בניו, מחלון וכליון, נישאו לשתי נשים מואביות, רות וערפה. כעבור זמן מתו שני בניו. אשתו וכלתו רות שבו לבית לחם, ורות נישאה לבועז, שהיה קרוב משפחתו של אלימלך[1].
”אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי הדור היה. וכיון שבאו שני רעבון אמר: עכשיו יהיו כל ישראל מסובין בקופתן על פתחי וזה בא בקופתו וזה בא בכפיפו. מה עשה? עמד וברח מפניהם.[3]”
לאחר זמן מת אלימלך."וימת אלימלך איש נעמי" (רות א,ג) - מכאן שאין איש מת אלא לאשתו (מסכת סנהדרין, כב)[4]
ממקרהו של אלימלך לומדים חז"ל על חומרת האיסור של יציאה מארץ ישראל:
”אלימלך, מחלון וכליון... מפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ... שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ[5].”.
