משך חייהן של החכליליות, הארוך ביותר שנצפה הוא שמונה שנים וחמישה חודשים. את חכלילית הסלעים ניתן למצוא באזורים בהם מבנים או בתי גידול סלעיים והרריים. שמה העברי של החכלילית ניתן לה באשר מראה המיוחד ומקום מגוריה. חכלילי- אדום (מראה מיוחד). סלעים – מאפיין את מקומות מגוריה, ולכן היא נקראת חכלילית הסלעים.
תיאור
אורך גופה של חכלילית הסלעים נע בין 13.5 – 15.7 ס"מ, אורך כנפיה הוא 24 ס"מ, ומשקלה נע בין 14 – 18 גרם והיא ניזונה מחרקים כגון נמלים, חיפושיות וזחלים. את מזונה היא אוספת, לרוב, מהקרקע לאחר שצפתה בהם מנקודה בולטת לעין.[2]
לזכר ולנקבת ציפור זו יש מראה שונה, כאשר הזכר נחשב נאה מהנקבה כדי שיוכל להרשים אותה לשם זיווג. השוני מתבטא בכך שלזכרים חלקי גוף עליוניים אפורים, וצבעי הגחון (החלק התחתון של הבטן) משתנים מאפור ועד לאדום בתת-המינים השונים. באחדים מתת-המינים מופיע גם כתם לבן בכנף, החזה והגרון שחורים. לעומת הזכר, הנקבה אפורה בגופה. הנקבה היא בעלת תפקיד הקן. היא בונה קן פשוט לגוזלים ובו מטילה 4 – 6 ביצים. הזכר גם הוא שותף לתהליך ודואג לצאצאיו, אף על פי שבכל זאת מזדווג עם נקבות אחרות, באותו הזמן. מלבד זאת, בעוד שהזכר יטפל בגוזלים עד התבגרותם, הנקבה תתחיל לגדל מחזור קינון שני ואף שלישי.[2]
תת-מינים
לחכלילית הסלעים חמישה תת-מינים, מתוכם ארבעה שנראים בישראל (ארבעת הראשונים ברשימה):[3]
P.0. gibraltariensis - החזה והבטן של תת-מין זה אפורים כהים. כתם לבן באחוריים וכתם בולט בכנפו. תת-מין זה הוא הנפוץ והשכיח ביותר בארץ.
P.O ochrurus - בשונה מתת המין הקודם, אחוריו בצבע חלודי שמתמזג עם הבטן האפורה. נדיר בדרום ישראל.
P.O phoenicuroides - בעל בטן אדומה המזכיר את תת-המין P.O semirufus.
P.O semirufus - בעל בטן אדומה המזכיר את תת-המין P.O phoenicuroides אך נבדל בגובה אליו מגיע הצבע האדום, בצבע של הגב, הראש והמצח.
P. o. rufiventris
התנהגות
לחכלילית יש תנועה מיוחדת המאפשרת לזהות אותה מיד. תנועה זו היא מעין קידה, המתחרשת על ידי כיפוף הרגליים ודומה לקפיץ. תנועה נוספת המייחדת את החכלילית היא להרטיט את זנבן הבולט.
