ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית (1982–1985) שילב ספרות יידיש ולאדינו בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל". בינואר 2014 היה לפרופסור אמריטוס. ויס הוא ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל באלקנה, מאז היווסדו ב-1990.
ויס חיבר ספרים אחדים על יצירות ש"י עגנון ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים, מסות ומחקרים. התמחה בניתוח ממוחשב של יצירות עגנון.
"שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש."
ב-27 בינואר 2005, אמר בראיון שנערך איתו באתר בחדרי חרדים: "אין לנו ברירה אלא לומר להם: המדינה הזאת אינה המדינה שלנו, וחוקיכם אינם חוקים... אני מסכים איתך שבנסיבות שנוצרו לפיד ואולמרט מסוכנים לקיום הרוחני של העם היהודי, יותר מאשר ברגותי, ערפאת ואבו מאזן... אני מסכים איתך שהחילוניות היא האויב".[2]
ב-7 באוגוסט2007 פינתה משטרת ישראל בשיתוף צה"ל שתי משפחות יהודיות מדירות בשוק הסיטונאי בחברון. אחת המשפחות הייתה משפחת בתו וששת נכדיו. לאחר הפינוי התראיין ויס וסיפר כי אמר למח"ט חברון, יהודה פוקס: "שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שילדיו יהיו יתומים ושהוא ימוגר במלחמה הבאה", וכן ש"השוטרים גרועים מגרמנים"[5]. דבריו אלה עוררו ביקורת חריפה בציבור ובתקשורת, וספגו בין היתר גינוי של הרמטכ"ל. שר הביטחון אהוד ברק דרש מנשיא אוניברסיטת בר-אילן להשעות את ויס עד שיתנצל[6]. ויס אכן התנצל באופן חלקי על ש"התדרדר לסגנון של קללות" בעידנא דריתחא. בריאיון לערוץ שבע אמר ויס שעשה זאת לאחר שאיימו על נשיא אוניברסיטת בר-אילן "שלא ישלחו חיילים" למוסד (כסטודנטים) וכדי למנוע את סילוקו מן המוסד[7]. בערב ראש השנהתשס"ח שלח ויס מכתב התנצלות לפוקס[8]. בעקבות אמירות אלו הוגש נגד ויס כתב אישום בגין שני אישומים של הסתה לאלימות, איומים והעלבת עובד ציבור[9]. ב-15 באוגוסט 2017 זיכה בית משפט השלום את ויס משני האישומים, אחד מהם מחמת הספק[10].
במאי 2012 השתתף בכנס בפרלמנט האירופי שכותרתו "תהליך השלום במזרח התיכון", שאורגן על ידי אנדראס מלצר ממפלגת החירות האוסטרית, פיורלו פרוברה מאיטליה ו-Philip Claeys מבלגיה[12], את דבריו בכנס חתם במילים: "יחזרו הערבים והמוסלמים הלאומנים לבית גידולם ויחזרו היהודים לבית גידולם כפי החלוקה שחילק אברהם אבינו עליו השלום את הארץ בינו ובין לוט, בינו ובין ישמעאל ובינו ובני הפילגשים. האמת והשלום אהבו למען שמו באהבה."[13]
ב-27 בספטמבר 2014, בעקבות האשמת אבו מאזן באו"ם כי ישראל מבצעת בפלסטינים רצח עם, פרסם ויס סטטוס בפייסבוק בן הוא פונה לפלסטינים במילים: "להשמיד אתכם כאספסוף זו מצווה, והיא תקוים בסופו של דבר". ב-20 באוקטובר גינתה אוניברסיטת בר-אילן את הדברים. פרופסור נריה גוטל, נשיא מכללת אורות ישראל, הודיע כי יזמן את ויס לבירור[14].
במבוא לספרו "קול הדם" משנת 2022 כתב ויס: "אני מתנצל בפני האוניברסיטה שסבלה ממני רבות בגלל דעותי הפוליטיות ודרכי ביטויין הציבוריות ובעתיד, אם בכלל, נדע אם היה זה לטוב או למוטב".
חיים אישיים
ב-1968 נישא לתמר חננוביץ', בתו של ד"ר שמואל חננוביץ'. ב-1977 עברו בני הזוג ליישוב אלקנה, שסייעו בהקמתו. תמר ניהלה במשך שנים רבות את הספרייה הציבורית באלקנה. לזוג חמישה ילדים.
ספר המעשים לשוחרי המקדש : על הניסיונות לקידום המלכות – המקדש – והסנהדרין תשכ"ז 1967 – תשפ"ד 2024, טקסט רץ, 2024
לקריאה נוספת
Agnon and Germany, The Presence of German World in the Writings of S.Y.Agnon, Edited by: Hans-Jurgen Becker / Hillel Weiss Bar-Ilan University Press 2010 472 p
