חכלילית

קריאת טבלת מיוןחכלילית
פרט מהמין חכלילית עצים, המין הטיפוסי בסוג. צולם באיטליה

המינים בסוג מפגינים דו-צורתיות זוויגית בולטת. בתמונה זכר (משמאל) ונקבה מהמין חכלילית סיבירית (Phoenicurus auroreus)

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: חכלילית
שם מדעי
Phoenicurus
‏Forster, 1817
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חַכְלִילִית (שם מדעי: Phoenicurus) היא סוג של ציפורי שיר ממשפחת חטפיתיים, שמוצאן מאירופה, אסיה ואפריקה. הן נקראות כך בשל הצבע האדום-כתום של הזנב שלהן ("חכלילי" משמעותו אדום, כמו בפסוק ”חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב” (בראשית מ"ט, פסוק י"ב)).[1] זהו גם מקור שמן העממי באנגלית, "Redstart"; המילה "start" היא מילה ישנה לזנב.

בישראל נצפים המינים חכלילית עצים כחולפת נפוצה בעונות הנדידה,[2] חכלילית סלעים חורפת וחולפת נפוצה,[3] ובנוסף נרשמה תצפית בודדת בחכלילית אדומת-גב ב-1988.[4][5]

הסוג Phoenicurus הוצג על ידי חוקר הטבע האנגלי תומאס פורסטר בשנת 1817.[6] המין הטיפוסי בסוג הוא חכלילית עצים (בעל השם הכפול Phoenicurus phoenicurus).[7] השם Phoenicurus מגיע מיוונית עתיקה, מהמילים φοινιξ (phoinix), "ארגמן/סגול (פיניקי)" (ראו גם "פיניקיה" בערך תכלת וארגמן בעולם העתיק), והסיומת ουροσ (-ouros)-"זנב".[8] מחקר פילוגנטי מולקולרי שפורסם ב-2010 הוביל לארגון מחדש של משפחת החטפיתיים, בו שני המינים בסוג לשעבר Rhyacornis והמין היחיד בסוג Chaimarrornis אוחדו למין זה, Phoenicurus.[9][10]

המינים בסוג מפגינים דו-צורתיות זוויגית בולטת: הזכרים ברובם בעלי צבעים עזים, בשילובים שונים של אדום, כחול, לבן ושחור; ואילו הנקבות בעלות צבעי חום-בהיר עם זנב אדום.[11] הן אוכלות חרקים.

מינים בסוג

הסוג מכיל כיום את המינים הבאים:[10]

(הערה: השמות העבריים המסומנים ב-* ברשימה זו מבוססים על תרגומים חופשיים מהשם העממי באנגלית, שכן עדיין לא התקבל להם שם רשמי בעברית)

תמונה שם עממי שם מדעי תפוצה
חכלילית אלשאן* (אנ') Phoenicurus alaschanicus אנדמית לסין, במיוחד באזור הרי חלאן (המוכרים גם בשם אלשאן)
חכלילית אדומת-גב Phoenicurus erythronotus מרכז אסיה
חכלילית כחולת-כיפה* (אנ') Phoenicurus coeruleocephala רכס ההימלאיה וצפון תת-היבשת ההודית
חכלילית סלעים Phoenicurus ochruros מרבית המערב הפלארקטי
חכלילית עצים Phoenicurus phoenicurus מרבית המערב הפלארקטי
חכלילית הודג'סון* (אנ') Phoenicurus hodgsoni הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר, ומרכז סין
חכלילית לבנת-גרון* (אנ') Phoenicurus schisticeps הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר, ומרכז סין
חכלילית סיבירית* (אנ') Phoenicurus auroreus מזרח אסיה
חכלילית צפון-אפריקנית (אנ') Phoenicurus moussieri הרי האטלס
חכלילית אדומת-בטן (אנ') Phoenicurus erythrogastrus מרכז אסיה והקווקז
חכלילית כחולת-ראש* (אנ') Phoenicurus frontalis מרכז סין ורכס ההימלאיה
חכלילית עשנונית* (אנ') Phoenicurus fuliginosus, בעבר בסוג Rhyacornis דרום-מזרח אסיה מערבה וצפונה דרך ההימלאיה עד לטג'יקיסטן
חכלילית לוזון* (אנ') Phoenicurus bicolor, בעבר בסוג Rhyacornis אנדמית לפיליפינים, בעיקר באי לוזון
חכלילית לבנת-כיפה* (אנ') Phoenicurus leucocephalus, בעבר בסוג Chaimarrornis דרום-מזרח אסיה, סין, רכס ההימלאיה, ומרכז אסיה

מינים מוכרים ממאובנים


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חכלילית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חכלילי, באתר ויקימילון
  2. ^ ד"ר יואב פרלמן, חכלילית עצים, Phoenicurus phoenicurus, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  3. ^ מידד גורן, חכלילית סלעים, Phoenicurus ochruros, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  4. ^ חכלילית אדומת-גב, Phoenicurus erythronotus, באתר מרכז הצפרות הישראלי
  5. ^ הדורם שיריחי, The Birds of Israel, London: Academic press limited, 1996, עמ' 429, ISBN 0-12-640255-8. (באנגלית)
  6. ^ Forster, Thomas (1817). A Synoptical Catalogue of British Birds. London: Nichols, Son, and Bentley. p. 53.
  7. ^ Mayr, Ernst; Paynter, Raymond A. Jr, eds. (1960). Check-list of Birds of the World. Vol. 10. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 74.
  8. ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 304. ISBN 978-1-4081-2501-4..
  9. ^ Sangster, G.; Alström, P.; Forsmark, E.; Olsson, U. (2010). "Multi-locus phylogenetic analysis of Old World chats and flycatchers reveals extensive paraphyly at family, subfamily and genus level (Aves: Muscicapidae)". Molecular Phylogenetics and Evolution. 57 (1): 380–392. doi:10.1016/j.ympev.2010.07.008. PMID 20656044.
  10. ^ 1 2 Gill, Frank; Donsker, David (eds.). "Chats, Old World flycatchers". World Bird List Version 6.2. International Ornithologists' Union. נבדק ב-20 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Collar, N.J. (2005). "Phoenicurus". In del Hoyo, J.; Elliott, A.; Christie, D.A. (eds.). Handbook of the Birds of the World. Vol. 10: Cuckoo-shrikes to Thrushes. Barcelona, Spain: Lynx Edicions. pp. 769–773. ISBN 978-84-87334-72-6.
  12. ^ 1 2 Kessler, E. (2013). "Neogene songbirds (Aves, Passeriformes) from Hungary". Hantkeniana. 8: 37–149.