חטפית אפורה (שם מדעי: Muscicapa striata) היא מין ציפור שיר גדולת גוף ממשפחת החטפיתיים שצבעה אפור ומכאן שמה העברי.
החטפית בעלת תפוצה נרחבת מאוד באסיהאירופה ואפריקה, היא ניזונה בעיקר מחרקים אשר חוטפת במעופה, בישראל היא דוגרת בחורש ובגנים בצפון הארץ ובמרכזה אך בכמויות נמוכות.
השם המדעי ”חוטף הזבובים המפוספס".
משמעות שמה המדעי: Musca – זבוב, capio – לחטוף, striata – פיספוס. באנגלית החטפית מכונה Spotted Flycatcher ובערבית: خاطف الذباب المرقط ח'אטפא (ל)ד'באב אלמורקט.[2]
תיאור המין
חטפית אפורה היא גדולת גוף, ארוכת כנף וזנב ובעלת מקור כבד. צבעה אפור, הגרון, החזה והכיפה בעלי פסים עדינים. החלקים העליונים ללא דגם מודגש. הרגליים קצרות וכהות. הזכר והנקבה דומים במראה.
מידותיה:
אורך גוף: 13.5 - 15 ס"מ. מוטת כנפיים: 24ס"מ. משקל: 17 גרם
פירוש השם המדעי - "לוכדת זבובים מפוספסת".[3]
תפוצה ומגמות אוכלוסין
החטפית אפורה בעלת תפוצה נרחבת מאוד, דוגרת בכל אירופה, בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובאסיה מזרחה עד למונגוליה. בחורף נודדת דרומה לאפריקה.
בישראל היא חולפת מצויה בכל חלקי הארץ. דוגרת בחורש ובגנים בצפון הארץ ובמרכזה. למרות שאינה מוגדרת בסכנת הכחדה, היא מתמעטת בישראל .[3]
קינון ודגירה
עונת הקינון מתחילה מאמצע מאי ומסתיימת באמצע אוגוסט. הקן נבנה על ידי שני בני הזוג ולעיתים על ידי הנקבה בלבד. משך בניית הקן הוא 7 ימים. הקן נראה כמו סלסילה מגושמת ורשלנית משורשים, זרדים, ועלים יבשים. הקן מרופד בסיבים צמחיים, בשיער ובצמר. הקן נבנה על מצע ישר ומוצק כשקיר מגן צמוד אליו כגון נקיק סלע, בנין, תיבת קינון וכן במזלגי ענפים על עץ בגובה של 2 -5 מ' וכדומה.[2]
מזון
מזונה העיקרי הוא חרקים מעופפים- זבובים, יתושים ופרפרים. בתקופת הקינון ובעיקר בסתיו ניזונה מגרגרים שונים ומפירות עסיסיים. החטפית לוכדת את החרקים תוך כדי מעוף. היא ממתינה על ענף גבוה בעמידה זקופה ומזנקת מדי פעם לאוויר או אל הקרקע לתפוס חרק. לאחר מכן חוזרת לרוב למקום עמידתה הקודם ומרטטת בכנפיה וזנבה, בדומה לדוחל. כך היא מדגישה את נוכחותה בפני בני מינה. במעופה היא מתמרנת בקלות ויכולה לשנות כיוון באוויר.[2]
.jpg)
