בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. בתפילות משולבים קטעי תפילה ופיוטים רבים המביעים את המלכת ה', ובמהלך תפילת מוסף תוקעים בשופר. התפילות נאמרות בדרך כלל במתינות ובניגונים מיוחדים.

תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר ביהדות (מלבד יום כיפור). הדבר נובע מנוסח התפילה הארוך המכיל פיוטים רבים, ובשל הנוהג לאומרן במתינות ובניגונים מיוחדים. אצל חלק מיהדות תימן נוסח התפילה קצר יחסית, והתפילות אורכות מעט יותר מתפילות שבת רגילה.

בתפילות עשרת ימי תשובה ישנם מספר שינויים והוספות בתפילת העמידה, שינויים אלה קיימים אף בתפילות ראש השנה, שכן ימי ראש השנה הם בכלל עשרת ימי תשובה.

בתלמוד בבלי מוזכרים שני שינויים: הראשון בחתימת ברכת קדושת השם - ”המלך הקדוש” במקום "האל הקדוש", והשני בחתימת ברכת המשפט - ”המלך המשפט” במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט". וכך אמרו בתלמוד:

כל השנה כולה אדם מתפלל "האל הקדוש", "מלך אוהב צדקה ומשפט", חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד ב'

בזמן הגאונים הנהיגו להוסיף בעשרת ימי תשובה עוד הוספות מעניין ימי הדין:

• זכרנו לחיים בברכת אבות.
• מי כמוך בברכת גבורות.
• ובכן תן פחדך בברכת קדושת השם.^[1]
• וכתוב לחיים בברכת ההודאה.^[2]
• בספר חיים בברכת שים שלום. לפי נוסח אשכנז המקורי, גם משנים את חתימת הברכה לחתימה הארצישראלית "ברוך אתה ה' עושה השלום". אולם, כמה פוסקים התנגדו לשינוי זה, ולכן בהרבה קהילות לא נוהגים שינוי זה.

בסדר רב עמרם גאון^[3] מובא לפני וכתוב לחיים תוספת ארוכה: ”זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך” ואחר כך אומרים ”ועל כולם... תמיד שמך מלכנו לעולם ועד” ואז מוסיפים ”וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.” כך היה נהוג גם בנוסח צרפת, מנהג דומה השתמר בנוסח איטליה. לפי מנהג אשכנז המזרחי אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ של מוספי ראש השנה, ושל תפילות יום כיפור לפני "וכתוב לחיים".^[4]

היו מהגאונים שהתנגדו להוספות אלו,^[5] משום שהם נוגדים את הכלל שאין אומרים בקשות בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, והיו שהנהיגו כפשרה לומר זאת רק בראש השנה וביום הכיפורים, אולם למעשה נהוג לאמרם בכל עשרת ימי תשובה. חוץ מובכן תן פחדך שכנראה בשל ארכו נהוג ברוב קהילות ישראל לאמרו רק בראש השנה ויום כיפור, אמנם בנוסח הרמב"ם וכן מנהג תימן וארם צובא נהוג לאמרו כל עשרת ימי תשובה.

בברכת קדושת השם מוסיפים מספר פסקאות ("ובכן תן פחדך") המבטאות את שלטון ה' על עולמו ואת אימת הבריות מפניו.

בברכת אתה קדוש יש שנהגו להוסיף קטע זה, (גם אצל מי שלא נהג להוסיף "ובכן תן פחדך") "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך". יש קהילות שאמרו נוסח זה^{[דרושה הבהרה]} במקום הנוסח הרגיל של ברכת "קדושת השם", ויש שאמרו נוסח אחר "לדור ודור המליכו לאל".

בכל הנוסחאות מוסיפים בחתימה את הפסוק "ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה". ומקדימים לו "ככתוב" או "ונאמר".

בתפילת עמידה שבתפילות ערבית, שחרית ומנחה מברכים שבע ברכות, כבכל יום טוב.

הברכה האמצעית, המכונה ברכת קדושת היום, פותחת כבכל יום טוב בפסקאות 'אתה בחרתנו', 'ותתן לנו' ו'יעלה ויבא'. לאחריהם ממשיכה הברכה בפסקה 'מלוך על כל העולם', המבטאת את הציפייה להופעת מלכות ה' על העולם:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה:

— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור

הברכה מסיימת בפסקת 'קדשנו במצותיך', כבכל יום טוב, וחותמת במשפט הבא:

כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (לשבת: הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:

— הברכה הרביעית בתפילות ראש השנה ויום כיפור

כאשר חל היום השני של ראש השנה במוצאי שבת, מוסיפים לאחר 'אתה בחרתנו' פסקה המתחילה במילים 'ותודיענו' המהווה הבדלה בין שבת ליום טוב (בדומה ל'אתה חוננתנו'), כבכל יום טוב שחל במוצאי שבת.

ערך מורחב – מלכויות זכרונות ושופרות

בתפילת מוסף של ראש השנה מברכים תשע ברכות בניגוד לתפילת מוסף בשבת ויום טוב שהיא של שבע ברכות, מוסיפים את אמירת מלכויות זכרונות ושופרות.

מקור ההוספה הוא על פי האמור בתלמוד במסכת ראש השנה:

אמר רבה: אמר הקדוש ברוך הוא: אִמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה? בשופר.

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד, עמוד ב'

ברכת מלכויות, מציינת את המלכת האל, ברכת זכרונות, את העלאת זכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, וברכת שופרות מציינת את מצוות תקיעת שופר.

לפי המנהג המקובל משלבים את ברכת המלכויות יחד עם ברכת "קדושת היום", כדעת רבי עקיבא.

בתוך כל אחת מהברכות אומרים לפחות עשרה פסוקים הקשורים לנושא הברכה, שלשה פסוקים מהתורה שלושה מהכתובים ושלושה מהנביאים, ומסיימים בפסוק נוסף מהתורה.^[6]

ערך מורחב – ותערב

כבכל יום טוב, בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילת מוסף בסוף ברכת העבודה את נוסח ותערב.

בשני ימי ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה בין תפילת שחרית למוסף. בשעת הוצאת ספר תורה נוהגים לומר י"ג מידות של רחמים ותפילה מיוחדת לימים הנוראים, בשבת לא מוסיפים את שתי התוספות הללו. בשני הימים קוראים בתורה בפרשת וירא, ביום הראשון על הולדת יצחק, גירוש הגר וישמעאל והברית עם אבימלך וביום השני על עקידת יצחק. בשני הימים קוראים בספר השני בפרשת פנחס על הקורבנות המוקרבים בבית המקדש בראש השנה. לאחר קריאת התורה המפטיר קורא בנביא, ביום הראשון בספר שמואל א' בפרק א' על הולדת שמואל וביום השני בספר ירמיהו בפרק ל"א. נהוג לתקוע את התקיעות הראשונות (תקיעות דמיושב) לפני שמחזירים את ספרי התורה לארון הקודש.

מפני אורך התפילה, בקהילות אשכנזיות רבות נהוג לערוך הפסקה לקידוש בין קריאת ההפטרה לתקיעות הראשונות.

באשכנז הקדומה, נהגו בחלק מן הקהילות להוסיף פיוטי מערבית כמו בשאר ימים טובים. מנהג זה נתבטל בתקופה קדומה יחסית, ונשאר רק בקהילת וורמייזא.^[7]

בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ פיוטים שונים, הפיוטים התחברו בתקופות קדומות מאוד, ומכונים בשמות לפי מקומם בתפילה: "יוצר" "אופן" "מגן" "מחיה" "סילוק"^[8] ועוד. הפיוטים הנאמרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות נקראים "תקיעתא".

כיום מקובל ברוב קהילות יוצאי מזרח אירופה שלא לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, או בתוך הקדושה, ואף בפיוטי חזרת הש"ץ מדלגים על פיוטים רבים.

בין הפיוטים הנאמרים בחזרת הש"ץ נמצאים:

• בברכת קדושת השם של תפילת שחרית - אדירי איומה יאדירו בקול ביום הראשון, ו"מלך עליון אמיץ המנושא" ביום השני.
• בברכת קדושת השם של תפילת מוסף - מלך עליון אל דר במרום ביום הראשון, ונתנה תוקף, וכל מאמינים וויאתיו כל לעבדך בשני הימים.
• לאחר התקיעות שבסיומה של כל אחת מברכות מלכויות זכרונות ושופרות - היום הרת עולם וארשת שפתינו.

ערך מורחב – הנני העני ממעש

בקהילות אשכנז נהוג שהחזן אומר לפני תפילת מוסף את תפילת "הנני העני ממעש",^[9] ובקצת מקומות הוא נאמר (בלחש) גם על ידי החזן לשחרית קודם ברוך שאמר.^[10]

בקהילות ספרד נוהגים לומר בליל ראש השנה את הפיוט אחות קטנה, ולפני תקיעת שופר אומרים את הפיוט עת שערי רצון להפתח. ביום השני של ראש השנה אומרים בערבית את הבתים האחרונים של הפיוט בת אהובת אל (הבתים המתחילים במילים "חון תחון"), ולפני התקיעות את הפיוט אם אפס רבע הקן (ויש הנוהגים לומר שוב "עת שערי רצון"). בנוסף, בשני הימים נהוג לומר מספר פיוטים לפני ברוך שאמר או לפני פתיחת ההיכל (ביום הראשון- אלהי אל תדינני כמעלי, רעה בשבטך, שואף כמו עבד, שופט כל הארץ וידי רשים. ביום השני- שפל רוח, אדני יום אערך לך תחינה ו-יה שמך ארוממך).

ערך מורחב – תפילת אבינו מלכנו

אחרי התפילה אומרים בראש השנה את התפילה הקדומה^[11] אבינו מלכנו.^[12] בקהילות האשכנזים, אין אומרים אותו בשבת.

ערך מורחב – תשליך

יש הנוהגים לומר בראש השנה תפילה מיוחדת הנקראת תשליך ונאמרת כמקובל על המים. וכוללת מספר פסוקים. כיום נהוג לומר עם תפילה זו תפילה נוספת שמקורה בספר חמדת ימים. אולם יש הנמנעים מלאמר תפילה זו. ביהדות פרס אף נהגו לתקוע לאחר התשליך: תשרת, תשת, תרת. ולאחר מכן תרועה גדולה.

ישנם מנהגי תפילה מיוחדים הנוהגים רק בתפילות ראש השנה.

• בתפילת עלינו לשבח הנאמרת בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, נוהגים להשתחוות באמירת "ואנחנו כורעים", יש הנוהגים בכריעה על הברכים ויש הנוהגים בהשתטחות מלאה – "פישוט ידיים ורגלים".^[13]
• בניגוד לכל ימי השנה בהם מתפללים תפילת שמונה עשרה בלחש דווקא, יש הנוהגים בראש השנה להתפלל בקול רם.^[14]
• יש מבני אשכנז הנוהגים להתפלל את תפילות ראש השנה בכריעה,^[15] גם זאת בניגוד להלכה והמנהג בשאר ימות השנה.^[16]
• יש הנוהגים ללבוש בתפילות ראש השנה קיטל - מלבוש מיוחד מבד לבן, ואחרים נוהגים שרק החזן, התוקע ו'המקריא' לובשים קיטל.
• לפי נוסח הרמב"ם (וכן הוא מנהג תימן בנוסח בלדי) בתפילת מוסף אין לחש, אלא שליח הציבור אומר את התפילה בקול רם. הסיבה לכך היא אריכות התפילה, והקושי בלכוון לאורך כל התפילה.

• מחזור לראש השנה נוסח אשכנז מהדורת דניאל גולדשמידט.
• מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המערבי.
• מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המזרחי.
• מחזור תפילת ישרים לראש השנה לפי נוסח הספרדים.
• מחזור קמחא דאבישונא מאת רבי יוחנן טריויש בנוסח איטליה.
• מחזור לראש השנה נוסח קארפינטראץ הוא נוסח פרובאנס
• מחזור לראש השנה נוסח ארם צובא.
• מאיר בר־אילן, השינויים בתפילות ראש השנה: משנת ראש השנה ד', ז', סידרא, י"ג (תשנ"ז), עמ' 25–46

ראש השנה
מצוות החג	תקיעת שופר
מנהגים	מנהגי ערב ראש השנה • התרת נדרים • סדר ליל ראש השנה • שנהיה לראש ולא לזנב • תשליך
תפילות ופיוטים	תפילות ראש השנה • אחות קטנה • עת שערי רצון להפתח • מלכויות זכרונות ושופרות • ונתנה תוקף • וכל מאמינים • למנצח לבני קרח מזמור • פיוטים נוספים
מראש השנה עד ליום הכיפורים	עשרת ימי תשובה • ימים נוראים • תפילת אבינו מלכנו • סליחות • בין כסה לעשור
שונות	מסכת ראש השנה • לא אד"ו ראש • ימים נוראים (עגנון) • בראש השנה
חגי ישראל ומועדיו