PROFILPELAJAR.COM

רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג
Rufus Isaacs, 1st Marquess of Reading
לידה	10 באוקטובר 1860; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	30 בדצמבר 1935 (בגיל 75); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת
השכלה	מידל טמפל
תפקיד	מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים (25 באוגוסט 1931–5 בנובמבר 1931); חבר הפרלמנט ה־29 של הממלכה המאוחדת (15 בינואר 1910–28 בנובמבר 1910); חבר בית הלורדים (ערך בלתי־ידוע); חבר הפרלמנט ה־28 של הממלכה המאוחדת (12 בינואר 1906–10 בינואר 1910); חבר הפרלמנט ה־27 של הממלכה המאוחדת (6 באוגוסט 1904–8 בינואר 1906); חבר המועצה המלכותית (1911); חבר הפרלמנט ה־30 של הממלכה המאוחדת (3 בדצמבר 1910–20 באוקטובר 1913); היועץ המשפטי לממשלה (7 באוקטובר 1910–19 באוקטובר 1913); Solicitor General for England and Wales (6 במרץ 1910–7 באוקטובר 1910); מושל הודו (2 באפריל 1921–3 באפריל 1926); מנהיג בית הלורדים (24 באוגוסט 1931–5 בנובמבר 1931); Lord Chief Justice of England and Wales (21 באוקטובר 1913–8 במרץ 1921); שגריר ;
מפלגה	המפלגה הליברלית
בן או בת זוג	Alice Isaacs, Marchioness of Reading (8 בדצמבר 1887–ערך בלתי־ידוע); Stella Isaacs, Marchioness of Reading (6 באוגוסט 1931–?) ;
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט (1915); אביר מפקד בכיר במסדר כוכב הודו (1921); Knight Grand Commander of the Order of the Indian Empire (1921); Knight Bachelor (1910); אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי (1922); אביר מפקד במסדר הוויקטוריאני המלכותי (1911); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קלקוטה ;

בית הספר על צוק הכורכר מצפון ל'הבית האדום' בחוף ת"א

לורד רוּפוּס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרֶדינְג (באנגלית: Rufus Isaacs, 1st Marquess of Reading;‏ 10 באוקטובר 1860 – 30 בדצמבר 1935) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי-בריטי בן לקהילה הספרדית-פורטוגזית^[1] שהגיע למשרות רמות בשירות הממשלתי הבריטי וזכה בתוארי אצולה גבוהים. הוא היה גם פעיל ציוני שנרתם לעשייה בארץ ישראל, והיה מעורב בהקמת מפעל החשמל בארץ ישראל ובתמיכה בצי העברי המתחדש של היישוב. על שמו נקראת תחנת הכוח רדינג בתל אביב.

קורות חיים

אייזקס היה בנו של סוחר פירות יהודי בספיטלפילדס (Spitalfields) שברובע טאוור האמלטס של לונדון. הוא נכנס לעסקי המשפחה בגיל 15, עבד כנער משלוחים, ובהמשך כסוכן בורסה.

משפטן ואיש ציבור

ב-1881 הצטרף אייזקס ל"מידל טמפל", אחת מארבע אכסניות המשפט בסיטי של לונדון. כעורך דין מצליח, עשה את שמו בסדרת משפטים מתוקשרים שהסעירו את המערכת המשפטית בבריטניה בתחילת המאה ה-20. ב-1904 שנה הצטרף לבית הנבחרים הבריטי כנציג מחוז הבחירה רדינג מטעם המפלגה הליברלית (ניצח את ג'ורג' ויליאם פאלמר), תפקיד בו החזיק עד לשנת 1913. בתקופה זו שימש כפרקליט המדינה של אנגליה ויילס (Solicitor General for England and Wales) וכיועץ משפטי לממשלה (Attorney General) בממשלותיהם של סר הנרי קמפבל-באנרמן ושל הרברט הנרי אסקווית'. בשנת 1912 היה ליועץ המשפטי לממשלה הראשון שנחשב כחבר בקבינט. בשנת 1913 היה למשנה לנשיא בית המשפט העליון (Lord Chief Justice of England and Wales), משרה בה החזיק עד לשנת 1921.

בשנת 1918 מונה אייזקס לשגריר בריטניה בארצות הברית, משרה בה שרת בוושינגטון הבירה עד 1919, בעודו אוחז בתפקידו בבית המשפט העליון. בשנת 1921 התפטר מתפקידו בבית המשפט העליון על מנת להפוך למשנה למלך ומושל כללי של הודו. למרות נטייתו למשטר פייסני, הוא השתמש בכוח מספר פעמים וכלא את מהטמה גנדי בשנת 1922. הוא שירת לזמן קצר בממשלתו של רמזי מקדונלד כשר החוץ בשנת 1931, אבל הסיר מועמדותו בחילופי התפקידים הראשונים עקב בריאות רופפת.

אייזקס התגורר בבית פוקסהיל בעיר ארלי הסמוכה לרדינג שבאנגליה, והועלה לתואר הברון רדינג מארלי במחוז ברקשייר בשנת 1914. אייזקס המשיך לעלות בדרגות האצולה האנגלית: הוא הפך לוויקונט רדינג ב-1916; לרוזן רדינג בעודו ממשיך להחזיק בתואר ויקונט רדינג ב-1917; ולבסוף למרקיז רדינג ב-1926. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר מבין תוארי האצולה האנגלית אליה הגיע יהודי בהיסטוריה הבריטית. הוא שינה את שמו והוסיף ל 'רופוס' דניאל אייזקס, שם שנושאים צאצאיו ממין זכר עד היום.

ציוני

אייזקס היה גם ציוני ידוע, וכך הצליח חברו פנחס רוטנברג לגייס אותו למען עשייה בארץ ישראל. יחד עם אלפרד מונד והרברט סמואל, משנת 1923 היה אייזקס היושב ראש המייסד של חברת החשמל הישראלית בימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל. תחנת הכוח רדינג בתל אביב נקראה על שמו.

אייזקס ורעייתו ביקרו בארץ ישראל בשנת 1931, לכבוד הפעלת תחנת הכוח בנהריים. אז התוודע לתחיית הימאות העברית והכיר מקרוב את בני הנוער, הימאים תלמידי בית הספר הימי של אגודת יורדי ים זבולון. אלה חגגו במדים לבנים את יום הים הראשון על חוף תל אביב. משצפה בהם, הכירם ופגש במוריהם, סיפרו לו כי הם מודאגים מעצם הקמת תחנת כוח בשפך נחל הירקון, המשמש לזבולונים יציאה אל הים הפתוח. אייזקס הרגיעם, משהבטיח לוודא שנזק לשפך נחל הירקון לא ייגרם. מאז הצטרפו הוא, רעייתו ובתו לסייע כ"ידידי זבולון", רבות בהשפעת חברתה הקרובה של הליידי מרדינג, הגב' הנרייטה דיאמונד, שהייתה לפטרונית הראשית של אגודת זבולון ושל חזון חידוש הצי העברי.

נשותיו

אשתו הראשונה של אייזקס הייתה אליס אדית כהן (1866–1930), בתו של אלברט כהן, סוחר לונדוני. אליס ודניאל אייזקס נישאו בשנת 1887, ובאותה שנה הוסמכה אליס כמשפטנית. התואר "גברת אייזקס" הפך עקב תואר האבירות של בעלה לתואר הרשמי "ליידי אייזקס" בשנת 1910. תואריה השתנו על פי תוארי בעלה: ברונית (1914), ויקונטסה (1916), קונטסה (1917) ולבסוף המרקיזה מרדינג (1926). לבני הזוג נולד בן ושמו ג'רלד.

כשמונה רדינג לתפקידו בהודו התקשה לקבלו עקב מצב בריאותה של אשתו, אך היא עודדה אותו לקבל את התפקיד, ולמרות מצבה הירוד המתמשך ליוותה אותו להודו. היא עשתה את תפקידה הממלכתי כרעייתו והשקיעה עצמה בעבודה רבה מכפי יכולתה, בעיקר בתחום נשות וילדי הודו. בשנת 1920 קיבלה במלחמת האזרחים בהודו את תואר "הגברת הראשונה של מסדר הצלב של האימפריה הבריטית" ובמרץ 1921 התקבלה כ"חברת מסדר הכתר של הודו". באותה שנה הקימה קרן בשם 'נשות הודו', ובשנת 1923 קבעה שבוע בשם 'שבוע התינוק הלאומי' המוקדש לתחום. במקביל, תמכה בקרנות ומוסדות צדקה קיימים. בשנת 1924 היא הוסמכה ב"מדליית קיסר אי הינד" מזהב. בשנת 1926 חזרה עם בעלה לאנגליה. היא נפטרה מסרטן בשנת 1930. בנם ג'רלד נישא לאווה מונד, בתו של אלפרד מונד, הברון הראשון מלצ'ט.

רעייתו השנייה של רדינג הייתה סטלה צ'נארד, שהייתה מזכירתה הראשית של הליידי רדינג המנוחה. עם נישואיה לדניאל אייזקס הפכה למרקיזה מרדינג. היא נלוותה לבעלה בביקורו בארץ ישראל ב-1932 לרגל חנוכת מפעל החשמל בנהריים. בעת הביקור התקיימו חגיגות "יום הים" הראשון בחוף 'זבולון' בתל אביב. סטלה, כלתם אווה (חווה) וחברתם הפעילה הציונית הנרייטה דיאמונד עמדו בחזית בית הספר הימי זבולון שעל צוק הכורכר וצפו במפגן הימי. לפניהם שייטו חניכי בית הספר הימי הראשון וחניכי תנועות הנוער הימיות: "אגודת יורדי ים זבולון, חניכי בית"ר ומכבי, צופי ים והפועל במשט סירות המשוטים והמפרשיות בים. כתוצאת חוויה זו נקשרו הנשים בקשר ארוך שנים של תמיכה בחזון התעוררות הימאות העברית, ורתמו את קשריהן החברתיים באנגליה לגיוס כספים למען אגודת זבולון ותמיכה במטרותיה.

בחורף 1935 נתלוותה הליידי רדינג (צ'נארד) שוב אל בעלה לביקור נוסף בארץ, במסגרתו נחנכה תחנת הכוח חיפה. לאחר מות בעלה בסוף אותה שנה, המשיכו צ'נארד וכלת בעלה הליידי אווה (חווה) רדינג את פעילותן למען אגודת זבולון.