מצר הורמוז מקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. בחופו הצפוני שוכנת איראן, ובחופו הדרומי איחוד האמירויות הערביות והמובלעת מוסנדם של צפון עומאן שבחצי האי מוסנדם. המצר משמש כנתיב ראשי להובלת נפט ממדינות המפרץ הפרסי, וכשליש מהתעבורה הימית העולמית של נפט עוברת דרכו.[2]
מקור השם
מקור השם פרסי. על־פי דעה אחת, השם משמו של האל הפרסי "הורמוז", אהורה מאזדה (בפרסית, "האדון החכם"), שאותו החשיבו הפרסים בני הדת הזורואסטרית כאל הטוב, האחראי לבריאת העולם. על־פי דעה אחרת, שמו נגזר מהמילה הפרסית "הור־מוך" שמשמעה "דקל התמר". גם בתלמוד (בבא בתרא י ב, עג א, ועוד), שם פרסי עם צליל דומה משמש למטרה אחרת.
גאוגרפיה
רוחבו של המצר נע בין כ-34 ק"מ בנקודה הצרה ביותר ועד כ-95 ק"מ. סמוך לחופו הצפוני מצוי האי הגדול קשם שבריבונות איראן. שלושה איים קטנים נוספים המצויים ביציאה המערבית מהמצר – טונב הגדול, טונב הקטן ואבו מוסא – נתפסו בשנת 1971 בידי איראן, בשל חשיבותם האסטרטגית בניטור ובשליטה על התעבורה הימית במצר, אך איחוד האמירויות הערביות טוענת לבעלות עליהם.
חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של מצר הורמוז, כנתיב מעבר של נפט וסחורות ממדינות המפרץ, הוכרה כבר מראשית ההיסטוריה. אזור המצר נכבש לראשונה בידי ספנים פורטוגזים במאה ה-16, ומאז עברה השליטה בו בין סולטאנים מקומיים ומעצמות אירופאיות קולוניאליסטיות. מסוף המאה ה-18 שלטה בריטניה בחופו הדרומי של המצר כשהשתלטה על עומאן, שהפכה ב-1890 למדינת חסות בריטית עד עצמאותה ב-1971. ב-1971 זמן קצר אחרי נסיגת הבריטים מאיי טונב ואבו מוסא, טענה איראן לריבונות עליהם ופלשה אליהם.
דרך המצר עוברת מרבית תפוקת הנפט של כווית, עיראק, איראן, ערב הסעודית, בחריין, קטר ואיחוד האמירויות הערביות. נכון ל-2018, עוברות במצר הורמוז בממוצע 14 מכליות נפט ביום, ובהן כ-17.4 מיליון חביות נפט גולמי ותזקיקי נפט[3] שהן כ-30% מהנפט המשונע בים וכ-22% מתפוקת הנפט הכלל-עולמית. בכך מהווה המצר צוואר בקבוק מהמעלה הראשונה באספקת הנפט העולמית.
ביולי 1988 הופל מטוס נוסעים איראני בשמי המצר בידי ספינת טילים אמריקאית, וכל 290 נוסעיו נהרגו. האיראנים איימו בפעולה נגד כוחות אמריקניים. עד היום נסיבות הפלתו של המטוס נותרו שנויות במחלוקת.
אזור המפרץ הפרסי בכלל ומצר הורמוז בפרט מהווים מוקד מתיחות ותשומת לב רבה במלחמה נגד הטרור הבינלאומי בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 ומלחמת עיראק שהחלה ב-2003. ארצות הברית מרכזת באזור מפרץ עדן ומצר הורמוז כוחות ימיים, אוויריים ויבשתיים גדולים לשמירת האינטרסים שלה ושל העולם המערבי.
בעקבות תוכנית הגרעין האיראנית, איימה איראן בדצמבר 2011 ובינואר 2012 לחסום את מצר הורמוז בפני תנועה ימית אם יופעלו נגדה סנקציות כלכליות הכוללות איסור על קניית נפט מאיראן.
ב-2 ביוני 2021 עלתה באש ואחר כך טבעה אוניית חיל הים האיראני ח'ארג, כשהייתה במרחק של כ-140 קילומטרים ממצר הורמוז וסמוך למפרץ עומאן, ליד העיירה האיראנית ג'סק.
ביהדות
בספרות התורנית נזכר אזור הורמוז בספרו של הרב שמואל לאנייאדו "כלי פז", פירושו לספר ישעיהו שנדפס ב-1657, כמקום שבו ייתכן שתעבור מלחמת אחרית הימים.[4]
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים