ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קוֹמִיקְס (מאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן^[1]) הוא אמצעי תקשורת גרפי וסוג אומנות שמביעה רעיונות באמצעות תמונות חזותיות, לרוב בשילוב עם טקסט או אמצעים נוספים לתקשור מידע. המונח "קומיקס" שימש בתחילה לצורך תיאור רצועות הקומיקס המוקדמות אשר הופיעו בעיתונות והיו בעלי תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיום זה.

בקומיקס מקובל לרוב לרשום את מה שהדמויות אומרות בבועת דיבור (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן ממנה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, ובין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות" או "ריבועים" בעגת הקומיקס), אשר צורתם, רוחבם או אורכם, וכן מיקומם, תורמת לעלילה על ידי יצירת רושם מסוים. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה ואווירה של חיפזון, מהירות וכדומה.

קומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובאינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה. הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, בהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, פנטזיה, מדע בדיוני ומין.

אם בעבר הפער בין יצירות הקומיקס לסיפורת היה ברור ומובחן, הרי שעם השנים התטשטש, עד כדי מצב בו ישנן יצירות שקשה להגדיר באופן אובייקטיבי האם הן קומיקס, וההגדרות לעיתים מתבצעות בפועל על פי חברת ההוצאה לאור, ועל פי ההגדרה של היוצרים את היצירה^[2].

תעשיית הקומיקס ענפה מאוד באירופה (בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה), ביפן (קומיקס יפני מוכר בעולם בשם מאנגה), בארצות הברית, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות מזרח אסיה.

ישנן כמה סוגות בולטות במדיית הקומיקס^[2]:

• גיבורי-על: קומיקס שבמרכזו עומד גיבור גדול מהחיים הניחן ביכולות על-אנושיות, הנלחם נגד דמות-רשע בעלת יכולות מקבילות.
• פיסת חיים (Slice of life): קומיקס המציג סצנות מתוך חיי היומיום של דמויות.
• הומור: קומיקס שמטרתו להצחיק.
• מדע בדיוני ופנטזיה: קומיקס שעלילתו מערבת הרבה מדע בדיוני או מתרחשת בעולם דמיוני.
• ספרי עיון
• אימה

קומיקסים יכולים להגיע במספר תצורות, אשר שונות זו מזו בצורה ההפצה וההגשה, ולרוב גם בסוג התכנים בהם הקומיקסים עוסקים. אלו כמה מסוגי הפורמט השונים של הקומיקסים^[3]:

• רצועת קומיקס (Comic strip): פורמט קומיקס המזוהה עם יצירות קומיות קלאסיות דוגמת גארפילד או קלווין והובס, ובו רצועה של מספר ריבועים, אשר מכילה לרוב פאנץ' ליין ("שורת מחץ") בריבוע האחרון. מטרתן של רצועות הקומיקס היא בדרך כלל לשעשע. רצועות הקומיקס מפורסמות על בסיס קבוע (בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי) בעיתונים, בכתבי-עת ובאתרי אינטרנט^[3], ומשתמשות לרוב בסגנון ציור קריקטורי ובדמויות מעטות וקבועות (לרוב שתיים עד ארבע דמויות) בגלל מגבלות הפורמט.
• חוברות קומיקס: חוברות שמודפסות כסדרה ומתארות את עליליהם של דמות ראשית או קבוצת דמויות. לרוב העלילה בסדרה המשכית, אם כי לא תמיד, ובראשית ימי הקומיקס הציגו בעיקר רצועות קומיקס^[3]. החוברות בדרך כלל דקות ולא מכילות יותר מ-24 עמודים^{[דרוש מקור]}.
• רומן גרפי (Graphic Novel): ספר קומיקס בו העלילה עצמאית ולא מופצת בחלקים כמו בחוברות הקומיקס, אלא בכרך שלם. עם השנים התאפיינו הרומנים הגרפיים בטקסטים ארוכים יותר בהשוואה לאלו של חוברות הקומיקס, ובהכללה נוטים לעסוק בתכנים בוגרים ומורכבים יותר בהשוואה לחוברות. בעקבות הבדלים אלו, הרומן הגרפי נחשב בדרך כלל בעל ערך אמנותי רב יחסית מבין יצירות הקומיקס^[3].
• ובקומיקס (WebComic): קומיקס רשת. בדרך כלל רצועה או קומיקס שבועי שמתפרסמים באתרי אינטרנט או במדיה חברתית. יש יוצרים המנצלים את הפורמט כדי להפוך את הקומיקסים לאינטראקטיבים יותר^[3].
• קומיקס מצולם (Photo comics): קומיקס המשתמש בצילומי תמונות משולבים עם בועות דיבור.
• קומיקס קולנועי (film comic): עיבוד סדרה או סרט לקומיקס.
• מאנגה: ביפנית, המילה "מאנגה" מתייחסת לכל הקריקטורות והקומיקסים יחד. עם זאת, בשווקים דוברי האנגלית, המונח מתייחס בעיקר לקומיקס שנוצר בהשראת התרבות היפנית, ובהקשר זה המאנגה עשויה להיות גם פורמט וגם סוגה. כפורמט, מאופיינות יצירות המאנגה בחוברות ארוכות יותר בדרך כלל ממקבילותיהן בארצות הברית למשל, והן כתובות מימין לשמאל בדומה לכתב במזרח אסיה^[3].
• קומיקס אנימה (anime comic / アニメコミック): עיבוד אנימה למאנגה. התהליך ההפוך הוא הסטנדרטי.
• קומיקס שבועי: מופיע כמהדורה של 1–3 עמודים (לרוב בתוך עיתון נוער או כתב עת) ומכיל סיפור עלילה שמתחיל ונגמר באותו גיליון. לעיתים העלילות המשכיות, ולעיתים עומדות בפני עצמן.
• אוגדנים (Trade Paperback ובראשי תיבות TPB): ספר קומיקס שהוא בעצם אוגדן של חוברות קומיקס בהמשכים שמכיל לרוב את כל החוברות מהתחלת העלילה עד לסיומה, בכרך אחד או במספר כרכים. נקרא בעגה של חובבי הקומיקס TPB (טיפיבי) או TP (טיפי).

הקומיקס הראשונים החלו להופיע במאה ה-19. היפני קצושיקה הוקוסאי יצר בשנים 1814–1820 את סדרת הספרים הוקוסאי מאנגה (אנ') שהייתה תחילתו של הקומיקס ביפן. בספרד ובמיוחד בקטלוניה נוצר סוג של סיפור מצויר הדומה במאפייניו לקומיקס ומכונה בכינוי אאוקה. שורשי האאוקה מגיעים למאה ה-17. בשנות השלושים של המאה ה-19 יצר השווייצרי רודולף טופפר יצירות בעלות מאפיינים ברורים של קומיקס - חלוקת העלילה לריבועים, אולם הטקסט נכתב מתחת לתמונה. הגרמני וילהלם בוש יצר את מקס ומוריץ (1865) וספרים נוספים. בשנת 1884 החלה להופיע בבריטניה סדרת הקומיקס אלי סלופר, שהייתה ככל הנראה סדרת הקומיקס הראשונה. בשנות ה-90 של המאה ה-19 החלו עיתונים בארצות הברית ובאירופה להדפיס סדרות קומיקס בין עמודיהם. בארצות הברית נוצרה בשנת 1895 סדרת הילד הצהוב מאת ריצ'רד פ. אאוטקלט. בשנת 1897 החלה להופיע סדרת הקומיקס ילדי קצנג'מר מאת המהגר האוסטרי רודולף דירקס, סדרה זו הושפעה בבירור ממקס ומוריץ. הסדרה ממשיכה להופיע עד היום בכך היא הופכת לסדרת הקומיקס הוותיקה ביותר.

במאה ה-20 חל זינוק בהתפתחות הקומיקס. בסין החלו להופיע ספרונים מצוירים שנקראים לאינוואנווה, שהיו תחילתה של תעשיית המאנווה בארצות דוברות הסינית. בבריטניה החלו להופיע חוברות קומיקס הומוריסטיות כמו דאנדי ובינו שמופיעות עד היום.

בשנת 1929 יצאו לאור רצועות הקומיקס של "באק רוג'רס" ו"טרזן", אשר היו בעלות השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר קומיקס ההרפתקאות. ב-1929 יצאה לאור רצועת הקומיקס הראשונה של "הרפתקאותיו של טינטין" בעיתון הבלגי השבועי לנוער "Le Petit Vingtième". רצועות הקומיקס המקוריות של הסדרה אוגדו לספר אשר יצא ב-1930. טינטין תורגם בהמשך לשפות רבות וזכה להצלחה רבה בכל רחבי העולם. עד שנות ה-30 היו רצועות קומיקס בעיתונים הפורמט העיקרי של קומיקס בארצות הברית.

ערך מורחב – תור הזהב של הקומיקס

בשלהי שנות ה-30 החלו לצאת חוברות קומיקס בארצות הברית. בשנת 1938 החל להתפרסם מגזין ספירו והוא ממשיך להתפרסם עד היום. כך החל תור הזהב של הקומיקס שנמשך בכל שנות ה-40 ועד תחילת שנות ה-50. בתקופה זו פרח ז'אנר ההרפתקאות גם ברצועות קומיקס בעיתונים אמריקאיים וגם בחוברות. קומיקסים כמו פלאש גורדון, טרזן, באק רוג'רס ואחרים לצד קומיקס הומוריסטיים כמו פופאי ומיקי מאוס. במלחמת העולם השנייה יצאו חיילים אמריקניים להילחם כשחוברות קומיקס מונחות בתרמיליהם, ונכתבו גיבורי-על פטריוטיים כמו קפטן אמריקה. ב-1946 החל לצאת בצרפת הקומיקס המתחרה^{[דרושה הבהרה]} טינטין. באותה תקופה החל לשגשג גם הקומיקס ביוגוסלביה.

תור הזהב של הקומיקס האמריקני נמשך אל תוך שנות ה-50. בשנת 1954 יצא בארצות הברית הספר פיתוי התמימים מאת פרדריק ורתהם. הספר דיבר נגד תעשיית חוברות הקומיקס האמריקנית, וטען שהיא משחיתה את נפשו של הנוער האמריקני במסרים של מין ואלימות. הספר הביא למשבר בתעשיית הקומיקס בארצות הברית ולהתמוטטותן של חברות קומיקס רבות, במיוחד כאלו שהתמחו בקומיקס מז'אנר האימה. החברות ששרדו הכפיפו את עצמן לשורה של מגבלות שכונו קוד הקומיקס; בין השאר אסר קוד הקומיקס על הצגת עירום, דם וסיפורים בהם הרע מנצח. פיתוי התמימים השפיע גם על מדינות אחרות כמו אוסטרליה והונגריה, שאסרו ייבוא של קומיקס אמריקני, מה שסייע בדיעבד לתעשיות הקומיקס המקומיות.

בבריטניה הגיע באותה תקופה מגזין הקומיקס Eagle, שהתמקד במיוחד בקומיקס הרפתקאות ומדע בדיוני, בעיקר בזכות קומיקס המדע הבדיוני דן דייר של פרנק המפסון. בשיאו נמכר איגל ביותר ממיליון עותקים. ב-1959 החל להופיע בצרפת מגזין הקומיקס Pilote, שהיה פופולרי בקרב סטודנטים והעסיק אמנים מרחבי אירופה. באותה שנה החל להופיע במגזין הקומיקס אסטריקס, שתורגם לשפות רבות והפך לאחד מהקומיקס הנמכרים בעולם. ב-1960 החל לצאת בארצות הברית הקומיקס של סנופי והפינאטס, שהפך לקומיקס הנמכר והמתורגם ביותר בכל הזמנים. באותה תקופה שגשג הקומיקס במערב אירופה ונפתחו בה הוצאות ספרים המתמחות בקומיקס, כמו Dargaud ו-Casterman הפרנקו-בלגיות, Brugera הספרדית, Carlsen הדנית, Bonelli האיטלקית, Big Balloon ההולנדית ועוד.

בשנות ה-60 חלה התאוששות בחברות הקומיקס האמריקניות, בכפוף לתנאי קוד הקומיקס. בין השאר החלה עלייתה של חברת מארוול קומיקס בראשות סטן לי, והחלו להתפרסם קומיקס כדוגמת ספיידרמן ואקס מן. כתגובה לקוד הקומיקס החלה להתפתח בארצות הברית תעשיית קומיקס אלטרנטיבית, שאינה כפופה לחברות הקומיקס ולסינדיקטים של האמנים. בין היוצרים האלטרנטיביים החשובים ניתן למנות את רוברט קראמב וארט ספיגלמן.

ביפן, תרבות הקומיקס וסגנון המאנגה התפתחו במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, בהשפעת רצועות הקומיקס האמריקניות. אוסמו טזוקה (Osamu Tezuka) הוא אמן יפני אשר השפיע באופן ניכר על התפתחות סגנון המאנגה בתקופה שלאחר המלחמה, ונחשב לאבי המאנגה של ימינו. משנות ה-80 ובעיקר בשנות ה-90 של המאה ה-20, חוברות המאנגה הפכו פופולריות גם מחוץ ליפן, בעיקר סדרות כגון סיילור מון ודרגון בול.

הקומיקס צבר פופולריות רבה ברחבי העולם גם בקרב מבוגרים ואף פורסמו קומיקסים למבוגרים בלבד. בצרפת החלה לצאת בסוף שנות ה-70 חוברת הקומיקס Métal Hurlant שהציגה קומיקס למבוגרים בלבד. גרסה אמריקנית של אותה חוברת נקראת Heavy Metal והיא מופיעה עד היום. יוצרי קומיקס שונים החלו להתמקד ביצירת קומיקס ארוטי, בהם האיטלקים מילו מנארה וגידו קרפקס. גם עיתוני מבוגרים כמו פנטהאוז ופלייבוי מפרסמים קומיקס. עיתוני קומיקס אחרים למבוגרים החלו להתפרסם באירופה, בהם Fluide Glaciale הצרפתי ו-El Vibora הספרדי.

עם השנים צבר הקומיקס יותר ויותר מעמד של אמנות עם יוצרים כמו פרנק פרזטה וויל אייזנר האמריקנים, מואביוס הצרפתי, בילאל הסרבי ואחרים. עליית הקומיקס כאמנות הביאה להולדת המושג רומן גרפי. במסגרת זו נוצרו קומיקס העוסקים בנושאים רציניים כמו מאוס: סיפורו של ניצול של ארט ספיגלמן על השואה; ג'ו קומיקס של השווייצרי ז'וב העוסק בנערה חולת איידס; פרספוליס של מרג'אן סטרפי מאיראן שעוסק במהפכה האיראנית; המזימה של ויל אייזנר על הפרוטוקולים של זקני ציון; היפני קייג'י נקזאווה יצר קומיקס על פצצת האטום בהירושימה. גם הקומיקס הפופולרי החל לעסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים: פוגו של וולט קלי עסק במלחמה הקרה; הקומיקס הארגנטיני מפאלדה עסק במצב הפוליטי בארגנטינה; והקומיקסאית הצרפתייה קלייר ברטשר יצרה קומיקס פמיניסטי.

הקומיקס התפתח בארצות ואזורים שונים במישורים שונים. בארצות הברית התפתח הקומיקס בעיקר בשני פורמטים: Comic Books - חוברות קומיקס שיוצאות לאור בידי חברות קומיקס, ורצועות קומיקס (Strips) המתפרסמות בעיתונים (ומאוחר יותר גם באינטרנט).

שתי חברות הקומיקס הגדולות מתמחות בקומיקס מז'אנר גיבורי-העל ומדע בדיוני.

• חברת DC קומיקס מוציאה חוברות קומיקס כמו באטמן, סופרמן, וונדר וומן, גרין לנטרן, הפלאש, ליגת הצדק, החץ הירוק, הטיטאנים הצעירים ועוד. במקור היא פרסמה סיפורי בלשים, אך בעקבות המצאת סופרמן בידי ג'ו שוסטר וג'רי סיגל והמצאת באטמן בידי בוב קיין וביל פינגר - דמויות שזכו להצלחה אדירה ונהפכו לסמלי תרבות - עברה החברה להתמקד בסיפורי גיבורי-על. החברה משתפת פעולה עם תאגיד טיים וורנר בהפקת סרטי קולנוע וסדרות אנימציה המבוססות על דמויות הקומיקס של החברה.
• חברת מארוול קומיקס שמוציאה קומיקס כדוגמת ספיידרמן, קפטן אמריקה, איירון-מן, אקס-מן, הענק הירוק, דרדוויל, האוונג'רס, ארבעת המופלאים, המעניש ועוד. בזכות פועלם של יוצר הקומיקס והכותב סטן לי והמפיק קווין פייגי מינפה החברה את יצירות הקומיקס שלה לסדרת סרטי קולנוע שוברי קופות שמאוגדים במסגרת היקום הקולנועי של מארוול.

לפי מדד צרכנים מינואר 2014^{[4][דרוש מקור: הטענה לא כתובה בדף הבית המקושר (וגם לא עדכנית)]} חברות הקומיקס השלישית עד החמישית בגודלן הן:

• אימג' קומיקס שמוציאה את סדרות הקומיקס העורב, ספון, ויצ'בלייד, דארקנס ואחרות.
• IDW Publishing
• דארק הורס שמוציאה קומיקס כדוגמת סין סיטי, חתיכה דוקרנית (Barb Wire), ביג גאי ורסטי ילד-רובוט, הלבוי, המסכה, מלחמת הכוכבים (עד שלוקאספילם נמכרה לחברת וולט דיסני, אז עבר הרישיון למארוול של דיסני), הטורף, הנוסע השמיני, שליחות קטלנית, קונאן הברברי, באפי ציידת הערפדים.

חברות אחרות מתמחות בקומיקס הומוריסטי כמו חברת ארצ'י קומיקס, שמוציאה את הקומיקס של חבורת ארצ'י. בונגו קומיקס מוציאה קומיקס של משפחת סימפסון ויצירות אחרות של מאט גריינינג. הארווי קומיקס שהוציאה קומיקס כמו קספר השדון הידידותי, ריצ'י ריץ' ועוד. חברת וולט דיסני הוציאה בעבר קומיקס עם דמויותיה הידועות.

עד שנות ה-50 פרח ז'אנר קומיקס האימה במיוחד בידי חברת EC קומיקס וסדרת הקומיקס Tales from the Crypt. אולם, פרסום קוד הקומיקס, שכפה צנזורה על תעשיית חוברות הקומיקס, הביא לדעיכת הז'אנר^{[דרוש מקור]}.

חברות הקומיקס מחזיקות בזכויות על הדמויות והיוצרים שלהן משתנים פעמים רבות. חוברות הקומיקס נקראות לרוב בידי חובבים ואספנים בלבד. סוג אחר של קומיקס הוא רצועות הקומיקס שמכונות גם קומיקס עיתונים, המופיע בעיתונים וכתבי עת, לרוב הומוריסטי (לכן מכונה גם Funnies) אם כי ישנן גם רצועות קומיקס מז'אנר ההרפתקאות. רצועות הקומיקס מופצות לרוב בסינדיקציה כאשר חברות הסינדיקציה מאגדות את אמני הקומיקס ומסייעים להם להפיץ את הקומיקס שלהם בעיתונים וכתבי עת. בין הסינדיקטים בארצות הברית ניתן למנות את KING FEATURES, UNIVERSAL PRESS ו־UNITED FEATURES. רצועות הקומיקס מופיעות במרבית עיתוני ארצות הברית. בימי חול בשחור לבן וביום ראשון במוסף צבעוני שמכונה Sunday Comics. ז'אנר זה פופולרי בקרב כל שכבות החברה בארצות הברית ומזוהה על פי רוב עם האמן היוצר אותו, לכן פעמים רבות הקומיקס לא ממשיך להופיע אחרי מות האמן או פרישתו. בין רצועות הקומיקס ניתן למנות את גארפילד, סנופי, קלווין והובס, דילברט, פוקס טרוט, בלונדי ואחרים מהז'אנר ההומוריסטי. דיק טרייסי, טרי והפיראטים, פלאש גורדון, באק רוג'רס ואחרים בתחום ההרפתקאות. בנוסף על אלה ישנה גם סצנה של קומיקס שאינו שייך לשתי הקטגוריות כמו הירחון ההומוריסטי מד מגזין.

בקנדה ישנה תעשיית קומיקס קטנה שעומדת בצילן של תעשיות הקומיקס האמריקנית והצרפתית. בין הדמויות הבולטות ניתן למנות את גיבור העל קפטיין קנוק. אמנים קנדיים רבים עובדים בארצות הברית בהם ניתן למנות את האל פוסטר (אנ'), יוצר רצועת הקומיקס ההיסטורית הנסיך וליאנט (אנ'). טוד מקפרלן, יוצר סדרת הקומיקס ספון, בארי בלייר, יוצר אלפלורד ועוד רבים. בקוובק מתנהלת תעשיית קומיקס בצרפתית עם קומיקס כמו קפטיין קבק, אריאן וניקולה, גליק וגלוק ואחרים.

באמריקה הלטינית זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. חוברות קומיקס רבות מופצות בכל רחבי אמריקה הלטינית ובפזורה הלטינית בארצות הברית. אמני קומיקס מאמריקה הלטינית מפרסמים את יצירותיהם באירופה ובארצות הברית.

ארגנטינה ארגנטינה

בארגנטינה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. אמן הקומיקס קינו התפרסם ברחבי העולם בזכות סדרת הקומיקס מפאלדה, העוסקת בילדה בעלת מודעות פוליטת חזקה. כמו כן מפורסם קינו בזכות עמודי קומיקס ללא מילים. סדרת קומיקס פופולרית אחרת היא פאטורוסו מאת אוסקר בלוטה, שזכתה להצלחה מסוימת בארצות הברית. כותב הקומיקס הפרגוואי, רובין ווד שיצר מספר גדול של סדרות קומיקס הרפתקאות, בהן הסדרה דאגו. חוברת קומיקס חשובה שיוצאת בארגנטינה היא- NIPPUR, שמתמחה בקומיקס מתח והרפתקאות.

מקסיקו מקסיקו

הקומיקס המקסיקני זוכה להצלחה רבה ברחבי אמריקה הלטינית, נוסף על ספרוני קומיקס למבוגרים. בין הסדרות ניתן למנות את המכשף קאלימן, ממין פינגוין ומשפחת בורון.

ברזיל ברזיל

בברזיל זוכה הקומיקס, מקומי ומיובא כאחד לפופולריות רבה. אחת מסדרות הקומיקס הפופולריות ביותר היא מוניקה וחבורתה מאת מאורסיו דה סוזה. יוצר הקומיקס הברזילאי, לאו, זוכה להצלחה רבה בצרפת, בין השאר יצר סדרות קומיקס פופולריות כמו אלדברן, קניה ואחרות. קומיקס של וולט דיסני, שנוצר על ידי אמנים ברזילאים זוכה להצלחה בברזיל. דמותו של התוכי הברזילאי זה קריוקה מצטרפת בברזיל לדמויות הקלאסיות של וולט דיסני.

צ'ילה צ'ילה

סדרת הקומיקס קונדוריטו זוכה להצלחה ברחבי אמריקה הלטינית. אלחנדרו חודורובסקי הצ'יליאני, נחשב לאחד מכותבי הקומיקס החשובים בצרפת.

פרו פרו

היוצר הפרואני החשוב ביותר הוא פבלו מרקוס, שיצר קומיקס בפרו ומאוחר יותר עבור תעשיית הקומיקס האמריקנית, בין השאר יצר קומיקס של קונאן הברברי וג'יימס בונד, יוצר חשוב אחר הוא אלכס סלאס, שיצר קומיקס עבור הוצאות ספרדיות ועבור וולט דיסני.

אורוגוואי אורוגוואי

באורוגוואי נוצרו סדרות קומיקס כמו דון כריסטובל מאת אנחל אומפירס, 'El Unitario' מאת פיפו, שהתפרסם גם בארגנטינה ואחרים.

קובה קובה

בין האמנים הקובניים המפורסמים ניתן למנות את רובה, ופגלס, שיצירותיהם התפרסמו גם במדינות מזרח אירופה. האמן הקובני שהגר לארצות הברית, אנטוניו פרוהיאס, יצר עבור מד מגזין את סדרת הקומיקס הפופולרית Spy vs. Spy.

במערב אירופה, ובמיוחד במדינות דוברות הצרפתית, בלגיה, צרפת; ובמידה פחותה, שווייץ; וגם בהולנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ומדינות סקנדינביה. המדיום העיקרי של הקומיקס הוא אלבומי קומיקס בפורמט A4 בכריכה קשה או רכה. רבות מהוצאות הספרים המתמחות בקומיקס מוציאות חוברות המפרסמות את הקומיקס שלהן בהמשכים לפני הדפסתו בספרים. בנוסף על כך ישנה תעשייה של ספרוני קומיקס זולים בשחור לבן.

צרפת צרפת

בצרפת זוכה הקומיקס לפופולריות מרובה מאוד ניתן לרכוש מבחר גדול של קומיקס מקורי ומתורגם. אלבומים, חוברות וספרוני קומיקס של יוצרים מקומיים וזרים. בין סדרות הקומיקס הצרפתיות החשובות ניתן למנות את אסטריקס של רנה גוסיני ואלברט אודרזו, שתורגמה לשפות זרות וזכתה להצלחה בכל העולם. אמן הקומיקס הצרפתי ז'אן ז'ירו המכונה גם גיר ומואביוס נחשב בעיני רבים^{[דרוש מקור]} לאמן הקומיקס הטוב בעולם. בין יצירותיו ניתן למנות את קומיקס המערבונים, לוטננט בלוברי מצרפת, סדרה מעניינת אחרת היא סדרת הקומיקס אליקס מאת ז'אק מרטאן ואחרים. בין מגזיני הקומיקס החשובים שיצאו בצרפת ניתן למנות את Pilote בו החל להתפרסם אסטריקס; Métal Hurlant - חוברת קומיקס למבוגרים בה פורסמו בעיקר קומיקס פנטזיה ומדע בדיוני בין השאר בידי מואביוס הנזכר לעיל; Fluide Glacial - חוברת קומיקס הומוריסטית למבוגרים שבין יוצריה ניתן למנות את מרסל גוטליב; Vaillant/Pif Gadget - חוברת קומיקס לכל המשפחה שעוסקת בקומיקס הומוריסטי וקומיקס הרפתקאות, הדמויות המפורסמת ביותר המתפרסמת בה היא דמותו של הכלב פיף והחתול הרקול, המוכר בארץ כפיף ותלתול.

בלגיה בלגיה

ישנו קשר הדוק בין תעשיית הקומיקס הצרפתית והבלגית הכתובה בצרפתית, פעמים רבות הן מכונות קומיקס "פרנקו בלגי"

בין הקומיקס החשובים בתעשייה הבלגית ניתן למנות את טינטין מאת ארז'ה, שתורגם לשפות רבות והתפרסם בכל העולם; לאקי לוק מאת הצרפתי גוסיני והבלגי מוריס, שגם הוא בעל פרסום עולמי ספירו, גסטון לגף, הדרדסים, ביל ובול. בין הקומיקסים הפלמיים ניתן למנות את בוב ובובט מאת וילי ונדרסטין. בין חוברות הקומיקס החשובות שיצאו בבלגיה ניתן למנות את ספירו וטינטין.

איטליה איטליה

תעשיית הקומיקס האיטלקית הביאה לעולם קומיקס כמו קורטו מלטזה מאת הוגו פראט. כמו כן קומיקס רבים מז'אנר המערבונים כמו טקס וזאגור של הוצאת בונלי, קומיקס אימה כמו דיאבוליק ודילן דוג ואחרים. האיטלקי מילו מנארה נחשב כגדול אמני הקומיקס הארוטי. באיטליה יש פופולריות רבה של וולט דיסני, שנוצר בידי אמנים איטלקיים. כמו כן אמנים איטלקיים רבים יוצרים קומיקס עבור הוצאות קומיקס במדינות אחרות במערב אירופה.

ספרד ספרד

בספרד התפרסמו סדרות קומיקס כמו קפיטן טרואנו, מורטדלו ופילמון הלוחם מאנטיפס ואחרות. בין חוברות הקומיקס החשובות ניתן למנות את TBO ו-Gente Menuda המיועדות לכל המשפחה מספרד, El Víbora - העשירה בתוכן מיני המיועדת למבוגרים בלבד ואחרות. אמני קומיקס ספרדיים עבדו עבור תעשיות קומיקס באירופה המערבית ובמיוחד בבריטניה.

הולנד הולנד

בהולנד זוכה הקומיקס להצלחה רבה מאוד, חנות הקומיקס החשובה בעולם, למביק ממוקמת באמסטרדם ואתר הקומיקס של החנות הוא מאגר המידע החשוב ביותר בנושא קומיקס. בין סדרות הקומיקס ההולנדיות החשובות ניתן למנות את סיורס ושימי, היינץ, תום פואס ואחרות. בין החוברות החשובות שיצאו בהולנד ניתן למנות את PEP, EPPO ואחרות.

שווייץ שווייץ

יוצרי קומיקס שויצאריים-צרפתיים רבים השתלבו בתעשיית הקומיקס הפרנקו בלגית. בהם ניתן למנות את דריב וז'וב יוצרי סדרת הקומיקס הפופולרית יקרי הילד האינדיאני וסדרות אחרות. יוצר קומיקס בולט אחר הוא זפ יוצר הסדרה טיטוף. השווייצרי הגרמני הנסרודי ושר, יצר סדרות קומיקס כמו סיגורד האביר וטיבור.

פורטוגל פורטוגל

בפורטוגל התפרסמו אמני קומיקס כמו ז'וזה אנטונז, אדוארדו טישיירה קואליו שיצר בצרפת את סדרת הקומיקס רגנאר הוויקינג, ויטור פאון ואחרים בין החוברות ניתן למנות את O Mosquito, אמנים פורטוגזים רבים יצרו קומיקס עבור הוצאות מחוץ לפורטוגל.

דנמרק דנמרק

בין הקומיקס הדניים הבולטים ניתן למנות את הדובון פטסי, פרדננד ואחרים.

שוודיה שוודיה

סדרות שוודיות בולטות הן סם השותק, בייקון ואג, הרמן הדנינג ואחרות.

פינלנד פינלנד

בפינלנד התפרסמה סדרת קומיקס על המומינים מאת יוצרת הסדרה טובה ינסן ואמנים אחרים אחריה. סדרת קומיקס מפורסמת אחרת היא Pekka Puupää.

גרמניה גרמניה

סדרת הקומיקס הגרמנית המפורסמת ביותר היא פיקס ופוקסי, יקום קומיקס המזכיר בסגנונו את וולט דיסני ונוצר בידי רולף קאוקה. סדרת קומיקס נוספת היא קפטן בלובר של וולטר מורס. בין חוברות הקומיקס החשובות בגרמניה ניתן למנות את ZACK ו-YPS.

אוסטריה אוסטריה

בין יוצרי הקומיקס החשובים באוסטריה ניתן למנות את רונלד פוצקר יוצר סדרת המתח הארוטית אניה שטיין שתורגמה לשפות רבות.

בבריטניה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מערב אירופה. הז'אנר העיקרי של חוברות קומיקס היה חוברות קומיקס שמפרסמות קומיקס בהמשכים או קומיקסים קצרים. בין החוברות ניתן למנות את EAGLE, LION ו-TIGER, שהתמחו בקומיקס הרפתקאות והמדע בדיוני. כיום יוצאת מהז'אנר החוברת 2000AD ו־JUDGE DREDD. בז'אנר ההומוריסטי ניתן למנות חוברות כמו DANDY ו־BEANO. בבריטניה זוכים לפופולריות רבה קומיקס על כדורגל כמו רוי מהרוברס. קומיקס מלחמתיים, במיוחד כאלה העוסקים במלחמת העולם השנייה כמו קומנדו, זוכים גם הם להצלחה בבריטניה. בעיתונות היומית בבריטניה מופיעים קומיקס שזכו בחלקם להצלחה בינלאומית בהם ניתן למנות את אנדי קאפ, פרד באסט ומודסטי בלייז.

במזרח אירופה התפתחה בתקופה הקומוניסטית סצנת קומיקס ענפה ואיכותית, גם אם לא בכמות ובאיכות שהתפתחו במערב אירופה. אחת ההשפעות לכך הייתה מגזין הקומיקס הצרפתי Vaillant/Pif Gadget, המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. המגזין פרסם מבחר קומיקס מז'אנרים שונים, שהשפיעו על אמנים ממזרח אירופה. מאוחר יותר החלה גם חדירה של קומיקס מערבי שאינו בהכרח "קומוניסטי".

פולין פולין

מעצמת הקומיקס הגדולה ביותר של מזרח אירופה היא פולין, אשר בה יצאו מספר גדול של מגזינים המתמחים בקומיקס, בסגנון ובסטנדרט המקובל במערב אירופה, בהם ניתן למנות את המגזין RELAX, Swiat Mlodych, Komiks fantastyka, ואחרים. חוברות הקומיקס הפולניות פרסמו קומיקס פולני מקורי לצד קומיקס הונגרי, צ'כוסלובקי ולעיתים אף פרנקו-בלגי. בין אמני הקומיקס הפולניים ניתן למנות את יז'י וורובלבסקי, יוצר הקומיקס המשטרתי קפיטן זביק, ינוש כריסטה יוצר הקומיקס ההומוריסטי-היסטורי, קייקו וקוקוש, שמושפע מאוד בנושא ובסגנון מאסטריקס ועוד אמנים רבים. האמן הפולני הנחשב ביותר הוא גז'גוז' רוסינסקי, שערק כבר בשנות השבעים לשווייץ והפך לאחד מהאמנים החשובים ביותר בתעשיית הקומיקס הצרפתית כשיצר יחד עם הכותב הבלגי יאן ואן האם את סדרות הקומיקס ת'ורגל ו-XIII. למרות עריקתו המשיך רוסינסקי לזכות מיוקרה רבה בארצו גם תחת העידן הקומוניסטי.

הונגריה הונגריה

בהונגריה התפתחה תעשיית קומיקס בזכות כותב הקומיקס טיבור הורבת', שהתמחה בעיקר בעיבודן של יצירות מהקלאסיקה ההונגרית והעולמית לקומיקס. מרבית תעשיית הקומיקס ההונגרית התרכזה סביב עיתון התשבצים Füles וכמעט כולה הייתה עיבודים של יצירות קלאסיות, בין האמנים החשובים ניתן למנות את ארנו זוראד, אימרה שבוק, פאל קורצ'מארוש, אטילה דרגאי ואחרים. כיום כותב הקומיקס החשוב ביותר בהונגריה הוא פרנץ קיש ובין האמנים החשובים ביותר ניתן למנות את אטילה פזקש, אנדרה שרלוש ואחרים. כיום זוכה בהצלחה בהונגריה המגזין KRETEN, שהוא מעין גרסה הונגרית של מד מגזין.

גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית

בגרמניה המזרחית יצאו מספר מגזינים של קומיקס בהם ניתן למנות את MOSAIK שפרסמה את סדרת הקומיקס אברפקס סדרת קומיקס הומוריסטית היסטורית, שמופיעה עד היום וזוכה לפופולריות רבה גם מחוץ לגרמניה, במיוחד בהונגריה. חוברות אחרות שיצאו בגרמניה המזרחית הן FRÖSI, Atze ו־Trommel שפרסמו קומיקס מזרח גרמני מקורי לצד קומיקס ממדינות אחרות ממזרח אירופה, כמו הונגריה, ברית המועצות, פולין ואף קומיקס של יוצרים קומוניסטים מאיטליה צרפת ומקובה.

בולגריה בולגריה

בבולגריה התפרסם מגזין הקומיקס DAGA, שפרסם קומיקס בולגרי מקורי ומעט קומיקס רוסי של יוצרים כמו איבאילו איבנצ'ב, דוניו דונב רומן פטקוב ואחרים. קומיקס העוסקים בהרפתקאות, היסטוריה, פנטזיה והומור.

רומניה רומניה

ברומניה פעלו מספר יוצרי קומיקס בולטים כמו ליביה רוס, פויו מנו, ולנטין טנסה ואחרים בעיקר בכתב העת, Cutezatorii ובספרונים בעיקר על היסטוריה רומנית.

צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה

בצ'כוסלובקיה התפרסמו קומיקס במגזין ABC בין השאר התבלטו יוצרי קומיקס כמו יז'י גרוס, וקיה סאודק - יוצר קומיקס שצונזר פעמים רבות בידי המשטר הקומוניסטי. חוברת נוספת שזכתה להצלחה היא Čtyřlístek שפרסמה קומיקס הנושא את שם החוברת מאת ירוסלב נמצ'ק וקומיקס אחרים של יוצרים נוספים. החוברת זוכה להצלחה בצ'כיה גם היום.

ברית המועצות ברית המועצות וממשיכותיה

בברית המועצות סצנת הקומיקס הייתה מפותחת פחות, בעיקר התפרסם קומיקס בעיתון הילדים וסלי קרטינקי. בין יוצרי הקומיקס הבולטים בתקופה הסובייטית ניתן למנות את ס. קוזמין, ולנטין רוזנצב ואחרים. באסטוניה זכה לפופולריות רבה הקומיקס של אולימאר קאלס. כיום צובר הקומיקס בברית המועצות לשעבר קהל אוהדים נאמן.

ביוגוסלביה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מזרח אירופה. הקומיקס זכה לפופולריות רבה ביוגוסלביה. בין השאר זכו להצלחה קומיקס מערביים מתורגמים, במיוחד מאיטליה השכנה. הקומיקס בסרביה זכה להצלחה רבה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בין חלוצי הקומיקס ניתן למנות את ג'ורג'ה לובצ'ב יוצר קומיקס פנטזיה. קונסטנטין קוזנצוב, מהגר רוסי שיצר בין השאר עיבודים ליצירותיו של פושקין, סרגיי סולובייב- גם הוא מהגר רוסי שיצר עיבודים ליצירות קלאסיות כמו רומיאו ויוליה, רובין הוד, אייבנהו ואחרים שיצרו קומיקס בסרבית. בין האמנים הקרואטים ניתן למנות את וולטר נויבאואר, שזכה להצלחה גם בגרמניה, אנדראה מאורוביץ, רדובן דבליץ ואחרים בין הסלובנים ניתן למנות את יולס רדילוביץ, שזכה להצלחה גם בגרמניה והולנד. כיום בולטים אמנים כמו בוריס טליאנצ'יץ' ודניאל זזלי (אנ') הקרואטים, אלקסה גאיץ' ואנקי בילאל הסרבים, כולם זוכים להצלחה רבה גם במערב אירופה.

בטורקיה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. בין סדרות הקומיקס הבולטות ניתן למנות את טרקן, סדרת פנטזיה על לוחם הוני המזכיר את קונאן הברברי, הסדרה עובדה לסדרה של סרטי קולנוע; קראולן, סדרת קומיקס על לוחם טורקי קדום הכוללת סצנות מין מרובות; קפטן וולקן, על טייס קרב טורקי. סצנת הקומיקס האלטרנטיבי פורחת בטורקיה וכוללת מגזינים כמו גירגיר, למאן ולמאניאק. המציגים קומיקס הכולל עיסוק רב בפוליטיקה, ביקורת חברתית ומין, לרוב מזוהים עיתונים אלה עם השמאל החילוני. כמו כן יוצאים בטורקיה ספרי קומיקס רבים בנושא היסטוריה ודת.

ערך מורחב – מאנגה

ביפן מתקיימת תעשיית הקומיקס הגדולה בעולם. הקומיקס היפני המכונה מאנגה מתאפיין בסגנון ציור מיוחד, שאומץ במרבית מדינות מזרח אסיה ובהדרגה גם בידי אמנים מערביים. ביפן קומיקס נקרא בידי מרבית הציבור ועוסק במבחר נושאים החל מהנושאים המסורתיים כמו הומור, והרפתקאות, ועד מאנגה ספורט (בייסבול, כדורגל), אוכל (יין) ועוד. יש גם מאנגה בנושאים שאינם מתקשרים אסוציאטיבית עם קומיקס כמו ספרי לימוד, הדרכה וכדומה. הקומיקס היפני זוכה החל משנות ה-70 להצלחה גדולה ברחבי מזרח אסיה, אז גם החלה חדירתו למערב. בשנות ה-90 החל הקומיקס היפני לצבור הצלחה רבה במערב ולצבור קהל מעריצים, הצלחה זו נמשכת עד היום. בין אמני הקומיקס היפניים הבולטים ניתן למנות את אוסמו טזוקה, המכונה אלוהי המאנגה, אשר יצר בין השאר קומיקס כמו אסטרו בוי, שלושה אדולף ועוד רבים; קצוהירו אוטומו יצר את סדרת הקומיקס אקירה העוסק בעולם עתידני אפוקליפטי; אקירה טוריאמה, יוצר דרגון בול; גוסקי קוג'ימה יצר סדרת זאב בודד וגור; קייג'י נקזאווה יוצר ראיתי זאת על טראומת הפצצה האטומית בהירושימה; ומסמונה שירו, יוצר הרוח שבמעטפת; הירואיקו ארקי יוצר ההרפתקה המוזרה של ג'וג'ו.

קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית

בקוריאה הדרומית מכונה הקומיקס מנהואה. הקומיקס הקוריאני מושפע מאוד מהמאנגה היפנית ובעקבות הצלחת המאנגה במערב זוכה גם הוא להצלחה, בנוסף על הצלחה במדינות מזרח אסיה. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את לי היון סה יוצר סדרת ארמגדון, קין ג'אי הואן יוצר סדרת מלך השאול ועוד רבים נוספים.

הונג קונג הונג קונג

בהונג קונג התפתח סגנון קומיקס שדומה במבט שטחי לסגנון המאנגה היפנית אך סגנונו, לרוב, ריאליסטי יותר. רבים מהקומיקס הנוצרים בהונג קונג עוסקים באומנויות קרב ובמיתולוגיה סינית. הקומיקס ההונג קונגי מצליח בעיקר במדינות מזרח אסיה ובמידה פחותה במערב. בין הסדרות הבולטות ניתן למנות את שלוש הממלכות, של לי ג'י צ'ינג, אמנים נוספים הם טוני וונג, אלפונסו לם ואחרים.

תאילנד תאילנד

בתאילנד זוכים לפופולריות רבה שני שבועוני קומיקס הומוריסטיים בשם מהאסנוק וקאי הואה רוה, שמפרסמים סדרות קומיקס שהמפורסמת שבהן היא פנג פונד. בנוסף על כך מצליח בתאילנד ז'אנר קומיקס האימה.

הרפובליקה העממית של סין סין

בסין התפתח סגנון מיוחד של ספרוני קומיקס, שהציגו תמונה אחת בכל עמוד. גם סיפורי קומיקס מערביים מתורגמים התפרסמו בעבר בפורמט זה. לרוב הציגו ספרונים אלה סיפורים מההיסטוריה של סין ותעמולה פוליטית קומוניסטית. בין האמנים הבולטים בז'אנר זה אפשר למנות את יואן טו צ'ן. בנוסף על כך נוצרו בסין קומיקס בסגנון סיני מיוחד רבים מהם ללא מילים. בין האמנים הבולטים ניתן למנות את אלפונסו וונג, יוצר סדרת OLD MASTER Q, שהתפרסמה בארצות רבות. כיום כמו בשאר מדינות מזרח אסיה מושפע הקומיקס בסין מהמאנגה היפנית ומהקומיקס בהונג קונג וטאיוואן. בין האמנים הבולטים בז'אנר זה ניתן למנות את סונג יאנג, בנג'מין ואחרים.

טאיוואן טאיוואן

בטייואן התפתחה סצנת קומיקס, שמושפעת גם היא בחלקה מהמאנגה היפנית. יוצר הקומיקס הטאיוואני החשוב ביותר הוא צאי צ'ין צ'ונג, שיצר, בין השאר קומיקס על הדתות החשובות בסין, קונפוציוניזם, טאואיזם ובודהיזם, ספריו תורגמו לשפות רבות.

הודו הודו

בהודו ישנה סצנת קומיקס ענפה במבחר ז'אנרים. קו הקומיקס המפורסם ביותר בהודו הוא Amar Chitra Katha. הכולל סיפורים על ההיסטוריה, המסורת העממית והדתות של הודו, במיוחד על הדת ההינדית.

הפיליפינים הפיליפינים

בפיליפינים נוצר קומיקס ברמה גבוהה וסגנון ציור ריאליסטי במיוחד בתחום הפנטזיה וההרפתקאות. בין החוברות החשובות ניתן למנות את PILIPINO KOMIKS. אמני קומיקס פיליפינים כמו אלפרדו אלקלה, מר אמונגו, אלכס ניניו ונסטור רדונדו זכו להצלחה במערב ועבדו בתעשיית הקומיקס האמריקאית.

אינדונזיה אינדונזיה

באינדונזיה התפתח הקומיקס עוד בתקופה הקולוניאלית הקומיקס האינדונזי עוסק במבחר נושאים בהם מיתולוגיה, חיי היום יום באינדונזיה ואפילו גיבורי על. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את קוויק אינג הו, יוצר סדרת הקומיקס wiro, קהו וואנג גייה, דג'איר ואחרים.

מלזיה מלזיה וסינגפור סינגפור

בין אמני הקומיקס החשובים במלזיה ניתן למנות את נואק, ריזלמן ואחרים שפרסמו את יצירותיהם בעיתון Utusan Malaysia. המגזין הסינגפורי Apo?, מפרסם יצירות של אמני קומיקס מלזיים כמו רודי, קויופ, בנדי ואחרים.

ערך מורחב – קומיקס בישראל

בישראל תחום הקומיקס מצומצם יחסית. קומיקס מתפרסם בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, ולעיתים גם בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס (חלקם מהווים אוסף של קטעים שפורסמו בכתב עת) ורומנים גרפיים. חוברות קומיקס כמעט אינן מתפרסמות בעברית (סדרות כוללות לרוב רק מספר חוברות), וספרי קומיקס זרים בדרך כלל ניתן להשיג רק בחנויות מיוחדות או בייבוא אישי מחוץ למדינה. במגדל העמק מתקיים מדי שנה פסטיבל הקומיקס הגדול בישראל בשם אנימיקס.

במרבית הספריות הציבוריות בישראל ניתן למצוא ספרי קומיקס במחלקת ספרי הילדים והנוער (הללו כוללים בדרך כלל את ספרי "זבנג!" ו"בבא", סדרת "פלאפל מן" ו"אדי בלגאן" העבריים, ואת "אסטריקס", "טין טין" ו"בון" שתורגמו לעברית).

אחד הקומיקסאים הבולטים בישראל הוא אורי פינק. סדרת הקומיקס שלו זבנג!, זכתה לפופולריות חסרת תקדים ופורסמה ב-20 ספרים במשך למעלה מ-20 שנה. זבנג! מפורסמת עד היום במעריב לנוער ומגזין זבנג. פינק יצר ופרסם מספר ספרי וסדרות קומיקס נוספים, כאשר הבולט שבהם הוא סופר שלומפר.

סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בישראל משנות ה-90 של המאה ה-20, בעיקר בתל אביב. אחד הבולטים בתרבות זו היה דודו גבע שנחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה" וחבורת A4).

במקביל, בעשור האחרון ישנה פריחה של חוברות וספרי קומיקס בציבור החרדי. נכון ל-2018, מיועדים רוב ספרי הקומיקס בארץ לילדים מהציבור החרדי, ואלה כוללים לרוב סיפורי הרפתקאות חינוכיים. בין האמנים המפורסמים בציבור החרדי: גדי פולק, אלי וגולד קומיקס, מנחם תעיזי, מוטי הלר, דוד ביכמן, רחלי דוד, בת שבע הבלין, ועוד.^[5]

בדצמבר 2012 הוקמה מחלקת קומיקס בהוצאת שלגי, המחלקה שהוקמה פועלת כגוף עצמאי בשם "שלגי קומיקס" ומוציאה לאור חוברות קומיקס מדי חודש. החוברות מחולקות למספר סדרות: אבירי הנמר, שומרי השכונה, שליטי הדינוזאורים ומופרעים עם קבלות.

שנות ה-50 היו שנות הזוהר של הקומיקס באוסטרליה בעקבות חוק שאסר יבוא של קומיקס. מכיוון שכך, על מנת לקרוא קומיקס, היה צורך לייצרו באוסטרליה עצמה. בין היוצרים הבולטים של התקופה ניתן למנות את ג'ון דיקסון יוצר הסדרות אייר הוק וקרימסון קומט, הארט איימוס יוצר זיפ קומיקס, פול ווילהלן יוצר סדרת הקומיקס הפנתר ואחרים. בין סדרות הקומיקס ההומוריסטיות ניתן למנות את ג'ינג'ר מגס, שמופיעה עד היום ומפורסמת בארצות רבות. כיום ניתן למנות בין האמנים הבולטים באוסטרליה את גארי צ'אלונר, גלן למדסן, שיוצרים קומיקס בסגנון גיבורי על ויוצרים אחרים.

בין יוצרי הקומיקס החשובים בניו זילנד ניתן למנות את מוריי בול - יוצר סדרת הקומיקס הפופולרית Footrot Flats המספרת על חיי החווה בניו זילנד. יוצר חשוב אחר הוא דילן הורוקס שיצר את סדרת הקומיקס PICKLE, שזכה להצלחה מסוימת בארצות הברית.

ישנו מבחר גדול של אנציקלופדיות המתמחות בקומיקס. חלקן כלליות וחלקן מתעסקות בקומיקס במדינה מסוימת, הוצאה מסוימת ואפילו אנציקלופדיות שעוסקות בקומיקס אחד בלבד. חוקר הקומיקס החשוב ביותר כיום הוא האמריקני מוריס הורן, שהוציא לאור מספר אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס עולמי, כמו "World Encyclopedia of Comics" בנוסף על אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס בארצות הברית כמו "Years of American Newspaper Comics ‏100" ואחרות. האנציקלופדיה המקיפה ביותר כיום לענייני קומיקס היא הקומיקלופדיה שמופיעה באתר למביק. בקומיקלופדיה מופיעים אלפי ערכים על אמני קומיקס מרחבי העולם. בין מאגרי המידע החשובים ביותר לענייני קומיקס ניתן למנות את מאגר הקומיקס הכללי הממוחשב "Grand Comics Database". מאגר חשוב אחר הוא INDUCKS שעוסק בקומיקס של וולט דיסני.

ברחבי העולם מופיע מספר לא קטן של כתבי עת המתמחים בקומיקס מההיבט האינפורמטיבי והמחקרי. בהם ניתן למנות את הירחון האמריקני WIZARD, שעוסק בקומיקס המופיע בארצות הברית. השבועון הצרפתי BoDoï. המגזין הצרפתי BDB המגזין הטורקי, Serüven. המגזין ההולנדי Stripschift. הרבעון הספרדי GUIA QUINCENAL DEL COMIC ואחרים.

מחקרים רבים נכתבו אודות קומיקס במבחר תחומים, החל בקומיקס כאמנות, דרך היסטוריה, סוציולוגיה ונושאים נוספים.

בין המוזיאונים החשובים לקומיקס ניתן למנות את מוזיאון הקומיקס בבריסל שבבלגיה. מוזיאון הקומיקס בניו יורק מוזיאון הקומיקס בבוקה רטון, פלורידה, מוזיאון המאנגה הבינלאומי בקיוטו שביפן ואחרים. בישראל פועל המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. בין תערכות הקומיקס החשובות ניתן למנות את התערוכה הבינלאומית השנתית באנגולם שבצרפת.

בין הפרסים החשובים ביותר בתחום הקומיקס ניתן למנות את פרס אייזנר האמריקני הקרוי על שם אמן הקומיקס היהודי-אמריקני וויל אייזנר. פרס חשוב אחר הוא הפרס המוענק בפסטיבל אנגולם בצרפת. משרד החוץ היפני מעניק פרסים ליוצרי קומיקס מצטיינים שיוצרים בסגנון מאנגה.

חנות קומיקס היא חנות אשר עיסוקה העיקרי הוא מכירה ושיווק של חוברות קומיקס על גרסאותיהן השונות ומוצרים נלווים כגון דמויות פעולה (action figures), מיניאטורות, פוסטרים ואף פרטי לבוש הקשורים לנושא. בין חנויות הקומיקס החשובות בעולם ניתן למנות את למביק באמסטרדם, Mile High Comics בקולורדו ספרינגס, Mega City Comics בלונדון ואחרות. בישראל פעילות שתי חנויות קומיקס: קומיקס וירקות וקומיקאזה.

• ציור
• כתיבה
• עשה זאת בעצמך

• גיליון המוקדש לנושא "קומיקס", משקפיים #4, יולי 1988
• חוה יסעור, "על קומיקס וקומיקס לילדים", מעגלי קריאה #27, מרץ 2001, עמ' 70–76
• דני פילק, הפוליטיות של הקומיקס: מסופרמן ועד טינטין, הוצאת רסלינג, 2017
• סקוט מקלאוד, להבין קומיקס - האמנות הסמויה מעין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018

• הקומיקלופדיה אנציקלופדיית אמני קומיקס באתר למביק
• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קומיקס, מאנגה", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• מאמר על הרומן הגרפי "lex luthor: man of steel" באתר פאנדום
• אתר הבית של תאורטיקן הקומיקס סקוט מקלאוד, מחבר הספר להבין קומיקס: האמנות הנסתרת מעין (Understanding Comics: The Invisible Art) (באנגלית)
• קומיקס וקריקטורה (אורכב 23.03.2010 בארכיון Wayback Machine), בצלאל - "היסטוריה ותאוריה: הפרוטוקולים", גיליון #15, ינואר 2010
• היסטוריה של הקומיקס הבלגי-צרפתי, מיכה יניב
• אתר המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
• יקוב פ. דיטמאר, ‏יצירת מיתוסים מול היסטוריזציה: האם ניתן ללמד היסטוריה באמצעות קומיקס?, סליל, כתב עת להיסטוריה, קולנוע וטלוויזיה, חורף 2011
• מלודי ברון, קפטן אמריקה – מגן היהודים!, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 23.08.2017
• ספרי קומיקס, דף שער בספרייה הלאומית
• Keenspot הוצאה לאור של קומיקסים
• עולם הקומיקס אתר אינטרנט ישראלי שמתרגם קומיקסים לעברית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קומיקס
ערך מילוני בוויקימילון: עלילון
ציטוטים בוויקיציטוט: קומיקס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומיקס