שנת היובל

שנת היובל
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים ז'–י"ג
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קל"ו–עשה ק"מ; לא תעשה רכ"ד–לא תעשה רכ"ו
ספר החינוך, מצוות של–שלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל

שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה. בשנה זו מצווה לשחרר את כל העבדים ולהחזיר את כל הנחלות לבעליהן המקוריים. בנוסף, כמו בשנת שמיטה, מצווה לשבות מעבודת האדמה.

שנת היובל משתייכת למצוות התלויות בארץ וכדי לקיימה מדאורייתא צריך רוב עם ישראל לשבת בארצו. לפיכך, במשך רוב ההיסטוריה היהודית לא נהגה שנת היובל והמצוות התלויות בה.

הרמב"ם מונה שמונה מצוות המתקיימות בשנת היובל[1]: לקדש את השנה בשביתה כמו שנת השמיטה, לתקוע בשופר להכרזה על שחרור העבדים, לגאול קרקעות, לגאול בתי ערי חומה כפי שציוותה התורה, למנות את שנות היובל עם מניין שנות השמיטה, לא לעבוד את הקרקע, לא לקצור ספיחים ולא לאסוף פירות.

המקור בתורה

שנת היובל והציוויים התלויים בה מוזכרים בספר ויקרא:

וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.

אטימולוגיה

משמעות השם "יובל" אינה ברורה. תרגום אונקלוס והתרגום המיוחס ליונתן בחרו שלא לתרגם והשאירו את המינוח המקורי "יובלא". על פי רש"י ומפרשים נוספים פירוש המילה יובל הוא אַיִל, כמו "ישאו שבעת שופרות היובלים"[2] ומכאן נקראה שנת החמישים, שביום הכיפורים שלה תוקעים בקרן האיל בכל הארץ, שנת היובל. על פי הרמב"ן יובל הוא לשון דרור וחופש, שכל אדם יכול לגור בכל מקום שירצה, שבשנת היובל חוזרות הנחלות לבעליהן המקוריים - "ואמר יובל היא, שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו", ועל פי האבן עזרא יובל הוא לשון שילוח.

חישוב שנת היובל

תחילת הספירה

לפי חז"ל, ארבע עשרה שנים אחרי שנכנסו שבטי ישראל לארץ ישראל החלו למנות שמיטין ויובלות[3] ושוב כשנבנה בית המקדש השני[4]. לפי פירוש הקראים, הספירה החלה בשנת ב'תצ"ו, שבע שנים בלבד אחרי הכניסה לארץ[5]. לפי השומרונים, חשבון השמיטה והיובל החל מיד בעת בואם אל ארץ כנען[6]. ספר היובלים מתארך את כל האירועים לפי מניין יובלות מבריאת העולם. חישוב יובלות מבריאת העולם לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית מופיע בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד ב'. מניין יובלות לפי מניין השנים בלוח העברי נמצא בתנא דבי אליהו[7] ובכתבי מקובלים[8] וכן בלוחות שנה של יהדות קוצ'ין בסוף המאה ה-19[9] וקודם לכן במספר לוחות שנה שנמצאו בגניזת קהיר[10]. רוב לוחות השנה הללו נכתבו על ידי ידותון הלוי החבר שהיה חזן בית הכנסת בן עזרא בפוסטאט בימי רבי אברהם בן הרמב"ם[11]. מספר לוחות שנה אחרים מגניזת קהיר[12] מחשבים את היובל משנת ב'תק"ג שבה החלה הספירה הראשונה (שנים ב' ונ"ב בכל מאה הן יובלות). חלק מלוחות אלו נכתב על ידי חלפון בן מנשה[13] שהיה סופר בית הדין בפוסטאט בתחילת המאה ה-12. בשיטה זו אחז גם רבי אשתורי הפרחי[14] וכן כותב לוח שנה בסביבות שנת ה'ל"ו[15].

משך היובל

לדעת חכמים, שנת היובל אינה נספרת במניין שנות השמיטה. כלומר, רק לאחר שנת היובל מתחילה שנה ראשונה לשמיטה הבאה וליובל הבא, כך שיש בין שנת יובל לשנת יובל 50 שנה. רבי יהודה חולק וסובר ששנת היובל עצמה היא גם שנה ראשונה לשמיטה וליובל הבא, כך שבין שנת יובל לשנת יובל יש רק 49 שנה[16]. בתלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק א', הלכה ב', מובאת דעה שספירת היובל מנותקת מהשמיטה ורק פעם ב-350 שנה שנת היובל היא במוצאי שנת שמיטה. דעה זו מוזכרת על ידי החוקר הפרסי אל-בירוני מהמאה ה-11[17]. כך גם מחשבים הלוחות מקוצ'ין את מספר היובלות והשמיטות שעברו מבריאת העולם וכן לוח בכתיבה פרסית משנת ד'תתקס"ג[18].

הראב"ד פסק להלכה כחכמים[19], רוב הראשונים פסקו כרבי יהודה[20], הרמב"ם פסק שבעיקרון הלכה כחכמים[21], אך כאשר אין בית המקדש קיים אין מונים את היובל כלל, שזה למעשה כדעת רבי יהודה[22].

תיארוך שנות היובל

על פי החשבונות בגמרא[23] יוצא שלפי דברי הרמב"ם שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשע"ו (48 יובלות מעליית עזרא הסופר)[24], לדעת הראב"ד שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשס"ה[25] (47 יובלות מעליית עזרא)[26], ולדעת רוב הראשונים שנת היובל האחרונה הייתה שנת ה'תשס"ב והשנה הנוכחית (ה'תשפ"ה) היא השנה השלישית בשמיטה הרביעית ביובל ה-49[27]. ריענון

משנות השמיטה המוזכרות בספרי יוסף בן מתתיהו, עולה כדעת רבי יהודה, שבין שנת יובל אחת לשנת היובל הבאה יש רק 49 שנים, וכך גם מחושבים היובלות בספר היובלים ובלוח השנה במגילות קומראן. לפי פירושו של רוג'ר בקווית לחזון החיות, שנת ה'תשס"ט הייתה שנת היובל ה-121 מבריאת העולם[28]. המקובלים בזמננו מחשיבים את שנת ה'תשנ"ה לשנת היובל ה-66[29], כדעת רב האי גאון[30] המובאת בתשובות הרמב"ם[31]. לפי פירוש רבי אברהם בר חייא[32] לדברי רב הונא בריה דרב יהושע[33], שנת ה'תשפ"ג הייתה שנת היובל ה-56. חשבון זה מופיע בשטר משנת ד'תשמ"ד לפי השלמתו של מרדכי עקיבא פרידמן[34] ובסוף עותק חלקי של סידור הרש"ש על שנת ה'תר"ץ[35] ובדומה לכך הביא הרב יקותיאל פיש בשם הרב אורן עברון[36].

הלוחות מגניזת קהיר מחשבים כדעת חכמים. לפי לוחות ידותון וסיעתו שנת ה'תש"ן הייתה שנת היובל ה-115, לפי לוחות חלפון וסיעתו שנת ה'תשנ"ב הייתה שנת היובל ה-65. לפי הקראים שנת היובל ה-65 הייתה שבע שנים קודם[37], בשנת ה'תשמ"ה[38]. החכם הקראי כלב אפנדופולו בהשלמותיו לספר אדרת אליהו של החכם אליהו בשייצי[39], מביא חשבון המקדים את חשבון הראב"ד ב-14 שנים, כלומר שנת ה'תשנ"א הייתה שנת היובל ה-47. הגדרת שנות א' ונ"א לפרט כשנות יובל עולה גם מחיבור שנמצא בגניזת קהיר של משה עסרי המונה את שנת ד'תתק"ג כשנייה ליובל[40].

בכרוניקון של הירונימוס[41] מופיעים כמה ציוני יובלות. חלקם מתאימים לחלוקת שנות העולם של תנא דבי אליהו ”שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א') כאשר תקופת המשיח מתחילה בפעילות ישו:

יובלות אלה מצוינים "לפי העברים". לעומתם השנים 204, 254 ו-304 מצוינות כיובל "לפי הרוב"[42]. רשימת יובלות העברים מתאימה לפירוש רבי יוסי[43] לספר יחזקאל, פרק מ', פסוק א', לפיו היה יובל בשנת 572 לפני הספירה[44], לפי המקובל במחקר שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפנה"ס.

לפי ספר התולידה[45], שנת ה'ק"ו הייתה 33 ביובל ה-61 ומשך היובל הוא 49 שנים, כך ששנת ה'תש"ס הייתה שנת היובל ה-74.

אלישע בן אברהם קרשקש כתב בשנת ה'קמ"ג שהיא חמש שנים מהשמיטה ו-34 מהיובל[46]. זה מתאים לשיטת הירושלמי ואל-בירוני כששנת ההתחלה היא ג'ת"י שבה נבנה בית המקדש השני. לפי זה שנת ה'תשנ"ט הייתה שנת היובל ה-47, שש שנים לפני הראב"ד.

בזוהר חדש, פרשת בלק, דף ס"ח עמוד ב', מופיע (בתרגום לעברית): "לסוף הימים כפי שעה של יום בזמן שזורחת השמש מהיום השישי בשעה שיזדמנו לפי מניין שנים של יובל ושמיטה יחד שהיא 274 מהיום השישי". הכוונה לימים של הקדוש ברוך הוא שכל אחד אלף שנה[47], חמש מאות שנה הלילה וחמש מאות שנה היום[48]. כך 5,574 שנים בתוספת שנת תוהו מגיעות לשנת ה'תשע"ה שהיא שנת שמיטה ולאחריה ה'תשע"ו שהיא שנת יובל לפי חשבון הרמב"ם.

מצוות התלויות ביובל

כל חמישים שנה, לאחר שבע שמיטות, מצווים בית דין להכריז על היובל, ולקדש אותו, וקיימות מספר מצוות דאורייתא התלויות בה:

  • ספירת שנות היובל - מצווה למנות את השנים עד שנת היובל: ”וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה”. אופן קיום המצווה דומה לספירת העומר, אלא שמצוות ספירת השנים מוטלת על בית הדין בעוד מצוות ספירת העומר מוטלת על כל יחיד ויחיד.
  • קידוש שנת היובל - בתורה נאמר: ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה” (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י'), ומשמעות קדושת שנת היובל היא באיסורי העבודה בקרקע שבה, כמו בשנת השמיטה וכהמשך שלה. קדושת המספרים שבע וחמישים (שהוא, כאמור, שבע פעמים שבע ועוד אחת) מופיעה גם כן בספירת העומר, המורכבת משבעה שבועות[49] (שבהם שבע שבתות[50]) שבסופם חג השבועות.
  • תקיעת שופר ביובל - בהגיע יום הכיפורים של שנת היובל, מצווים כל ישראל לתקוע בשופר[51], כפי שנצטוו בתורה: ”וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם”. תקיעה זו מסמלת את התחלתה של שנת היובל, ותכליתה הוא לפרסם כי הגיעה שנת היובל[52]. זמנה של התקיעה הוא עד חצות היום, שהוא זמן ישיבתם של בית דין, שמצוה זו תלויה בהם[53]. לאחר תקיעה זו, משתחררים העבדים לחופשי, והשדות שנקנו מאז היובל הקודם (יתבאר להלן), חוזרות לבעלים ללא תמורה כלשהי, כפי שנתפרש בתורה: ”וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק י'). במשנה[54] נאמר שסדר התקיעות והברכות שביובל זהה לסדר התקיעות והברכות שבראש השנה[55].
  • גאולת קרקע - מלבד שחרור העבדים, אף השדות והקרקעות שבארץ ישראל שנקנו משנת היובל הקודמת היו חוזרות לבעליהם המקוריים ביום כיפור של שנת היובל. שדה אחוזה שהוקדש ולא נגאל, מחולק לכהנים ממשמרת הכהונה של השבוע שבו מתחילה שנת היובל. יש הטוענים, בעקבות זאת, שהיובל (יחד עם שנת השמיטה) מהווה כלי חזק לצדק ושוויון חברתי. נובע מכך, כי נדל"ן הנמכר בארץ ישראל, מוחכר למעשה לתקופה של לא יותר מחמישים שנה[56]. היובל גם גרם לכך שנחלות שבטי ישראל נותרו שלמות, שכן לא ניתן למכור קרקעות לצמיתות.

היובל בימינו ובעתיד

המשנה והתלמוד מלמדים כי היובל הפסיק לנהוג אחר שגלו עשרת השבטים, על-אף שהשמיטה המשיכה לנהוג.

משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה - בטלו יובלות, שנאמר: 'וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ' בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין.

היובל נוהג רק כאשר "רוב ישראל שרויים על אדמתם", ואף נדרש שכל שבט יחיה בנחלתו המובטחת, דבר המצמצם מאוד את אפשרות יישום היובל בימינו באופן טבעי. עם זאת, הרמב"ם פוסק שמצוות היובל תתחדש בזמן "הביאה השלישית" - בפעם השלישית שבני ישראל ייכנסו לארץ ישראל:

לעתיד לבוא, בביאה שלישית, בעת שיכנסו לארץ, יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות, שנאמר 'והביאך י"י אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה', מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו, אף ירושתך אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.

בשנת ה'תשע"ה דנה הסנהדרין החדשה בנושא הירושה השלישית. בית הדין, בראשות הרבנים יואל שוורץ, ישראל אריאל, דניאל סטבסקי, הלל ויס, דב שטיין ורבנים נוספים, קבע שאנו נמצאים עכשיו בעת הירושה השלישית, ולפיכך יש להתחיל לספור יובלות. השנה הראשונה לספירת היובל נקבעה לשנת ה'תשע"ו, ומאז נוהגים חברי הסנהדרין לספור את השנים לשמיטה וליובל בכל שנה לאחר ראש השנה[57].

בשנת ה'תשע"ד פורסם על ידי קופת העיר בני ברק, שסגולת התשיעי שבתשיעי מגיעה לשלמותה בשנה זו, כי למרות שהיובל לא נוהג בפועל, חשבון היובלות עדיין מתקיים[58]. חישוב זה כדעת הראב"ד מופיע במדרש מאור האפלה של הרב נתנאל בן ישעיה[59] משנת ה'פ"ח וכן בכתב יד משנת ה'קמ"ח[60] ובלוח שנה לשנת ה'תס"ח[61].

"יובל" בתרבות הכללית

כרזה על חגיגות היובל לתיאטרון ירושלים מוצגת ברחבה המזרחית הפונה לרחוב דוד מרכוס, נובמבר 2021

הכנסייה הקתולית אימצה את המנהג היהודי בשנת 1300, ומאז מכריז האפיפיור על שנת היובל של הכנסייה (אנ') מדי מספר שנים. בימי חג היובל עולים רבבות עולי רגל לרומא. שנות היובל האחרונות היו 2000 ו-2016, ותקופת היובל לשנת 2025 (אנ') החלה ב-24 בדצמבר 2024 ותימשך עד 6 בינואר 2025.

משמעות המילה יובל התרחבה במשך השנים, והחלה להורות על אירועים המציינים חמישים שנה למוסד, ארגון, או אישיות. לעיתים אף משתמשים במילה כציון מספר קטן או גדול יותר של שנים.

המילה התאזרחה גם בשפות אחרות, כך שגם למלכת אנגליה, לדוגמה, חוגגים את ה"ג'ובילי" (Jubilee) פעם בחמישים שנה.

בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית השתמשו מתנגדי העבדות במונח "יובל" (Jubilee) במשמעות "שחרור העבדים", בהשראת התנ״ך. כך למשל בשיר המפורסם "צועדים דרך ג'ורג'יה" ("Marching Through Georgia") הבית החוזר כולל את המילים "Hurrah! Hurrah! We bring the jubilee!" ("הידד, הידד, אנו מביאים את היובל!") כשהכוונה היא "באנו לשחרר את העבדים!"[62].

בימינו פועלת תנועה בשם "ג'ובילי 2000" (Jubilee 2000), המנהלת מאבק ציבורי בארצות שונות (במיוחד באמצעות הפגנות כלפי ועידות הG-7 וG-8) בדרישה לשמיטת החובות האדירים המעיקים על מדינות העולם השלישי העניות – גם זאת בהשראת שנת היובל התנ"כית.

בעיר ירושלים קיימת שכונה בשם "קריית היובל", לציון יובל לקרן הקיימת לישראל.

בעיר הוד השרון קיים רחוב בשם "שנת היובל", המהווה שכונה שכל בתיה נבנו בשנת ה-50 להקמת מדינת ישראל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יובל
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: דרור
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:שנת היובל

הערות שוליים

  1. ^ ספר המצוות, עשה קל"ו–עשה ק"מ; לא תעשה רכ"ד–לא תעשה רכ"ו
  2. ^ ספר יהושע, פרק ו', פסוק ד'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ', עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'.
  5. ^ אהרן ניקומודיאו, גן עדן, עניין שמיטה ויובל, פרק ראשון.
  6. ^ ספר התולידה
  7. ^ פרק ו'
  8. ^ אהרן פירירא, אפר יצחק. חיים פינסו, מובא באור הלבנה עמוד צ"ב.
  9. ^ לדוגמה לוח קיר לשנת ה'תרי"ח ולוח קיר לשנת ה'תרל"ו. באותו יובל התאימו השמיטות הנהוגות לחשבון היובלות. בלוח רב שנתי משנת ה'תקע"ג (1813) אין זכר ליובל.
  10. ^ אוסף בית המדרש לרבנים באמריקה:
    ENA 433 (ד'תתע"ג וד'תתע"ה),
    ENA 1640.7 (ד'תתקצ"ב).
    הספרייה הבודליינית: MS Heb. f. 102.33 (ד'תתקצ"ה).
    אוסף ז'אק מוצרי: V 221 (ד'תתק"צ).
    ספריית אוניברסיטת קיימברידג':
    T-S K2.33 (ד'תתקצ"ד),
    T-S NS 325.202 (ד'תתקע"ז-ד'תתק"פ),
    T-S K2.111 (ד'תתקע"ו),
    T-S 10K20.1 (ד'תתקי"ד, ד'תתקי"ה, ד'תתקי"ו).
  11. ^ שולמית אליצור, שירי ר' ידותון הלוי החבר, דיני ישראל כו-כז
  12. ^ ספריית אוניברסיטת קיימברידג':
    T-S NS 157.136 (ד'תתצ"ד),
    T-S Ar 29.102 (ד'תתפ"ג-ד'תתפ"ו),
    T-S K2.59 (ד'תתפ"ז-ד'תת"צ),
    T-S K2.22 (ד'תתק"ז-ד'תתק"י),
    T-S AS 144.328 (ד'תתקכ"ח - שנת השמיטה אצלו מוקדמת בשנה אחת מהראוי להיות לפי היובל ומאוחרת בשנה אחת מהנהוג, איחור כזה מופיע גם בלוח שנה לתחילת האלף השישי),
    T-S NS 98.7 (ד'תתק"ס),
    T-S AS 144.326 (ד'תתפ"ג),
    T-S NS 324.17 (חיבור משנת ד'תתל"ז).
    אוסף היברו יוניון קולג' מספר 1007 (ד'תתל"ח) - נידונה על ידי משה עסיס במאמרו תשובה על קביעתה של שנת ד"א תתל"ח ליצירה
  13. ^ רשימת לוחות שנה מהגניזה
  14. ^ כפתור ופרח סוף פרק נ"א
  15. ^ צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"א, עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט', עמוד א'. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב'.
  17. ^ The Chronology of Ancient Nations עמוד 161
  18. ^ הספרייה הבודליינית, אוסף אדוארד פוקוק (אנ'), ספר 262, דף 262ב.
  19. ^ בהשגות הראב"ד על משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ו'.
  20. ^ לדוגמה רבי זרחיה הלוי בספר המאור הגדול, מסכת עבודה זרה דף ט' עמוד ב'. וכן תוספות, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד ב'.
  21. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'.
  22. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכות ה'–ו'.
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד ב' - דף י"ג, עמוד א'.
  24. ^ לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ו, עמוד 177 (בשם יוחנן הרצוג ממונסי).
  25. ^ אליעזר מלמד, פניני הלכה, שמיטה ויובל, פרק ה', הלכה ז', הערה 6.
  26. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ד'.
  27. ^ חיים טברסקי, ה'תש"ע – שנה תשיעית ליובל, באתר tog.
  28. ^ THE SIGNIFICANCE OF THE CALENDAR FOR INTERPRETING ESSENE CHRONOLOGY AND ESCHATOLOGY
  29. ^ יעקב קצין, אור הלבנה, עמוד צ"ד. אליהו דוד סלאטקי, יד אליהו, ערך יובל.
  30. ^ אברהם אליהו הרכבי, תשובות הגאונים, סימן מ"ה.
  31. ^ מהדורת יהושע בלאו סימן שפ"ט
  32. ^ ספר העיבור מאמר שלישי שער שישי
  33. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד ב'.
  34. ^ האיפטיה (המנין המלכותי) בשטרות ובמדרש – מציאות של העולם הקדמון בלבוש ספרותי, תעודה כרך י"א (ה'תשנ"ו), עמוד 225 הערה 92. להתאמה לשיטת חלפון וסיעתו צריך להשלים 'השביעית' במקום 'החמישית'. להתאמה לדעת רוב הראשונים צריך להשלים גם 'ושבעין' במקום 'וארבעין' ולתארכו לשנת ד'תשע"ד.
  35. ^ צילום הדף באתר הספרייה הלאומית
  36. ^ שיעור 934, ח' בשבט ה'תשפ"ב.
  37. ^ אהרן ניקומודיאו, גן עדן, עניין שמיטה ויובל, פרק שלישי.
  38. ^ לפי המניין לבהר"ד שלוש השנים המוזכרות צריכות להיות ה'תשנ"א (כמו בחשבון משה עסרי המובא בהמשך וכן בלוח הפרסי שהוזכר) וה'תשנ"ג (כמו בחשבון לוח מפרס שנכתב בשנת א'תקצ"א למניין השטרות = ה'ם') וה'תשמ"ו
  39. ^ שמיטה ויובל פרק שלישי
  40. ^ כתב היד נמצא כיום בספרייה הבודליאנית ומספרו MS heb e.45/52
  41. ^ חלק 1 וחלק 2
  42. ^ בשנת 353 מצוין יובל לפי העברים, אבל לפי החשבון צריך להיות ב-354 ולפי הרוב. היובלים לפי הרוב חופפים ליובלים לדעת הראב"ד.
  43. ^ סדר עולם פרק י"א. תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ב, עמוד א'.
  44. ^ Chronology of Jubilees
  45. ^ גרסה מוקלדת במכונת כתיבה באלפבית עברי באתר הספרייה הלאומית. ראו: חיים יחיאל בורנשטיין, חשבון שמטים ויובלות.
  46. ^ דוד סלימאן ששון, אהל דוד, עמוד 13.
  47. ^ בראשית רבה, פרשה י"ט, פסקה ח'. רמב"ן על ספר בראשית, פרק ב', פסוק ג'.
  48. ^ שאלות ותשובות החתם סופר, חלק ו', סימן ס"א.
  49. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ט'.
  50. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ט"ו.
  51. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל', עמוד א', משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה י'
  52. ^ התקיעה הנוהגת בימינו במוצאי יום הכיפורים היא מנהג בלבד, וכפי הנראה ללא קשר אמיתי לתקיעה ביובל.
  53. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל', עמוד א' ורש"י שם, משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה י"א
  54. ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ג', משנה ה'
  55. ^ אלא שאין אומרים בברכותיו את המשפט "זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון" הנאמר בתפילת ראש השנה (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ז, עמוד א'
  56. ^ בעקבות כך, ועל-פי עיקרון זה, מחכירים רשות מקרקעי ישראל את קרקעותיהם לתקופה של 49 שנה.
  57. ^ ירושה שלישית ויובל ראשון - קישורים לסרטוני וידאו המתעדים את ספירת השמיטין והיובלות על ידי הסנהדרין החדשה
  58. ^ סגולת "השעה התשיעית" ב"שנה התשיעית"
    החרדים ממתינים בדריכות: "בצהרים - עת רצון נדירה"
  59. ^ על פרשת בהר
  60. ^ תיאורו באתר הספרייה הלאומית, זמין לצפייה באתר ספריית הוותיקן (דף 44).
  61. ^ T-S k2.68
  62. ^ מלות השיר והסבר על ההקשר התנ"כי באתר "Marching Through Georgia", www.friesian.com


שמיטה ויובל
מצוות השביעית שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה
פירות שביעית איסור ספיחין • איסור סחורה • איסור שמור • איסור נעבד • דמי שביעית • חובת הביעור
מצוות היובל ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה
פתרונות הלכתיים יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה
ארגונים קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית
טקסטים מסכת שביעית • תורת השמיטות • שבת הארץ • ספרות על שנת השמיטה
מצוות התלויות בארץ
מתנות כהונה ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה עמק קידרון
מתנות לוייה מעשר ראשון
מתנות עניים לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני
שמיטה ויובל שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • שדה אחוזה
מצוות הקשורות לקדושה מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Read other articles:

Lanciano

LancianoKomuneComune di LancianoThe Fountain of Civitanova.Negara ItaliaWilayahAbruzzoProvinsiChieti (CH)Frazionilihat daftarPemerintahan • Wali kotaFilippo Paolini (since May 25, 2003)Luas • Total66 km2 (25 sq mi)Ketinggian265 m (869 ft)Populasi (31 Desember 2008) • Total36.570 • Kepadatan550/km2 (1,400/sq mi)DemonimLancianesiZona waktuUTC+1 (CET) • Musim panas (DST)UTC+2 (CEST)Kode pos66034Ko...

 

Maurice Allais

Maurice Félix Charles Allais Maurice Félix Charles Allais (31 Mei 1911 – 10 Oktober 2010) adalah seorang ekonom dan fisikawan Prancis yang dianugerahi Nobel Ekonomi pada tahun 1988 untuk sumbangan rintisannya pada teori perdagangan dan pemanfaatan dana yang tepat guna. Ia menjadi profesor di École nationale supérieure des mines de Paris pada tahun 1944 dan direktur Pusat Analisis Ekonomi sejak tahun 1946. Ia menulis beberapa karya seperti À la Recherche d'une discipline �...

 

Rivoluzione culturale

Francobolli della Rivoluzione culturale che raffigurano: l'internazionalismo proletario, cinesi che esultano con Mao (che è raffigurato più alto) e Mao che saluta. La propaganda politica delle Guardie Rosse: Difendi il Comitato Centrale del Partito con sangue e vita! Difendi il presidente Mao con sangue e vita!. La rivoluzione culturale (文革S), detta anche grande rivoluzione culturale (文化大革命S, wénhuà dà gémìngP), aveva il nome ufficiale di grande rivoluzione culturale ...

George Harrison

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi George Harrison (disambigua). George HarrisonGeorge Harrison alla Casa Bianca nel 1974 Nazionalità Regno Unito GenereRock[1]Pop[1] Periodo di attività musicale1958 – 2001 Strumentovoce, chitarra, sitar, basso, pianoforte, percussioni, tastiera, moog, minimoog, mellotron, violino, armonica a bocca, ukulele, banjo, tambura, tanbur GruppiThe Quarrymen, The Beatles, Traveling Wilburys Album p...

 

Miracle (Rina Aiuchi song)

2006 single by Rina Aiuchi MiracleSingle by Rina Aiuchifrom the album Delight B-sideEspecial ThanksReleasedMay 3, 2006 (2006-05-03)GenreJ-popanime songLength4:08LabelGiza StudioSongwriter(s)Rina AiuchiAika OhnoProducer(s)Rina AiuchiKannonjiRina Aiuchi singles chronology Glorious / Precious Place(2006) Miracle (2006) 100 mono Tobira (2006) Miracle is a song by Japanese singer-songwriter Rina Aiuchi. It was released on 3 May 2006 through Giza Studio, as the fourth single from her...

 

Grand Prix F1 Amerika Serikat 1990

Grand Prix Amerika Serikat 1990 Lomba ke-1 dari 16 dalam Formula Satu musim 1990 Detail perlombaanTanggal March 11 1990Nama resmi XXVII Iceberg United States Grand PrixLokasi Phoenix street circuitPhoenix, ArizonaSirkuit Temporary street circuitPanjang sirkuit 3.800 km (2.361 mi)Jarak tempuh 72 putaran, 273.60 km (169.992 mi)Cuaca Cloudy and cool with temperatures reaching up to 18 °C (64 °F)[1]Posisi polePembalap Gerhard Berger McLaren-HondaWaktu 1:28.664Putaran tercepatP...

V373 Cassiopeiae

Star system in the constellation Cassiopeia V373 Cassiopeiae V373 Cassiopeiae (center) in optical light. The bright yellow star to the upper right of V373 Cas is ρ Cas. Observation dataEpoch J2000      Equinox J2000 Constellation Cassiopeia Right ascension 23h 55m 33.83878s[1] Declination +57° 24′ 43.8057″[1] Apparent magnitude (V) 6.03[2] Characteristics Spectral type B0.5II + B4III/V[2] ...

 

Out of the Darkness (film 1915)

Out of the DarknessAdegan dari film tersebutSutradaraGeorge MelfordProduserJesse L. LaskyCeritaHector TurnbullPemeranCharlotte WalkerThomas MeighanMarjorie DawHal ClementsTom FormanLoyola O'ConnorPerusahaanproduksiJesse L. Lasky Feature Play CompanyDistributorParamount PicturesTanggal rilis 9 September 1915 (1915-09-09) NegaraAmerika SerikatBahasaInggris Out of the Darkness adalah sebuah film drama bisu Amerika Serikat tahun 1915 garapan George Melford dan ditulis oleh Hector Turnbull. F...

 

The Perils of Pauline (serial 1914)

The Perils of PaulinePoster FilmSutradaraLouis J. GasnierDonald MacKenzieDitulis olehCharles W. GoddardGeorge B. SeitzSinematograferArthur C. MillerDistributorGeneral Film Company & Eclectic Film CompanyTanggal rilis 31 Maret 1914 (1914-03-31) Durasi20 bab (total 410 menit)NegaraAmerika SerikatBahasaBisu dengan intertitel Inggris The Perils of Pauline adalah sebuah serial film melodrama Amerika 1914 yang ditampilkan dalam installment-installment mingguan, yang menampilkan Pearl White...

约翰斯顿环礁

此條目可参照英語維基百科相應條目来扩充。 (2021年5月6日)若您熟悉来源语言和主题，请协助参考外语维基百科扩充条目。请勿直接提交机械翻译，也不要翻译不可靠、低品质内容。依版权协议，译文需在编辑摘要注明来源，或于讨论页顶部标记{{Translated page}}标签。 约翰斯顿环礁Kalama Atoll 美國本土外小島嶼 Johnston Atoll 旗幟颂歌：《星條旗》The Star-Spangled Banner約翰斯頓環礁�...

 

اتفاقات التطبيع الاقتصادي بين صربيا وكوسوفو (2020)

اتفاق كوسوفو–صربيا 2020معلومات عامةالنوع عقد الموقعون ألكسندر فوتشيتش — عبد الله هوتي تعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات اتفاقات التطبيع الاقتصادي بين صربيا وكوسوفو (2020) هو اتفاق لتطبيع العلاقات الاقتصادية بين جمهورية صربيا وجمهورية كوسوفو تم توقيعه في البيت الأبيض، �...

 

西遊記大結局之仙履奇緣

本條目存在以下問題，請協助改善本條目或在討論頁針對議題發表看法。 此條目需要編修，以確保文法、用詞、语气、格式、標點等使用恰当。 (2013年8月6日)請按照校對指引，幫助编辑這個條目。（幫助、討論） 此條目剧情、虛構用語或人物介紹过长过细，需清理无关故事主轴的细节、用語和角色介紹。 (2020年10月6日)劇情、用語和人物介紹都只是用於了解故事主軸，輔助�...

Divisor

Integer that is a factor of another integer This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (June 2015) (Learn how and when to remove this message) This article is about an integer that is a factor of another integer. For a number used to divide another number in a division operation, see Division (mathematics). For other uses, see Divisor (disambiguation). Di...

 

Mark Hanna

American businessman and politician (1837–1904) For other people named Mark Hanna, see Mark Hanna (disambiguation). Marcus Hanna redirects here. For the Medal of Honor recipient, see Marcus Hanna (lighthouse keeper). Mark HannaPortrait, 1896United States Senatorfrom OhioIn officeMarch 5, 1897 – February 15, 1904Preceded byJohn ShermanSucceeded byCharles W. F. DickChair of the Republican National CommitteeIn officeJune 18, 1896 – February 15, 1904Preceded byThomas H. Ca...

 

Embassy of Ecuador, Washington, D.C.

This article needs to be updated. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (September 2023)Diplomatic mission Embassy of EcuadorLocationWashington, D.C.Address2535 15th Street, N.W.Coordinates38°55′23″N 77°2′5″W / 38.92306°N 77.03472°W / 38.92306; -77.03472AmbassadorIvonne BakiWebsitewww.ecuador.org The Embassy of Ecuador in Washington, D.C., is the Republic of Ecuador's diplomatic mission to the United States...

Una pallottola spuntata 2½ - L'odore della paura

Una pallottola spuntata 2½ - L'odore della pauraLeslie Nielsen e Priscilla Presley mentre simulano la celeberrima scena del film Ghost - Fantasma.Titolo originaleThe Naked Gun 2½: The Smell of Fear Lingua originaleinglese Paese di produzioneStati Uniti d'America Anno1991 Durata85 min Generecomico, poliziesco RegiaDavid Zucker SoggettoDavid Zucker, Pat Proft SceneggiaturaDavid Zucker, Pat Proft ProduttoreRobert K. Weiss Produttore esecutivoJim Abrahams, Jerry Zucker, Gil Netter Fotografi...

 

Uniform convergence

Mode of convergence of a function sequence A sequence of functions (fₙ) converges uniformly to f when for arbitrary small ε there is an index N such that the graph of fₙ is in the ε-tube around f whenever n ≥ N. In the mathematical field of analysis, uniform convergence is a mode of convergence of functions stronger than pointwise convergence. A sequence of functions ( f n ) {\displaystyle (f_{n})} converges uniformly to a limiting function f {\displaystyle f} on a set E {\displaystyl...

 

Frederick F. Henry

Frederick Funston HenryLahir(1919-09-23)23 September 1919Vian, OklahomaMeninggal1 September 1950(1950-09-01) (umur 30)Naktong Bulge, dekat Andong, KoreaTempat pemakamanNational Memorial Cemetery of the PacificPengabdianAmerika SerikatDinas/cabangAngkatan Darat Amerika SerikatLama dinas1940 - 1950PangkatLetnan SatuKesatuanResimen Infanteri ke-38, Divisi Infanteri ke-2Perang/pertempuranPerang Dunia II Perang Korea Pertempuran Perimeter Pusan Pertempuran Naktong Bulge Kedua † Pe...

Indonesia pada Olimpiade

Indonesia padaOlimpiadeKode IOCINAKONKomite Olimpiade IndonesiaSitus webwww.nocindonesia.id (Indonesia)Medali 8 14 15 Total 37 Penampilan Musim Panas195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020 Indonesia pertama kali mengikuti Olimpiade pada tahun 1952 di Helsinki, Finlandia dan telah mengirimkan atlet untuk berkompetisi dalam setiap Olimpiade Musim Panas. Indonesia tidak mengirimkan atlet pada Olimpiade pada tahun 1964 di Tokyo, Jepang karena kontroversi meny...

 

Pandu Kartawiguna

Pandu Kertawiguna, 1954 Pandu Kartawiguna (lahir di Cirebon, 13 Februari 1913 – meninggal pada 4 September)[1][2] adalah pejuang Angkatan 1945, salah satu Tokoh Pers Indonesia yang mempelopori berdirinya Lembaga Kantor Berita Nasional Antara pada 1937 berkantor di JI. Pinangsia 38 Jakarta Kota. Dengan modal satu meja tulis tua, satu mesin tulis tua, dan satu mesin roneo tua, mereka menyuplai berita ke berbagai surat kabar nasional.[3][4][5][6]...