רְעֵה בְשִׁבְטֶךָ הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא המכונה הסלח עקב ריבוי פיוטי הסליחות שחיבר, הנאמר בקהילות הספרדים.^[4]

השיר הוא פיוט מסוג מֻחַרַךּ (בערבית: בעל תנועה) כלומר פיוט פתיחה ספרדי נפוץ לתפלת נשמת, אשר לרוב מגיע לאחר פיוט רשות קצר ממנו,^[5] ונושאו הוא לרוב נשמת האדם. השיר בנוי בתבנית מעין-אזורית (זג'ל), כלומר שיר סטרופי, שבו כל מחרוזת חורזת בחרוזים משלה, מלבד השורה האחרונה, המתחרזת תמיד עם המחרוזת הראשונה (המדריך).^[5] בפיוט זה; בפתיחה: אב/אב (צלעיות מתחרזות עם מקביליהן בטור הבא). בסטרופה 2: גד/גד/גד//גב (כנ"ל, מלבד השורה האחרונה המתחרזת עם הפתיחה). ב3: הו/הו/הו/הב (כנ"ל) וכן הלאה.

השיר פותח במדריך (מחרוזת קצרה המופיעה בתחילת שיר אזור וחוזרת כפזמון לאחר כל אחד מהמחרוזות)^[6] דו־טורי, הנחרז עם הטור האחרון בכל מחרוזת. כפיוטי זג'ל אחרים, טורי ה'אזור' בסוף כל מחרוזת הם שיבוצים מקראיים, ובפיוט זה הם מסתיימים במילת הקבע:^[7] "היום",^[8] הבאה להדגיש את קדושת יום ראש השנה, יום הדין.^[9] לפיוט אין משקל.^[10] לשיר פתיחה ו-4 סטרופות והוא נחתם באקרוסטיכון: משה חזק. הסטרופה האחרונה חסרה במחזורים רבים.

הפייטן פותח בפניה לאלוהיו שינחה את עמו, המצפה לגאולה, ביום הדין. לאחר מכן הוא מתמקד ב"אנוש"^[11] הפרטי; בסטרופה הראשונה הוא מתודה על חטאיו ומתחרט עליהם. לאחר מכן (סטרופה 2) הוא מתאר את נפתולי ליבו (בנסתר) ויצרו הרע, שגרמו לו לחטוא, ובשלם פחד מעצם הפניה אל האל. בסטרופה השלישית, המנוסחת בלשון רבים, הוא פונה בכל זאת אל האל, בפנייה דו־משמעית; גאולת השבויים מידי המציקים יכולה להתפרש כבקשה על עם ישראל, וכן על האנוש, מושא השיר, המבקש להיחלץ מיד יצרו. בסטרופה האחרונה, החסרה ברבים מהמחזורים, פונה הפייטן בלשון יחיד אל אלוהיו ומתאר את יגונו וחליו מרוב חטאיו, ומבקש ממנו שירפאו וידון אותו לחיים.

הפיוט נקלט במחזורי הספרדים, הנוהגים לאומרו גם כיום ביום ב' של ראש השנה. בשל חששות הלכתיים מאמירת פיוטים בתוך פסוקי דזמרא, רבים נוהגים כיום לומר את הפיוט במקובץ עם שאר הפיוטים, לפני ברוך שאמר או אחרי חזרת הש"ץ של שחרית.^[4]

בעבר הוא נאמר גם במנהגים נוספים, והוא מופיע למשל ב"מחזור חזונים" המפורסם (שמייצג כנראה גרסה כלשהי של נוסח צפון אפריקה הקדום).^[12]

• שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, שיר מספר קי"ז, עמ' קלג, שעד
• ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב, הוצ' חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 59־62
• חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 308–306

• משה אבן עזרא, "רעה בשבטך" בפרויקט בן-יהודה
• מידע על רעה בשבטך בקטלוג הספרייה הלאומית