חיים אדלר

לידה	1928 פראג, צ'כוסלובקיה
פטירה	4 באפריל 2021 (בגיל 93 בערך)
ענף מדעי	חינוך
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2006)

חיים אדלר (1928 – 4 באפריל 2021) היה פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. אדלר קיבל את פרס ישראל לחינוך ב-2006^[1].

אדלר נולד בפראג ובשנת 1928 עלה עם הוריו, מריאנה, ורופא השיקום אמיל אדלר, לארץ ישראל^[2]. בנעוריו בירושלים הצטרף לשבט מודיעין בתנועת הצופים, הפך למדריך, שימש רכז צופי ירושלים ולאחר מכן מרכז התנועה הארצי. בשנת 1951 השלים לימודי תואר מוסמך בסוציולוגיה ובחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים^[3]. בעבודת המחקר שהגיש בחן את מניעי הנוער לפעילות בתנועת הצופים. לאחר מכן יצא לארצות הברית לעבודה עם נוער יהודי ובשנים 1956–1957 השתלם בסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטת קולומביה. בשובו לארץ השלים בשנת 1966 לימודי דוקטורט בחינוך^[4], במסגרתו חקר את הנשירה מבתי הספר התיכוניים^[3].

אדלר הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בשנת 1966 ועבד בה עד פרישתו לגמלאות בשנת 1996, במסגרת החוג לסוציולוגיה ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה. בשנת 1977 הוענקה לו דרגת פרופסור חבר, ובין השנים 1969–1992 הוא עמד בראש המגמה לסוציולוגיה של החינוך בבית הספר לחינוך^[5]. בשנת 1970 הוקם על ידו המכון לחקר הטיפוח בחינוך, בראשו עמד עד 1992, ובו נערכו מחקרים בנוגע לקידום בני קבוצות חלשות בחברה ובין היתר במסגרות חינוך בלתי פורמלי וקליטת עלייה, החל בגיל הרך ועד השכלת מבוגרים^[6]. תוכניות שפותחו במכון יושמו במסגרות חינוכיות בישראל ובעולם.

בשנת 1979 מונה אדלר לקתדרה לחינוכם של יוצאי שכבות חלשות. בשנת 1992 מונה למנהל בית הספר לחינוך ולראש תחום מחקר החינוך במרכז לחקר מדיניות חברתית שבאוניברסיטה. במהלך השנים הוא הוזמן גם כמרצה וחוקר אורח לאוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, שיקגו, ועם צאתו לגמלאות היה פרופסור אורח באוניברסיטת רטגרס (1997).

בשנות השבעים ערך חיים אדלר עם מיכאל ענבר מחקר שאתגר לראשונה תפיסות מקובלות של קליטת עולים בישראל.^[7] המחקר השווה בין מצבם של אחים יהודים מרוקאים שאחד מהם עלה לישראל והאחר היגר לצרפת, ומצא שהאחים שהיגרו לצרפת הצליחו יותר^[8]. ממצאי המחקר סתרו את התפיסה שמעמדם הנמוך של יוצאי מרוקו בישראל נגרם על ידי איכותם התרבותית הנחותה ולא על ידי אפליה ממסדית כלפיהם^[3].

בשנת 1975 היה אדלר ממייסדי כפר הנוער מנוף לבני נוער מחוסרי עבודה שאינם במסגרות חינוכיות מוסדרות ("נוער מנותק"). מהקמת כפר הנוער ועד למותו עמד אדלר בראש הנהלת עמותת הכפר. בין תפקידיו הציבוריים השונים שימש לאורך השנים: יו"ר הוועדה הציבורית לבדיקת בעיות הנוער בשכונת מורשה בירושלים (1964), יו"ר הוועדה הציבורית של משרד החינוך והתרבות לבחינת חלופות לבית הספר בעבור נוער מנותק (1979–1981), יו"ר עמית של הוועדה הירושלמית לקליטת עולים מאתיופיה (1985–1987), יו"ר הוועדה הציבורית לפיתוח החינוך העל יסודי במעלה אדומים (משנת 1994), ויו"ר הוועדה המשותפת למשרד החינוך והתרבות ולמשרד האוצר לבחינת הארכתו של יום הלימודים בישראל (1995–1996). כן היה אדלר חבר בוועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (1970–1972) ושימש בה יו"ר ועדת המשנה לחינוך בלתי פורמלי ולעבודה קהילתית, חבר הוועדה הממלכתית לבדיקת הרפורמה במערכת החינוך (1978)^[9], וחבר בוועדה הציבורית לבחינת דרכים לשיפור הישגיה של מערכת החינוך בעיירות הפיתוח (1991).

לאחר פרישתו לגמלאות עמד אדלר בראש מדור לימודי החינוך במכון מנדל למנהיגות (1996–2003).

אדלר נפטר ב-4 באפריל 2021^[10], והובא למנוחות בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון . הותיר אחריו אישה ובת. בת נוספת נפטרה כשנתיים לפני מותו^[11].

• פרס החינוך מטעם עיריית תל אביב-יפו (1986)
• אות יקיר אגף הנוער של משרד החינוך (1990)
• פרס על שם חיים ציפורי מטעם החברה למתנ"סים (1999)
• פרס ישראל לחינוך (2006)^[1]

מדיה וקבצים בנושא חיים אדלר בוויקישיתוף

• פרופ' חיים אדלר, באתר פרס ישראל
• דליה שחורי, שיחה עם ד״ר חיים אדלר, על המשמר, 2 בינואר 1970
• תנועת הנוער בחברה הישראלית, ירושלים, ה'תשכ"ב, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
• פרופסור חיים אדלר, האירוע בריאלי מזכיר ימים חשוכים, באתר הארץ, 27 בינואר 2021
• חיים אדלר (1928-2021), דף שער בספרייה הלאומית