חמדת ימים (ספר)

חמדת ימים
מידע כללי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה איזמיר, האימפריה העות'מאנית
תאריך הוצאה ה'תצ"א (1731~)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, בספר תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731). ישנם שסברו כי מחבר הספר הוא נתן העזתי.

שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת נתונים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר.

שבתאות בספר

הספר הודפס 54 שנה לאחר מות שבתי צבי. בתוך הספר הודפסו שירים ובהן אקרוסטיכון "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים.[1]

כיום מוסכם על חוקרים מן האקדמיה שמדובר בלקט, רובו ככולו מתוך כתבים קבליים של תלמידי האר"י ומנהגים והלכות שאין מקורם בשבתאות, ממגוון תקופות ומקורות, ותוך השמטת השמות המקוריים.[2][3] בעבר היו שסברו, בעקבות היעב"ץ, שכותב הספר עצמו, כולל המנהגים שבו, היה נתן העזתי השבתאי או מחבר שבתאי מאוחר יותר.[4][5]

חוקר הקבלה ישעיה תשבי טען על סמך דברי ספרים אחרים, מאוחרים יחסית, שהוטמעו בתוך "חמדת הימים", שהספר התחבר על ידי צוות תלמידי חכמים מאיזמיר שהושפעו מהשבתאות.

בחוגי היהדות האורתודוקסית הייתה מחלוקת עזה בעניין שבתאות הספר, שקיבלה פרסום במסגרת התנגדותו החריפה של רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) בפולמוס על שבתאותו של רבי יהונתן אייבשיץ, כך כתב "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י (=שבתי צבי שם רשעים ירקב) המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". מלבד היעב"ץ, הבעש"ט[6], תלמידו רבי יצחק מדרוהוביץ'[7] והרב יהודה פתיה, סברו כי יש בספר מן השבתאות.[8]

חלק מאדמו"רי החסידות סברו כי אפשר ללמוד בספר ואף לנהוג בחלק מן המנהגים שכתובים בו, תוך הסתייגות מחלקים שזוהו במפורש עם שבתאות.[9][10]

הראשון שניסה לפרוך את שבתאות הספר באופן שיטתי, היה המקובל הליטאי-ירושלמי ר' מנחם מנכין היילפרין, שהחל לעסוק בנושא כבר בשנות ה-70 של המאה ה-19.[11] עוד בהיותו בליטא שלח מכתב לר' ישראל ברגר מבוקרשט, שעל סמך דבריו פרסם בקיץ ה'תר"ס (1900) מאמר ארוך במאסף התורני "וילקט יוסף", בו הגן על הספר וטען שמחברו חי לפני נתן העזתי. המאמר גרר תגובות רבות לשני הצדדים.[12] במקביל, בערך באותה שנה,[13] ר' מנחם מנכין פרסם בירושלים את חיבורו "כבוד חכמים", בו ניסה להפריך את עמדתו של ר' יעקב עמדין. החיבור הוליד ויכוח בינו לבין ר' מרדכי לוריא, שפרסם חוברת בשם "אמת ליעקב" (בתוך מהדורתו לשו"ת הרשב"א חלק שישי, ירושלים תרס"ג/1903), ולאחר שרמ"מ פרסם מהדורה שנייה של ספרו בה השיב על הטענות – פרסם נגדו לוריא חוברת חדשה בשם "מלחמת יעבץ" (ירושלים תרע"ד/1914). נגד חיבורו של היילפרין כתב גם האדמו"ר ר' חיים אלעזר שפירא ממונקאטש מאמר בשם "משיב מפני הכבוד", שפורסם בספרו "חמשה מאמרות".[14][15]

מחבר הספר

לראשונה נדפס הספר באיזמיר בשנים ה'תצ"א–תצ"ב (1731–1732), והמביא לבית הדפוס היה ר' ישראל יעקב אלגאזי מאיזמיר,[16] הכותב שרכש את כתב היד בצפת, בלי ציון שם מחברו. בהקדמתו לספר הוא משבח אותו ואת גדולת מחברו, ומתאר כיצד הגיע הספר לידיו. תוך שלושים שנה נדפס שבע פעמים נוספות.

היעב"ץ טען כי מחבר הספר הוא נתן העזתי. דוד כהנא מראשוני תנועת ההשכלה הסכים עם קביעתו של היעב"ץ בסוף ספרו ('תוי ספרים') 'אבן התועים',[5][17] וכן צבי גרץ.

בשנת תשי"ד (1954) יצא לאור ספרו של אברהם יערי "תעלומת ספר" (בהוצאת מוסד הרב קוק) ובו ההשערה שהמחבר הוא הדיין בנימין הלוי מתלמידי האר"י, הקודם לשבתאי צבי ולשבתאות.[18] גרשם שלום חלק על מסקנתו של יערי לזהות את המחבר עם רבי בנימין הלוי ונקט כדעתו של היעב"ץ כי מחבר הספר הוא נתן העזתי.[19]

בכסלו תשס"ט (2008) יצא לאור 'אוצר חמדת ימים' של הרב דוד שלמה קוסובסקי-שחור, המבסס את ההשערתו של יעירי המזהה את המחבר עם רבי בנימין הלוי[20] ובמבוא מורחב לאחת ממהדורות הספר, הרב משה צוריאל כתב תגובה לכל הדעות השוללות את תוכן הספר.[21] יערי טען כי הפיוט הכלול בספר ובו אקרוסטיכון שמו של נתן העזתי אינו מגוף חיבור הספר המקורי.[18]

ההיסטוריון מאיר בניהו טען שמחבר הספר הוא ככל הנראה הרב ישראל יעקב אלגאזי עצמו. הרב אלגאזי היה רבו של החיד"א, ואביו של רבי יום טוב אלגאזי, רבה העתידי של ארץ ישראל.[22][5]

ישעיה תשבי, תלמידו של שלום, מספר מאמרים המפריכים את כל טענותיו של יערי ומצביעים על כך שהספר חוּבּר בקרב חוגו של רבי חיים אבולעפיא באיזמיר, נותן ההסכמה לספר, והכולל גם את רבי יעקב אלגאזי, המביא לדפוס של הספר לראשונה, וחבריו לבית המדרש "כתר תורה", וכן המדפיסים רבי יונה אשכנזי ורבי דוד חזן. תשבי קבע כי הספר חובר בחלק הראשון של המאה השמונה עשרה, כחלק מהפעילות השבתאית של החוג. מרבית ממצאיו של תשבי לעניין הספר הם המקובלים כיום בעולם האקדמיה.[23]

בנוסף לתשבי, פרסמו יעקב ברנאי ומאיר בניהו אף הם מאמרים, המצביעים על הזיקה השבתאית של הספר.[24] לעומתם, טען משה פוגל,[25] כי מחבר הספר השתמש אומנם בקטעי ליטורגיה ותיקוני תשובה שבתאים, אך עשה זאת בשל ערכם ואיכותם, ואין בכך כדי להצביע על שבתאותו.[26] בנספח למאמרו, ערך פוגל דיון בקשר לדמותו של בעל חמדת ימים, והציע: "במקום לנסות ולהצביע על הדמות ההיסטורית שחיברה-ערכה את חמדת ימים עדיף להסתפק בשרטוט קווים המאפיינים את המחבר".[27] מתוך כך, הוא הגיע למסקנה כי העבודה על הספר - הן כתיבה והן עריכה של קטעים קדומים שצרף המחבר לספר - ארכה עשרות שנים, משנת 1671 לשנת 1712, והייתה מפעל חייו, אם כי הוא לא הספיק להשלימה.[28]

היו ניסיונות נוספים לזיהוי המחבר, כדלקמן: דוד פרנקל, שסבר כי המחבר הוא ישראל שלמה לינגו.[29] ההצעה נדחתה על ידי שלום[30]; ישעיה תשבי, שסבר בשנות הארבעים (קודם עריכת מחקריו הנ"ל), כי המחבר הוא ר' חזקיה דה סילוא, מחבר הספר פרי חדש, אך לא המשיך במחקר בשאלה זו[31]; יעקב ברנאי, שהעלה השערה כי המחבר הוא רבי יעקב וילנא, אך נראה כי זנחהּ.[32] מאיר בניהו, שסבר כי המחבר הוא יעקב אלגזי[33]; והרב יעקב משה טולדנו, שהציע את רבי חייא ב"ר יוסף דיין כמחבר הספר.[34]

כיום, חוקרי האקדמיה סבורים שמדובר בלקט ערוך בשינויי לשון מתוך ספרים עתיקים או ישנים יותר, אמנם רובם ככולם לפני השבתאות, ושהמלקט הוא הרב (ישראל) יעקב אלגאזי עצמו, המביא לדפוס והמפרש, שאין ספק שאין בו שבתאות. ההוכחות לכך הן לשוניות: מטבעות לשון ששונו מהציטוטים המקוריים, ואשר ייחודיים לרב אלגאזי, החוזרים פעמים רבות לאורך הספר, וכן הוכחה מתוך מהדורה מודפסת ראשונה של הספר, שם בתוך ההערות של הרב אלגאזי קיימת הודאה לכאורה, שהוא עצמו מחבר הספר.[4] עדיין יש מן החוקרים הסבורים שחלק מן המנהגים עצמם והכתוב בספר הוא פרי עטו של הרב אלגאזי או עוזריו, ובכל מקרה שמקורן שבתאי.[35]

תוכן והשפעה

הספר הוא בעל חשיבות לתרבות היהודית של היום, שכן הלכות ומנהגים רבים נלקחו ממנו הלכה למעשה. תוכנו של הספר רצוף במאמרי מוסר והתעוררות על פי דרך הקבלה. הוא אחד המקורות לחידוש מנהגי החג ט"ו בשבט בדורות האחרונים, והמקור לתיקון ליל שביעי של פסח המקובל בקהילות הספרדים. בהוצאות החדשות מובאות בתחילת הספר רשימה של עשרות מנהגים שנשתרשו בעקבות ה"חמדת ימים" כאשר הוא המקור היחיד הידוע למנהגים אלו.

השימוש בספר נפוץ ומקובל בעיקר בין חכמי הספרדים, ומנהגים קבליים שונים שמקורם בספר השתרשו בכל קהילות ישראל. גם בחוגי החסידות לא הייתה תמימות דעים באשר לספר, היו שוללים והיו מזכים. התנגדות חריפה הובעה בידי אדמו"רי קומרנא בספריהם, וזידיטשוב. דעה חיובית אודות הספר הביע[36] רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה, באומרו כי מאחר שהגר"א שיבח מאמר המופיע בספר, אם כן אין לדבר דברי גנאי על הספר. גם רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא כתב בצוואתו הנדפס בספרו יסוד ושורש העבודה ללמוד בספר.

הרב שלמה אלישיב הגדירו כ"אחד מקדושי עליון".[37] הספר, במהדורה משנת ה'תשס"ג (2003), נפתח בהסכמתו של הרב עובדיה יוסף: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה".

מאידך, הרב מרדכי אליהו אמר "מאותו יום שקראתי במנחת יהודה על כך, אינני מחזיק בביתי את הספר 'חמדת הימים', למרות שהוא ספר יפה מאד." כן אמר הרב אליהו שרבי יוסף חיים בעל הבן איש חי חיבר את ספרו 'לשון חכמים' בעיקר כדי שלא ישתמשו בספר 'חמדת ימים'.[38] לעומת זאת, יש הטוענים שהבן איש חי הסכים לספר 'חמדת ימים' והביאו ראיה לכך ממה שמביא בספריו כמה פעמים מדברי הספר.

ומעניין לציין כי הרב הבן איש חי [39]כתב בתוך דבריו ”ואין לסמוך בדבר זה על ספר חמדת ימים ביום הקדוש הזה (= יום כיפור) שהוא חמדת הימים של כל השנה”.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמדת ימים בוויקישיתוף

מהדורות שונות של הספר

על הספר

הערות שוליים

  1. ^ שער הספר במהדורתו השלישית בשנת תצ"א, עדיין נושא את הפסוקים הרומזים לשבתאי צבי ומשיחתו (אתר היברובוקס).
  2. ^ משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365–422.
  3. ^ לתולדות השבתאות ומקומה בחיי היהודים באימפריה העות'מאנית יעקב ברנאי, עמ' 64 ועוד
  4. ^ 1 2 על הספר חמדת ימים יואל רפל במאמר על מקורות ט"ו בשבט, מציג את המחלוקת הקדומה, החל מדברי היעב"ץ, שהכותב היה נתן העזתי, ומחלוקתם של הפרופסורים משה פוגל (האוניברסיטה העברית, בירושלים) הממשיך את דעתו של אברהם יערי - שהמקורות אינם שבתאיים, לעומת פרופסור בועז הוס (אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע), הממשיך את דעתם של פרופ' גרשם שלום ותלמידו ישעיה תשבי, אשר כתב ארבעה מאמרים אודות היותו של הספר עצמו ממקורות שבתאיים.
  5. ^ 1 2 3 תעלומה ואין קורא לה יחיאל גולדהבר, סקירה - ופתרון החידה, תשע"א 1991, ועל פי דברי הרב פרופ' שניאור זלמן ליהמן (ליימן) (אתר דאצ'ה)
  6. ^ מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא בשבחי הבעש"ט)[דרוש מקור]
  7. ^ רבי משה מידנר, כתבי קודש רמ"מ אות נ"ח
  8. ^ בספר רוחות מספרות מובא שר"י פתאיה תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות.
  9. ^ יחסם של גדולי החסידות לספר 'חמדת ימים', הרב נחום גרינוולד, תשס"ד (2004) בכרטסת הספרייה הלאומית.
  10. ^ על הספר חמדת ימים וגדולי החסידות, באתר שטורעם
  11. ^ גולדהבר (תשע"ט), עמ' 889, בהערה.
  12. ^ גודלהבר (תשע"ט), עמ' 887–888, ובעמ' 889, בהערה.
  13. ^ ראו: גולדהבר (תשע"ט), עמ' 888 הע' 47. גרשם שלום ואברהם יערי מציינים את השנה תרנ"ו (1996).
  14. ^ גרשם שלום (במאמרו המוזכר להלן) כתב על מאמרו של הרב שפירא, ש"היא תשובה נצחת ורבת ערך".
  15. ^ על פי: גולדהבר (תשע"ט), עמ' 888–890. וראו גם: גרשם שלום, לוריא, מרדכי. ספר מלחמת יעבץ (ביקורת), קריית ספר א,א (תרפ"ד), עמ' 17–18.
  16. ^ ישראל יעקב אלגאזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  17. ^ ראו דוד כהנא, תולדות המקבלים, השבתאים והחסידים, שני כרכים, מהדורה שלישית, הוצאת דביר, תל אביב, תרפ"ו. על חמדת ימים ראו "נוספות לכרך ראשון", עמ' 149 - 152. אברהם יערי מציין כי ממצאיו של כהנא התבססו על ראיותיו של החוקר שניאור זק"ש.
  18. ^ 1 2 תעלומת ספר - ספר חמדת ימים, מי חיברו ומה הייתה מידת השפעתו, אברהם יערי, מוסד הרב קוק, תשי"ד.
  19. ^ גרשם שלום, "והתעלומה בעינה עומדת", פורסמה שוב בספרו מחקרי שבתאות, עמ' 250 - 277.
  20. ^ קוסובסקי-שחור, דוד שלמה, מבני ברק, אוצר חמדת ימים, ‏בני ברק תשסט, באתר היברובוקס
  21. ^ בירור הטענות נגד מחבר הספר 'חמדת ימים' הרב משה צוריאל, אתר ערוץ שבע
  22. ^ ועדיין התעלומה בעינה עומדת, מאמרו של גרשם שלום נגד דעתו של יערי בספרו 'תעלומת ספר', ממוסד הרב קוק
  23. ^ לדבריו של תשבי ראו מאמריו: "לחקר המקורות של 'חמדת הימים'", תרביץ כ"ד, תשט"ו, עמ' 441 - 455. פורסם שוב בספרו נתיבי אמונה ומינות, הוצאת אגודת הסופרים בישראל, רמת גן, 1964, עמ' 108 - 142; "מקורות מראשית המאה הי"ח בספר 'חמדת ימים'", תרביץ כ"ה, תשט"ז, עמ' 202 - 230. פורסם שוב בספרו נתיבי אמונה ומינות הנ"ל, עמ' 143 - 168; ראו גם מאמריו "הנהגות נתן העזתי, אגרות רבי משה זכות ותקנות רבי חיים אבולעפיא בספר 'חמדת ימים'", קריית ספר נ"ד, תשל"ט, עמ' 585 - 610. פורסם שוב בספרו חקרי קבלה ושלוחותיה, כרך שני, ירושלים, הוצאת מאגנס, תשנ"ג, עמ' 339 - 364, ראו בפרט עמ' 352; "שלשלת יוחסין של 'מורי' ו'א"א מורי' בדויים המוצבים בספר 'חמדת ימים'", תרביץ, ספר היובל נ', תשמ"א, עמ' 463 - 514. פורסם שוב בספרו חקרי קבלה ושלוחותיה הנ"ל, עמ' 365 - 416; ; לקביעותיו של תשבי ראו גם בנספח הביבליוגרפי מאת פרופ' ליבס, בעמ' 287 - 288.
  24. ^ לפרטים על מאמריהם של ברנאי ובניהו ראו בנספח הביבליוגרפי מאת פרופ' ליבס, לספר חקרי קבלה ושלוחותיה, בעמ' 287 - 288.
  25. ^ משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365 - 422 (להלן: "פוגל, חמדת ימים").
  26. ^ פוגל, חמדת ימים, עמ' 366.
  27. ^ פוגל, חמדת ימים, הדיון בשאלת המחבר הוא בעמ' 415 - 421, וההצעה, בעמ' 416.
  28. ^ פוגל, חמדת ימים, עמ' 417 - 419.
  29. ^ דבריו של פרנקל בכתב העת דוד פרענקיל, רשימה מספרים עתיקים, העומדים למכירה אצל DAVID FRÄNKEL, עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה ראשונה, העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ד-ה - 1934-5, עמ' 47 -63, בעמ' 54 - 55 (סעיפים 290 - 295) והערת שולים 1, באתר היברובוקס, המצטט מספר ליקוטי צבי, פשעמישל: תרס"ח, המבוסס על הערת המגיה להסכמת רבי אליהו פוסק, בספר זבד טוב, תרנ"ט, לרבי זאב פאפערש; המידע הנ"ל הוא לפי פוגל, חמדת ימים, עמ' 416, המתבסס על יערי, תעלומת ספר, עמ' 14, הערת שוליים 9.
  30. ^ בהמשך כתב העת הערות שונות ותיקונים, עלים, לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה ראשונה, העורך: דוד פרענקיל, וינה: תרצ"ד-ה - 1934-5, עמ' 80 - 81, ההערה של שלום בעמ' 81, באתר היברובוקס; המידע הנ"ל הוא לפי פוגל, שם, המתבסס על יערי, שם.
  31. ^ לפי פוגל, חמדת ימים, עמ' 416.
  32. ^ לפי פוגל, חמדת ימים, עמ' 416, המפנה לחיבור של יעקב ברנאי, הישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים ת"ק - תקל"ז (1740 - 1777) וקשריו עם התפוצות, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים: תשל"ה, עמ' 328. נראה כי מאז חזר בו ברנאי מטענה זו, שכן בספרו יהודי ארץ ישראל במאה הי"ח, בחסות 'פקידי קושטא', ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 1982, המבוסס על עבודת הדוקטורט הנ"ל, לא מצאתי את אותה ההתייחסות לרבי יעקב וילנא, ובדיון שערך ברנאי על הספר, בעמ' 77 - 84, הוא תומך בקביעות המאוחרות של תשבי, לפיהן הספר חובר בחוג השבתאי, חברי בית המדרש 'כתר תורה' באיזמיר.
  33. ^ לפי פוגל, חמדת ימים, עמ' 416, הערת שוליים 197, המפנה לאבי כצמן, חתימה נכונה, הארץ, 3 באוקטובר 1995, הכותב כי שמע דברים אלה מפי בניהו.
  34. ^ בספרו אוצר גנזים, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ך, בעמ' 218 - 225.
  35. ^ שם
  36. ^ מסורת בע"פ. מופיע בספר "הגאון החסיד מווילנא", עמ' קמב-קמג
  37. ^ ספר לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, ב"ח, דרוש ד', ענף כ"ד ס"ח בד"ה "והנה"
  38. ^ הרב מרדכי אליהו, קול צופיך 265, בהר בחוקותי, תשס"ד
  39. ^ בספרו בן איש חי שנה ראשונה פרשת וילך סעיף יג’.

Read other articles:

Kıvanç Tatlıtuğ

Artikel ini perlu diwikifikasi agar memenuhi standar kualitas Wikipedia. Anda dapat memberikan bantuan berupa penambahan pranala dalam, atau dengan merapikan tata letak dari artikel ini. Untuk keterangan lebih lanjut, klik [tampil] di bagian kanan. Mengganti markah HTML dengan markah wiki bila dimungkinkan. Tambahkan pranala wiki. Bila dirasa perlu, buatlah pautan ke artikel wiki lainnya dengan cara menambahkan [[ dan ]] pada kata yang bersangkutan (lihat WP:LINK untuk keterangan lebih lanjut...

 

 

Kebun Raya Bogor

Kebun Raya BogorKolam AstridLokasi di BogorJenisKebun botaniLokasi Bogor, Jawa BaratArea87 hektare (210 ekar; 0,87 km2)Dibuat18 Mei 1817 (1817-05-18)PendiriCaspar Georg Carl ReinwardtDioperasikan olehBadan Riset dan Inovasi NasionalSitus webkebunraya.id/bogor Kebun Raya Bogor atau Kebun Botani Bogor (Sunda: ᮊᮨᮘᮧᮔ᮪ ᮛᮚ ᮘᮧᮌᮧᮁ, translit. Kebon Raya Bogor) adalah sebuah kebun botani besar yang terletak di Kota Bogor, Indonesia. Kebun ini dioperasik...

 

 

Dendrogramma

Artikel ini memerlukan pemutakhiran informasi. Harap perbarui artikel dengan menambahkan informasi terbaru yang tersedia. Dendrogramma Dendrogramma enigmatica Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Animalia Filum: Incertae sedis Famili: DendrogrammatidaeJust, Kristensen, & Olesen, 2014[1] Genus: DendrogrammaJust, Kristensen, & Olesen, 2014 Spesies tipe Dendrogramma enigmaticaJust, Kristensen, & Olesen, 2014 Spesies D. discoides Just, Kristensen, & Olesen, 2014 D. enigmatica Just...

Opera Tiongkok

Opera Sichuan di Chengdu. Opera Tiongkok adalah nama kolektif untuk semua opera tradisional di Tiongkok. Teks, musik, tari, nyanyian, dan bela diri merupakan unsur yang penting. Terdapat perbedaan kostum dan dialek di antara berbagai opera-opera di Tiongkok. Opera Tiongkok dapat disaksikan di televisi di Republik Rakyat Tiongkok, Taiwan, Makau, dan Hongkong. CCTV-11 merupakan saluran khusus China Central Television untuk opera Tiongkok. Variasi Utara Opera Beijing 京剧 Opera Yuju 豫剧 Err...

 

 

Maria Teresa del Liechtenstein

Questa voce o sezione sull'argomento nobili tedeschi non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Disambiguazione – Se stai cercando la figlia di Giuseppe Giovanni Adamo, vedi Maria Teresa del Liechtenstein (1721-1753). Maria Teresa del LiechtensteinContessa di Soissons Nome completoMaria Theresia Anna Felicitas von und zu Liechtenstein Nascita...

 

 

Graham bread

Type of bread inspired by Sylvester Graham Graham breadTypeBreadPlace of originUnited StatesMain ingredientsWhole-wheat flour  Media: Graham bread Graham bread is a name for whole wheat bread that was inspired by the teachings of health reformer Sylvester Graham. History Sylvester Graham was a 19th-century health reformer who argued that a vegetarian diet, anchored by bread that was baked at home from a coarsely ground whole-wheat flour, was part of a healthful lifestyle that could p...

Kallol

Literary movement in Bengali literature This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article's lead section contains information that is not included elsewhere in the article. If the information is appropriate for the lead of the article, this information should also be included in the body of the article. (April 2019) (Learn how and when to remove this message) This article needs...

 

 

Prince de Monaco

Prince souverain de Monaco Armoiries de Monaco. Titulaire actuelAlbert IIdepuis le 6 avril 2005(19 ans et 29 jours) Création 8 janvier 1297 (1er seigneur)1612 (1er prince) Titre Son Altesse Sérénissime Mandant Système héréditaire Durée du mandat Permanent Premier titulaire François Grimaldi (seigneur)Honoré II (prince) Résidence officielle Palais princier (Monaco-Ville) Site internet palais.mc Liste des souverains de Monaco modifier  Le prince souverain ou princesse ...

 

 

Stuttgart Peace Prize

This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) The topic of this article may not meet Wikipedia's general notability guideline. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial mention. If notability cannot be shown, the article is likely to be merged,...

Bell's theorem

Theorem in physics Bell inequality redirects here. For the related experiments, see Bell test. Bell's theorem is a term encompassing a number of closely related results in physics, all of which determine that quantum mechanics is incompatible with local hidden-variable theories, given some basic assumptions about the nature of measurement. Local here refers to the principle of locality, the idea that a particle can only be influenced by its immediate surroundings, and that interactions mediat...

 

 

Roscoe Wind Farm

Wind farm in Texas, USA Roscoe Wind FarmRoscoe Wind Farm at sunriseCountryUnited StatesLocationTexasCoordinates32°15′52″N 100°20′39″W / 32.26444°N 100.34417°W / 32.26444; -100.34417StatusOperationalCommission date2009Construction cost>US$1 billionOwner(s)RWE AGWind farm TypeOnshoreRated wind speed17 mph (27 km/h)Power generation Units operational627Nameplate capacity781.5 MWCapacity factor31.7% (aver...

 

 

Logan County, Oklahoma

County in Oklahoma, United States County in OklahomaLogan CountyCountyLogan County Courthouse, Guthrie, OklahomaLocation within the U.S. state of OklahomaOklahoma's location within the U.S.Coordinates: 35°55′N 97°27′W / 35.91°N 97.45°W / 35.91; -97.45Country United StatesState OklahomaFounded1890Named forJohn A. LoganSeatGuthrieLargest cityGuthrieArea • Total749 sq mi (1,940 km2) • Land744 sq mi (1,930&...

Perl

Interpreted programming language first released in 1987 For other uses, see Perl (disambiguation). Not to be confused with PEARL (programming language). PerlParadigmMulti-paradigmDesigned byLarry WallDeveloperLarry WallFirst appearedDecember 18, 1987; 36 years ago (1987-12-18)[1]Stable release5.40.0[2] / 9 June 2024; 10 days ago (2024-06-09)5.38.2[3] / 29 November 2023; 6 months ago (2023-11-29) Preview re...

 

 

46th Infantry Brigade (United Kingdom)

46th Brigade46th Infantry BrigadeActive1914–19191939–1946Country United KingdomBranch British ArmyTypeInfantrySizeBrigadeEngagementsFirst World WarSecond World WarCommandersNotablecommandersVictor FortuneColin Muir BarberMilitary unit The 46th Infantry Brigade was an infantry brigade of the British Army that saw active service in both the First and the Second World Wars with the 15th (Scottish) Infantry Division. First World War The brigade was raised, as 46th Brigade, in 1914 ...

 

 

Bergues-sur-Sambre

You can help expand this article with text translated from the corresponding article in French. (December 2008) Click [show] for important translation instructions. View a machine-translated version of the French article. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-translated text into the English Wiki...

中国人民武装警察部队交通部队

此條目的语调或风格或許不合百科全書。 (2009年12月25日)請根據指南協助改善这篇条目，並在讨论页討論問題所在，加以改善。 中国人民武装警察部队交通部队中国人民武装警察部队警徽存在時期1985年1月至今國家或地區 中华人民共和国效忠於 中国共产党部門中国人民武装警察部队交通部队指挥部種類武警专业警种部队功能国家公路、桥梁、房屋、港口建设任务直屬...

 

 

Bob Hoskins

English actor (1942–2014) This article is about the actor. For other uses, see Bob Hoskins (disambiguation). Bob HoskinsHoskins in May 2006BornRobert William Hoskins(1942-10-26)26 October 1942Bury St Edmunds, Suffolk, EnglandDied29 April 2014(2014-04-29) (aged 71)London, EnglandBurial placeHighgate Cemetery, LondonOccupation(s)Actor, directorYears active1968–2012Spouses Jane Livesey ​ ​(m. 1967; div. 1978)​ Linda Banwell ​...

 

 

Ľudovít Feld

Ľudovít FeldNaissance 19 mars 1904KošiceDécès 18 mai 1991 (à 87 ans)KošiceNationalités tchécoslovaquehongroiseActivités Peintre, dessinateur, artiste graphique, professeur d'artFormation Université hongroise des beaux-artsmodifier - modifier le code - modifier Wikidata Ľudovít Feld (Košice 19 mars 1904 - Košice 18 mai 1991) est un peintre issu d'une famille juive au revenu modeste de Košice. Biographie Tombe de Ľudovít Feld au cimetière juif de Košice Il étudie à l'...

NGC 4203

NGC 4203   الكوكبة الهلبة رمز الفهرس NGC 4203 (الفهرس العام الجديد)MCG+06-27-040 (فهرس المجرات الموروفولوجي)UGC 7256 (فهرس أوبسالا العام)IRAS F12125+3328 (IRAS)IRAS 12125+3328 (IRAS)PGC 39158 (فهرس المجرات الرئيسية)2MASX J12150502+3311500 (Two Micron All-Sky Survey, Extended source catalogue)1ES 1212+33.4 (Einstein Slew survey, Version No. 1)SDSS J121504.98+331143.1 (مسح سلون الرق...

 

 

لاري بال

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (أبريل 2019) لاري بال معلومات شخصية الميلاد 27 سبتمبر 1949 (75 سنة)  آيوا سيتي  مواطنة الولايات المتحدة  الطول 78 بوصة  الوزن 232 رطل  الحياة العملية المهنة لاعب كرة �...