בישראל, תנועות נוער וארגוני ילדים ונוער הם גופים המאגדים קבוצות של בני נוער וילדים במסגרות חברתיות וחינוכיות היוצרות ביטוי לתרבות נוער ייחודית. הפעילות בתנועות הנוער נמנית עם החינוך הבלתי פורמלי.

המסגרות השונות מקיפות את עולמו של החניך באמצעות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה וכו', ובאמצעותן הוא מגבש את זהותו, כחלק מהשתייכותו לתנועה חברתית ולארגון.

תנועות הנוער וארגוני הנוער נוצרו לרוב על רקע משברים חברתיים וסביב תרומת הנוער לפתרון המשברים. עם זאת, הם נבדלים זה מזה באופי הפתרון וכן בזיקתם לעולם המבוגרים. בישראל קיבלו תפקיד חשוב בעיצוב החינוך הבלתי פורמלי במדינה והחינוך בכלל, בעיקר בזכות ההיסטוריה הציונית בארץ ובאירופה, בה היוו תנועות הנוער מרכיב מרכזי של המהלכים ההיסטוריים. מרבית תנועות הנוער הפועלות כיום בארץ צמחו בארצות הגולה. לתנועות הנוער ולארגוני הנוער הציוניים תפקיד מכריע בהתיישבות, בעיקר במסגרת גרעיני נח"ל^[1], בהיאחזויות, מושבים וקיבוצים. רוב חניכי תנועות הנוער וארגוני הנוער מגיעים מהמעמדות הבינוניים, והם תורמים תרומה משמעותית לעיצוב תרבותה של החברה הישראלית, בעיקר במסגרות ההדרכה ביישובים ושנת שרות שבה דוחים הנערים והנערות את גיוסם כדי לתרום לחברה הישראלית.

החברים במסגרות אלו נקראים לרוב חניכים, והם מאורגנים בתוך קבוצות כאשר לכל קבוצה מדריך אחד או יותר. לרוב המדריך הוא נער בן השכבות הבוגרות יותר ובמקרים מסוימים הוא אדם מבוגר. קבוצות שונות הנמצאות באותו יישוב או שכונה מאוגדות למסגרות מקומיות הנקראות בכל מסגרת בשם אחר. בארגונים ותנועות רבים המסגרת נקראת סניף כמו בתנועות הדתיות ובברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, אך קיימים גם שבטים (כמו בתנועת הצופים), סליקים (כמו בארגון צמר"ת), מעוזים (כמו בתנועת בית"ר), מחנות (כמו במחנות העולים), קנים (כמו בנוער העובד והלומד והשומר הצעיר), מרכזי ידע בנטע@ ועוד.

גם בתוך הקבוצות המקומיות, וגם ברמה הארצית מתקיימת פעילות ארגונית, אך רמת מעורבות הנוער משתנה בכל מסגרת. בתנועת הצופים, למשל, פועל צוות בוגר בכל שבט המנהל את הפעילות בו, והמסגרת הארצית מורכבת ברובה מבוגרים. בארגון נטע@, בכל מרכז ישנו צוות מוביל המורכב מחניכים בוגרים התופסים תפקידים ניהוליים התנסותיים לצד הרכז הבוגר הישובי. בארגון צמר"ת הבוגרים תופסים מקום של מנחים ברמה המקומית והרמה הארצית מנוהלת ברובה בידי הנוער.

בפעילות של תנועות הנוער לבושים החניכים בתלבושת אחידה. תנועות רבות כמו התנועה החדשה, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים, אמצו את החולצה הכחולה, שצבעה מייצג את מעמד הפועלים. החולצה הכחולה מקבלת אפיונים שונים בכל תנועה דוגמת כפתורים או שרוכים בצבעים שונים. בנק"י הקומוניסטית משתמשת במדים הדומים למדי הקומסומול מברית המועצות. חולצה לבנה ועניבה אדומה. לעומתם, חניכי הצופים ותנועת המכבי הצעיר לובשים מדי חאקי המקושטים בעניבות העשויות מיריעת בד מרובעת מקופלת. התלבושת האחידה מייצגת בכל התנועות בהן היא בשימוש את החלוציות, הפשטות, השוויון והאחידות. בארגוני הנוער ובחלק מתנועות הנוער לא נעשה שימוש בתלבושת אחידה.

תנועות הנוער וארגוני הנוער קשורים בחלקם באופן ישיר לתנועות פוליטיות ומשמשים אותן כמכשיר גיוס והשפעה. תנועות הנוער וארגוני הנוער נחשבו לכוח דינאמי ביותר של התנועות הפוליטיות, וההשפעה ההדדית ביניהם הייתה חזקה. דוגמאות לקשרים כאלו הן הקשר בין בני עקיבא לציונות הדתית, הקשרים בין תנועות "החולצה הכחולה" (הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים) לציונות הסוציאליסטית ולתנועת העבודה, והקשרים בין ארגוני הנוער המפלגתיים למפלגות כמו ארגון נוער מרצ ומפלגת מרצ. למרות הקשרים הפוליטיים המובהקים, גופי הנוער מהווים לרוב אוטונומיה בכל הנוגע לקביעת הפעילות והעמדות. לא פעם התגלו חילוקי דעות בין גופי הנוער לתנועות הפוליטיות, אף בארגונים המפלגתיים. בתקופת המאבק סביב כביש בר-אילן בירושלים, עצרה מרצ את ההפגנות באחת השבתות בעקבות קריאה של נשיא המדינה, עזר ויצמן לשבת שקטה בכביש. נוער מרצ סירב לקבל עמדת מרצ בעניין וקיים הפגנה בכביש. בדצמבר 92' כשתמכה מרצ בגירוש 415 פעילי החמאס ללבנון, הצטרף נוער מרצ לארגוני שמאל במאבק נגד הגירוש ואף שינה את שמו ל-"נוער מצע מרצ", כדי לסמן שאין הוא כפוף להחלטות הסיעה אלא לעקרונות מצע מרצ.

לחלק מגופי הנוער אין זיקה מפלגתית, כמו ארגון צמר"ת, תנועת הצופים ותנועת כנפיים של קרמבו. אך עם זאת רובם עוסקים בנקיטת עמדה בנושאים מסוימים ומארגנים או משתתפים בפעילות פוליטית כמו הפגנות, עצומות וכדומה. המטרות הפוליטיות יכולות להיות מעוגנות במטרות הארגון, דוגמת תנועת הנוער הגאה הצבעים שלנו שחרתה על דגלה את זכויות הפרט.

משרד החינוך עורך אומדנים של תנועות הנוער במטרה לבדוק את התאמת התנועות לקריטריונים שקובע המשרד ולבדוק את גודל התנועות. אמדן זה משפיע על התקציבים שמעניק משרד החינוך לתנועות ברמה הארצית. תקציבים נוספים ניתנים ברמה המוניציפלית. האומדן מבוסס על מקורות מידע שונים, החל מדיווחי התנועות וכלה בראיונות של עשרות אלפי מדריכים ומאות אלפי חניכים בכל המגזרים.

אומדן תנועות הנוער^[2], שערך משרד החינוך בסוף 2005, העלה שבתנועות הנוער בישראל רשומים כיום כ-175 אלף חניכים, מתוכם יותר מ-40 אלף מתנועת הצופים, ויותר מ-35 אלף מתנועת הנוער העובד והלומד.

משרד החינוך מקצה שני תקציבים נפרדים המתחלקים האחד, בין תנועות הנוער הזכאיות, והשני בין ארגוני הנוער הזכאים. הקריטריונים לתנועות הנוער ולארגוני הנוער שונים, ותקציב האחרונים נמוך יותר. למרות ההבחנה הנהוגה במשרד החינוך מזה שנים, הצהירה יולי תמיר, שרת החינוך בפני אחד מארגוני הנוער, שאין הבדל בין תנועות הנוער לבין הארגון שמהווה מסגרת חינוכית כל דבר^[3].

ערך מורחב – מועצת תנועות הנוער בישראל

מועצת תנועות הנוער (מת"ן) מאגדת בתוכה חלק מתנועות הנוער. המועצה נוסדה ב-1974 ונרשמה כעמותה ב-1982. המועצה מהווה מקום לדיון בנושאי החינוך הבלתי פורמלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך .

ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל הוענק פרס ישראל על מפעל חיים בגין תרומה לחברה ולמדינה למועצת תנועות הנוער כנציגת תנועות הנוער^[4].

במועצת תנועות הנוער חברות התנועות: הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, בנות בתיה, השומר הצעיר, עזרא, מכבי צעיר, האיחוד החקלאי, המחנות העולים, הנוער הלאומי, אריאל, בית"ר, הנוער הדתי, הנוער הציוני, היכלי ענ"ג, הנוער הדרוזי.

בישראל גופים רבים כאלה. בהם:

• הצופים - תנועת נוער בלתי-מפלגתית. התנועה מושתתת על עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים ומידות הצופה. בהתאחדות הצופים והצופות בישראל חברים שישה גופים:

1. תנועת הצופים העבריים ובתוכה עדת הצופים (הפלג הדתי של תנועת הצופים) וצופי ים (מגזר המשתמש בפעילות ימית להשגת מטרות זהות)
2. צופי בתי הספר הערביים
3. ארגון הצופים הדרוזים
4. ארגון הצופים הקתוליים
5. ארגון הצופים האורתודוקסיים (נוצרים-ערבים)

6. 

   ארגון הצופים הערבים המוסלמים

• המכבי הצעיר - תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות. התנועה קמה בשנת 1929 בצ'כיה בוועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט.
• התנועה החדשה - תנועת הנוער הגדולה והמגוונת במרחב הכפרי. התנועה הוקמה בסוף שנת תשע”ט בשילוב כוחות של ארגון השומר החדש, של ראשי מועצות, בוגרים וקהילות שהיו בעבר בתנועת בני המושבים. ארגון השומר החדש, אשר הוקם על מנת לתמוך ולשמר את החקלאות בארץ, נעתר למשימת הקמת התנועה החדשה מתוך חיבור רעיוני של אהבת הארץ, חיבור לאדמה ושמירה על המרחב הכפרי והחקלאי באמצעות מעשה ולימוד. היום התנועה מונה מעל ל-25,000 חניכות וחניכים מכיתה ד’-יב’ הפעילים ומתחנכים בתנועה. הקיני”ם הסניפים והחוות, פועלים במעל ל-250 יישובים, 23 מועצות אזוריות, מקומיות ובערים.
• אור לחינוך - ארגון התנדבותי הפועל במסגרת קהילתית, לקידום מצוינות, בפרט בתחומי החינוך וההתנדבות. הארגון הוקם בשנת 2004.
• האות הבינלאומי לנוער ולצעירים - תוכנית בינלאומית ורב תרבותית שמקורה באנגליה והחלה לפעול בישראל בשנת 1986.
• אחריי! - עמותת נוער מוביל שינוי.
• האיחוד החקלאי - תנועה בלתי מפלגתית הפועלת במגזר הכפרי-התיישבותי. הוקמה בשנת 1978.

• 

  יוניסטרים - עמותת יוניסטרים הוקמה בשנת 2001 על ידי רוני צארום ומאז יוצרת מוביליות חברתית כלכלית בישראל באמצעות הכשרת בני נוער וצעירים מהפריפריה, שאינם חשופים להזדמנויות לפרוץ את תקרת הזכוכית, ליזמות עסקית וחברתית כאמצעי למימוש יכולותיהם ובכך לשנות את מסלול חייהם ואת פני מדינת ישראל.
• כנפיים של קרמבו - תנועת נוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים. הוקמה בשנת 2002.
• קצ"ב - תנועת הנוער קצ"ב, הנה תנועת הנוער העירונית בעיר בת-ים ופועלת בעיר כבר כ-31 שנים. קצ"ב היא תנועה עירונית אשר פועלת בבית קצ"ב- "הבית" של חברי השכב"ג, במרכזים הקהילתיים ברחבי העיר ובבתי הספר. התנועה דוגלת בטיפוח מנהיגות צעירה על ידי מתן אפשרות להתנסות בנטילת אחריות, חיזוק הרגשת ההשתייכות לקהילה על ידי עידוד רוח ההתנדבות. הגדלת מספר הפעילים על-מנת ליצור דור המשך והקניית ערכי האידאולוגיה ומימושם. חשיפת חברי התנועה להיסטוריה של בת-ים ומאפייניה השונים.

• איגי - ארגון נוער גאה - ארגון התנדבותי, למען בני נוער הומוסקסואלים, ביסקסואלים, טרנסג'נדר, וכאלה המתלבטים בנטיותיהם המיניות. ארגון הנוער הגאה מספק מסגרת חברתית למפגש והכרות עם בני נוער בעלי חוויות דומות ופועל לקידום מעמד הנוער ההומוסקסואלי בארץ. הארגון הוקם בשנת 2002, כחלק מאגודת הלהט"ב ובשנת 2006 היה לארגון עצמאי.

• נוער חובב תנ"ך - ארגון נוער יהודי שמטרתו להפיץ את לימוד התנ"ך ולהוות מקום מפגש לבני נוער החשים קשר לתנ"ך ואוהבים ללמוד אותו. הארגון הוקם בשנת 1981 והוא מנוהל על ידי החברים בו, ורוב השיעורים מועברים על ידי המשתתפים עצמם ולא על ידי מורים.
• נוער לנוער
• עליית הנוער - תנועה ציונית חקלאית. הוקמה על ידי רחה פראייר בשנת 1932. התנועה סיימה את פעולתה בשנת 1986.
• פסגות - תנועת נוער עירונית א-פוליטית למען צפת. הוקמה בשנת 1995.
• צמר"ת (ציונות, מנהיגות, רעות ותרומה לחברה) - ארגון נוער התנדבותי שנוסד בשנת 2005 אחרי איחוד הארגונים נוער לנוער והמועצה הציונית לנוער. הארגון עוסק בחינוך לציונות, התנדבות ועזרה לקהילה ומשלב פעילות של בני נוער חילונים ודתיים, וכן בני נוער מהמגזר הדרוזי.
• שומרי המפרץ - תנועת נוער השמה דגשים על חברה, סביבה, צלילה והכנה לקראת צבא. נוסדה בשנת – 2002 על ידי "עמותת סביבה מדבר וים'. תוכנית ההדרכה השנתית מכשירה את החניכים להיות קבוצת איכות חברתית, ובהמשך להיות 'שומרי מפרץ' אילת.
• תנועת הנוער הדרוזי - תנועה דרוזית ציונית. הוקמה בשנת 2001. לתנועה מוקדי פעילות בכל היישובים הדרוזים בישראל.
• נטע@ - ארגון נוער טכנולוגי-חברתי לעידוד מצוינות מבית עמותת תפוח לקידום שוויון דיגיטלי בישראל

• השומר הצעיר - תנועת נוער יהודית הפועלת בישראל ובעולם. הוקמה ב-1911 בלבוב שבגליציה. שמה שונה בשנת 1913 ל"השומר" בהשפעת אגודת "השומר" הארץ-ישראלית.
• הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) - הוקמה בשנת 1924 בארץ ישראל כדי לאגד בני נוער עובדים על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. במשך השנים נטמעו בתוך התנועה תנועות נוספות: התנועה המאוחדת (שחבריה, כמו מקימי הנוע"ל, היו מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח), הנוער הבורוכובי, הצופה העובד ותנועת המושבים.
• ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י) - תנועת נוער המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית. התנועה הוקמה בשנת 1924 על ידי צעירים קומוניסטיים אשר הזדהו עם המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ורצו להקים גוף שנוער קומוניסטי יוכל לפעול בו. בתנועה חברים מאז ועד היום בני נוער יהודים וערבים. בניגוד לשאר תנועות הנוער הסוציאליסטיות בישראל, בנק"י איננה תנועה ציונית.
• החלוץ הצעיר - תנועה חלוצית. הוקמה כתנועת נוער של ארגון "החלוץ" בפולין בשנת 1924. התנועה סיימה את פעולתה בשנת 1939.
• המחנות העולים - תנועת נוער חילונית התיישבותית. נוסדה בשנת 1926 על ידי 11 תלמידי כיתה י"א מהגימנסיה הרצליה בתל אביב (לימים "החוג הזקן"). בשנות החמישים של המאה ה-20 הצטרפו לתנועה חברי תנועת הצופים החלוציים שהיו מזוהים עם הקיבוץ המאוחד. בשנת 2005 הוכרז על איחוד התנועה עם קבוצות הבחירה מבית ייסודה של התנועה הקיבוצית.
• נוער מרצ - ארגון נוער פוליטי-חברתי הפועל תחת מפלגת מרצ אשר נוסד ב-1992.
• נוער העבודה - ארגון נוער פוליטי-חברתי הפועל תחת מפלגת העבודה אשר נוסד ב-1968 (בהקמתו פעל הארגון תחת מפלגת "המערך").
• הצבעים שלנו - תנועת נוער פוליטית אשר פעלה למען שוויון זכויות להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טראנסג'נדרים ולמען מיעוטים אחרים. התנועה הוקמה בינואר 2003, והייתה מזוהה עם מפלגת מרצ אף שסירבה לקחת חלק בפעולות ציוניות שארגון נוער מרצ לקח בהן חלק. הפסיקה לפעול בשנת 2008.
• אג'יאל - חטיבה ערבית בשומר הצעיר - תנועה סוציאל-דמוקרטית שהוקמה בשנת 2006, הפועלת בעשרה סניפים בחברה הערבית בישראל, ומתקיימת כחטיבה ערבית אוטונומית בתנועת "השומר הצעיר".
• ורקלויטה - תנועה סוציאליסטית. הוקמה בגרמניה בשנת 1932. פעלה בישראל ובגרמניה עד שנת 1938.
• סדאקה רעות - עמותה המקדמת שותפות נוער ערבי-יהודי. העמותה הוקמה בשנת 1983 על ידי פעילים חברתיים יהודים וערבים.
• תנועת הנוער הערבי - תנועה סוציאל-דמוקרטית הדוגלת בדו-קיום יהודי ערבי. הוקמה בשנת 1994.
• תנועת תרבות - תנועת אמנים-מחנכים המחויבת לצמצום פערים, חיזוק הסולידריות הקהילתית ויצירה של תרבות ואמנות מקורית. התנועה הוקמה בשנת 2004 על ידי חבורה של שישה בוגרים של מגמת אמנות מרחבי הארץ. התנועה מפעילה כ-25 בתי יוצרים לנוער הממוקמים ב-17 יישובים ברחבי הארץ.

• נוער יש עתיד - ארגון נוער פוליטי-חברתי, הפועל תחת מפלגת יש עתיד, והוקם בשנת 2014 כשנתיים לאחר הקמת המפלגה. כיום יו"ר נוער יש עתיד הוא רון פרנקל, נער בן 16 מרמת השרון.
• נוער המחנה הממלכתי - ארגון נוער פולטי-חברתי, הפועל תחת מפלגת המחנה הממלכתי. כיום יו"ר הנוער המחנה הממלכתי הוא יואב שטרן.

• בית"ר (ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור) - תנועת נוער ציונית בעלת בסיס אידאולוגי ימני המזוהה עם התנועה הרוויזיוניסטית לפני הקמת המדינה, ושל תנועת החרות לאחר מכן. הוקמה בשנת 1923 על ידי זאב ז'בוטינסקי בריגה.
• הנוער הלאומי - תנועת נוער ציונית חברתית המזוהה עם משנתו של זאב ז'בוטינסקי. הוקמה בתל אביב בשנת 1949 בידי הסתדרות העובדים הלאומית.
• הנוער הציוני - תנועת נוער חילונית יהודית-ציונית בינלאומית. הוקמה בשנות השלושים של המאה ה-20, ובניגוד לתנועות הנוער שהוקמו באותה תקופה לא השתייכה התנועה למפלגות השמאל ולא דגלה בסוציאליזם.
• נוער הליכוד - תנועת הנוער של מפלגת הליכוד. התנועה מקדמת הסברה לאידאולוגיה הימנית ככלל ולאידאולוגיה של זאב ז'בוטינסקי בפרט, לצד פעילויות פוליטיות.

• בני עקיבא - תנועת נוער יהודית דתית הפועלת בישראל ובעולם. הוקמה בשנת 1929 בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת בחור בן 21, וחברים נוספים בהפועל המזרחי. התנועה מחנכת לערכי התורה והעבודה. בני עקיבא היא תנועת הנוער הגדולה של הציונות הדתית בישראל.
• אריאל - תנועת נוער דתית לאומית. פרשה בשנת 1980 מתנועת בני עקיבא. הפעילויות לבנים ובנות נפרדות.
• ברית הנוער חשמונאים הידועה בשם ברית החשמונאים בשנים 1937–1949.
• הנוער הדתי העובד והלומד - תנועת נוער ציונית-דתית.
• עוז - תנועה ציונית דתית לילדים צעירים לפני הצטרפותם לתנועת נוער דתית אחרת. התנועה נסגרה בשנת 2007 אחרי 20 שנות פעילות^[5] בשל גירעונות כספיים אך חזרה לפעול שוב תחת המנכ"ל שמואל בן אדיבה.
• עזרא - תנועת נוער המגדירה את עצמה "תורנית לאומית" והמשויכת לזרם של הציבור הדתי-לאומי. הפעילויות לבנים ובנות נפרדות אולם הסניף מעורב. למעשה, נוער מכל הזרמים מגיע לתנועה. התנועה נוסדה בשנת 1919.

• אור ישראלי - תנועת נוער חרדית בנשיאות הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק. לשעבר נקראה אור לנוער.
• בני תורה - תנועת נוער שהקים הרב ברוך מרדכי אזרחי שמטרתה לקרב תלמידי ישיבות תיכוניות לעולם הישיבות החרדי.
• בנות בתיה (תנועת בנות בית יעקב בתיה) - תנועת נוער חרדית הפונה לבנות בלבד. הוקמה בשנות השלושים של המאה ה-20.
• היכלי ענ"ג - תנועת נוער דתית המזוהה עם חסידות גור. הוקמה בשנת 2002.
• פרחי הדגל - תנועת נוער תורנית-חרדית. בראשה עומד הרב נפתלי פרוש, בנו של הרב מנחם פרוש. מטרתה להחדיר את ערכי התורה והיהדות בקרב הנוער בכל הארץ.
• צבאות השם - אחת מתנועות הנוער של חסידות חב"ד בישראל.
• נוער חב"ד - אחת מתנועות הנוער של חסידות חב"ד בישראל.
• יחדיו - תנועת נוער בפריסה ארצית המיועדת לפריפריה החרדית, התנועה מבית ארגון שלבים שעל ידי קרן וולפסון. הוקמה בשנת 2017.

• נוע"ם (נוער מסורתי) - תנועת נוער א-מפלגתית בעלת עקרונות ציוניים ופלורליסטים, המזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית בישראל ובעולם. החלה לפעול בשנות ה-80 של המאה העשרים.
• נוער תל"ם - תנועת נוער המזוהה עם התנועה ליהדות מתקדמת (היהדות מתקדמת בישראל) והיא הסניף הישראלי של תנועת הנוער העולמית נצ"ר. התנועה הוקמה ב-1980 כשבט בתנועת הצופים העבריים ונקראה צופי תל"ם. בשנת 1997 עזבה את הצופים, והפכה להיות תנועת נוער עצמאית.

• גדנ"ע (גדודי נוער עברי) - ארגון לחינוך טרום צבאי. הארגון ממשיך את פעילות הנוער של ארגון ההגנה מימי טרום הקמת המדינה.
• גדנ"ע אוויר - ארגון של חיל האוויר הישראלי, שמטרתו לקרב בני נוער לנושאי תעופה וחיל האוויר. גדנ"ע אוויר הוקם בשנת 1950 בשם "גדודי נוער תעופתיים".
• חוגי סיירות - ארגוני נוער ישראלי המקנים מיומנויות סיור ומיומנויות אישיות אחרות באמצעות הכרת הארץ. חוגי הסיירות הוקמו באמצע שנות ה-70 על ידי האגודה ע"ש אורי מימון, אך זמן קצר לאחר מכן חברו לחברה להגנת הטבע. בשנת 1997, פוצל הארגון בעקבות מחלוקות אידאולוגיות שונות ובעיות כלכליות, וכיום ישנם חוגי סיירות של "החברה להגנת הטבע", וחוגי סיירות של "הקרן הקיימת לישראל" ע"ש "אורי מימון".
• מועצת התלמידים והנוער הארצית - פרויקט חינוכי דמוקרטי של מינהל חברה ונוער במשרד החינוך והתרבות. המועצה הארצית היא המייצגת הרשמית של התלמידים והנוער בכיתות ז׳ עד י״ב בישראל בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, במשרדי ממשלה נוספים ובוועדות הכנסת. המועצה מהווה ארגון גג לכלל מועצות הנוער המחוזיות, הרשותיות, מועצות התלמידים ונציגי תנועות הנוער. המועצה הוקמה בשנת 1993.
• מש"צים- (מדריכי של"ח צעירים) אחת ממסגרות מנהיגות נוער שמפעיל מנהל חברה ונוער של משרד החינוך, באמצעות תחום של"ח וידיעת הארץ במינהל חברה ונוער בבתי הספר העל יסודיים. במש"צים לומדים דרך הקורסים והאשכולות איך להדריך, לטייל ולהכיר את הארץ.
• נוער מד"א - ארגון התנדבותי במסגרת מגן דוד אדום. הארגון פונה גם לבני נוער שאינם חברי הארגון במטרה ללמד הגשת עזרה ראשונה.
• צופי אש - ארגון הנוער המתנדב בשירותי הכבאות וההצלה של מדינת ישראל לצד הכבאים.
• מד"צים - (מדריכים צעירים) תוכנית של מנהיגות נוער הפועלת תחת מנהל חברה ונוער של משרד החינוך. התוכנית מתמקדת בהדרכה ובמנהיגות צעירה בקהילה.

• הדרכה
• החולצה הכחולה
• מועצת התלמידים והנוער הארצית
• מועצת ארגוני הילדים והנוער
• מקורות ההשפעה של המדריך
• משחק חברה
• מתודיקה בהדרכה
• צופיות
• קומונר/ש"ש
• קבוצה
• חניך
• מדריך נוער
• תנועת בוגרים

• חיים אדלר, תנועת הנוער בחברה הישראלית, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1962 (הספר בקטלוג ULI).
• שבח אדן, מנהיגים ומדריכים בנוער הישראלי (סדרת שעלים), ירושלים: ההסתדרות הציונית, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, תשי"ד.
• יובל דרור, תנועות הנוער: אתמול, היום, מחר, חיפה: הוצאת בית רוטנברג, 1979.
• ראובן כהנא, רותי סוצ'י (עורכים), מסגרות נוער בחברה הישראלית, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1981, עמ' 244–407.
• מרדכי נאור (עורך), תנועות הנוער 1920–1960: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר (סדרת עידן, 13), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1989.
• נעם אבן, המסע אל ההגשמה החדשה בתנועות הנוער: לחנך ל'ערכים' ולא ל'צורות', רמת אפעל : מועצת תנועות הנוער, 2014 (הספר בקטלוג ULI).
• שאול פז, פנינו אל השמש העולה : חניכי תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן בני הדור השני, 1967-1947, ירושלים : מוסד ביאליק; קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2016 (הספר בקטלוג ULI).
• נתן שחר, שירת הנוער: מה שרו בתנועות הנוער, יד יצחק בן-צבי, 2018.
• יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה: תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, תשפ"ג.

מאמרים

• אורית איכילוב, תנועות הנוער בישראל כסוכנויות ביגור, עיונים בחינוך 10, 1976, עמ' 161–170.
• הלל ברזל, 'תנועת הנוער במדינת ישראל', תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל, ירושלים: ההסתדרות הציונית, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ, תשכ"ג, עמ' 62–108.
• יוסף בן-דוד, החברות בתנועות נוער והסטאטטוס האישי, מגמות 5 (3), 1954, עמ' 227–242.
• עמוס גיתאי, תנועות הנוער כמכשיר לקירוב עדות, מגמות 18 (3), 1972, עמ' 402–418.
• עמיליה דינאי, גיוון מבני – תנאי למיזוג? יחסים בין עדתיים בישראל בראי תנועות הנוער, עיונים בחינוך 45, 1986, עמ' 35–46.

• אתר מועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן)
• תנועות נוער, באתר תנועת העבודה הישראלית
• אתר מועצת התלמידים והנוער המחוזית של המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער
• אפרת אהרוני, ‏היה נכון לשלם, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2013
• שירה קדרי-עובדיה, "נמצאים במצב הישרדות": החינוך הבלתי פורמלי סובל מהזנחת הרשויות ומאדישות הציבור, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2022
• "הנוער הארצישראלי מקיים את צוואתו של הרצל". יומני כרמל יוני 1940