PROFILPELAJAR.COM

שמגר בן ענת
	שמגר מכה בפלשתים במלמד הבקר. איור משנת 1360 לערך
	שמגר מכה בפלשתים במלמד הבקר. איור משנת 1360 לערך
מדינה	כנען
עיסוק	שופט, מנהיג
דת	יהדות
	משבט לוי
אירועים בתקופתו	הכה 600 פלשתים במלמד הבקר
	→ אהוד בן גרא דבורה הנביאה ←

שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, לפי המקרא, היה השופט השלישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.^[1]

ספר שופטים אינו מרחיב רבות על קורותיו, ומסתפק בשני פסוקים בלבד:

וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל.

— שופטים, ג', ל"א

בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.

— שופטים, ה', ו', מתוך שירת דבורה

מי היה שמגר בן-ענת?

שמו של שמגר בן ענת נזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כמי ש"שפט שנה אחת עד שמת".
שבטו של שמגר אינו מצוין במפורש במקרא, אך האברבנאל סבור כי התיאור בן ענת מראה על מוצאו מהעיר ענתות, אשר הייתה עיר של כהנים מבני איתמר הכהן. בעקבותיו הלכו ספרי הכרונולגיות צמח דוד וסדר הדורות, וכתבו כי שמגר היה כהן.
על פי מדרש שוחר טוב שמגר בן ענת היה משבט שמעון.^[2]

ייחודו של הסיפור

בסיפורו של שמגר בן-ענת, בניגוד לשאר השופטים, ממעט הכתוב במסירת פרטים אישיים אודות שבטו, משפחתו, ייחוסו, מקום מושבו או מצבו הכלכלי. אין בסיפורו גם את המוטו המעגלי המאפיין את ספר שופטים (חטא ← עונש ← זעקה לה' ← ישועה וחוזר חלילה). הסופר המקראי מסתפק בתיאור קצר וענייני של האירועים.

כמו כן קיים בסיפורו אלמנט רב של הקצנה. על פי המסופר נלחם שמגר בן־ענת במלמד בקר, כלי נשק בלתי שגרתי, והרג באמצעותו בלבד 600 פלשתים. עם זאת, השימוש במלמד־בקר תואם את המונופול שהיה לפלשתים על חרושת-ברזל ואת העובדה שהצליחו לכפות על בני ישראל איסור ייצור כלי נשק רגילים.^[3]

מקור שמו

שמו של שמגר בן-ענת אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא אזכור האלילה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו. זאת ועוד, השם שמגר הוא שם יחידאי במקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצדה של יעל אשת חבר הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים, ובהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם "שמגר" איננו שמי כלל:

על פי האטימולוגיה של השפה המצרית, יש הקובעים כי שמגר הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל לנווד, זר או קבצן (s’m3). התעתיק למילה העברית הוא גר.
תאוריה נוספת היא כי שמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי Simgiari, הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות Simiegi הידוע מתעודות שמצאו בחתושש, בירת ממלכת החתים, ומהיסוד ari השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמית.
מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החתים – וגורס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גרסה פונטית של השם Sangara - שמו של אחד ממלכי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
יש המתייחסים לשם שמגר כאל שם מצרי מבני שבט Hanean שנזכרו בכתבי העיר מארי, אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל פרק הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
אפשרות נוספת היא שההשפעה החזקה של החורים והחיתים על ארץ כנען באותה תקופה, גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף בן-ענת נמצא חרות אף על ראשי חצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-ח'דר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן איפוא לשער כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען.

אותיות ומילות השם שמ-גר הם אותיות השם גר-שם, שם המוזכר אצל בני לוי, כגון בנו של משה.