חסידות לובושוב היא חסידות שפעלה באזור פולוסיה-צפון ווהלין (כיום צפון מערב אוקראינה, דרום מערב בלארוס) אשר נוסדה בשלהי המאה ה-18. מקימה היה רבי אברהם אבא מסורוקא תלמידו של המגיד ממעזריטש.
תולדות
רבי אברהם אבא מייסד החסידות היה תלמידו של המגיד ממעזריטש. היה נכדו של רבי שמריהו מוורחיבקא תלמיד הבעל שם טוב[1].
בדור השני, מלא את מקומו, בנו, רבי שמריהו וינגרטן. היה חתנו של רבי דוד מסטפין. בערך בשנת תקס"ב (1802), החל לשמש ברבנות ואדמו"רות בעיירה ליבשיי(רו') הסמוכה לפינסק. נסעו אליו אלפי חסידים. נפטר בשנת תר"ו (1846) בערך, בפינסק. אחר פטירת רבי שמריהו כיהנו שני בניו רבי יחיאל מיכל ורבי אברהם אבא כאדמו"רים.
שושלת לובושוב-לובושוב ברזנה
חלק מחסידי רבי שמריהו קיבלו את מרותו של בנו רבי יחיאל מיכל מלובושוב. רבי יחיאל מיכל היה חתנו של הרב חיים הכהן אב"ד פינסק. אחר פטירת אביו החל לשמש באדמורו"ת. נפטר בשנת תרכ"ה (1865), ביאנוב, אף היא בגליל פינסק.
בדור הרביעי, מילא את מקומו, בנו, רבי חיים טובמן מברזנה. חתנו של רבי יצחק מברזנה נכדו של סבו זקינו רבי דוד מסטפין. אחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בברז'נה. נפטר בה' בטבת תרנ"ד (1894). חתנו היה רבי שמעון שלמה מבנדרי.
אחריו שימשו שני בניו יחד כאדמו"רים, רבי אהרן ורבי גדליהו משה. רבי אהרן היה חתנו של רבי מרדכי מקישינב (בנו של רבי לייבוש מפרוסקורוב). נפטר בשנת תרפ"ו (1926). אחר פטירתו שימש אחריו בנו רבי חיים כאדמו"ר. רבי חיים נרצח בשואה עם בני קהילתו. רבי גדליהו משה היה חתן אחיו רבי מיכל מסלאוויטה (שהיה חתנו של רבי מרדכי משומסק). היה מתמיד ולמדן גדול ועסק בפסיקת הלכה ודיני תורה. נרצח בשואה.
שושלת יאנוב לובושוב
חלק אחר מחסידי רבי שמריהו קיבלו את מרותו של בנו רבי אברהם אבא מיאנוב לובושוב. רבי אברהם אבא שימש גם ברבנות העיר לובושוב ובנוסף כיהן גם כרב העיר יאנוב. נפטר בערך בשנת תרכ"א (1861) בפינסק. לקברו נהגו לעלות חסידים רבים.
אחרי פטירתו הוכתר בנו רבי חיים יצחק מיאנוב-לובושוב, כממשיך השושלת. נפטר בערך בשנת תרל"ט (1879). אחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים. רבי יעקב ליב ביאנוב ורבי אברהם אבא בלובושוב. חתנו היה רבי אליקים געץ מאורזיטשוב.
רבי יעקב לייב מיאנוב היה חתנו של רבי גדליהו אהרן מסוקולבקה. היה מקובל גם על המתנגדים. נפטר בערך בשנת תרפ"ב (1922). אחריו מילא את מקומו רבי יצחק אהרן, חתנו של רבי מנחם נחום אפשטיין מקוברין. כיהן כאדמו"ר בלובושוב ואחר כך בקוברין ובפינסק. נרצח בשואה בשנת תש"א (1941).
רבי אברהם אבא מילא את מקום אביו ביאנוב. נפטר בערך בשנת תרפ"א (1921). אחריו לא השאיר יורש.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
| חצרות חסידיות
|
| שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
| חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
| חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
| חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
| חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
|
| חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
| חסידויות ארץ ישראל
|
רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
|
| חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|