על אף שגיל הבגירות וגיל הנישואים נקבעים בדרך כלל לגיל 18, שניהם משתנים בין מדינות וטריטוריות, ולכן גיל הנישואים עשוי להיות גדול או קטן מגיל הבגירות במדינה/טריטוריה מסוימת.[5] גם כאשר הגיל נקבע ל-18 שנים, מסורות תרבותיות שונות עשויות לעקוף את החקיקה, ותחומי שיפוט רבים מתירים נישואים מוקדמים יותר בהסכמת הורים או בנסיבות מיוחדות, כגון היריון בגיל הנעורים.[6]
נישואי קטינים מפרים את זכויות הילדים, ועשויים להביא השלכות ארוכות טווח על הילדים שהתחתנו.[2][5] עבור בנות, בנוסף לבעיות בריאות הנפש והיעדר גישה להזדמנויות השכלה וקריירה,[2] עשויות לקבל תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהיריון מוקדם (כולל היריון בגיל הנעורים) ולידה.[5] לפי מעט מחקרים שבוצעו על בנים שנישאו בנישואים קטינים, ניתן לדעת כי ההשפעות עליהם כולל התכוננות לקויה לאחריות מסוימת כגון פרנסת המשפחה, אבהות מוקדמת והיעדר גישה לחינוך והזדמנויות קריירה.[5] נישואי קטינים הם חלק מהנוהג של אירוסי קטינים, הכולל לרוב נישואי חוזה אזרחיים ואישור בית המשפט.[7][8] הגורמים לנישואי קטינים כוללים, בין היתר, עוני, מוהר, נדוניה, מסורות תרבותיות, לחציםדתיים וחברתיים, מנהגים אזוריים, חשש שהילד יישאר לא נשוי בבגרותו, אנאלפביתיות וחוסר יכולת נתפסת של נשים לעבוד תמורת כסף.[4][9][10] מחקר שבוצע על ידי אונסק"ו מצביע על כך שחינוך מיני מקיף יכול לסייע במניעת נישואי קטינים.[11]
השכיחות של נישואי קטינים יורדת ברוב חלקי העולם. לפי נתוני קרן החירום הבין-לאומית של האומות המאוחדות לילדים לשנת 2018, כ-21% מהנשים הצעירות ברחבי העולם (בגילאי 20 עד 24) היו נשואות בילדותן. אחוז זה מהווה ירידה של 25 אחוזים לעומת 10 שנים קודם לכן.[21] המדינות עם השיעורים הגבוהים (למעלהה מ-50%) ביותר שנצפו של נישואי קטינים (מתחת לגיל 18) היו ניז'ר, צ'אד, מאלי, בנגלדש, גינאה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, מוזמביק ונפאל.[22] על פי סקרים מרובים שבוצועו ב-2003–2009, ניז'ר, צ'אד, בנגלדש, מאלי ואתיופיה היו המדינות עם שיעורי נישואי קטינים גבוהים מ-20% מתחת לגיל 15.[23][24] בכל שנה, כ-12 מיליון בנות בעולם נישאות מתחת לגיל 18.[25]
^ 1234Parsons, Jennifer; Edmeades, Jeffrey; Aslihan, Kes; Petroni, Suzanne; Sexton, Maggie; Wodon, Quentin (2015). "Economic Impacts of Child Marriage: A Review of the Literature". The Review of Faith & International Affairs. 13 (3): 12–22. doi:10.1080/15570274.2015.1075757.
^Sharon K. Houseknecht and Susan K. Lewis, "Explaining Teen Childbearing and Cohabitation: Community Embeddedness and Primary Ties", Family Relations, Vol. 54, No. 5, Families and Communities (Dec., 2005), pp. 607–620
