בנו השני של רבי יעקב שמשון, רבי ברוך (תרנ"ה - תשי"ג), מילא את מקום אביו ברבנות. היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. בשנת תרפ"ה החל לשמש ברבנות בצ'כוב. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו כראב"ד בצאנז. במלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה. בשנת תשי"ג היגר לארצות הברית ונפטר שם לאחר מספר שבועות.
הרה"ק רבי יעקב שמשון זי"ע
נולד בשנת תרל"ב בסאניק בשנות בחרותו למד בקלויז הנודע של חסידי צאנז בסאניק ואח"כ נסע לווישניצא לישיבתו של הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע שם מילא כרסו בש"ס ובפוסקים והיה מבחירי התלמידים בהגיעו לפרקו בחר בו רביה"ק רבי משה משינווא בנו של רביה"ק מרו ה'דברי יחזקאל' זי"ע כחתן לביתו בהיתו אברך צעיר לימים [21 בערך] נסמך להוראה ע"י הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל [מחבר ספר 'בית יצחק ואב"ד קראקא] שהפליג בשבחו בגאונותו ובכח הספק שלו אח"כ בהמלצת חותנו-זקינו רביה"ק משינווא זי"ע נתמנה לרב ואב"ד טשחויב [לאחר שהרה"ק ר' ישעיה'לי זצוק"ל הי"ד עבר להתגורר בקראקא] היה אהוב על בני קהילתו באשר היה חכם ומחוכם ואיש נלבב היה נחשב מאוד אצל זקינו רביה"ק משינווא זי"ע שהיה מתחשב בדעתו בעניני השעה והנהגת הכלל ופעמים רבות ביקשו להתלות
רבי אברהם אביש קנר
בנו של רבי יעקב שמשון, רבי אברהם אביש קנר (תרנ"ד - תשמ"ד) התחתן עם הרבנית מרת מלכה בתו של רבי מרדכי משה יוסף מסוליצא זי"ע הוכתר כאדמו"ר בשנת תרפ"ט (1929) בבוטושאן, משם עבר לגור בעיר יאשי שברומניה, שם הקים את חצרו בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניצל בנס מפרעות יאשי, שבהן נהרגו כ-14,000 יהודים.
לאחר המלחמה עלה לישראל באוניית המעפילים "מדינת היהודים" שנתפסה על ידי הבריטים, ונוסעיה הוגלו למחנה המעצר בקפריסין. הבריטים רצו להפרידו משאר הנוסעים ולהשאירו בארץ ישראל, אך האדמו"ר סירב לכך, כדי שלא לעזוב את היהודים השבורים שראו בו מנהיג. בקפריסין ארגן חיים דתיים ליושבי מחנה המעצר. לאחר הקמת מדינת ישראל התיישב בשכונת חליסה בחיפה ובה הקים את בית מדרשו. שימש כאדמו"ר במשך קרוב ל-40 שנה.
דברי תורתו נדפסו בספרו "אהל קדושים"[1]. בשם הספר הנציח ברמז את שם בתו לאה פיגא (אהל אותיות לאה) שנהרגה באונית המעפילים מפקורה, אשר הוטבעה במימי הים השחור על ידי הנאצים בדרכה לארץ ישראל.
הלוויה
בסיום השבעה בטשחויב מונו הבנים למלא מקומם אביהם הגדול, כפי שהכריז רבה של רמת שלמה הגר"מ דייטש במסע ההלוויה כי בנו הגדול הרה"צ רבי יששכר יואל קנר יוכתר כאדמו"ר משינווא טשחויב וממלא מקום אבותיו, ובנו הרה"צ רבי יעקב מיכאל קנר ימונה כרב בית המדרש ואבדק"ק שינווא טשחויב.
הבן הגדול האדמו"ר רבי יששכר יואל קנר ידוע כבקי עצום בספרי החסידות בכלל ובתורת צאנז בפרט כבר בחיי אביו עמד לימינו בהנהגת החצר, הוא אף זכה להקים את בית המדרש שינאווא טשחויב ברמת שלמה עוד בעת שאביו הנהיג עדתו בחיפה, כעת נשואות אליו עיני חסידי ואוהדי בית טשחויב כי יזכה להמשיך דרך אבותיו הקדושים.
הבן השני הרה"צ רבי מיכאל קנר נודע אף הוא כתלמיד חכם ובן עליה גדול, מכהן בשנים האחרונות כר"מ ומשפיע במוסדות 'כנסת ישראל' במבשרת ציון וכן בעוד מוסדות תורה בהם זוכה ללמד ולהשפיע תורה ויראה, וכעת מונה לכהן פאר כרב חסידי טשחויב.
יצויין, כי בצוואת האדמו"ר זצ"ל נכתב כי שני בניו יתמנו לכהן באדמו"רות, אולם הבן השני הרה"צ רבי מיכאל התעקש במהלך כל ימי השבעה כי אחיו הגדול האדמו"ר רבי יששכר יואל הוא הראוי למלא מקום אביהם הרבי זצוק"ל, אמנם לבקשת גדולי ישראל ואחיו האדמו"ר הסכים הרה"צ לשמש כרב בית המדרש ולעמוד לימין אחיו הגדול האדמו"ר בהתפתחות חצר הקודש.
במהלך השבעה הגיעו ההמונים הגיעו לנחם את הבנים ובראשם אדמו"רי וצאצאי בית צאנז.
החסידות כיום
מרכז החסידות כיום הוא בשכונת רמת שלמה בירושלים, ובראשותה עמד בנו של רבי אברהם אביש, האדמו"ר רבי חיים יוסף משה קנר, עד לפטירתו בניסן תשפ"ג[2][3]. בבית המדרש קיים כולל לאברכים. רבי חיים יוסף ניהל במשך כארבעים שנה את בית הספר החרדי בחיפה תלמוד תורה "תורת אמת".
