|
צ'ארלי בממלכת השוקולד (סרט)
צ'ארלי בממלכת השוקולד (באנגלית: Charlie and the Chocolate Factory) הוא סרט קולנוע משנת 2005 שמבוסס על ספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה" מאת רואלד דאל, שיצא לאור בשנת 1964. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר. במאי הסרט הוא טים ברטון, ג'וני דפ בתפקיד וילי וונקה ופרדי היימור בתפקיד צ'ארלי באקט. סרט הקולנוע הראשון שהתבסס על הספר הופק בשנת 1971 ונקרא וילי וונקה ומפעל השוקולד, בו ג'ין ויילדר ופיטר אוסטרום בתפקידי הדמויות הראשיות שלעיל. עלילההסרט מתחיל במפעל שוקולד, בו מיוצרים כמויות עצומות של מוצרי שוקולד. נראית יד חובשת כפפה (ידו של וילי וונקה) המניחה כרטיסים מוזהבים על חמש חפיסות שוקולד שונות. הן נשלחות לדרכן, כשהן עטופות ומעורבבות בין חטיפי שוקולד אחרים ונשלחות לרחבי העולם. לאחר מכן רואים את אביו של צ'רלי באקט נכנס אל תוך בית משפחתו, בקתה רעועה וקטנה. כשצ'רלי מראה את יצירתו, מפעל השוקולד של וילי וונקה מפקקי משחות שיניים, סבא ג'ו מספר לצ'רלי שהוא עבד במפעל בעבר, אך וילי וונקה סגר את המפעל ופיטר את כל העובדים בגלל גנבות מתכוניו הסודיים והייחודיים שלו. באותו לילה תולים מודעות בכל העולם מאת וילי וונקה, שמכריז שהוא הניח חמישה כרטיסי זהב בחמש חפיסות שוקולד וונקה. מוצאי הכרטיסים האלו יזכו בסיור מלא במפעל, מלווים בהורה אחד, ובאספקה נצחית של שוקולד. בנוסף לכל זה, אחד מחמשת מוצאי הכרטיסים יקבל פרס מיוחד בסוף הסיור. כתבים ברשתות טלוויזיה ברחבי העולם מגלים מי הילדים שמצאו את ארבעת הכרטיסים הראשונים, כולם מאופיינים כילדים חסרי-מוסר, אנוכיים ומפונקים הבאים ממשפחות עשירות. הגידול במכירות השוקולד גורם לעלייה בחורי השיניים, מה שמגדיל את מכירת משחות השיניים. עם הרווחים הרבים, מפעל משחות השיניים מחליט להפוך למודרני יותר, וקונה מכונה חדישה שתופסת את מקומו של מר באקט במפעל, והוא מפוטר. לרגל יום הולדתו של צ'רלי הוא מקבל חפיסת שוקולד, אך הוא מתאכזב כשבחפיסה לא מתגלה כרטיס זהב. סבא ג'ו נותן לצ'רלי קצת כסף כדי שיקנה לעצמו עוד חפיסת שוקולד אחת, אך גם בזו לא נמצא כרטיס זהב. ביום למחרת, צ'רלי שומע שכרטיס הזהב החמישי נמצא ברוסיה. הוא מוצא שטר של 10 ליש"ט בשלג ורץ לקנות חפיסת שוקולד נוספת. בזמן שצ'רלי מגיע לחנות הוא שומע שכרטיס הזהב שנמצא ברוסיה מזויף. כרטיס הזהב האחרון מתגלה בחפיסת השוקולד של צ'רלי. תחילה הוא רוצה למכור את הכרטיס כדי שיהיה כסף למשפחתו, אך סבו משכנע אותו לצאת לסיור: "יש הרבה כסף בעולם. הם מדפיסים עוד, כל יום. אבל הכרטיס הזה, יש רק חמישה כמוהו בכל העולם, ולא יהיו עוד כמותו. רק טיפש יוותר על כרטיס כזה בשביל משהו מצוי כמו כסף". למחרת בבוקר, צ'רלי וסבו ושאר הילדים עם אחד מהוריהם מגיעים לסיור, מלווים על ידי וילי וונקה. בזמן הסיור, בזה אחר זה ארבעת הילדים מפותים על ידי משהו שקשור לאישיותם הפגומה, שגורם להם להיקלע לתאונות משונות שמסבכות אותם במצבים לא נעימים ומדאיגות את מלוויהם, אך בכל המקרים נדמה שמר וונקה אדיש למתרחש, מה שמעיד על אפשרות שהוא תכנן את "התאונות":
כל תאונה מלווה בשיר עם מוסר השכל אותו שרים עובדיו הקטנים והחרוצים של מר וונקה, בני האומפה-לומפה. לקראת סוף היום כל אחד מן הילדים עוזב את המפעל, כשהם במצב אליו הכניסה אותם התנהגותם: אוגוסטוס מכוסה בשוקולד, ויולט כחולה מכף רגל ועד ראש וגמישה מאוד, ורוקה ואביה מכוסים באשפה ומייק מתנשא לגובה שלושה מטרים לפחות וגופו דק כנייר. בזמן הסיור וילי וונקה חווה מספר פעמים פלאשבק על ילדותו. הם מגלים את ילדותו של וילי ועל יחסיו המתוחים עם אביו רופא השיניים, ד"ר וילבור וונקה. אביו של וונקה אסר עליו בילדותו לאכול שוקולדים וממתקים אחרים בגלל החשש לנזק בשיניו. כשווילי הצליח לטעום לראשונה חתיכת שוקולד בלי ידיעת אביו, הוא נהיה אובססיבי בכל הקשור לשוקולד. הוא חלם שיום אחד יהיה שוקולטייר. למרות הפצרותיו של אביו, וונקה ברח מן הבית כדי להגשים את חלומו. לאחר עזיבתו של מייק, וונקה שם לב שצ'רלי הוא האחרון שנשאר. הוא חושף את רצונו להעביר את מפעל השוקולד שלו לצ'רלי, כיוון שהוא הילד היחיד בקבוצה שלא "התקלקל". המכשול היחיד היה שצ'רלי חייב לנטוש את משפחתו בשביל לקבל את המפעל. לפי דעתו של וונקה, בני משפחה רק אומרים לך מה לעשות, אך בעל מפעל שוקולד צריך חופש יצירתי חסר גבולות. בני משפחתו של צ'רלי חשובים לו יותר משוקולד, לכן צ'רלי מסרב ומדהים את וונקה. הימים חולפים, ומצבה של משפחת באקט מעולם לא היה טוב יותר. וונקה פוגש את צ'רלי כשצ'רלי מצחצח את נעליו, ובניסיון להבין את אהבתו של צ'רלי למשפחתו, צ'ארלי מתבקש להצטרף אל וונקה כשהוא הולך להתעמת עם אביו. וונקה משלים עם אביו. וונקה וצ'ארלי מתחילים לעבוד יחד בתור יוצרי ממתקים, ומשפחתו של צ'ארלי עוברת לגור בחדר השוקולד שבמפעל. צ'רלי זכה במפעל שוקולד משל עצמו, ומר וונקה זכה במשפחה. צוות השחקנים הראשי
הבדלים בולטים בין הסרט לספר
הפקהלדבריהם של המעורבים בהכנת הסרט, החזון העיקרי מאחורי הסרט היה שהוא יהיה יותר מודרני ודומה לספר המקורי של רואלד דאל משנת 1964, ולא עיבוד של הסרט המוזיקלי משנת 1971. הסרט הוא נושא לוויכוח על איזו גרסה של הסרט היא "אמינה יותר". הסרט דומה יותר לספר המקורי, כי בשניהם ניתן למצוא הבדלים בעלילת המפתח, בתפאורה ובדמויות. צוות ההפקה, בראד גריי וריצ'רד ד. זאנוק היו נחושים בבחירת הבמאי טים ברטון, כי הוא הבחירה האידיאלית לסרט. מרטין סקורסזה ופרנק אוז היו שניהם מועמדים לתפקיד הבמאי. אחרי הסכמה לביים את הסרט, ברטון שכר את התסריטאי של הסרט סיפורי דגים, ג'ון אוגוסט, הוא קרא את הספר כילד, אך מעולם לא ראה את הסרט משנת 1971. ברטון המליץ שהוא יסיים את הטיוטה הראשונה של התסריט לסרט לפני שהוא צופה בו. פליסיטי דאל בחרה אילו שחקנים יועמדו לתפקיד. היא בחרה את העשרה האחרונים, ולבסוף את השלושה האחרונים. עם השיקולים, היא בחרה את השחקנים לפי הדרך שבה הרגישה שתפסו את הקסם של ספרו של רואלד דאל במשחקם, ואת השלושה האחרונים היא בחרה לפי ההרגשה שהם התחברו להומור שבספר, וגם אל הקסם וההומור של ספייק מיליגאן (שרואלד דאל שישחק בתפקיד וילי וונקה בסרט המוזיקלי ב-1971). היא קיבלה את הזכות לבחור מי האחד מבין השלושה שיקבל את התפקיד, אך היא הרגישה שאחרי הכול, זהו תפקידו של הבמאי לעשות את ההחלטה הסופית. כשהצטרף ברטון לפרויקט הוא בחר מיד בחברו ג'וני דפ, אשר כיכב בסרטיו של ברטון בעבר. ברטון בחר בדפ להיכנס לנעליו של וילי וונקה. דפ הסכים, ואף שכנע את ברטון לשכור את פרדי היימור הצעיר, שכיכב לצד דפ בסרט למצוא את ארץ לעולם לא, לתפקיד צ'ארלי באקט, ואת ג'ורדן פריי לתפקיד של מייק טיווי. טים ברטון ציין בכמה ראיונות שאם הוא לא היה בוחר בדפ לתפקיד וילי וונקה, התפקיד היה כנראה הולך לג'ים קארי או לאדם סנדלר. הסרט כולו צולם באולפני פיינווד, קרוב ללונדון, אותם אולפנים בהם צולמו רוב סרטי ג'יימס בונד. הצילומים החלו ב-15 ביוני 2004. ברטון העדיף להימנע משימוש בגרפיקה ממוחשבת, ובמקום נבנו תפאורות בגודל מקורי על ידי מעצב ההפקה, אלכס מקדאול. בנוסף למפיקים בארד גריי וריצ'רד ד. זאנוק גם ג’ניפר אניסטון הייתה שותפה להפקה. הצלחה קולנועיתהסרט יצא בארצות הברית ובקנדה ב-15 ביולי 2005. בסוף השבוע הראשון להקרנתו הסרט גרף 55.4 מיליון דולר בקופות בצפון אמריקה, וקיבל תגובות חיוביות. עד לספטמבר 2005, הסרט גרף 400 מיליון דולר ברחבי העולם. הסרט יצא ב-DVD ב-8 בנובמבר 2005. חלק מהמבקרים התלוננו שהתנהגותו של דפ כווילי וונקה דומה להתנהגותו של מייקל ג'קסון, והסיפור על ילדותו הקשה לא תואם את הסיפור המקורי של דאל. משפחתו של דאל הביעה את תמיכתה בסרט ואישרה גם את סיפור הרקע על ילדותו של וונקה. מוזיקההמוזיקה המקורית של הסרט נכתבה ובוצעה על ידי דני אלפמן. הבמאי טים ברטון ודני אלפמן שיתפו פעולה בעבר בסרטים. מילות שירי האומפה-לומפה נלקחו כמו שהן מהספר המקורי. אלפמן הוא ששר את כל השירים. המנגינה של הכותרות הראשיות מרשימה מפני שנעשה שימוש בעיבוד סינתיסייזר. כל אחד משירי האומפה-לומפה בסרט מושפע מז'אנר מוזיקלי אחר, ותגובתו של וונקה בסוף השיר תואמת את הז'אנר:
ביקורתג'ין ויילדר, ששיחק את וילי וונקה בסרט המקורי משנת 1971, התנגד בתחילה לגרסה החדשה, באומרו: "זה הכול בשביל הכסף. זה בסך הכול כמה אנשים שיושבים וחושבים 'איך אנחנו יכולים לעשות יותר כסף?' איזו עוד סיבה יש לחדש את וילי וונקה?", ג'וני דפ הגיב: "אנחנו לא עשינו מחדש את וילי וונקה, אנחנו חידשנו את צ'ארלי 'בממלכת השוקולד' אשר מבוסס על אותו ספר שהם ביססו את הסרט שלהם עליו. לצאת בהצהרה שהם רוצים לעשות את הסרט רק בשביל הכסף זו הצהרה מאוד מוזרה כשהיא באה מאדם שנמצא בעסקי הקולנוע זמן רב כמוהו. כל סרט נוצר משום שמישהו במקום כלשהו רצה החזר על הכסף שהוציא". מאז יציאת הסרט לאקרנים, ויילדר תמך בדפ: "אם אני הייתי המלהק של הסרט, הייתי לוקח את ג'וני דפ לתפקיד של וילי וונקה כיוון שאני חושב שהוא נהדר, מסתורי תמיד וקסום." מספר מבקרי סרטים, כולל מבקר אחד מהניו יורק טיימס, ביקרו את ברטון על סיפור הרקע הפרוידיאני של וונקה, בתור דבר מיותר שלא דומה לסיפור המקורי של דאל. הרבה ביקרו את ברטון וג'ון אוגוסט על כך שעשו את דמותו של וילי וונקה בסרט רחוקה מאוד מהדמות המקורית. לדוגמה, לעומת וונקה בסרט, הדמות בספר וונקה לא שנא להיות בחברת ילדים ולא היה מאותגר חברתית. מקרה כזה ניתן לראות בסצנה שבה וילי וונקה מקבל את האורחים:
ברטון השיב כי "חיים במפעל עם אנשי אומפה-לומפה יגרמו לכל אדם להפוך להיות קצת מוזר". מספר מבקרים העירו על הופעתו הדומה להפליא של דפ בסרט לזמר הפופ מייקל ג'קסון. בדומה לג'קסון, לדפ בתפקיד וונקה היה צבע עור חיוור, טון דיבור רך, בעל אישיות ילדותית למדי, וילדות מתוסבכת. דפ הכחיש כל דמיון לג'קסון. ברטון הגיב כי "מייקל ג'קסון אוהב ילדים, וילי וונקה לא סובל אותם. בשבילי זה הבדל גדול מאוד באישיות". היו גם ביקורות על גזענות, קולוניאליזם, עבדות וקבוצות סטריאוטיפים בדומה לאלה שנתקבלו כשיצא הספר המקורי בשנת 1964, באשר אנשי האומפה-לומפה תוארו כפיגמים בעלי עור כהה שהובאו מהג'ונגל האפריקאי.[1][2] צוות המדבבים בהפקת הדיבוב העבריבגרסה העברית השתתפו בדיבוב הדמויות:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
Information related to צ'ארלי בממלכת השוקולד (סרט) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
