רשת האינטרנט נבדלת בחלקה מהגדרה זו, אתרים שהוקמו על ידי העיתונות הממוסדת (כגון אתרי החדשות הגדולים) עדיין תואמים למאפיינים של התקשורת המסורתית טרום עידן האינטרנט, ולכן עדיין שייכים להגדרתה. לעומת זאת, חלק ניכר מהתכנים ברשת מופקים על ידי אנשים פרטיים או נמצאים באתרים קטנים וממוקדי תוכן, כמו כן האינטרנט מאפשר את יכולת תגובה ותקשורת דו כיוונית שלא אפיינו את תקשורת ההמונים הקודמת[1].
מאפיין נוסף המצוי לרוב בתקשורת ההמונים, הוא התוכן האקטואלי בה היא עוסקת, בנושאים רלוונטיים לסדר היום הציבורי. מאפיין נוסף שתואם את מרבית אמצעי תקשורת ההמונים הוא הבידור שמהווה חלק ניכר מהתוכן שהם מספקים לציבור. מבחינה כלכלית, עלותה של תקשורת ההמונים היא גבוהה בשל האמצעים הטכניים ליצירתה ולהפצתה, מסיבה זאת אמצעי תקשורת רבים מוחזקים על ידי בעלי הון ותאגידים או ממומנים על ידי פרסום, אם כי ישנם גם כאלו הממונים על ידי גופים ציבוריים או גובים דמי מנוי.
אמצעי תקשורת הפונים לקהל רחב היו אמנם קיימים בתקופות שונות בהיסטוריה, אולם המונח "תקשורת המונים" מכוון לרוב לאמצעי התקשורת של חברת ההמונים המודרנית, שהחלה לצמוח יחד עם המהפכה התעשייתית. תקשורת זו מאופיינת לרוב בדפוסים המוניים ובשימוש באמצעים טכנולוגיים, הם מיוצרים על ידי מיעוט, ונצרכים על ידי קהל גדול ופסיבי. במשך הזמן, ככל שהכירו בעוצמתה של תקשורת ההמונים, החלו לחוקק חוקים ותקנות במטרה להסדיר סוגיות הקשורות בתחום, אולם גם בתחום זה צפים גבולות ההגדרה המטושטשים של האינטרנט כתקשורת המונים, במיוחד כשרשתות חברתיות מאפשרות פלטפורמה גם לתכנים אסורים.
העיסוק האקדמי בתקשורת ההמונים החל להתפתח בסביבות שנות ה-30 של המאה ה-20[1], במקביל לפריחתם של אמצעי תקשורת כמו הרדיו והקולנוע[5]. חוקרי תקשורת נוטים להתייחס להיבטים הסוציולוגיים, הפסיכולוגיים והתרבותיים של התקשורת בחברה. חוקר תקשורת מרכזי במאה ה־20 הוא מרשל מקלוהן, שטבע את המושג הכפר הגלובלי, שמשקף את עולמנו בעידן התקשורת האלקטרונית. רעיון מרכזי נוסף של מקלוהן הוא "המדיום הוא המסר", שמציין שהשינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום. המדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא המסר, כפי שהיה נהוג לחשוב[6].
היסטוריה
הקשרים שבין תקשורת וחברה
בחלקים מהמחקר בתחום התקשורת, נוטים לייחס חשיבות רבה לאופן התפתחות אמצעי התקשורת האנושיים לאורך הזמן, מתוך תפיסה שכך ניתן לבחון את ההשפעות ויחסי הגומלין ההיסטוריים והסוציולוגיים בין אמצעי תקשורת דומיננטי ובין המערך החברתי הקיים, בין הזרמים הבולטים בנושא הוא הדטרמיניזם הטכנולוגי.
צורת התקשורת הראשונה בין אדם אחד לשני הייתה בתקשורת של "פנים אל פנים", אולם כבר 35,000 שנה לפני הספירה החלו בני האדם לרשום ולצייר סמלים שונים על קירות מערות[7]. המצאת הכתב הייתה אירוע מהפכני, משום שזוהי הפעם הראשונה בה ניתנה לאנושות האפשרות לשמר ידע לא רק באמצעות הזיכרון האנושי. שיטת הכתב הראשונה מיוחסת לכתב היתדות שפותחה ונפוצה במסופוטמיה, בשלבים הראשונים היה הכתב האנושי מבוסס על ציורים ואילו רק בשלבים מאוחרים פותח הכתב האלפביתי. במקביל, פותחו במשך הזמן אמצעים שונים לכתיבה וחריטה - על אבן, חרס, פפירוס ועור. ייצור נייר החל כ־150 שנה לפני הספירה, כשמקובל לייחס את הייצור הראשוני של נייר לסינים. כריכה של גיליונות נייר אחד עם השני הייתה שלב נוסף של ההתקדמות בתחום[7].
ניתן לציין את תחילת התפתחותם של אמצעי תקשורת ההמונים במהפכת הדפוס[דרושה הבהרה]. לפני המצאת מכונת הדפוס, העתקתם של ספרים נעשתה על ידי אדם שזהו מקצוע, ולרוב נשארו הספרים המועתקים תחת המונופול של הכנסייה הקתולית, הן בבעלות על העותקים של כתבי הקודש, והן בתפיסה שרק לה ההיתר והלגיטימציה לקריאה פרשנית של התנ"ך[8]. המצאת מכונת הדפוס באמצע המאה ה־15 על ידי יוהאן גוטנברג אפשרה לראשונה הפצה של ספרים בעותקים רבים ולקהל רחב,[א] והובילה לשינויים חברתיים נרחבים, היכולת החדשה להדפיס ספרים בכמויות, ולמרחקים גדולים, היו אחד הגורמים שאפשרו את הרפורמציה הפרוטסטנטית, כשלראשונה מימי הביניים, ירד משמעותית כוחה של הכנסייה הקתולית[8].
מהפכת הדפוס הייתה הבסיס לתהפוכות החברתיות שבאו אחריה, בדגש על היותה מניע לעלייה בידיעת קרוא וכתוב בשכבות אוכלוסייה חדשות, והגבירה את הביקוש וההיצע להשכלה[8][9]. כשלראשונה ניתן היה להדפיס עיתונים ומנשרים – וכך להפיץ תוכן, דעות ומידע לאנשים רבים, נזרעו הזרעים לתהליכים חברתיים נוספים כמו החילון, הרנסאנס המדעי, המהפכה התעשייתית והלאומיות[9].
במהלך המאה ה־19 מצליחים מדענים וחוקרים להעביר מסרים על ידי אותות חשמליים, וכך נפרצת הדרך לעידן הטלקומוניקציה של אמצעי התקשורת. בתחילה הומצאו הטלגרף והטלפון, שאפשרו העברה של טקסטים וצלילים על ידי כבלים למרחקים גדולים. בתחילת המאה ה-20, מומצא מכשיר הרדיו, אמצעי תקשורת שהעברת המסרים שלו נעשית באופן אלחוטי, על גבי גלים אלקטרומגנטיים. גילוי הרדיו אפשר לראשונה לשדר בזמן אמת להמון רב, באופן נוח וקל לשימוש, ובמהלך שנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20 צוברים שידורי הרדיו קהל של מיליוני מאזינים. המצאת הטרנזיסטור בשנת 1947 אפשרה לפתח מכשירי רדיו קטנים ונישאים, ואפשרו למכשיר להיות פופולרי מחדש[7].
בעוד הרדיו צבר תאוצה ופופולריות, החל משנות ה־30 אמצעי תקשורת חדש היה לפופולרי יותר ויותר – הטלוויזיה. גם הטלוויזיה הייתה כלי מהפכני, ואפשרה לשדר בזמן אמת, להמון רב, לא רק קול - אלא גם תמונה, כך שמסוף שנות ה־40 הפכה הטלוויזיה לאמצעי תקשורת ההמונים בעל הפופולריות הגבוהה ביותר. החידושים הטכנולוגיים שהגיעו לאחר מכן, תרמו אף יותר להיקף השימוש במכשיר, כמו הטלוויזיה בכבלים והטלוויזיה בצבעים. בשנת 1962 מתחילים לראשונה שידורי הלוויין וכך מתאפשר השידור לכל רחבי העולם.[7] הרדיו והטלוויזיה נתנו בידי רשתות התקשורת כלים חדשים שלא היו אפשריים עד אז, כמו מה שמכונה "אירוע מדיה". לראשונה, ניתן היה לשדר להמונים "בשידור חי", ברדיו התאפשר להעביר נאומים לאומה, כמו במלחמת העולם השנייה. הטלוויזיה אפשרה אף יותר, והחל משנות השישים התבסס הנוהג לשדר להמונים אירועים חשובים בשידור חי, כמו הנחיתה על הירח בשנת 1969. השידור הטלוויזיוני הצמיח תרבות פוליטית חדשה, כשבשנת 1960 התרחש בשידור חי עימות בחירות בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית – ג'ון פ' קנדי וריצ'רד ניקסון[10].
במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 הומצא המחשב – התשתית שאפשרה את מהפכת התקשורת הבאה שתגיע עשרים שנה לאחר מכן – רשת האינטרנט. שילוב של המצאות, פיתוחים ושיתופי פעולה הביאו ליצירתה של רשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה כיום. ייחודה של רשת האינטרנט הוא שהיא מאפשרת לא רק להפיץ את המידע למרחק עצום, אלא היא גם חופשית ופתוחה לכל אדם. עם תחילת המאה ה־21 משתלבים הטלפונים הסלולריים עם החיבור לאינטרנט. ב־2007 מודיעה חברת אפל על השקת האייפון – עידן חדש בדרך בה אנשים צורכים תקשורת. הפיתוח המואץ של האינטרנט וטכנולוגיית המחשוב מהווים בסיס לתופעה חדשה בתקשורת ההמונים – "התלכדות מדיה".
ציוני דרך היסטוריים וחברתיים
מכונת דפוס עתיקהמקלט רדיו עתיקמקלט טלוויזיה ישן
תקופה
שנה
בצהוב – המצאה או תגלית חדשות; בכחול – אירוע המהווה ציון דרך משמעותי
כחלק מהמחקר בתחומי תקשורת ההמונים ניסו חוקרים שונים לפשט ולתאר באופן גרפי את השלבים בזמן תהליך התקשורת. על ידי המודלים, ניתן לראות דרכם כיצד מתרחשים תהליכים ומהם הגורמים המשפיעים על התהליך כולו ועל חלקיו. כל אחד מהמודלים מציע דרך אחרת להבנת תהליך התקשורת בתקשורת ההמונים, כשחלק מהמודלים נבנו על גבי מודלים אחרים או כתגובה אליהם. התפתחות חקר התהליך התקשורתי הושפעה גם מתפיסות סוציולוגיות ומחקריות שהשתנו עם הזמן. מודלים מסוימים מתאימים רק לתחום צר של אמצעי תקשורת ההמונים.
המודלים הליניאריים בחקר תקשורת ההמונים מתארים את תהליך התקשורת באופן חד כיווני – ממוען המסר לנמען. המוען הוא יוזם התהליך והנמען פסיבי, ללא שום יכולת להשפיע על התהליך והוא קולט את המסר כמו שהוא.
מודל לאסוול (1948)
המודל פותח על ידי הרולד לאסוול, שהיה המודל הראשון שניסה לתאר את פעולת התקשורת. מודל זה נהגה בהשפעת המאורעות ההיסטוריים של גרמניה הנאצית. לפי המודל, אין ביכולתו של הנמען להגיב או לבחור שלא לקבל את המסר מהמוען הכול יכול.
מי אמר? מוען – יוזם הפעולה.
מה אמר? מסר – הדברים שהמוען מבקש להעביר.
באיזה ערוץ? אמצעי או ערוץ – אמצעי התקשורת המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו.
למי? נמען – הפרט אליו מכוונת פעולת התקשורת.
באיזו השפעה? אפקט – השינוי המתחולל בנמענים כתוצאה מקבלת המסר. מידת ההשפעה שהושגה נבחנת במסגרת המודל באמצעות השוואה בין כוונת המוען, ההשפעה שרצה להשיג, ותגובת הנמען.
גרסת ברדוק למודל לאסוול (1958)
ברדוק הוסיף לאסוול למודל שני גורמים נוספים:
נסיבות – מסר יכול לקבל משמעויות שונות בהקשרים שונים. והגורם השני.
תכלית – המטרה לשמה הועבר המסר. אופי המסר יהיה שונה בהתאם למטרה שתכנן מוען המסר.
לדוגמה, מידע בשיעור היסטוריה יועבר אחרת לתלמידי תיכון לעומת סטודנטים באוניברסיטה גם אם מדובר באותן עובדות בדיוק.
מודל שאנון-וויבר (1949)
(קלוד שאנון) מודל זה מתבסס על תורת האינפורמציה. הוא מבחין בין מצבי צבירה שונים של המסר. בהתחלה המסר נמצא במחשבה או ברעיון שנולד בראשו של המוען. לאחר מכן, צריך לתרגם או לקודד את הרעיון לסימנים ואותות, אותם ניתן לשדרם באמצעות משדר (לדוגמה מילים הנהגות בקול או מילים המועלות על הכתב). ולבסוף, הנמען צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט, ולפענחם – לתרגמם בחזרה למסר.
מרכיב ה"רעש" – הפער בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רעש הוא כל גורם שעלול לשבש העברה תקינה של האותות מהמשדר למקלט. קו טלפון משובש, טעויות דפוס וכו'. קליטת המסר נחשב למרכיב פסיבי. הפער בין המשודר לנקלט הוא הליקוי בתקשורת.
מודלים מעגליים
המודלים המעגליים בחקר תקשורת ההמונים מתארים את תהליך התקשורת באופן מעגלי - ממוען המסר לנמען, ובחזרה.
מודל אוסגוד-שרם (1954)
מדגיש את תהליך ההבנה של המסר (פענוח), והעברת המסר (קידוד). במודל זה המוען והנמען המקוריים שווים במעמדם וממלאים תפקיד מסוים לסירוגין. המוען אינו השולט בתהליך התקשורת. מודל זה הוסיף את רעיון ה"פירוש", כלומר המשמעות של המסר לגבי המוען והנמען. המודל מדגיש את התהליך שהמסר עובר בתהליך התקשורת: המוען המקורי מקודד מסר שעובר לנמען. הנמען מפענח את הקוד, מפרש אותו ומבין את משמעותו. ולאחר מכן מקודד מסר חדש.
מודל דה-פלר (1968)
למעשה מכפיל המודל הליניארי של שאנון וויבר, והופך אותו למעגל סגור באמצעות המשוב. המוען הופך לנמען, הנמען שהופך למוען וכך הלאה. זה איננו תהליך סימטרי, כיוון שהמוען משמש מקור עיקרי למסר, והמסרים של הנמען מוגדרים כמשוב. החידוש העיקרי שהוא מוסיף הוא שכלול מושג ה"רעש" – אשר חל על כל מרכיבי התהליך.
מודלים סמיוטיים
מודל יאקובסון (1958)
אשר פותח על ידי הבלשן רומן יאקובסון הוא מודל לפיו כל פעולה תקשורתית מורכבת ממספר פונקציות אשר כל אחת מהן ממוקדת בגורם אחר בתהליך התקשורת. הגורמים המשתתפים: מוען, נמען, מסר, הקשר, קוד – שפה מוסכמת, מגע. לפי מודל זה ישנן שש פונקציות של תקשורת לשונית:
הפונקציה הרפרנציאלית – מתרכזת בעולם שמחוץ לטקסט. קביעת עובדה, טעינת טענה, מסירת אינפורמציה. דוגמה: מהדורת חדשות. מבעים אירועי שיקרו או קרו.
הפונקציה הקונאטיבית – מכוונת לנמען – נועדה להפעיל את הנמען. צורות ציווי, לדוגמה: "צאי מכאן!"
הפונקציה הפאטית – מילים המשמשות בעת פתיחה או סיום של תהליך התקשרות, לדוגמה: "הלו", "מה העניינים".
הפונקציה המטא לשונית – עוסקת בקוד עצמו, עוסקת בשיחה בסימני הלשון עצמם. לדוגמה: "מה זאת הפונקציה המטא-לשונית"?
הפונקציה הפואטית - שימוש בלשון כדי להדגיש את אופן העברת המסר. כמו בשירה. חריזה, מטפורות, פתגמים.
מודל פיסק (1985)
הוא מודל לפיו המוען והנמען הם שווים בתהליך התקשורת. פעולת התקשורת אינה יכולה להשיג לעולם את מטרתה מכיוון שהנמען מפענח את המסר מתוך מציאות חיצונית אחרת שיש לו. לעולם לא תהיה זהות מלאה בין המסר המועבר למסר הנקלט פענוח מכיוון שהמסר משתנה מקבוצת תרבות לאחרת. אי הבנה של המסר יכולה לנבוע מהבדלים תרבותיים. פענוח הוא סוג של יצירה מחדש של הטקסט.
נבדל מהמודלים התהליכים: המוען וכוונותיו אינם נתפסים כדומיננטיים. הכובד עובר למסר, לטקסט ולפענוחו. פענוח הטקסט נעשה על רקע המטען התרבותי המורכב של המפענח. המפתח לתיאור התקשורת האנושית הוא בריבוי המשמעויות הנולדות מאינטראקציה בין סוגים שונים של קוראים, לסוגים שונים של טקסטים בנסיבות שונות.
מודל פיסק מייצג את התפיסה התרבותית סמיוטית. הוא מתייחס לתוכנו של המסר כאשר הוא נפגש עם הנמען. המסר מקבל משמעות שונה על פי ההקשר שעושה הנמען. ההקשר הוא מכלול הנסיבות שעל פיהם אנו מפרשים את המסר.
התפתחות תקשורת ההמונים, הן טכנולוגית והן חברתית, הביאה חוקרים שונים לדון מהי ההשפעה של כלי התקשורת על בני האדם אשר צורכים אותם. את המחקר והתאוריות על השפעת התקשורת נוטים לחלק למספר שלבים.
מסורת ההשפעות החזקות המוקדמת
תפיסה זאת הייתה נפוצה במחקר מתחילת שנות ה־20 ועד סוף שנות ה־30. לפי אסכולה זאת, התקשורת היא בעלת יכולת עצומה להשפיע על האדם הבודד, תאוריה בולטת באסכולה זאת היא "תאוריית המחט התת־עורית"[13] שפיתח הרולד לאסוול, לפיה התקשורת מחדירה את המסרים שלה אל הקהל שלה כ"עירוי" אל הוריד. לפי אותן תאוריות, הקהל של התקשורת הוא פסיבי והומוגני. לאסוול ביסס את התאוריה שלו על מחקרים שערך בתחום התעמולה, שממשלות רבות פרסמו באותה תקופה.
מסורת ההשפעות המוגבלות
פוסטר תעמולה מ־1940 של המתמודד לנשיאות ארצות הבריתונדל וילקי. במחקר שקיימו בבחירות אלו גילו שרק 8% מאלו שנחשפו לתעמולה פוליטית שינו את עמדתם. כלומר, התעמולה בתקשורת לא הביאה לשינוי גדול בדעת הקהל.
החל משנות ה־40 של המאה ה־20, החלו לעלות עדויות ומחקרים (כמו של קרן פיין ופול לזרספלד) שהתפיסה של התקשורת כ"כל יכולה" אינו תואמת במלואה לאמת. בשל כך החלה לעלות מסורת ההשפעות המוגבלות לפיה השפעת התקשורת על האדם היא יחסית. למעשה, האדם אינו נמען פסיבי שמסרי התקשורת חודרים אליו ללא סינון, אלא יש באפשרות האדם לבחור לאלו מהתכנים המופצים הוא רוצה להיחשף. "מודל הזרימה הדו־שלבית" הוא מודל שפותח לפי אסכולה זאת, לפיו יש "מנהיג דעה", אדם שדעתו מוערכת על ידי הסביבה, הוא נחשף לתקשורת ומחליט את דעתו. והסביבה שרואה אותו כידען בתחומו, בוחרת לקבל את דעתו (ולא באופן ישיר מתקשורת ההמונים). תאוריה נוספת שמתאימה למסורת זאת היא "תאוריית השימושים הסיפוקים (אנ')"[14] אשר לפיה בני האדם משתמשי בתקשורת כדי למלא ולממש את הצרכים שלהם.
מסורת ההשפעות החזקות המאוחרת
בשנות וה־60 וה־70 חזרה מחדש התפיסה שהשפעה התקשורת על האדם היא חזקה ומשמעותית, אך בניגוד למסורת ההשפעות החזקות המוקדמת – כאן התפיסה היא שהאדם הוא אקטיבי ולא פסיבי כשהוא צורך תקשורת, כמו כן, אפקט ההשפעה הוא ארוך טווח ולא מיידי כפי שנתפס במסורת המוקדמת, וכן, ביכולתה של התקשורת לשמר או לשנות סדרים חברתיים.
דוגמאות לתפיסה זאת הן למשל "אובדן הילדות" של ניל פוסטמן אשר מצביע על כך שהצפייה של ילדים בטלוויזיה ועידן המחשבים מקצרת את גיל הילדות בכך שהיא מספקת להם מידע רב. לפי "תאוריית הבניית המציאות", התקשורת בוחרת להראות את המציאות בדרך מסוימת וכך להציג לציבור הרחב, כך לא מוצגת לציבור כל האמת אלא רק חלקים אשר תואמים את עמדת ותפיסות התקשורת. "אסכולת סדר היום" היא תאוריה שטוענת כי אמצעי התקשורת הם שקובעים לציבור את נושאי השיח היומי ואף מדרגת את חשיבותם ובכך קובעת "סדר יום תקשורתי" שמשפיע בסופו של דבר על סדר היום הפוליטי והציבורי (כמו על ידי מסגור). ואילו "תאוריית ספירלת השתיקה" טוענת שביכולת תקשורת ההמונים לעצב את המציאות ולשנות אותה באופן מעשי.
השלכות חברתיות ותרבותיות
הגישה המבנית־תפקודית
על פי "הגישה המבנית־תפקודית" לתקשורת ההמונים חמישה תפקידים מרכזיים[15]. את שלושת התפקידים הראשונים קבע חוקר התקשורת הרולד לאסוול בשנת 1948. את שני התפקידים הנוספים קבעו החוקרים רייט בשנת 1959 ומקווייל 1984. אמצעי התקשורת ממלאים תפקידים אלה בנפרד וביחד. לדוגמה תוכנית דוקומנטרית על מלחמת ששת הימים יכולה למלא שלושה תפקידים בו זמנית: המשכיות, פרשנות ובידור. כל אמצעי התקשורת ממלאים תפקידים אלה אך יש אמצעים שבהם תפקידים מסוימים בולטים יותר. הטלוויזיה ממלאת בעיקר תפקיד של בידור ולעומת זאת העיתון ממלא בעיקר תפקיד של סיקור הסביבה ופרשנות.
סיקור הסביבה: איסוף והפצה של מידע על אירועים, אישים, תהליכים וכו'.
תיאום ופרשנות: תפקיד זה אומר שעל התקשורת להסביר ולפרש אירועים שונים כאשר התקשורת נותנת המלצה לציבור כיצד יש להבין את האירועים. תפקיד זה ממלאים פרשנים שלהם מומחיות בנושא מסוים (פרשנים פוליטיים, כלכליים וכו'). תפקיד זה יכולים למלא גם אנשים שאינם עיתונאים כגון מומחים אקדמאים שמובאים לאולפן טלוויזיה או כתבים טור פרשנות בעיתון.
המשכיות: תפקידה של התקשורת ליצור המשכיות תרבותית, וליצור המשכיות מדור לדור. התקשורת מעבירה מידע שקשור להיסטוריה, לתרבות או לדת של החברה בה היא פועלת. בנוסף תפקיד התקשורת לחזק נורמות חברתיות, ומסבירה כיצד יש לנהוג. לדוגמה, דיווח על עונש שקיבל רוצח, מחזקת את הנורמה החברתית שאין לרצוח.
בידור: תפקיד זה הוא להפיג מתחים שעלולים לערער את יציבותו של השלטון או החברה. אמצעי התקשורת יוצרים מצב שנקרא "אסקפיזם" (בריחה מהמציאות), כלומר אמצעי התקשורת בעזרת בידור, גורמים לאנשים אשר משתמשים באמצעי התקשורת לשכוח מצרותיהם הרגילות לתקופה קצרה. תפקיד זה בא לידי ביטוי בתוכניות טלוויזיה, שידור מוזיקה ברדיו וכו'. תפקיד זה חשוב ליציבות השלטונית והיה ידוע עוד מתקופת האימפריה הרומית בכך שיש לספק להמונים "לחם ושעשועים".
גיוס: גיוס של האוכלוסייה למען אינטרסים ערכים או לאומים, כמו גיוס תמיכה לחוק מסוים או להפלת שלטון. גיוס של התקשורת יכול להתבצע בשתי דרכים:
גיוס גלוי: גיוס למען מטרה מסוימת כאשר המטרה אינה מוסתרת מהציבור. גיוס זה מתבצע בעיקר במבצעי התרמה כגון השירותרום.
גיוס סמוי: גיוס של האוכלוסייה למען אג'נדות של מפעילי אמצעי התקשורת. לדוגמה, אם הדעה הרווחת בתקשורת היא שיש להתחיל בשיחות שלום עם סוריה ידגישו אמצעי התקשורת את הצורך בכך או את הגישושים של הצד השני ובכך ייצרו אווירה ציבורית שתתמוך במטרה זו.
תקשורת המונאישית
במשך השנים טענו החוקרים כי השפעתה של התקשורת המונית היא מוגבלת ולתקשורת בין אישית השפעה יותר גדולה על הפרט. אך, בשנים אחרונות, התקשורת המונית בא לידי ביטוי בשינויים בטכנולוגיה, עידן אינטרנט והרשתות החברתיות. השינויים אלו הביאו לטשטוש את הגבול בין תקשורת המונים לתקשורת בין אישית. הטשטוש יצר את המונח "Masspersonal Communications" (תקשורת המונאישית)[16] – אנשים פרטיים, יחידיים מתקשרים עם אלפי האנשים. שימוש בתקשורת בן אישית באמצעות תקשורת המונים. למשל: טוויטר, אנשים פרטיים מתקשרים עם אלפי עוקבים באמצעות שיתוף מידע מסוים (ציוצים).
^יש לציין ששיטות שונות של שעתוק טקסטים היו גם טרום גוטנברג וייחודיות ההמצאה שלו הייתה בשכלול הטכנולוגיות שהיו לו להשראה.
^אתרים מבוססי תוכן גולשים בולטים שבאו בעקבות ההתרחבות הזו: ויקיפדיה (2001), פייסבוק (2004), יוטיוב (2005) וטוויטר (2006). אתרים אלו העפילו לעשירייה הפותחת של דירוגי האתרים והפכו למוקדי פעילות מרכזיים ברשת.
Kevin-Prince Boateng Boateng pada tahun 2011Informasi pribadiNama lengkap Kevin-Prince BoatengTanggal lahir 6 Maret 1987 (umur 37)Tempat lahir Berlin, Jerman BaratTinggi 1,85 m (6 ft 1 in)Posisi bermain GelandangKarier junior1994 Reinickendorfer Füchse1994–2005 Hertha BerlinKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2004–2007 Hertha Berlin II 29 (5)2005–2007 Hertha Berlin 42 (4)2007–2009 Tottenham Hotspur 14 (0)2009 → Borussia Dortmund (pinjaman) 10 (0)2009–2010 Por...
Artikel ini bukan mengenai José S. Palma, Uskup Agung Cebu abad ke-21. Dalam artikel ini, pertama atau paternal nama keluarganya adalah Palma dan nama keluarga maternal atau keduanya adalah Velásquez. José PalmaFoto José PalmaLahir(1876-06-03)3 Juni 1876Tondo, Manila,Kekaptenjenderalan FilipinaMeninggal12 Februari 1903(1903-02-12) (umur 26)Manila, FilipinaPekerjaanTentara, penulisDikenal ataspenulis lirik Lagu kebangsaan Filipina José Palma y Velasquez (bahasa Spanyol: ...
Часть серии статей о Холокосте Идеология и политика Расовая гигиена · Расовый антисемитизм · Нацистская расовая политика · Нюрнбергские расовые законы Шоа Лагеря смерти Белжец · Дахау · Майданек · Малый Тростенец · Маутхаузен ·&...
Austrian geographer Hans Kinzl (1899–1979) was an Austrian geographer and mountain researcher. The plaza of Chacas. Photo taken by Hans Kinzl during his stay in Ancash, Peru in 1928. Life Hans Kinzl was born in Upper Austria in 1899. After his studies of geography at the University of Innsbruck he became assistant of his mentor Johann Sölch—disciple of Albrecht Penck—in Innsbruck. He then followed Sölch—who succeeded Alfred Hettner in Heidelberg—but returned to the University of I...
Untuk nama suatu kota, lihat Rosario, Argentina. Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Doa Rosario – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTORGaya atau nada penulisan artikel ini tidak mengikuti gaya dan nada penulisan ensiklopedis y...
Asian multi-sport event between 1913–1934 Far Eastern Championship GamesFirst event1913 in Manila, Philippine IslandsOccur every2 yearsLast event1934 in Manila, Philippine Islands The Far Eastern Championship Games (also known as the Far Eastern Championships, Far Eastern Games or Far East Games) was an Asian multi-sport event considered to be a precursor to the Asian Games. History The Japanese delegation at the 1927 Far Eastern Games In 1913, Elwood Brown, president of the Philippine Amat...
American paleontologist (1902–1984) George Gaylord SimpsonForMemRSSimpson in 1965Born(1902-06-16)June 16, 1902Chicago, IllinoisDiedOctober 6, 1984(1984-10-06) (aged 82)Tucson, ArizonaNationalityAmericanAlma materUniversity of ColoradoYale University, B.A., Ph.D.[1]Known forModern synthesis; quantum evolutionAwardsMary Clark Thompson Medal (1943)Daniel Giraud Elliot Medal (1944)Hayden Memorial Geological Award (1950)Penrose Medal (1952)Darwin-Wallace Medal (1958)Darwin...
Series of portable media players by Sony This article is about the Walkman brand. For information about the generic item, see Personal stereo. For the album by Bad Bad Hats, see Walkman (album). WalkmanWalkman logo since 2000Left to right from top: an (original) cassette Walkman (1980s), a CD Walkman (2001), an MD Walkman (1998), a digital Walkman (2011)ManufacturerSony CorporationTypePortable audio players and recordersLifespanJuly 1, 1979[1] – presentUnits sold385 million (all edi...
Artikel ini bukan mengenai Zhou Xun. Zhou XuanNama Tionghoa周璇PinyinZhōu Xuán (Mandarin)Nama LahirSu Pu (蘇璞)Lahir(1918-08-01)1 Agustus 1918Changzhou, Jiangsu, ChinaWafat22 September 1957(1957-09-22) (umur 39)ShanghaiPekerjaanPenyanyi, aktrisGenreShidaiquTahun aktif1935-57 Ini adalah nama Tionghoa; marganya adalah Zhou. Zhou Xuan (1 Agustus 1918 – 22 September 1957), juga diromanisasikan sebagai Chow Hsuan, adalah seorang aktris film dan penyanyi Tiongkok ikonik. ...
«Пе́сни на́шего ве́ка» Проект «Песни нашего века», программа памяти Виктора Берковского, 2006 год. Основная информация Жанр авторская песня Годы 1998 — н. в. Страна Россия Место создания Москва Язык русский Состав Вадим МищукДмитрий БогдановКонстантин ТарасовГалина ...
For the federal constituency formerly represented in the Dewan Rakyat, see Renggam (federal constituency). Mukim in Johor, MalaysiaRenggamMukimCountryMalaysiaStateJohorDistrictKluangArea • Total557 km2 (215 sq mi)Population • Total47,510 • Density85/km2 (220/sq mi) Renggam (also spelled Rengam) is a town and mukim in Kluang District, Johor, Malaysia. Geography Rengam in Kluang District The mukim spans over an area of 557 km2.[1&...
Верхние земли на карте Новой Франции Верхние земли (фр. Pays d'en Haut) — район вокруг Великих озёр на американском континенте, который во времена французской колонизации подчинялся непосредственно губернатору Новой Франции. Под термином «Верхние земли» понимался регио...
Artikel atau sebagian dari artikel ini mungkin diterjemahkan dari History of Xinjiang di en.wikipedia.org. Isinya masih belum akurat, karena bagian yang diterjemahkan masih perlu diperhalus dan disempurnakan. Jika Anda menguasai bahasa aslinya, harap pertimbangkan untuk menelusuri referensinya dan menyempurnakan terjemahan ini. Anda juga dapat ikut bergotong royong pada ProyekWiki Perbaikan Terjemahan. (Pesan ini dapat dihapus jika terjemahan dirasa sudah cukup tepat. Lihat pula: panduan pene...
American sprinter and hurdler (born 1997) Rai BenjaminRai Benjamin at the 2022 World Athletics Championships in EugenePersonal informationBorn (1997-07-27) July 27, 1997 (age 26)Mount Vernon, New York, U.S.Height1.91 m (6 ft 3 in)[1]Weight77 kg (170 lb)[1]SportCountryUnited States[2][3]SportTrack and fieldEvent(s)Hurdling, sprintingCollege teamUSC Trojans (2018)UCLA Bruins (2016, 2017)TeamNike[4]Turned pro2018[4]Coa...
Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Mitsubishi Fuso Truck and Bus Corporation – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR (November 2007) Mitsubishi Fuso Truck and Bus CorporationNama asli三菱ふそうトラック・バス株式会社...
Mbarara Land of Milk.Motto: Ebirungi Biruga Omutuutu (Good things come from sweat)Country UgandaRegionWestern RegionSub-regionAnkole sub-regionDistrictMbarara DistrictFounded1901Township1957Municipality1974Pemerintahan • MayorKakyebezi Robert [1]Populasi (2014 Census) • Total195.013[2]Zona waktu+3 (East African Standard Time) Mbarara adalah kota yang terletak di Uganda barat daya, terletak sekitar 266 km dari Kampala. Kota ini merupakan k...
Japanese electric multiple unit train type This article is about the Keihan train type introduced in 2008. For the train type introduced in 1971, see Keihan 3000 series (1971). Keihan 3000 seriesComfort SaloonSet 3001 in February 2021In service2008–presentManufacturerKawasaki Heavy IndustriesBuilt atHyōgoConstructed2008 2020 (Premium Car)Entered service19 October 2008 31 January 2021 (Premium Car)Number built54 vehicles (6 sets)Number in service48 vehicles (6 sets)Formation8 cars per train...
American politician (1806–1884) George Washington JonesChairman of the House Democratic CaucusIn officeMarch 4, 1855 – March 3, 1857SpeakerNathaniel P. Banks (1856–1857)Preceded byEdson B. OldsSucceeded byGeorge S. Houston (1859)Member of the U.S. House of Representativesfrom TennesseeIn officeMarch 4, 1853 – March 3, 1859Preceded byWilliam Hawkins PolkSucceeded byJames Houston ThomasConstituency6th districtIn officeMarch 4, 1843 – March 3, 1853Preceded by...
Process of building or assembling a building or infrastructure For other uses, see Construction (disambiguation). Construction site redirects here. For the British children's TV series, see Construction Site (TV series). Construction site and equipment prepared for start of work in Cologne, Germany (2017) Construction is a general term meaning the art and science of forming objects, systems, or organizations.[1] It comes from the Latin word constructio (from com- together and struere ...
Este artículo se refiere o está relacionado con un evento deportivo de fútbol reciente o actualmente en curso. La información de este artículo puede cambiar frecuentemente. Por favor, no agregues datos especulativos y recuerda colocar referencias a fuentes fiables para dar más detalles. Artículo principal: Clasificación de Conmebol para la Copa Mundial de Fútbol de 2026 Argentina?.º puesto Titular(2023) Alternativa(2023) Titular(2024-2025) Alternativa(2024-2025) Datos generale...
.jpg)
