מחקר גנטי נרחב מ-2015 מצא שמקור הירגזים הקנריים בצפון אפריקה הוא יבשתי,[7] דבר שמנוגד למחקר קודם (איירה ואחרים, 2011), שהציע שהאוכלוסיות הצפון אפריקאיות הם תוצאה של הגירה מהאיים הקנריים.[8] המחקר מ-2015 ציין בנוסף שהירגזים הקנריים היגרו אל האיים הקנריים שלוש פעמים, ככל הנראה כתוצאה משינויים ביערות ברחבי צפון אפריקה. הגל הראשון אף קדם לפיצול בין הירגזי הכחול והירגזי התכול, מה שמעיד על כך שהמין התפצל מהקלייד המשותף של הירגזי הכחול והירגזי התכול לפני יותר משלושה מיליון שנים.[7]
המין ירגזי קנרי מציג את רמת הבידול הגנטי הגבוהה ביותר מבין כל העופות המקננים באיים הקנריים, עם חמישה תת־מינים מהאיים הקנריים ושניים מצפון אפריקה. בשל בידול זה ומספר הבדלים נוספים הוצע בעבר לפצל את המין לשבעה מינים נפרדים.[10] על פי דייצן, גרסיה-דל-ריי, קסטרו ווינק, תת־המינים ממזרח הארכיפלג וממרוקו כמעט זהים ולכן degener ו–ultramarinus הם שמות נרדפים.[11] עם זאת, מחקרים אלו לא הובילו לשינוי בסיווג תת־המינים.[5][12][4][13]
ירגזי פלסקה[14] (שם מדעי: Cyanistes × pleskei או Cyanistes caeruleus × Cyanistes cyanus) הוא צאצא רביית הכלאיים של ירגזי כחול (Cyanistes caeruleus) וירגזי תכול (Cyanistes cyanus), אשר מזדווגים בטבע במזרח ומרכז אירופה. מראה ירגזי פלסקה נע בין פרטים שכמעט בלתי ניתן להבחין ביניהם לירגזי כחול, ועד לכאלו שנראים כירגזים תכולים טהורים. ירגזי פלסקה נחשב בעבר למין עצמאי, עד שפלסקה (1912) הראה שציפור זו היא צאצא כלאיים.