הירגזי חלוד־החזה הוא עוף קטן, אם כי בינוני בהשוואה לבני משפחתו, באורך 12–13 ס"מ ובמשקל 10–12.5 גרם.[2] כיפת הראש, הגרון והסנטרשחורים, והלחייםלבנות. הבטן והצווארון כתומים בגוון החלודה, מקור שמו. הגבחוםאפרפר. קשתית העין כהה, המקור שחור וקצר, והרגל אפרפרה ירקרקה.[3]אברות הכנף חומות אפורות עם שוליים בצבע אפור בהיר ואברות הזנב אפורות חומות עם קצה לבן. בהשוואה למינים ירגזי סצ'ואני, ירגזי הרים וירגזי לבן-גבה, הגחון הרבה יותר רווי ופחות דהוי.[4] הנקבה והזכר דומים. הצעירים דומים לבוגרים, אם כי הכיפה והגרון בהירים יותר, שולי האברות דהויים יותר, הלחיים צהובות יותר, והגחון דהוי. הכנפיים באורך 65–68 מ"מ אצל הזכרים ו-64–67 מ"מ אצל הנקבות. כף הרגל באורך 14–18 מ"מ.[5] הקריאות הן נשיפות בקול גבוה שנשמעות כמו "ציט" ו"צ'יט-איט-איט".[4][3] בדומה למיני פויסילה אחרים, לירגזי חלוד־החזה קריאה שנשמעת כ-"צ'יקדי-די-די", שמורכבת מהברות גבוהות שלאחריהן צלילים נמוכים יותר.[5]
התנהגות
מחוץ לעונת הקינון, הירגזים נעים בקבוצות של 5–10 פרטים. הירגזי חלוד–החזה הוא עוף זריז ואקרובטי, שנצפה מחפש מזון בחופת עצים גבוהים. לא ידוע הרבה על הרבייה של מין זה. בסצ'ואן, עונת הקינון מתחילה במאי. הקן מוקם בחלל בעץ או בגזע מת, בגובה 4–10 מטר מפני הקרקע. הקן נבנה ממספר חומרים, בהם חזזית. השרת הנוצות מתבצעת בסתיו, באוקטובר-נובמבר.[5]
טווח התפוצה (כ–369,000 קמ"ר) של מין זה בינוני, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. לא ידועה מגמת האוכלוסייה, אך לא סביר הירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי חלוד-חזה מסווג כמין ללא חשש.[13] איום על המין הוא הרס בתי גידול כתוצאה מכריתת יערות.[4]
