היריון בגיל נעורים הוא מונח המתייחס להיריון בקרב נשים מתחת לגיל 20. אישה יכולה להיכנס להיריון כתוצאה יחסי מין לאחר שהחלה לבייץ, דבר אשר יכול לקרות לפני קבלת המחזור הראשון (הווסת), אבל בדרך כלל מתרחש לאחר תחילת קבלת המחזור.[1] בקרב נערות הזוכות לתזונה נאותה, הווסת בדרך כלל מתחילה בסביבות גיל 12 או 13.[2]
נערות בהיריון נאלצות להתמודד עם אותן בעיות הקשורות בלידה כמו נשים אחרות. עם זאת, ישנם סיכונים רפואיים נוספים הנוגעים לבנות מתחת לגיל 15 בהיריון, אשר פחות סביר שהגיעו לרמת התפתחות פיזית מספקת כדי לקיים היריון בריא, או כדי ללדת.[3] עבור בנות בגילאי 15–19, הסיכונים קשורים יותר בגורמים הכלכליים-חברתיים מאשר להשפעות הביולוגיות של גילן.[4] הסיכונים של משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת, אנמיה ורעלת היריון קשורים לרוב בגילה הביולוגי של האם, שכן הם נצפו בקרב נערות הרות, אפילו לאחר שליטה על גורמי סיכון אחרים.[5][6]
בכל יום במדינות המתפתחות, כ-20,000 מתבגרות מתחת לגיל 18 יולדות.[7] מדובר בכ-7.3 מיליון לידות בשנה.[7] מספר זה גדל משמעותית אם מתייחסים לכלל ההריונות בקרב המתבגרות.
במדינות מפותחות, הריונות בגיל העשרה קשורים לעיתים קרובות בבעיות חברתיות, כמו רמת חינוך ירודה ושיעורי עוני גבוהים. היריון בקרב מתבגרות במדינות מפותחות בדרך כלל מתרחש מחוץ לנישואים ונושא סטיגמה חברתית שלילית בקרב קהילות רבות ותרבויות שונות.[8] לעומת זאת, הורים מתבגרים במדינות מתפתחות הם לרוב נשואים וההריונות מתקבלים בברכה על ידי המשפחה והחברה. עם זאת, בחברות אלו, הריונות מוקדמים עשויים לבוא בד בבד עם תזונה לקויה וטיפול רפואי לקוי, אשר עלולים לגרום לבעיות רפואיות.
הריונות בגיל העשרה ניתנים למניעה על ידי חינוך מיני מקיף וגישה לאמצעי פיקוח ילודה,[9] זאת בניגוד לחינוך להתנזרות ממין, אשר לא הראה השפעה אפקטיבית כלשהי בסוגיה.[10]
הגדרה
גילה של האם נקבע בהתאם לתאריך סיום ההיריון, אותו ניתן לאמת בקלות, ולא על בסיס התאריך המשוער של ההתעברות.[11] כתוצאה מכך, הנתונים אינם כוללים הריונות של נשים בגילאי 19 אם הם הסתיימו ביום או לאחר יום ההולדת ה-20 של האישה.[11] באופן דומה, נתונים על מצבה המשפחתי של האם נקבעים בהתאם למצבה המשפחתי בסוף ההיריון, ולא במועד ההתעברות.
שכיחות
שכיחות בעולם
שיעורי היריון בקרב מתבגרות בכלל העולם נעים בין שיעורים גבוהים מאוד של 143 מקרים של היריון בקרב מתבגרות מתוך 1000 מתבגרות בחלק ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ועד לשיעורים נמוכים של 2.9 מתוך 1000 בדרום קוריאה. בקרב מדינות ה-OECD המפותחות, ארצות הברית, בריטניה וניו זילנד מדורגות במקום הגבוה ביותר מבחינת שיעורי היריון בקרב מתבגרות, בעוד יפן ודרום קוריאה מדורגות במקומות הנמוכים ביותר (זאת בהתאם לנתונים שנאספו ב-2001).[12]
כ-95% מהלידות בקרב מתבגרות בעולם מתרחשות במדינות מתפתחות. מדי שנה, כ-3 מיליון נערות נחשפות להפלות לא בטיחותיות ובכך מסכנות את בריאותן וחייהן.[13][14][15]
מנתונים שאספה "הקרן להצלת הילדים", מדי שנה נולדים כ-13 מיליון ילדים לאימהות מתחת לגיל 20 מסביב לעולם, כאשר למעלה מ-90% מהם נולדים במדינות מתפתחות. סיבוכי היריון ולידה הם בין הגורמים המרכזיים לתמותה בקרב נערות בגילאי 15–19 במדינות אלו.[16]
שכיחות בישראל
מתוך הנערות בגילאי 15–19 אשר נכנסות להיריון, כשני שלישים מחליטות להפסיק אותו. לפי הנתונים של משרד הבריאות, בשנת 2013, היו 706 מקרים של מתן אישורים הפסקת היריון, על ידי הוועדה להפסקת היריון, עקב גיל הנערה, מתחת לגיל 17 (בשנת 2013 היו בישראל כ-502,990 תלמידים בכיתות ט' (גילאי 14 - 15) ועד כיתה יא' (גילאי 16–17), אזי הישנות המקרים של הפסקת היריון לפי חוק, בקרב תלמידות עד גיל 17, היה בשנת 2013 כ-0.28%, והנתון היה במגמת ירידה מאז שנת 1990.
[17]
ב-1999 תועדו כ-1500 מקרים של הפסקת היריון בקרב נערות בגילאי 15–19 בישראל. מדובר בשיעור של 9.6 נערות מתוך 1000 נערות בגילאי 15–19 והוא דומה לשיעור במדינות המפותחות.[18]
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2013 תועדו 3166 לידות של תינוקות חיים לאמהות מתחת לגיל 19. מדובר בשיעור של 10.4 נערות מתוך 1000 נערות בקבוצת גיל זו. בנוסף תועדו 1826 מקרי פנייה של נערות מתחת לגיל 19 לוועדות להפסקת היריון. מדובר בנתונים נמוכים יותר משנים קודמות, כאשר משנת 2004 (השנה החל ממנה פורסמו נתונים לגבי הריונות לפי גיל האם) ועד שנת 2013 ניתן להבחין במגמת ירידה במספר מקרי לידות החי בקרב נערות מתחת לגיל 19. כך למשל, ב-2012 תועדו 3455 לידות של תינוקות חיים לאמהות מתחת לגיל 19 ושיעור האימהות בקרב הנערות מתחת לגיל 19 היה 11.6 מתוך אלף. בנוסף תועדו בשנה זו 2166 מקרי פנייה של נערות מתחת לגיל 19 לוועדות להפסקת היריון. ב-2004 למשל, תועדו 4248 לידות של תינוקות חיים לאמהות מתחת לגיל 19 ושיעור האימהות בקרב הנערות מתחת לגיל 19 היה 15.3 מתוך אלף, בעוד 2862 נוספות פנו לוועדות להפסקת היריון.[19]
השפעות
על פי קרן האוכלוסייה של האו"ם (UNPFA), "להריונות בקרב מתבגרות בנות פחות מ-18 שנים, יש השלכות בלתי הפיכות. הריונות אלו מפרים את זכויותיהן של המתבגרות, גורמים להשלכות מסכנות חיים במונחים של בריאות מינית ופוריות, גוררים עלויות פיתוח גבוהות עבור קהילות, ותורמים להנצחת מעגל העוני".[20] ההשלכות הבריאותיות, הכוללות חוסר בשלות פיזית להיריון ולידה, מובילות לסיבוכים ותת-תזונה, שכן הרוב המכריע של המתבגרות נוטות להגיע ממשקי בית בעלי הכנסה נמוכה. הסיכון למוות של האם עבור בנות מתחת לגיל 15 במדינות עם הכנסה נמוכה-בינונית הוא גבוה יותר מאשר עבור נשים בשנות העשרים לחייהן.[20] היריון בקרב מתגברות משפיע גם על רמת החינוך וההכנסה הפוטנציאלים של האמהות, שכן רבות מהן נאלצות לנשור ממסגרות חינוכיות, דבר אשר פוגע בפוטנציאל ובסיכוי שלהן להצליח מבחינה כלכלית בעתיד.[7]
מספר מחקרים בחנו את ההשפעה של היריון בקרב מתבגרות על מצבן הכלכלי-חברתי, הרפואי והפסיכולוגי. ההשפעה על חייהן של אמהות מתגברות וילדיהן משתנה; גורמים כגון עוני או תמיכה חברתית עשויים להיות בעלי השפעה חשובה יותר מאשר גיל האם בלידה. הורים מתבגרים, אשר יכולים לסמוך על תמיכת המשפחה והקהילה, שירותי הרווחה ומסגרות טיפול בילדים, סביר יותר שיישארו במוסדות החינוך ויזכו למשרות בעלות רמות הכנסה גבוהות יותר ככל שיזכו לרמת חינוך גבוהה יותר.[21]
ההתמודדות עם תופעת ההיריון בקרב מתגברות דורשת גישה הוליסטית. כלומר, ישנו צורך בהתמקדות בסיבות שבבסיס התופעה, כגון עוני, אי שוויון מגדרי, לחצים חברתיים וכפייה, במקום התמקדות בשינוי התנהגותן של המתגברות. גישה זו צריכה לכלול "מתן חינוך מיני מקיף לכלל הצעירים, השקעה בחינוך עבור נשים, מניעת נישואי ילדים, אלימות מינית וכפייה, בניית חברות התומכות בשוויון מגדרי על ידי העצמת בנות ושילוב גברים ונערים והנגשת מתבגרים למידע על בריאות מינית ורבייה, בנוסף לשירותים שיקבלו אותם ויקלו על הבחירות שלהם."[7]
השפעות על האם
היריון ולידה בגיל צעיר במדינת עולם ראשון משפיעים רבות על החינוך לו זוכות האמהות. אמהות מתבגרות נוטות יותר לפרוש מבית ספר תיכון.[22] עם זאת, מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו כי רבות מהאמהות המתבגרות כבר עזבו את הלימודים עוד בטרם נכנסו להיריון, אבל אלו אשר היו בבית הספר בזמן ההיריון היו בעלות סיכוי לסיים את הלימודים כמו בנות גילן.[23] מחקר שנערך ב-2001 מצא כי נשים שילדו במהלך שנות העשרה שלהן השלימו לימודים תיכוניים בשיעור של 10-12% ולימודים על-תיכוניים בשיעור של 14-29% לעומת נשים אשר ילדו לאחר גיל 30.[24]
אימהות בגיל צעיר במדינות מפותחות יכולה להשפיע על תעסוקה ועל מעמד חברתי. פחות משליש מהאמהות המתבגרות זוכות למידה כלשהי של מזונות ילדים, דבר אשר מגדיל במידה רבה את הסבירות שיפנו לממשלה לקבלת סיוע.[25] הקורלציה בין היריון מוקדם ואי-השלמת לימודים תיכוניים פוגעת בהזדמנויות לקריירה עבור נשים צעירות רבות.[22] מחקר אחד מצא כי בשנת 1988, 60% מהאמהות בגיל ההתבגרות היו עניות בזמן הלידה.[26] מחקר נוסף מצא כי כמעט 50% מהאמהות המתבגרות ביקשו סיוע חברתי בתוך חמש השנים הראשונות של חיי הילד שלהן.[22] מחקר שכלל 100 אמהות מתבגרות בבריטניה מצא כי רק 11% קיבלו משכורת, בעוד שאר 89% היו מובטלות.[27] רוב האמהות המתבגרות בבריטניה חיות בעוני, כאשר כמעט חצי מהן בחמישית התחתונה של התפלגות ההכנסה.[28] ההיריון ולאחריו הלידה מגבירים באופן משמעותי את הסיכוי כי אמהות אלו ינשרו מבית הספר וכחצי מהן צפויות לפנות לשירותי הרווחה לסיוע. לעיתים רבות ההיריון מוסתר במשך חודשים רבים, דבר המוביל להיעדר ליווי רפואי טרום לידתי הולם לאם ולעובר ומסכן את התינוק בצורה משמעותית.
מתבגרות בהיריון או אמהות מתבגרות נמצאות בסיכון גבוה פי שבעה להתאבדות לעומת יתר המתבגרים.[29] פרופ' ג'ון הרמיש, ממכון המחקר החברתי והכלכלי באוניברסיטת אסקס, וד"ר רוג'ר אינגהם, מנהל מרכז הבריאות המינית באוניברסיטת סאות' המפטון, מצאו כי בהשוואה למתבגרות אחרות, בעלות פרופיל חברתי-כלכלי מקופח ודומה לאמהות מתבגרות, חינוך ברמה ירודה ושאיפות חינוכיות נמוכות, קיים הבדל זניח בינן לבין אמהות מתגברות בהקשרי הזדמנויות בחיים.[30]
אימהות בגיל ההתבגרות עשויה להיתפס כהגיונית מבחינה כלכלית עבור נשים צעירות ממעמד כלכלי נמוך. כך למשל, מחקר ארוך טווח, שנערך על ידי הכלכלן ו. ג'וזף הוטס מאוניברסיטת דיוק ועמיתים, שפורסם בשנת 2005, מצא כי עד גיל 35, אמהות מתבגרות לשעבר הרוויחו יותר, שילמו יותר מיסים, היו באופן משמעותי בסיכוי קטן יותר לחיות בעוני ונזקקו לפחות סיוע ציבורי מאשר נשים עניות מרקע דומה אשר נעשו אימהות רק בשנות ה-20 שלהן. לפי המחקר, נשים שהפכו לאמהות בשנות העשרה שלהן — הפסיקו לשאת בנטל גידול ילדיהן החל מסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 לחייהן, כך שהתפנו לטובת השתלבות בשוק העבודה, בזמן שנשים עניות אשר חיכו להפוך לאמהות נאלצו לבלות את זמנן בבית בגידול ילדיהן.[31] כבר שמונה שנים קודם לכן, בדו"ח פדרלי בשם "Kids Having Kids" נרשם ממצא דומה, אשר הוסתר בזמנו.[31]
על פי הארגון האמריקאי "הקמפיין הלאומי למניעת היריון בגיל צעיר", כמעט אחת מכל ארבע אמהות מתבגרות יחוו עוד היריון תוך שנתיים מההיריון הראשון.[32] הגורמים המרכזיים המשפיעים על כך שאם מתבגרת תהרה פעם נוספת בהפרש זמן קצר הם רמת החינוך והמצב המשפחתי – ככל שרמת החינוך של הנערה והוריה טובה יותר, כך קטן הסיכוי להיריון נוסף בטווח זמן קצר, ומנגד, נערות אשר נישאו יהרו בסבירות גדולה יותר.
השפעות על הילד
ההתמכרות
החודש והשנה
נובמבר 2015
אימהות בגיל צעיר יכולה להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית-חברתית של הילד. ילדים של אימהות מתבגרות נמצאים בסיכון גבוה יותר להיוולד בלידה מוקדמת ובמשקל לידה נמוך, דבר אשר חושף אותם לסיכונים נוספים המלווים אותם בכל חייהם.[33] ילדים לאימהות מתבגרות נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לכך שיסבלו מעיכובים אינטלקטואלים, שפתיים ורגשיים-חברתיים ובעיות התפתחות ובעיות התנהגות נפוצים יותר בקרב ילדים לאימהות מתבגרות.[34][35] מחקר מסוים הציע שאימהות מתבגרות מתקשות לייצר גירויים עבור ילדיהן באמצעות הבעת חיבה, כמו למשל באמצעות מגע, חיוך ותקשורת מילולית. כמו כן הן מתקשות גם להיות רגישות ולהבין את צורכי ילדיהן. מחקר נוסף מצא כי אמהות אשר זכו ליותר תמיכה חברתית נטו פחות להפגין כעס כלפי ילדיהן או להסתמך על עונשים כאמצעי חינוכי.[36]
ילדים לאימהות מתבגרות נוטים להפגין כישורים נמוכים יותר במסגרות חינוכיות, כאשר רבים מהם נשארים כיתה, מדורגים נמוך במבחנים מתוקננים או מתקשים לסיים בהצלחה את לימודיהם בבית הספר התיכון. לבנות הנולדות לאימהות מתבגרות סיכוי גבוה להפוך בעתיד לאימהות מתבגרות בעצמן בעוד לבנים לאימהות מתבגרות סיכוי גבוה פי שלושה לרצות זמן בבית הסוהר.[37]
השפעות בריאותיות
בריאות האם והעובר הן סוגיות מדאיגות בקרב אימהות מתבגרות. הסיכוי ללידה מוקדמת ולתינוקות במשקל נמוך גבוהים יותר בקרב האימהות המתבגרות,[38] כאשר רבות מהן אינן זוכות לקבלת טיפול רפואי טרום לידתי הולם. היעדר טיפול רפואי טרום לידתי הולם הוא גורם בעל השפעה גדולה על בריאות הילד בקרב אימהות מתבגרות, כאשר אימהות אשר זכו לטיפול טרום לידתי הולם הולידו תינוקות בריאים יותר בצורה משמעותית מאשר אימהות שלא זכו לטיפול.[39]
נערות הרות רבות נמצאות תחת סיכון משמעותי של תת-תזונה, אשר רובו נגרם כתוצאה מהרגלי תזונה לקויים הכוללים דיאטות, דילוג על ארוחות, צריכת מזון מהיר וכו'.[40][41] הסיכון לבעיות הנגרמות מתזונה לקוי גדול אף יותר במדינות מתפתחות, שם נספרים מדי שנה כ-70,000 מקרי מוות של נערות כתוצאה מסיבוכים במהלך ההיריון.[42]
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי הסיכוי למוות שלאחר ההיריון הוא גבוה פי שניים בקרב נערות בגיל 15–19 לעומת אימהות בגיל 20–24. בקרב נערות בגיל 10–14 שיעור זה גדול פי חמישה לעומת אימהות בגיל 20–24.[42]
הסיכון לסיבוכים רפואיים עבור נערות מתחת לגיל 15 הוא גבוה מפני שאזור האגן שלהן אינו מפותח דיו ועלול להוביל לסיבוכים במהלך הלידה עצמה. לרוב ניתן לפתור מצב זה במדינות מפותחות באמצעות ניתוח קיסרי, אך במדינות מתפתחות, בהן שירותים רפואיים מתקדמים אינם זמינים בכל מקום, הדבר עלול להוביל לרעלת היריון, מוות של התינוק ולמוות של האם.[43][44]
אמהות מתבגרות וילדיהן נמצאים גם בסיכון גבוה להידבקות בנגיף ה-HIV.[16]
גורמי סיכון
תרבות
שיעורי האימהות המתבגרות גבוהים יותר בחברות ותרבויות בהן נישואים בגיל צעיר הם חלק מהמסורת אשר מעודדות נערות ללדת בגיל צעיר. כך למשל, במדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה, היריון מוקדם נתפש לרוב כברכה המעידה על פוריותה של האם.[45] כמו כן, במדינות בעלות שיעור גבוה של נישואים בקרב בני נוער קיים גם שיעור גבוה של אימהות מתבגרות. היעדר חינוך מיני הולך על מין בטוח, בין אם על ידי ההורים, מוסדות חינוכיים או גורם אחר, הוא גורם בולט לעלייה בשיעור הריונות בקרב מתבגרים. מתבגרים רבים אינם לומדים על שימוש באמצעי מניעה או על כיצד להתמודד עם בני המין השני בגילם אשר לוחצים עליהם לקיים יחסי מין בטרם הם מרגישים בשלים לכך. בנוסף לבני נוער רבים חסרה היכרות בסיסית עם מושגים מרכזיים וידע הכרחי הנוגעים למיניות.[46]
גורם תרבותי נוסף להיריון בקרב מתבגרים הוא תועלת כלכלית. בחברות מסוימות בהן ילדים נשלחים לעבוד כבר מגיל צעיר, הולדת מספר רב של ילדים נתפשת כמעשה רציונלי בעל תרומה כלכלת למשק הבית.[47]
במדינות בהן נישואים בקרב בני נוער אינם נפוצים, כמו למשל במדינות מפותחות, קיום יחסי מין ראשונים בגיל צעיר והיעדר שימוש באמצעי מניעה (בין אם בכלל או בצורה לקויה) הם גורמים משמעותיים על היריון בקרב מתבגרות.[48] בהתאם לכך, מרבית ההריונות במדינות המפותחות הם הריונות בלתי מתוכננים.[49][50] במרבית מדינות אלו קיימות תוכניות חינוך מיני ממוסדות שנועדו להפחית את שיעורי ההיריון בקרב מתבגרות ואת התפשטותן של מחלות מין. במדינות מסוימות בעלות שיעורים נמוכים של היריון בקרב מתבגרים, יחסי מין בקרב מתבגרים הם נושא מקובל ומדינות אלו מספקות למתבגרים מידע מקיף ומאוזן על מיניות.[51]
בני משפחה נוספים
היריון ואימהות בקרב בני נוער משפיעים בצורה ניכרת על אחיהם הקטנים של האימהות המתבגרות. אחיותיהן הקטנות של אימהות מתבגרות נוטות פחות להפנים את החשיבות בהשכלה ותעסוקה ונוטות יותר לקבל בהבנה התנהגות מינית, הורות ונישואים בגיל צעיר. גם אחים צעירים של אימהות מתבגרות נוטים להפגין יותר סובלנות כלפי לידות מוקדמות מחוץ לנישואים, זאת בנוסף להיותם חשופים יותר להתנהגות מסוכנת.[52] אחיות צעירות לאימהות מתבגרות שבילו זמן ממושך עם אחייניהן/אחייניותיהן נמצאות בסיכון גבוה יותר להפוך לאימהות מתבגרות גם בעצמן.[53] בנוסף לכך, גם ההורים לאמהות מתבגרות מפתחים הבנה וקבלה למצב לאורך זמן, דבר אשר מגדיל את הסבירות שגם האחיות הצעירות יהפכו לאימהות בגיל צעיר.[54] שיעור האמהות המתבגרות בקרב אחיות קטנות לאמהות מתבגרות גדול פי שניים מביתר האוכלוסייה.[55]
היעדר גישה לאמצעי פיקוח ילודה
לבני נוער רבים גישה מוגבלת וחוסר בידע לגבי שיטות למניעת היריון, לרוב בגלל פחד או מבוכה שלהם להביע עניין בנושא.[56][57] עבור בני נוער רבים, אמצעים ושיטות למניעת היריון נתפשים לרוב בתור שימוש בגלולות וקונדומים בלבד, וגם לאמצעים אלו מודבקת לרוב סטיגמה שלילית ושגויה (כגון תופעות לוואי של השמנה, אקנה וכו') והשימוש בהם לעיתים לוקה בחסר (דילוג על נטילת גלולות, שימוש במקביל לתרופות נוספות, קושי בהשגת מרשמים וכו').
בסקר לאומי על גידול משפחתי שנערך בארצות הברית בשנת 2002, נמצא כי בקרב בנות הנוער הפעילות מינית המעוניינות להימנע מכניסה להיריון קיימת סבירות נמוכה לכך שישתמשו באמצעי מניעה, זאת בהשוואה לנשים מבוגרות. ע"פ הסקר כ-18% מהנערות בגילאי 15–19 לא השתמשו באמצעי מניעה, זאת לעומת 10.7% מקרב הנשים בגילאי 15–44.[58] לפי סקר זה, למעלה מ-80% מההריונות בקרב המתבגרות היו לא מתוכננים, כאשר למעלה ממחציתם התרחשו בקרב נערות שלא השתמשו באמצעי מניעה ומרבית השאר התרחשו בקרב נערות שלא ביצעו שימוש נכון באמצעים אלו.[59]
בשנת 2012 נערך סקר לטובת מציאת הגורמים המשפיעים על חוסר שימוש באמצעי מניעת היריון בקרב 1000 נשים. כמעט חצי מהנשאלות השיבו כי קיימו יחסי מין לא מוגנים בשלושת החודשים אשר קדמו לסקר. כאשר נשאלו על הסיבות שבעטיין קיימו יחסי מין לא מוגנים, ציינו מרבית הנשים שלושה גורמים מרכזיים - קושי בהשגת אמצעי מניעה (הסיבה הנפוצה ביותר), לא תכננו מראש או התכוננו מראש לקיום יחסי מין ותפישה שגויה לפיה לא סביר שיכנסו להיריון.[60]
מחקר אשר השווה את שיעורי ההריונות בקרב מתבגרים בין מדינות עשירות מצא כי על אף שמידת הפעילות המינית של בני נוער במדינות אלה נוטה להיות דומה, בארצות הברית שיעור ההריונות בקרב מתבגרות גבוה יותר. המחקר מצא כי הסיבה לכך היא שימוש מופחת וככה"נ שימוש לקוי באמצעי מניעה. לפיכך קבע המחקר כי אחד הגורמים הבולטים להבדלים בשיעורי היריון בקרב מתבגרות במדינות מפותחות הוא שימוש באמצעי מניעה.
הפרשי גילאים במערכות יחסים
ע"פ מחקרים שנערכו בחסות המועצה לחקר המשפחה, ארגון נוצרי קונסרבטיבי אמריקאי, להפרשי הגיל בין נערות מתבגרות לבני זוגן קיימת השפעה נרחבת על הסיכוי שיהפכו לאימהות מתבגרות. לפי המחקרים, לנערות מתבגרות אשר נמצאות במערכת יחסים עם גברים מבוגרים מהן סיכוי גבוה יותר להרות. בנוסף לכך, הסיכוי שיבצעו הפלה הוא נמוך יותר ולכן סביר יותר שיהפכו בהמשך לאימהות מתבגרות. בהתאם לכך, המחקרים מצאו כי מרבית האבות של ילדי אימהות מתבגרות היו מבוגרים מהנערות, כאשר רובם היו מבוגרים יותר מ-20 שנים.[61]
ניצול מיני
מחקרים שנערכו בדרום אפריקה מצאו כי 11-20% מההריונות בקרב מתבגרות הם כתוצאה ישירה מאונס, בעוד 60% מהאימהות המתבגרות קיימו יחסי מין ללא רצונן שקדמו להיריון. בנוסף לכך, בקרב נערות מתחת לגיל 15, מרבית יחסי המין הראשונים מתקיימים ללא הסכמה מלאה מצד הנערות. מחקר נוסף אשר נערך על ידי מכון גוטמאכר האמריקאי מצא כי 60% מהנערות שקיימו יחסי מין לפני גיל 15 עשו זאת בעקבות כפייה של בני זוגן, אשר היו בממוצע מבוגרים מהן ב-6 שנים.[62] באותו הקשר, כחמישית מהאבות המתבגרים התוודו כי הם כופים על נשים לקיים איתם יחסי מין.[63]
מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין ניצול מיני בגיל צעיר לבין היריון בשלב מאוחר יותר בגיל ההתבגרות במדינות מפותחות. כ-70% מהאמהות המתבגרות נוצלו מינית כילדות צעירות, זאת בניגוד לשיעור של 25% אשר נפלו קורבן לניצול מיני בקרב נערות אשר לא ילדו במהלך גיל ההתבגרות.[64][64][65]
כאשר דנים בגורם זה יש לקחת בחשבון כי ההגדרה של אונס סטטוטורי (קיום יחסי מין עם קטין מתחת לגיל ההסכמה) משתנה בין מדינה למדינה בהתאם לחוקיה והגדרת גיל ההסכמה באותה מדינה. בהתאם לכך יחסי מין אשר מובילים בהמשך להיריון ולידה בקרב מתבגרות עשויים להיחשב במדינה מסוימת כתוצאה של ניצול מיני בעוד במדינה אחרת הם ייחשבו לקבילים לפי החוק.
אלימות במערכת יחסים
ע"פ מחקרים שנערכו בנושא, אימהות מתבגרות לעיתים קרובות נמצאות במערכות יחסים בהן הן חוות אלימות וניצול מצד בן זוגן. אותן נערות דיווחו גם על החמרת האלימות מצד בן זוגן לאחר שגילה על ההיריון. במחקר שנערך בבריטניה, 70% מהאימהות הנערות דיווחו כי הן היו קורבן להתנהגות אלימה מצד בן זוגן וכ-51% דיווחו על ניסיונות מצד בן זוגן לחבל במאמציהן להשתמש באמצעי מניעת היריון.
גורמים סוציו-אקונומיים
היריון בקרב מתבגרות מוגדר בצורה גורפת, הן על ידי קהילת המחקר והן על ידי שירותי הרווחה השונים, כבעיה חברתית. שיעורים גבוהים של היריון והורות בקרב מתבגרות באים בד בבד עם שיעורי עוני גבוהים.[66] במדינות עניות שיעור האימהות המתבגרות והנערות בהיריון גבוה בהרבה מאשר במדינות עשירות. גם בחלוקה פנים-מדינתית ניתן להבחין להבדל ניכר של שיעורי היריון והורות בקרב מתבגרות בין אוכלוסיות ברמות סוציו-אקונומיות שונות, כאשר חלק הארי של ההריונות והלידות בקרב מתבגרות מתרחש בקרב נערות מרקע סוציו-אקונומי נמוך ורק חלק קטן מתרחש בעשירונים העליונים של האוכלוסייה.[67]
היריון ולידה בקרב מתבגרות מהווים נטל כלכלי כבד על שירותי הרווחה ומדינות נאלצות להשקיע סכומי כסף גדולים כדי לתמוך באימהות אלו וילדיהן, זאת בנוסף לירידת הכנסה מתשלום מיסים.
קיימות מעט מאוד עדויות התומכות בתפישה הרווחת שנערות רבות בוחרות להפוך לאימהות כדי לשפר את מצבן הכלכלי. אף על פי שאימהות נערות זוכות לעיתים לתמיכה כלכלית וחברתית נרחבת במדינות מסוימות, מרבית הנערות האימהות דיווחו כי נחשפו למידת התמיכה הכלכלית-חברתית לה הן זכאיות רק לאחר רק שהרו וכי המידע שהיה ברשותן בנושא בטרם נכנסו להיריון היה ברובו שגוי.[50]
סביבת ילדות
נשים אשר נחשפו לסביבה שלילית בביתן במהלך הילדות (אלימות במשפחה, ניצול ומריבות רבות) נמצאות בסיכוי גבוה יותר להפוך לאמהות מתבגרות בעתיד. מחקרים מצאו גם כי בנים שגדלו בבתים שהיוו עבורם סביבה שלילית, בהם אימם חוותה אלימות פיזית, היו בסיכון גבוה יותר להפוך בעתיד לאבות מתבגרים.[68][68]
מחקרים נוספים מצאו גם כי נערות שגבלו במשפחות שבהן אב המשפחה עזב את הבית בשלב מוקדם בחייהן החלו להיות פעילות מינית בגיל צעיר בשיעור גבוה יותר מיתר הנערות וגם הראו שיעור גבוה יותר של היריון בגיל ההתבגרות. גם כאשר נבדקו גורמים נוספים אשר יכלו לתרום לתוצאות המחקר, עדיין נמצא כי לנוכחות של האב במהלך הילדות יש השפעה ניכרת על הסיכוי של נערה להפוך לאם בגיל ההתבגרות.[68][68]
גם נערות אשר גדלו במשפחות אומנה נמצאות בסיכוי גבוה יותר להפוך לאימהות מתבגרות לעומת יתר הנערות, ושיעור ההריונות בקרב נערות שגדלו במשפחות אומנה גבוה פי שניים לעומת יתר הנערות.
השפעת המדיה
ע"פ מחקר נערך ב-2006, בני נוער אשר נחשפים לתכנים מיניים באמצעי המדיה השונים יהיו פעילים יותר מינית מאחרים. לפי מגזין "Time", בנות נוער אשר נחשפות לתוכן רב בעל אופי מיני בטלוויזיה נמצאות בסיכוי גבוה פי שניים להרות לפני גיל 20 לעומת נערות אשר נחשפו לתכנים אלו במידה פחותה.[69][70]
מניעה
חינוך מיני ומקיף והנגשת אמצעי מניעת היריון הראו יעילות בהקשרי הפחתת הריונות לא מתוכננים בקרב בני נוער, אם כי לא קיימת הסכמה לגבי שיטת הפעולה האפקטיבית ביותר לטיפול בתופעה זו.[71]
בארצות הברית, גישה חופשית לאמצעי מניעה לטווח ארוך לצד חינוך הפחיתו את שיעורי ההיריון בקרב מתבגרות בכ-80% ואת שיעור ההפלות בלמעלה מ-75%.[72]
חינוך
גישת מערכת החינוך בהולנד למניעת היריון בקרב בני נוער אומצה על ידי מדינות רבות כמודל לפעולה בתחום. לפי גישה זו, על התכנים החינוכיים להתמקד בערכים, גישה, תקשורת והדיינות לצד התמקדות באספקטים הביולוגיים של רבייה.
חינוך להתנזרות ממין
בתי ספר מסוימים מנהיגים מדיניות של חינוך להתנזרות ממין. שיטה זו לא הוכחה כאפקטיבית במניעת היריון בקרב מתבגרות. יתרה מכך, שיטה זו אף נמצאה כלא אפקטיבית בהפחתת שיעור הידבקות בנגיף ה-HIV, שיעורי הפעילות המינית ושיעורי ההריונות הבלתי מתוכננים בקרב בני נוער במדינות מפותחות בהשוואה לבני נוער אשר לקחו חלק במסגרות לחינוך מיני מקיף.[73][74][75]
מדיניות ציבורית
אחת הדוגמאות הבולטות לפעילות בתחום המדיניות הציבורית לטובת הפחתת שיעורי ההיריון בקרב מתבגרות היא יוזמה בשם "Title X" אשר הונהגה בארצות הברית. יוזמה זו תמכה וסייעה כלכלית להקמת מסגרות ציבוריות מקבילות לתמיכה בין היתר בבני נוער. ע"פ מחקרים שנעשו בנושא, הצלחה בהפחתת שיעורי ההיריון בקרב מתבגרות במספר מדינות באה כתוצאה מהנהגת מדיניות והנגשת שירותים הדומים לאלו שהציעה יוזמת "Title X". שירותים אלו כללו הקמת מרכזים אליהם בני נוער ידעו שהם יכולים לגשת כדי לקבל מידע ושירותים, שהגישה אליהם קלה ונוחה, שהשירות בהם ניתן בצורה חסויה ולא שיפוטית והשירות ואמצעי המניעה מסופקים בחינם או במחיר נמוך.
במדינות מפותחות, תוכניות העוסקות בבריאות בנושא רבייה בקרב בני נוער הן לרוב בקנה מידה קטן ואינן מתואמות על ידי גורם מרכזי. לעומת זאת, מספר מדינות מתפתחות, כדוגמת סרי לנקה, מנהיגות מדיניות מערכתית להפעלת מסגרות לחינוך מיני בבתי הספר. גופים אזרחיים פועלים גם הם במדינות מתפתחות ומספקים מידע על מניעת היריון לנשים צעירות. בנוסף לכך, חוקים האוסרים על נישואי ילדים הפחיתו את שיעורי ההיריון בקרב מתבגרים, אך לא הביאו להפסקת התופעה. שיפור ברמת החינוך של נשים ויכולת הקריאה והכתיבה הובילו לעלייה בגיל בו נשים יולדות בפעם הראשונה במדינות כמו איראן, אינדונזיה וקרלה שבדרום מערב הודו.[76]
יונה אמיתי, מירה חונוביץ, ברי קנישקוי, בריאות התלמיד: מידע שימושי, משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור בשיתוף עם משרד החינוך, החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, 2003
בארי קנישקווי, מרים ברנר ודורית הוכנר-צלניקר, הריון בגיל הנעורים, משרד הבריאות, המחלקה לאם ולילד מתבגר
^Makinson C (1985). "The health consequences of teenage fertility". Family Planning Perspectives. 17 (3): 132–139. doi:10.2307/2135024. PMID2431924.
^Loto OM, Ezechi OC, Kalu BK, Loto A, Ezechi L, Ogunniyi SO (2004). "Poor obstetric performance of teenagers: Is it age- or quality of care-related?". Journal of Obstetrics & Gynaecology. 24 (4): 395–398. doi:10.1080/01443610410001685529. PMID15203579.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
^Abalkhail BA (1995). "Adolescent pregnancy: Are there biological barriers for pregnancy outcomes?". The Journal of the Egyptian Public Health Association. 70 (5–6): 609–625. PMID17214178.
^Oringanje C, Meremikwu MM, Eko H, Esu E, Meremikwu A, Ehiri JE (2009). "Interventions for preventing unintended pregnancies among adolescents". Cochrane Database of Systematic Reviews. 4 (4): CD005215. doi:10.1002/14651858.CD005215.pub2. PMID19821341.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
^ 12Kost K, Henshaw S, Carlin L (2010). "U.S. Teenage Pregnancies, Births and Abortions: National and State Trends and Trends by Race and Ethnicity"(PDF). Pregnancies are the sum of births, abortions and miscarriages. Please note that in these tables, "age" refers to the woman’s age when the pregnancy ended. Consequently, actual numbers of pregnancies that occurred among teenagers are higher than those reported here, because most of the women who conceived at age 19 had their births or abortions after they turned 20 and, thus, were not counted as teenagers.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
^יונה אמיתי, מירה חונוביץ, ברי קנישקוי, בריאות התלמיד: מידע שימושי, משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור בשיתוף עם משרד החינוך, החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, 2003
^ 123The National Campaign to Prevent Teen Pregnancy. (2002).
^Seitz, V; Apfel, N. H. (1993). "Adolescent mothers and repeated childbearing: Effects of a school-based intervention program". The American journal of orthopsychiatry. 63 (4): 572–81. doi:10.1037/h0079483. PMID8267097.
^Hofferth SL, Reid L, Mott FL (2001). "The effects of early childbearing on schooling over time". Family Planning Perspectives. 33 (6): 259–267. doi:10.2307/3030193. PMID11804435.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)