilingua)
Az arab irodalom rövid története kezdetektől a XIX. századig; szerk. Dévényi Kinga, Iványi Tamás; KCST, בודפשט., 2002 (Keleti nyelvek kincsestára)
Sur l'islam rigines de la théologie musulmane; bev. Rémi Brague; Desclée de Brouwer, פריז, 2003
Mítosz a hébereknél és történelmi fejlődése. Mitológiai és vallástörténeti tanulmányok; תרגום מאת יאנוש סגדי; Paulus Hungarus–Kairosz, Bp., 2003
Előadások az iszlámról; תרגום מאת לאסלו קרש. Kőrös László, jegyz. Németh Pál; Katalizátor, Bp., 2008
A klasszikus arab irodalom története; sajtó alá rend., bev., mutatók Dévényi Kinga; MTAK, בודפשט., 2013 (Keleti tanulmányok)

בתרגום לעברית

הרצאות על האסלאם; בעריכתו המדעית של מאיר פלסנר; בצירוף הערות והקדמת המתרגם (י"י ריבלין); ואחרית דבר ("יצחק יהודה גולדציהר, תולדות חייו ופעלו המדעי") מאת המהדיר, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשי"א.
קיצור תולדות הספרות הערבית; תרגם מקרואטית: פסח שנער, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"ב.
איגנץ גולדציהר, הרצאה על אוריינטליזם - לזכר ארנסט רנאן; מבוא והערות: יעקב שביט ויהודה ריינהרץ, האוניברסיטה הפתוחה

ספר יובל

Samuel Loewinger, Joseph Somogyi (Eds.), Ignace Goldziher Memorial Volume, Budapest: Typ.Globus, 1948-1958. (Part 2: edited by Samuel Loewinger, Alexander Scheiber, Joseph Somogyi, and published Jerusalem: R. Maas))

לקריאה נוספת

הקדמת המתרגם יוסף יואל ריבלין ואחרית דבר מאת מאיר פלסנר, "יצחק יהודה גולדציהר, תולדות חייו ופעלו המדעי", בתוך הרצאות על האסלאם (תשי"א), עמ' 289–309.

ביבליוגרפיה של כתביו: