PROFILPELAJAR.COM

חסידות רשקוב היא חצר חסידית שפעלה בבסרביה, שבמרחב האוקראיני-רומני. אבי השושלת היה רבי שבתי מרשקוב תלמיד הבעל שם טוב ומחבר סידור ר' שבתי.

תולדות החסידות

רבי שבתי נולד לרבי צבי הירש בשנת תט"ו. אין ידועים פרטים על ילדותו. התגורר ברשקוב שבבסרביה (כיום בטרנסניסטריה/מולדובה). היה מקובל והיה תלמיד של הבעל שם טוב. ערך סידור על פי נוסח וכוונות האר"י. נפטר בכ"א בסיון תקכ"ה^[1]. אחיו היה רבי ישראל רב בקאוושן ובלבי^[2].
רבי משה יוסף, היה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ. על פי המסורת המשפחתית הוא היה בנו של רבי שבתי^[3], וכך מופיע גם בספר שם הגדולים החדש שנדפס בשנת תרכ"ה (1864) ובספר 'הלולא דצדיקיא' שנדפס בערך בשנת תרל"ה (1875)^[4] וכך כתבו חוקרי שושלות החסידות כמו הרב לוי גרוסמן ויצחק אלפסי, אך במצבתו שהתגלתה בשנת 2022 נכתב בן רבי ישכר^[5]. בספר 'קנת ספרים' מובא שהיה רב גם בחאטין. בשנת תשמ"ג יצא הספר 'תיקון בית רחל'^[6], הגהות מרבי משה יוסף ובנו רבי שלמה זלמינא על סידור רבי שבתי. בשנת נפטר בשנת תק"פ (1820).
רבי שלמה זלמינא בנו של רבי משה יוסף מילא את מקום אביו. בימיו פרחה חסידות רשקוב וחסידים רבים נהרו אליו. נפטר בי"ב בניסן תרי"ב (1852).
רבי שבתי השני, בנו של רבי שלמה זלמינא מילא את מקום אביו. היה ידוע כאוהב הבריות ורחמן. נפטר בח' בטבת תרמ"ג.
רבי יחיאל יוסף, בנו של רבי שבתי מילא את מקום אביו. נפטר ז' באדר תרנ"ו. בנו השני של רבי שבתי השני היה רבי משה אברהם שכיהן אף הוא כאדמו"ר בראשקוב. היה חתן של רבי יוסף בן רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש (בן רבי יצחק מיאמפולה). חתנו היה רבי ישראל שלום יוסף פרידמן האדמו"ר השני מבוהוש.
רבי שלמה זלמינא השני, בנו של רבי יחיאל יוסף מילא את מקום אביו. היה חתן רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז'. נפטר בכ' בחשוון תרע"ו.

בניו היו רבי שלום, רבי יצחק מאיר (חתן רבי מרדכי מלועוו) ורבי מרדכי (חתן רבי משה דן מסקווירא).

חתניו רבי ברוך דוד טברסקי מקלינקוביץ (בנו של רבי מרדכי דב מהורניסטייפול), רבי דוד מרדכי מטאלנא, רבי משה דוד טברסקי משפיקוב-רשקוב, רבי יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון (בן רבי פנחס מקנטיקוזבה מגזע ליניץ) בעל 'שארית יעקב', רבי חיים הגר משאץ (בן רבי משה הגר).

רבי שלום צוקרמן, בנו של רבי שלמה זלמינא השני היה אדמו"ר בקאלאראש ברומניה. היה חתן רבי יצחק פיצ'ניק מברזנה. נסע לארצות הברית לאסוף כסף ונפטר שם בכ"א באייר תר"צ.

מקורות

החסידות (1977) מאת יצחק אלפסי, עמ' 44.

הערות שוליים

^ כך נרשם על מצבתו.
^ כך בקנת סופרים דף פא (עמוד ב) בשם אביו, אך בדף סג (עמוד ב) כותב שרבי ישראל היה בנו של רבי מרדכי רבה של אטיק האניפאלי בנו של רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריטש.
^ כך מופיע גם בספר מטה אהרן, ירושלים תש"מ.
^ הלולא דצדיקיא ה' באדר. באתר הספרייה הלאומית.
^ גם בכתב ייחוס שנכתב על ידי חסיד בוהוש בשם ר' אייזיק שחי בתחילת המאה ה-20 (התפרסם בקובץ שלהבת שמואל ד עמוד פו), נכתב שרבי יוסף היה בנו של רבי ישכר חתנו של רבי מרדכי מ"מ בשארגיראד. גם בחתימתו ובכתבי ידו אינו חותם בשם אביו רבי שבתי, שלא כפי הנהוג בין בני אישים מפורסמים. כמו כן, שמו אינו מופיע בהסכמות ודברי מדפיס סידור רבי שבתי. עדות למבוכה זו, ניתן למצוא בספר 'קנת ספרים' שהודפס בשנת תרנ"ב (1892), שם נכתב בדף פא עמוד ב על רבי שבתי מרשקוב שהוא אבי רבי יוסף מרשקוב תלמידו של רבי פנחס מקוריץ, ובהמשך נכתב 'בן רבי ישכר חתן רבי מרדכי מ"מ בשאריגראד וכו' ואבי רבי זלמינא אבי רבי שבתי'. בספר 'שם ושארית' בערך שושלת ראשקוב מובא שלרבי שבתי היו שני בנים, רבי יוסף ורבי ישכר, וכך מקובל גם במשפחת מרגליות מצפת שהם נכדי רבי ישכר בנו של רבי שבתי. ייתכן שחל בלבול בין שני רבי יוסף מרשקוב, ובנו המפורסם של רבי שבתי, רבי יוסף, אינו אבי השושלת, אלא רבי משה יוסף בנו של רבי ישכר. סברא זו תוכל ליישב גם סתירת מסורות, האם רבי יוסף היה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ או של רבי ברוך ממז'יבוז', כמו כן סתירות על תאריך פטירתו של רבי יוסף, וכן תיישב את זאת שלא היה ידוע שלרבי יוסף היה שם נוסף (משה). סימוכין נוספים ניתן למצוא בשמות בני המשפחה, השם זלמינא ידוע ממשפחת רבי מרדכי משארגיראד, ואילו השם שבתי הוא על שמו של רבי שבתי מרשקוב.
^ תיקון בית רחל, באתר אוצר החכמה.

[1] כך נרשם על מצבתו.

[2] כך בקנת סופרים דף פא (עמוד ב) בשם אביו, אך בדף סג (עמוד ב) כותב שרבי ישראל היה בנו של רבי מרדכי רבה של אטיק האניפאלי בנו של רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריטש.

[3] כך מופיע גם בספר מטה אהרן, ירושלים תש"מ.

[4] הלולא דצדיקיא ה' באדר. באתר הספרייה הלאומית.

[5] גם בכתב ייחוס שנכתב על ידי חסיד בוהוש בשם ר' אייזיק שחי בתחילת המאה ה-20 (התפרסם בקובץ שלהבת שמואל ד עמוד פו), נכתב שרבי יוסף היה בנו של רבי ישכר חתנו של רבי מרדכי מ"מ בשארגיראד. גם בחתימתו ובכתבי ידו אינו חותם בשם אביו רבי שבתי, שלא כפי הנהוג בין בני אישים מפורסמים. כמו כן, שמו אינו מופיע בהסכמות ודברי מדפיס סידור רבי שבתי. עדות למבוכה זו, ניתן למצוא בספר 'קנת ספרים' שהודפס בשנת תרנ"ב (1892), שם נכתב בדף פא עמוד ב על רבי שבתי מרשקוב שהוא אבי רבי יוסף מרשקוב תלמידו של רבי פנחס מקוריץ, ובהמשך נכתב 'בן רבי ישכר חתן רבי מרדכי מ"מ בשאריגראד וכו' ואבי רבי זלמינא אבי רבי שבתי'. בספר 'שם ושארית' בערך שושלת ראשקוב מובא שלרבי שבתי היו שני בנים, רבי יוסף ורבי ישכר, וכך מקובל גם במשפחת מרגליות מצפת שהם נכדי רבי ישכר בנו של רבי שבתי. ייתכן שחל בלבול בין שני רבי יוסף מרשקוב, ובנו המפורסם של רבי שבתי, רבי יוסף, אינו אבי השושלת, אלא רבי משה יוסף בנו של רבי ישכר. סברא זו תוכל ליישב גם סתירת מסורות, האם רבי יוסף היה תלמידו של רבי פנחס מקוריץ או של רבי ברוך ממז'יבוז', כמו כן סתירות על תאריך פטירתו של רבי יוסף, וכן תיישב את זאת שלא היה ידוע שלרבי יוסף היה שם נוסף (משה). סימוכין נוספים ניתן למצוא בשמות בני המשפחה, השם זלמינא ידוע ממשפחת רבי מרדכי משארגיראד, ואילו השם שבתי הוא על שמו של רבי שבתי מרשקוב.

[6] תיקון בית רחל, באתר אוצר החכמה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]