ג'יימס ארל ג'ונס

ג'יימס ארל ג'ונס
James Earl Jones
ג'ונס, 2001
ג'ונס, 2001
לידה 17 בינואר 1931
ארקבטלה, מיסיסיפי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 2024 (בגיל 93)
פולינג, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות 1953–2021 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
יצירות בולטות דארת' ויידר (מלחמת הכוכבים),
מופסה (מלך האריות)
בן או בת זוג
  • ססיליה הארט (198216 באוקטובר 2016)
  • ג'וליאן מארי (19681972) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Flynn Earl Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אמי
פרס גלובוס הזהב
פרס טוני
פרס גילדת שחקני המסך
פרס גראמי
פרס אוסקר לשם כבוד
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס ארל ג'ונסאנגלית: James Earl Jones;‏ 17 בינואר 19319 בספטמבר 2024) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי, שהיה ידוע בזכות תפקידיו בסרטי קולנוע ובתיאטרון. הוא היה אחד המעטים שזכו להוקרה בארבעת פרסי EGOT (אמי, גראמי, אוסקר וטוני), בנוסף לפרס גלובוס הזהב, פרס אובי ופרס גילדת שחקני המסך.[1] ג'ונס תואר בתור השחקן המכובד והרב-גוני ביותר בהופעותיו על הבמה ועל המרקע,[2] ואף כונה "אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקנית".[3] זכה להוקרה בשנת 1992 עם המדליה הלאומית לאמנויות, בפרס מרכז קנדי לשנת 2002, פרס מפעל חיים של גילדת שחקני המסך בשנת 2009 ופרס אוסקר לשם כבוד בשנת 2011. אחד מתפקידיו הידועים ביותר היה דיבוב דארת' ויידר, האנטגוניסט הראשי בסרטי מלחמת הכוכבים. קול הבאס של ג'ונס הפך למזוהה ביותר עם הדמות האייקונית.

ביוגרפיה

ג'ונס נולד כטוד ג'ונס בארקבטלה שבמחוז טייט במיסיסיפי לרות ורוברט ארל ג'ונס, אף הוא שחקן, שעזב את משפחתו לפני לידתו של ג'יימס. ג'ונס ואביו התפייסו בשנות ה-80. הוא גדל אצל סביו החקלאים, מגי וג'ון הנרי קונולי. ג'ונס עבר להתגורר בחוותם של סביו במישיגן בגיל חמש, אך המעבר היה כה טראומתי עבורו, שהחל לפתח גמגום כה חזק עד כדי כך שהוא נמנע מלדבר בקול רם במשך שמונה שנים, עד להגיעו לגיל התיכון. בתיכון גילה עניין בכתיבת שירה, דבר שעזר לו להתגבר על שתיקתו הממושכת. מוריו חשבו שקריאת שיריו בציבור תעזור לו להגביר את ביטחונו, והתעקשו שג'ונס ידקלם שיר אחד בכל יום.

בשנת 1949 החל ג'ונס בלימודיו באוניברסיטת מישיגן מתוך כוונה ללמוד רפואה. במקביל נרשם לתוכנית שירות המילואים. הוא עזב את לימודי הרפואה מתוך בחירה להתרכז בלימודי דרמה וסיים תואר ראשון ב-1955.[4] במהלך לימודיו הוא מצא עבודה חלקית בצוות התיאטרון המקומי. בסוף 1953 הוא עבר קורס קציני חי"ר בפורט בנינג, שם סיים בהצלחה אימוני סיירים.

קריירת קולנוע ובמה

תחילת הקריירה

תפקידו הקולנועי הראשון של ג'ונס היה בשנת 1964 כאיש צוות מפציץ B-52 סטרטופורטרס בסרט הקולנוע "דוקטור סטריינג'לאב", אך תפקידו היה שרוי בצילם של פיטר סלרס וסלים פיקנס, שעשו את הסרט למפורסם. תפקידו הגדול הראשון היה בדמותו של המתאגרף ג'ק ג'פרסון בסרט הקולנוע-מחזה "התקווה הלבנה הגדולה", המבוססת על דמותו של המתאגרף ג'ק ג'ונסון. על תפקידו כשחקן ראשי, ג'ונס זכה למועמדות לפרס אוסקר. הוא היה האפרו-אמריקני השני שזכה לקבל מועמדות לאוסקר, אחרי סידני פואטייה.

בשנת 1969 השתתף ג'ונס, בין היתר, בתשדירי ניסיון קצרים לסדרת הילדים "רחוב סומסום".

בשנת 1976 זכה ג'ונס בגראמי על עבודתו כקריין.[5]

מלחמת הכוכבים

ג'ונס זכור כקולו של דארת' ויידר בסרטי מלחמת הכוכבים שהחלו בשנת 1977. לבקשתו האישית, לא ניתן לו קרדיט על תרומת קולו לתפקיד, היות שהתפקיד בוצע למעשה על ידי השחקן דייוויד פראוז. הוא התייחס בכך למועמדותן לאוסקר של לינדה בלייר (שגילמה את הילדה אחוזת השד במגרש השדים) ומרסדס מקיימברידג' (שתרמה את קול השד), וטען כי עצם הרעיון למועמדות כפולה מגוחך.

ג'ונס המשיך לדבב את דארת' ויידר גם בסרטי ההמשך ומשחקי המחשב בזיכיון, וקול הבאס העמוק, הקר והמאיים שלו נהפך למזוהה ביותר עם הדמות של לורד הסית' האכזר והטרגי.

בספטמבר 2022 הודיע ג'ונס שהוא פורש מדיבוב דארת' ויידר, וחתם על הסכם עם חברת סטארט-אפ מאוקראינה שתסנתז את קולו באמצעות בינה מלאכותית. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בסדרה אובי ואן קנובי.[6]

תפקידים בולטים

ג'יימס הוא היחיד ששיחק בשלושה סרטים בסדרה המבוססת על ספריו של טום קלנסי: "המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטיים" ו"סכנה ברורה ומיידית" בתפקיד אדמירל (מיל') ג'יימס גריר. הוא גם גילם את הנבל טולסה דום ב"קונאן הברברי", המאמן פרנק קוזו מ"המובחר שבמובחרים", המלך ג'אפה ג'ופר מ"מגלה את אמריקה" של אדי מרפי (עם קריצה לתפקידו האלמותי כקולו של דארת' ויידר כאשר שולבו בסרט משפטים ממלחמת הכוכבים שנאמרו באינטונציה המפורסמת של ויידר, לדוגמה: "Leave them to me, I will deal with them myself").

תפקידי תיאטרון בולטים

ג'ונס מבצע את הסצנה השלישית במערכה הראשונה מתוך אותלו של ויליאם שייקספיר בערב שירה, מוזיקה וספוקן וורד שנערך בבית הלבן ב-12 במאי 2009.

ג'ונס הוא גם שחקן תיאטרון מוערך. הוא זכה בשנת 1969 בפרס טוני על משחקו במחזה "התקווה הלבנה הגדולה" ובשנת 1987 על המחזה "Fences", שדן בגזענות נגד אפרו-אמריקנים בשנות החמישים של המאה ה-20. כמו כן, ביצועו למחזה אותלו נחשב לאחד הביצועים הגדולים שנעשו על הדמות. ג'ונס הוסיף לשחק במחזות שייקספירים כ"המלך ליר", אוברון ב"חלום ליל קיץ", אבהורסון ב"מידה תחת מידה", ואף קיבל הוקרה בשנת 2002 ממרכז קנדי לאמנויות הבמה.

בפברואר 2008 החל ג'ונס להשתתף כביג דאדי בעיבוד אפרו-אמריקני למחזה זוכה פרס הפוליצר "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס, לצד שחקנים כפיליסיה ראשד ("משפחת קוסבי"), אניקה נוני רוז וטרנס הווארד ("איירון מן").

תפקידים נוספים

ג'ונס השתתף בתפקידי אורח בסדרות הסיטקום פרייז'ר, ויל וגרייס, האוס, אברווד והמפץ הגדול. הוא הופיע במשחק המחשב "Command & Conquer: Tiberian Sun" משנת 1999 בתפקיד הגנרל ג'יימס סולומון, ונידב את קולו לסרט האנימציה מלך האריות ולהמשכו כמופסה המלך.

באפריל 2005 הופיע ג'ונס בעיבוד אפרו-אמריקני מחודש למחזה משנת 1979 "האגם המוזהב" בברודוויי (שבתורו עובד לסרט קולנוע בשנת 1981 ובו כיכבו קתרין הפבורן והנרי פונדה).[7]

בשנת 2006 קריין ג'ונס בשני סרטים דוקומנטריים - האחד על חייו של האפרו-אמריקני מלקולם אקס, והשני בגירושם המאולץ של שבט הצ'רוקי מאדמתם במה שהיה ידוע כ"מסלול הדמעות". באותה שנה שיחק בקומדיית הספורט "חמים על הספסל" שביים דניס דוגן.

בשנת 2009 הוענק לג'ונס פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.

בשנת 2014 השתתף ג'ונס בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" בתפקיד עצמו.

בשנת 2019 חזר לדבב את דמותו המוכרת מופסה מסדרת מלך האריות, בגרסת הלייב אקשן של "מלך האריות".

חיים אישיים

ג'ונס נישא לשחקנית והזמרת האמריקאית ג'וליאן מארי בשנת 1968, אותה הכיר בזמן ששיחק במחזה אותלו.[8] לזוג לא היו ילדים והם התגרשו ב-1972.[9]

בשנת 1982 התחתן ג'יימס ארל ג'ונס בשנית עם ססיליה הארט, והשניים הביאו לעולם ילד אחד, פלין ארל ג'ונס.[10][11] הארט נפטרה מסרטן השחלה ב-16 באוקטובר 2016.[12]

באפריל 2016 סיפר ג'ונס לראשונה מזה עשרים שנה על מאבקו בסוכרת מסוג 2, בה אובחן באמצע שנות ה-90.[13]

ג'ונס הפך לקתולי במהלך שירותו הצבאי.[14]

ג'ונס נפטר בביתו ב-9 בספטמבר 2024, בגיל 93.

אזכורים

בסדרת האנימציה "הפכים סולארים" נקרא התיכון שבו לומדות הדמויות הראשיות על שמו.

פילמוגרפיה נבחרת

טלוויזיה

פרסים והוקרה

ג'יימס ארל ג'ונס, רשימת זכיות והוקרה
פרס שנה קטגוריה תוצאה
פרס טוני 1969 השחקן הטוב ביותר במחזה ("The Great White Hope") זכייה
1987 השחקן הטוב ביותר במחזה ("Fences") זכייה
2017 פרס מיוחד למפעל חיים זכייה
פרס גלובוס הזהב 1970 פריצת הדרך המבטיחה ביותר ("The Great White Hope") זכייה
פרס גראמי 1977 הספוקן וורד הטוב ביותר ("Great American Documents") זכייה
פרס אמי לבידור בפריים טיים 1991 שחקן משנה מצטיין במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה ("Heat Wave") זכייה
פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת דרמה ("Gabriel's Fire") זכייה
פרסי אמי לבידור בשעות היום 2000 השחקן הטוב ביותר בספיישל לילדים ("Summer's End") זכייה
פרס גילדת שחקני המסך 2009 פרס מפעל חיים זכייה
פרס אוסקר 2011 פרס אוסקר לשם כבוד (מפעל חיים) זכייה
פרס NAACP Image 1975 השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע ("Claudine") זכייה
1993 השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה ("Gabriel's Fire") זכייה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס ארל ג'ונס בוויקישיתוף

הערות שוליים