המין סווג לראשונה טקסונומית על ידי קארולוס לינאוס בשנת 1758, במהדורה העשירית של ספרו סיסטמה נטוראה ("מערכת הטבע"), תחת השם Turdus solitarius. תרגום שם המין מלטינית הוא "בודד", וזהו מקורו של השם העברי.
גודלה של הצוקית כגודל הזרזיר: אורכה נע בין 21 ל-23 ס"מ. הצוקית הבודדת מאופיינת במקורה הארוך והחזק, וצבע הנוצות האופייני לבני תת-המין השלט (solitarius) ותת-המין longirostris הוא כחול מתכתי, בעוד כנפיהם שחורות. צבעיהם של פרטים צעירים ונקבות בולטים פחות, כאשר גבם ועורפם אפורים כהים, ובטנם וחזם אפורים-בהירים ומנומרים. M. s. philippensis שונה במראו משאר תת-המינים, בעוד צבע נוצותיו הוא אדמדם-ערמוני מאמצע הבטן ועד לחלקו התחתון של הזנב. כל תת-המינים שונים במראם משאר המינים בסוגם, בשל העובדה שקצה זנבם לא אדמדם.
הצוקית הבודדת מצויה באזורים הרריים, והקן מוקם בדרך כלל בחורים בעצים או בצוקים. הנקבה מטילה 3–5 ביצים. הצוקית הבודדת היא אוכלת כל, וניזונה ממגוון רחב של חרקים וזוחלים קטנים, בנוסף לפירות יער וזרעים.
