תנועת החרות

המונח "מפלגת חרות" מפנה לכאן. לערך העוסק במפלגת הימין הקטנה שהוקמה ב-1999, ראו חרות - התנועה הלאומית.
תנועת החרות
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד מנחם בגין
מנהיגים

מנחם בגין (1949–1983)

יצחק שמיר (1983–1988)
תקופת הפעילות 15 במאי 1948 – 25 באוגוסט 1988 (40 שנה)
אפיון מפלגת ימין ליברלית
אידאולוגיות ציונות רוויזיוניסטית, ארץ ישראל השלמה, ליברליזם כלכלי
כנסות הראשונה - האחת עשרה
ממשלות 13 - 15, 18 - 22
אותיות ח
שיא כוחה 28 מושבים (כנסות 10, 11)*
*בשתי הכנסות הצטרפו חברים בעת כהונת הכנסת
שפל כוחה 8 מושבים (הכנסת השנייה)
רשימה פוליטית גח"ל (1965-1973)
הליכוד (1973-1988)
נוצרה מתוך יוצאי האצ"ל, הלח"י וברית הציונים הרוויזיוניסטים
התמזגה לתוך גח"ל ואחר כך הליכוד
מטה מצודת זאב, המלך ג'ורג' 38, תל אביב
מיקום במפה הפוליטית ימין

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין. ארבעה רעיונות מרכזיים של תנועת החרות תומצתו לכדי: "לשלמות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם".

לידה

במסגרת הצטרפותם של לוחמי האצ"ל לצה"ל עלתה על הפרק שאלת פירוקו של האצ"ל. בגין כמפקד הארגון הציע להפוך אותו מארגון מחתרתי למפלגה פוליטית, כזו שמקבלת על עצמה את כללי המשחק הפוליטי. על כן, מיד עם הכרזת המדינה, עמד מנחם בגין ב-15 במאי 1948, כמפקד המחתרת והחליט ביחד עם פקודיו, להקים את תנועת 'חרות' מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי. הצהרתו של בגין פורסמה בשידור הרדיו 'קול ציון הלוחמת' בתחנת השידור של האצ"ל: "במדינת ישראל מכריז בזה הארגון הצבאי הלאומי על הקמתה של תנועת החרות העברית שתשמור אמונים למסורת המפוארת של מלחמת השחרור ותלחם במסגרת החוק העברי".

בציר הפוליטי הוקמה התנועה בצידה הימני של המפה הפוליטית, את התנועה הרכיבו קבוצות אחדות ביניהם, הצה"ר, הסתדרות העובדים הלאומיים, אחדות ישראל, האצ"ל ואנשי 'הוועד העברי'. בראייתו של בגין, הציונות הרוויזיוניסטית תורגמה פוליטית על ידי הקמת תנועת 'חרות', שערכי היסוד שלה מושתתים על קווי היסוד הבאים: שלמות המולדת, קיבוץ גלויות, צדק חברתי, שלטון החוק וחירות האדם[1].

במשך מרבית שנות קיומה ישבה המפלגה באופוזיציה. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה בשנותיה הראשונות של המדינה, הקפיד להוציא את תנועת החרות אל מחוץ לקונצנזוס הלאומי. תפיסה זו באה לידי ביטוי בסיסמה "בלי חרות ומק"י", שמשמעותה שאין להקים ממשלה שבה ישבו הרוויזיוניסטים או הקומוניסטים.

משמאל לימין (בחזית): חברי הכנסת אורי צבי גרינברג, אסתר רזיאל-נאור ומנחם בגין, בעת ישיבת הכנסת הראשונה בירושלים ב-26 בדצמבר 1949

מהקמתה בקיץ 1948 ועד לשנת 1983 עמד מנחם בגין בראש תנועת החרות. בבחירות לאספה המכוננת הלא היא הכנסת הראשונה, זכתה חרות ל-11.52 אחוזים מכלל הקולות הכשרים (14 מנדטים).

לקראת הבחירות לכנסת השנייה הצטרפו לתנועת החרות אנשי ברית הצה"ר, אשר מפלגתם לא עברה את אחוז החסימה בכנסת הראשונה. במערכת בחירות זו המשיכה המפלגה לעסוק בעיקר בתרומת אנשי האצ"ל להקמת המדינה ובקריאה לשלמות הארץ. נושא זה נחשב כאנכרוניסטי באותה תקופה, כאשר שאר המפלגות עסקו בעיקר בנושאים כלכליים סביב מדיניות הצנע וקליטת העלייה ההמונית. חרות זכתה בשמונה מנדטים בלבד, תוצאה שגרמה למשבר במפלגה. בגין פרש מההנהגה למשך שישה חודשים[2], אך חזר לתפקידו כדי להנהיג את המאבק נגד הסכם השילומים. במסגרת המאבק הצליח בגין לבסס את מעמדו כראש התנועה ולאחד ציבור רחב סביב עמדותיה.

בעקבות משבר הבחירות לכנסת השנייה, החלה התנועה להדגיש נושאים חברתיים-כלכליים ולקלוט לשורותיה אוכלוסיות נוספות (על יוצאי האצ"ל) שלא השתלבו בממסד השלטוני, בעיקר עולים חדשים ובני עדות המזרח. בחודש אפריל 1954 נערכה הועידה השלישית של תנועת 'חרות' ובה הדגיש בגין שיש רק דרך אחת[3] אל השלטון והיא פתק הבוחר. האמירה של בגין העניקה ל'חרות' לגיטימציה חשובה וחיזקה את דימויה כתנועה פוליטית שמכבדת את כללי הדמוקרטיה.

לקראת הבחירות לכנסת השלישית קיימה תנועת חרות תכנון קפדני במשך שנה. עמדו לרשותה מקורות כספיים והיא פעלה על פי לוחות זמניים מדויקים, אך מעל הכל, התנועה התנהלה בשליטתו המלאה של מנחם בגין[1]. התנועה זכתה ב-15 מנדטים. המאבק בהסכם השילומים העניק לחרות קולות חשובים מקרב מחנות העולים.

ב-26 באפריל 1965, לקראת מערכת הבחירות לכנסת השישית, הוקם גוש פרלמנטרי מאוחד של חרות והמפלגה הליברלית שנקרא "גח"ל" - גוש חרות ליברלים. בראש הרשימה המשותפת עמד בגין. בעוד שלכל אחת משתי המפלגות לחוד היו שבעה עשר מנדטים בכנסת היוצאת, זכתה הרשימה המאוחדת לעשרים ושישה מנדטים בלבד. הדבר היווה כישלון, ובוועידת חרות השמינית ביוני 1966 קראו שמואל תמיר ואהוד אולמרט בן ה-21 להדחתו של בגין[4]. המשבר בתנועה נמשך עד שבפברואר 1967 הסתיים העימות בפילוג[5]. תמיר ואנשיו הורחקו מתנועת החרות על ידי יושב ראש בית הדין איסר לובוצקי[6], ותומכי תמיר הקימו מפלגה בשם "המרכז החופשי". הייתה זו קריאת התיגר האחרונה על מנהיגותו של בגין במפלגתו עד לפרישתו.

בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרפה "חרות" (אז כחלק מגח"ל - גוש חירות ליברלים) לראשונה לקואליציה, במסגרת "ממשלת ליכוד לאומי" בראשות לוי אשכול. בצעד זה הוענקה לגיטימציה למנחם בגין ולתנועתו, שהיו עד אז, כאמור, מחוץ לקונצנזוס הלאומי. בבחירות של 1969 זכתה רשימת המערך ל-56 מנדטים, אך גולדה מאיר, שהייתה שמרנית מטבעה, ביקשה להתבסס לאחר הבחירות על ההרכב הקואליציוני שקדם להן, והקימה ממשלה שגם אליה הצטרף מנחם בגין בראש גח"ל. ב-4 באוגוסט 1970 פרשו שרי גח"ל מהממשלה, בעקבות ההסכמה על סיום מלחמת ההתשה.

רעיונות

מנחם בגין נואם בכנס של תנועת החרות, 1948

ששת הסעיפים הבסיסיים שעליהם הצהיר כל חבר בתנועת החרות:

  1. שחרור המולדת כולה, ריכוז האומה, קיום ריבונותה ופיתוח ייחודה התרבותי הם היסודות של ההשקפה הלאומית של תנועת החרות בארץ ישראל, והשקפת העולם שלה מבוססת על: חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט.
  2. תנועת החרות שואפת להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה.
  3. תנועת החרות שוללת כל צורה של משטר טוטליטרי, פשיסטי או קומוניסטי ותלחם נגד כל ניסיון להטיל טוטליטריות משקית או מדינית על עמנו ומדינתנו.
  4. תנועת החרות תלחם למשטר דמוקרטי במדינה: ממשלת העם על ידי העם למען העם; הבטחת זכויות האדם והאזרח לחופש מצפונו ונגד כל אפליה על רקע עדתי, מעמדי או מפלגתי.
  5. תנועת החרות תלחם להפרדה בין השליט לבין המפרנס, נגד הטרוסטים והמונופולין למיניהם, לפיתוח היוזמה הפרטית, למען קליטת שבי ציון, האדרת כוחה של המדינה ולהעלאת רמת החיים של כל אזרחיה.
  6. יעודה של תנועת החרות היא: לשאת את כל הרעיונות האלה ולהגשימן להלכה ולמעשה כתורת אבי המהפכה העברית – זאב ז'בוטינסקי."

נציגי המפלגה בכנסת

כנסת

(בחירות)

מושבים

(בהשבעת הכנסת)

שיוך סיעתי חברי הכנסת חילופי גברי והערות
הראשונה

(1949)

14 / 120
 מנחם בגין, אורי צבי גרינברג, יעקב מרידור, אריה בן-אליעזר, אברהם רקנאטי, יוחנן בדר, הלל קוק, חיים לנדאו, שמואל מרלין, חיים כהן-מגורי, אליהו לנקין, שמואל כץ, ערי ז'בוטינסקי, אסתר רזיאל-נאור
השנייה

(1951)

8 / 120
 מנחם בגין, יעקב מרידור, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אסתר רזיאל-נאור
אליעזר שוסטק, חיים כהן-מגורי 		חילופי גברי
  • ב-2 בנובמבר 1951 פרש מהכנסת יעקב מרידור. החליף אותו אליעזר שוסטק.
  • ב-6 ביולי 1953 פרש מהכנסת אריה בן אליעזר. החליף אותו חיים כהן מגורי.

הערות

  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
השלישית

(1955)

15 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, יעקב מרידור, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אליעזר שוסטק, שמשון יוניצ'מן, אסתר רזיאל-נאור, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, יוסף שופמן, בנימין ארדיטי, מרדכי אולמרט לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן(הקישור אינו פעיל)
הרביעית

(1959)

17 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, יעקב מרידור, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אליעזר שוסטק, שמשון יוניצ'מן, אסתר רזיאל-נאור, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, יוסף שופמן, בנימין ארדיטי, מרדכי אולמרט, אליהו מרידור, שבתאי שיכמן
אברהם דרורי 		חילופי גברי
  • ב-21 במרץ 1961 נפטר שמשון יוניצ'מן. החליף אותו אברהם דרורי.

הערות

  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
  • למצע המפלגה ראו כאן
החמישית

(1961)

17 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, יעקב מרידור, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אליעזר שוסטק, אסתר רזיאל-נאור, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, יוסף שופמן, אברהם טיאר, אברהם דרורי, בנימין ארדיטי, אליהו מרידור, שבתאי שיכמן
יוסף קרמרמן 		חילופי גברי

הערות

גח"ל
27 / 120
השישית

(1965)

15 / 120
 גח"ל
26 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר, יעקב מרידור, חיים לנדאו, יוסף שופמן, שמואל תמיר, אליעזר שוסטק, בנימין אבניאל, אסתר רזיאל-נאור, אברהם טיאר, יוסף קרמרמן, אליהו מרידור, חיים כהן-מגורי, מנחם ידיד חילופי גברי

הערות

השביעית

(1969)

15 / 120
 גח"ל
26 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין הלוי, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אסתר רזיאל-נאור, יוסף קרמרמן, מנחם ידיד, אברהם שכטרמן, יורם ארידור, חיים קורפו, בן-ציון קשת, דוד לוי, דב מילמן, יעקב נחושתן, גדעון פת
מתתיהו דרובלס 		חילופי גברי
השמינית

(1973)

18 / 120
 הליכוד
39 / 120
 מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין הלוי, חיים לנדאו, יוסף קרמרמן, מנחם ידיד, יורם ארידור, חיים קורפו, בן-ציון קשת, דוד לוי, איתן לבני, יצחק שמיר, מאיר כהן-אבידב, משה ארנס, מתתיהו דרובלס, גאולה כהן, אברהם שכטרמן
חיים קופמן, אמל נסראלדין 		חילופי גברי

הערות

התשיעית

(1977)

20 / 120
 הליכוד
43 / 120
 מנחם בגין, עזר ויצמן, יצחק שמיר, משה ארנס, דוד לוי, יורם ארידור, גאולה כהן, חיים קורפו, יגאל כהן אורגד, איתן לבני, מרדכי ציפורי, דב שילנסקי, יוסף רום, משה קצב, רוני מילוא, מיכאל דקל, מאיר כהן-אבידב, משה מרון, אמל נסראלדין, חיים קופמן, אריאל שרון, יצחק יצחקי, עקיבא נוף
דוד שטרן 		חילופי גברי

הערות

העשירית

(1981)

25 / 120
 הליכוד
48 / 120
 מנחם בגין, דוד לוי, יעקב מרידור, יצחק שמיר, יורם ארידור, אריאל שרון, משה ארנס, דב שילנסקי, חיים קורפו, מרדכי ציפורי, אליהו בן-אלישר, רוני מילוא, משה קצב, מיכאל דקל, חיים קופמן, דוד מגן, אמל נסראלדין, יוסף רום, מרים גלזר תעסה, יגאל כהן אורגד, מאיר כהן-אבידב, מאיר שטרית, איתן לבני, מיכאל רייסר, עקיבא נוף
מיכאל קליינר 		חילופי גברי
  • ב-19 בינואר 1982 פרש מהכנסת משה ארנס. החליף אותו מיכאל קליינר.

הערות

האחת עשרה

(1984)

27 / 120
 הליכוד
41 / 120
 יצחק שמיר, דוד לוי, משה ארנס, אריאל שרון, יגאל כהן אורגד, יורם ארידור, אליעזר שוסטק, אליהו בן-אלישר, משה קצב, דוד מגן, רוני מילוא, מאיר שטרית, דב שילנסקי, מיכאל דקל, מיכאל רייסר, גדעון גדות, אהוד אולמרט, מיכאל איתן, מרים גלזר תעסה, מאיר כהן אבידב, יגאל כהן, עוזי לנדאו, דן מרידור, אמל נסראלדין, עובדיה עלי, חיים קופמן, חיים קורפו
יעקב שמאי 		חילופי גברי

הערות


ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תנועת החרות

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אלמליח, דביר, תנועת חרות ויחסה לארץ ישראל תחת שרביטו של מנחם בגין 1967–1979, אוניברסיטת אריאל בשומרון, באתר www.academia, ‏2022
  2. ^ מתוך עיתון הבקר, 16 באוגוסט 1951
  3. ^ ויץ, יחיעם, הצעד הראשון לכס השלטון: תנועת חרות 1949–1955, ירושלים: יד יצחק בן-צבי ומוסד הרצל אוניברסיטת חיפה.
  4. ^ מ. מייזלס, בגין התפטר - הועידה נמשכת, מעריב, 29 ביוני 1966
  5. ^ אמיר גולדשטיין, גח"ל בין משבר ללגיטימציה 'גוש-חרות-ליברלים' 1965 - 1969, חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה', ספטמבר 2005. עמודים 244-249
  6. ^ עשהאל לובוצקי, לא דרכי האחרונה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017. תנועת החרות, עמודים 196-202
  7. ^ אתר למנויים בלבד רפי מן, "הצודקים והנרדפים": מי היה ז'בוטינסקי של בגין, באתר הארץ, 17 בפברואר 2017


הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל
מפקדים זאב ז'בוטינסקי (מצביא האצ"ל)
אברהם תהומי • רוברט ביטקר • משה רוזנברג • דוד רזיאל • חנוך קלעי • בנימין זרעוני • יעקב מרידור • מנחם בגין 		סמל האצ"ל
לוחמים אברהם שטרן (יאיר) • אריה בן-אליעזר • אלי תבין • איתן לבני • שלמה לב-עמי • חיים לנדאו • אליהו לנקין • עמיחי פאגלין • דב כהן • גולי אפריקה • לוחמי אצ"ל נוספים
עולי הגרדום: שלמה בן-יוסף • דב גרונר • מרדכי אלקחי • יחיאל דרזנר • אליעזר קשאני • מאיר פיינשטיין • אבשלום חביב • יעקב וייס • מאיר נקר
סמלים, זרועות ויחידות חיילים אלמונים • שיר בית"ר • דלק • פארק ז'בוטינסקי • קול ציון הלוחמת • חרות
פעולות עליית אף על פי • ליל הרכבות • שוד רכבת הכסף • התקפת שדות התעופה הבריטיים • ההתקפה על משטרת רמת גן • פיצוץ מלון המלך דוד • פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים • פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא • ליל ההלקאות • שוד בנק ברקליס • הפריצה לכלא עכו • פרשת הסרג'נטים • פיצוץ בית הבולשת הבריטית בחיפה • הפיצוץ בשער שכם • ההתקפה על מחנה 80 • פרשת דיר יאסין • כיבוש יפו • כיבוש מלחה • קרבות האצ"ל ברמלה • אלטלנה • רשימת פעולות האצ"ל
בריחות ומאסרים התקפת נפל במגרש הרוסים • בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים • הבריחות ממחנות המעצר באפריקה • גולי אצ"ל ולח"י • הפריצה לכלא עכו
פרשיות נוספות פעולת האצ"ל בעיראק • משפט השלושים ושמונה • הסזון • מבצע היפופוטם • פרשת הריגת ידידיה סגל
תנועות פוליטיות ציונות רוויזיוניסטית • תנועת הנוער בית"ר • ברית החשמונאים • הסתדרות ציונית חדשה • תנועת החרות • המשקיף
הנצחה והיסטוריוגרפיה אות האצ"ל • מוזיאון האצ"ל • מוזיאון האצ"ל בתש"ח • אנדרטאות • "המרד" • בית הכנסת אחדות ישראל • בית הכנסת עולי הגרדום
מחתרות עבריות בארץ ישראל • לח"י • תנועת המרי העברי

Read other articles:

سفسطائيون

سفسطائيونفرع من أستاذ جامعي النوع مهنة تاريخية المجال سفسطة تعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات تحتاج هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر إضافية لتحسين وثوقيتها. فضلاً ساهم في تطوير هذه المقالة بإضافة استشهادات من مصادر موثوق بها. من الممكن التشكيك بالمعلومات غير المنسوب...

 

 

Nokor Reach

National anthem of Cambodia Nokor ReachEnglish: Majestic KingdomនគររាជNational anthem of  CambodiaLyricsChuon NathMusicNorodom Suramarit, F. Perruchot, J. Jekyll, 1938Adopted1941Readopted17 April 197521 September 1993Relinquished9 October 19706 January 1976Preceded byMarch of the Khmer Republic (1975) Anthem of the People's Republic of Kampuchea (1992)Succeeded byMarch of the Khmer Republic (1970)Victorious Seventeenth of April (1976)Audio sampleU.S. Navy Band instrument...

 

 

1978

Yukottuig: Ika-2 nga yukottuig Mga gatostuig: Ika-19 nga gatostuig – Ika-20 nga gatostuig – Ika-21 nga gatostuig Mga dekada: 1960 nga dekada  – 1970 nga dekada –  1980 nga dekada Mga tuig: 1975 1976 1977 – 1978 – 1979 1980 1981 Hiunong ini nga artikulo han tuig 1978. An 1978 in uska tuig han kalendaryo. Mga nanhitabo Enero Enero 1 Nagtikan an pagpasunod san Copyright Act of 1976 ngan nagdulot sin mga pagbag'o sa United States copyright law. Air India Flight 855, usa na ...

خشبوري

خشبوريხაჭაპური (بالجورجية) معلومات عامةالمنشأ  جورجياالمنطقة قوقازبلد المطبخ المطبخ الجورجي النوع خبز مفرودحرارة التقديم ساخنة أو دافئةالمكونات الرئيسية عجين، جبن وبيضتعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات خجبوري في جورجيا الخَشَبُورِي أو الخَجَبُوري هي أكلة تق...

 

 

Bugs and Daffy's Carnival of the Animals

1976 film by Chuck Jones Bugs and Daffy's Carnival of the AnimalsVHS coverWritten byChuck JonesOgden NashDirected byChuck JonesStarringMel BlancMichael Tilson ThomasMusic byCamille Saint-SaënsCountry of originUnited StatesProductionProducerChuck JonesRunning time23 minutesProduction companyChuck Jones EnterprisesOriginal releaseNetworkCBSReleaseNovember 22, 1976 (1976-11-22) Bugs and Daffy's Carnival of the Animals (originally aired on TV as Carnival of the Animals) is a 1976 ...

 

 

Fratelli Grimm

Ritratto dei fratelli Jacob e Wilhelm Grimm (1847) Jacob Ludwig Karl Grimm (Hanau, 4 gennaio 1785 – Berlino, 20 settembre 1863) e Wilhelm Karl Grimm (Hanau, 24 febbraio 1786 – Berlino, 16 dicembre 1859), meglio noti come fratelli Grimm, furono due linguisti e filologi tedeschi, ricordati come promotori della germanistica. Al di fuori della Germania sono conosciuti per aver raccolto e rielaborato le fiabe della tradizione popolare tedesca nelle opere Le fiabe del focolare (Kinder- und Haus...

Rose au Rue, Newfoundland and Labrador

Abandoned whaling town in Canada Abandoned Whaling Town in Newfoundland and Labrador, CanadaRose au Rue RosiruAbandoned Whaling TownRose au Rue Whaling Station, 1942Rose au RueLocation of Rose au Rue in NewfoundlandCoordinates: 47°31′00″N 54°10′57″W / 47.51667°N 54.18250°W / 47.51667; -54.18250Country CanadaProvince Newfoundland and LabradorCensus divisionDivision 1Census subdivisionSubdivision BPopulation (1945) • Total5[1 ...

 

 

Hyperkeratosis

Medical conditionHyperkeratosisMicrograph showing prominent hyperkeratosis in skin without atypia. H&E stain.Pronunciation/ˌhaɪpərkɛrəˈtoʊsɪs/ (hyper- + kerato- + -osis) SpecialtyDermatology  Hyperkeratosis is thickening of the stratum corneum (the outermost layer of the epidermis, or skin), often associated with the presence of an abnormal quantity of keratin,[1] and is usually accompanied by an increase in the granular layer. As the corneum layer normally varie...

 

 

Pemberontakan Banat

Pemberontakan BanatBagian dari Peperangan Utsmaniyah-SerbiaPeta yang menunjukkan lokasi pemberontakanTanggalMaret — 10 Juli 1594LokasiEyalet Temeşvar, Kesultanan UtsmaniyahHasil Kemenangan UtsmaniyahPihak terlibat Pemberontak Serbia Bantuan dari Austria Kesultanan UtsmaniyahTokoh dan pemimpin Teodor dari VršacSava TemišvaracVelja MironićĐorđe RacSpahija Vukadin † Koca Sinan PashaMustafa PashaAli ÇavuşKekuatan 5.000 20–30.000Korban 1.000+ Pemberontakan Banat adalah pemberont...

Cortica

This article may have been created or edited in return for undisclosed payments, a violation of Wikipedia's terms of use. It may require cleanup to comply with Wikipedia's content policies, particularly neutral point of view. (August 2018) Cortica In Every Image Headquartered in Tel Aviv[1] Cortica utilizes unsupervised learning methods to recognize and analyze digital images and video.[2][3] The technology developed by the Cortica team is based on research of the func...

 

 

Национальное аэрокосмическое агентство Азербайджана

Национальное аэрокосмическое агентство Азербайджана Штаб-квартира Баку, ул. С. Ахундова, AZ 1115 Локация  Азербайджан Тип организации Космическое агентство Руководители Директор: Натиг Джавадов Первый заместитель генерального директора Тофик Сулейманов Основание Осн...

 

 

Гьорче Петров (стадіон)

«Гьорче Петров» Оригінал назви Стадион Ѓорче Петров Країна  Північна Македонія Розташування Скоп'є, Північна Македонія Координати 42°00′08″ пн. ш. 21°21′36″ сх. д. / 42.00222° пн. ш. 21.36000° сх. д. / 42.00222; 21.36000Координати: 42°00′08″ пн. ш. 21°21′36″...

Jean Chouan

French counter-revolutionary This article's tone or style may not reflect the encyclopedic tone used on Wikipedia. See Wikipedia's guide to writing better articles for suggestions. (January 2024) (Learn how and when to remove this message) For the royal treasurer of Louis XII, see Jean Cottereau. Jean Chouan Jean Cottereau, better known by his nom de guerre Jean Chouan (French pronunciation: [ʒɑ̃ ʃwɑ̃]; Saint-Berthevin, 30 October 1757[1] – Olivet, 18 July 1794), was a...

 

 

Japanese battleship Settsu

Imperial Japanese Navy's Kawachi-class battleship Settsu at anchor History Japan NameSettsu NamesakeSettsu Province Ordered22 June 1907 BuilderKure Naval Arsenal Laid down18 January 1909 Launched30 March 1911 Completed1 July 1912 Recommissioned1924 ReclassifiedConverted to target ship, 1924 Stricken 1 October 1923 20 November 1945 FateScrapped, 1946–1947 General characteristics Class and typeKawachi-class battleship Displacement21,443 long tons (21,787 t) (normal) Length533 ft (16...

 

 

XI Corps (United Kingdom)

This article is about the British Army Corps. For other units of the same name, see XI Corps. XI Corps XI Corps formation badge First World War (left) and Second World War (right).Active1915–19191940–1943Country United KingdomBranch British ArmyTypeCorpsEngagementsFirst World War[1] Battle of Fromelles Italian Campaign Battle of the Lys The Advance in Flanders The Final Advance in Artois CommandersNotablecommandersSir Richard HakingMilitary unit XI Corps was a corps-s...

Gorilla

Genus of large African apes For other uses, see Gorilla (disambiguation). Not to be confused with Guerrilla. Gorilla Western gorilla(Gorilla gorilla) Scientific classification Domain: Eukaryota Kingdom: Animalia Phylum: Chordata Class: Mammalia Order: Primates Suborder: Haplorhini Infraorder: Simiiformes Family: Hominidae Subfamily: Homininae Tribe: Gorillini Genus: GorillaI. Geoffroy, 1852 Type species Troglodytes gorillaSavage, 1847 Species Gorilla gorilla Gorilla beringei Distribution of g...

 

 

The Lives of Others

2006 German film by Florian Henckel von Donnersmarck For other uses, see The Lives of Others (disambiguation). The Lives of OthersOriginal German-language posterDirected byFlorian Henckel von DonnersmarckWritten byFlorian Henckel von DonnersmarckProduced by Max Wiedemann Quirin Berg Starring Ulrich Mühe Martina Gedeck Sebastian Koch Ulrich Tukur CinematographyHagen BogdanskiEdited byPatricia RommelMusic by Gabriel Yared Stéphane Moucha Productioncompanies Wiedemann & Berg Bayerischer Ru...

 

 

أبرشية القاهرة المارونية

ابرشية القاهرة المارونية الموقع البلد مصر إحصائيات عدد السكان - الكاثوليك (حسب عام 2013)5,000 رعايا 7 معلومات طائفة الكنائس الكاثوليكية الشرقية الطقوس طقس سرياني غربي تأسست 22 يونيه 1946 (78) كاتدرائية كاتدرائية القديس يوسف بالقاهرة القديس الراعي القديس يوسف القيادة الحالية ال...

P.J. Hairston

Questa voce sull'argomento cestisti statunitensi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. P.J. HairstonNazionalità Stati Uniti Altezza198 cm Peso104 kg Pallacanestro RuoloAla piccola, guardia Termine carriera2018 CarrieraGiovanili Dudley High School HMA Tigers2011-2013 N. Carol. Tar Heels Squadre di club 2014 Texas Legends26 (566)2014-2016 Charlotte Hornets93 (540)2016&...

 

 

Persecution of Christians by the Islamic State

Persecution of Christians by the Islamic StatePart of Syrian civil war War in Iraq (2013–2017) Sinai insurgency Terrorism in EgyptLocation Iraq Egypt Syria Libya Nigeria Democratic Republic of the Congo MozambiqueDateOngoingTargetChristians (mostly Assyrians, Arab Christians, Armenians, Copts, Citadel Christians, and other groups)Attack typeGenocidal massacre, religious persecution, ethnic cleansing, human trafficking and forced conversions to Sunni Islam.Perp...