ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חטפיתיים (שם מדעי: Muscicapidae) או חטפיות היא משפחה מרובת מינים של ציפורי שיר קטנות. במשפחה כ-70 סוגים שתחום מחייתם מוגבל ליבשותהעולם הישן: אפריקה, אסיה ואירופה. רוב החטפיות הן שוכנות עצים הניזונות בעיקר מחרקים, אשר אותן הן חוטפות במעופן. הן מאופיינות בשיבה מיידית אל עמדת התצפית שלהן, ומכאן שמן העברי, כמו גם האנגלי - flycatcher.
מאפיינים
מראה ציפורים אלו מגוון מאוד, בדרך כלל השירה אינה מורכבת וקריאתם צורמנית. גודל גופם קטן עד בינוני הנע באורכו מ-10 ס"מ ועד 21 ס"מ. מינים רבים בעלי צבע חום עמום, אולם המופע של כמה מינים עשוי להיות מגוון ובהיר, במיוחד אצל הזכרים. לרובם יש מקור רחב ומשוטח המותאם ללכידת חרקים במעופם, אולם לכמה מינים התרים אחר מזונם בקרבת הקרקע יש מקור מעודן יותר.
חטפיות של העולם הישן נמצאות כמעט בכל נוף עם מספיק עצים, מיער עבות ועד שטחים פתוחים, אפילו ביערות הרי ההימלאיה. המינים הצפוניים יותר נודדים דרומה בחורף, ובכך הם מבטיחים לעצמם אספקה קבועה של חרקים.
מיקום הקן משתנה ממין למין, והוא בנוי בקפידה בצורת סלסילה שטוחה בצמרות העצים, במדפי צוקים, או פשוט בחור הקיים בעץ שירופד בחומרי קינון. המינים המקננים בחורי עצים נוטים להניב תטולה גדולה יותר, הכוללת בממוצע 9 ביצים, בהשוואה ל-2 עד 5 אצל המינים האחרים.
מיון
חוקרים איחדו בעבר את משפחת הקיכליים במשפחה זו, יחד עם הסבכיים והטימליים. מחקרים ביוכימיים שנעשו לאחרונה ממקמים טקסונים מסורתיים של קיכליים כגון הצוקית, Myiophonus ,Brachypteryx, Alethe כאן במשפחת החטפיות. מנגד הטקסונים Saxicolinae, Grandala ,Cochoa שויכו לקיכליים.
כרגע משפחת החטפיות מחולקת לשתי תתי-משפחה, Turdinae, ו-Muscicapinae, חלוקה זו עשויה להיות מלאכותית, מאחר שמינים המשויכים לתת-משפחה אחת עשויים להיות קרובים יותר לתת-משפחה האחרת, ולכן כל המבנה הטקסונומי של המשפחה ככל הנראה ישתנה מאוד בעתיד.