הפארק משתרע על שטח של 3,733.8 קילומטרים רבועים וכולל ארבעה אזורים עיקריים: קו החוף של האוקיינוס השקט, רכס הרי אולימפיק, יער הגשם הממוזג והיערות של החלק המזרחי הגשום פחות.[4] בתוך הפארק יש שלוש מערכות אקולוגיות מובחנות שהן יער תת-אלפיני וכר פרחי בר, יער ממוזג וקו החוף הפראי של האוקיינוס השקט. שלוש המערכות האקולוגיות השונות הללו הן במצב שימור מעולה והנוף בהם יוצא דופן.[5]
הפארק מורכב משני אזורים. האזור הגדול שוכן בלב חצי האי והוא אזור הררי. האזור השני, בקצה המערבי של חצי האי הוא רצועת חוף צרה המשתרעת לאורך של כמעט 100 קילומטרים לאורך האוקיינוס השקט. אזור שני זה כולל גם כמה איים וכמה סטאקים השוכנים בקרבה לחוף.
הטופוגרפיה של החלק העיקרי של הפארק מאופיינת בעיקר על יד ההרים של רכס אולימפיק (Olympic Moutains). הפסגה הגבוהה ביותר היא הר אולימפוס (Olympus Mount) בגובה 2,432 מטרים. פסגות חשובות אחרות בפארק כוללות את הר דספשן (Mount Deception) בגובה 2,374 מטרים, הר אנדרסון (Mount Anderson) בגובה 2,231 מטרים והר קארי (Mount Carrie) בגובה 2,132 מטרים. החלק הצמוד לחוף משתפל עד לגובה פני הים.
האזורים בפארק
אזור החוף
בריכות גאות ושפל בחוף הים של הפארקפסגת הר אולימפוס
האזור החופי של הפארק הוא חוף חולי מפורץ מאוד, ולידו רצועת יער. אורכו של החוף הוא כ-100 קילומטרים, ורוחבו מספר קילומטרים בלבד, כאשר בשפך של שני נהרות ישנן קהילות של ילידים. בשפך הנהר הו (Hoh River) חיים בני הו, ובעיירה לה פוש (La Push), השוכנת ליד שפך הנהר קוויליוט (Quileute River) חיים בני הקוויליוט.
בחוף יש רצועות שטח רציפות של אזור טבע בראשיתי שאורכן נע בין 15 ל-30 קילומטרים. מרבית החופים חוליים, וחלקם מכוסים בסלעים כבדים ובגושי סלע גדולים מאוד. המסע הרגלי באזור זה קשה בגלל צמחייה עבותה, סלעים חלקלקים, גאות ושפל ותנאי מזג האוויר הגשום, ומטיילים מעטים בלבד הולכים למרחק של מעבר ליום הליכה אחד. רצועת החוף נגישה יותר בהשוואה לפנים הפארק.
האזור הפופולרי ביותר ברצועת החוף הוא לולאת אוזט (Ozette Loop) שאורכה כ-15 קילומטרים. שירות הפארקים מפעיל תוכנית לרישום מוקדם של המבקרים על מנת להגביל את מספר המבקרים באזור. בין לולאת אוזט לביצת הארזים הסמוכה לחוף יש שביל קורות עץ באורך כ-5 קילומטרים. בחוף יש שביל באורך 5 קילומטרים שממנו מובילים שבילים אל המצוקים לשימוש במצב של גאות גבוהה. בקטע שלישי, שאורכו 5 קילומטרים גם כן, ניתן ללכת בשביל קורות עץ נוסף נוסף.
בסמוך לחוף יש חורשות עצים צפופות, פיסות מגזעי עצים שנפלו בחורשות מפוזרים על החוף. נהר הו בחלק הדרומי של הפארק סוחף איתו כמויות גדולות של חלקי עצים, והזרם סוחף אותם צפונה ועורם אותם לאורך החוף. פינוי עצים נטרדים,[א]גזעים, ענפים מתים, צמרות וקבוצות שורשים, מנחלים וחופים היה מאפיין בולט של מאמצי הביות שננקטו לאורך אמריקה הצפונית. גם כיום יש לעצים שנסחפו לחופים נוכחות בולטת, ויזואלית וביולוגית, והם מאפשרים לחוות על קצה המזלג את תנאי החוף המקוריים כפי שניתן לראות במידת מה בתמונות ישנות. העצים הנסחפים עשויים לעבור מרחקים גדולים מאוד. הנהר קולומביה תרם בעבר כמויות גדולות של סחף עצים לחופי אזור הפסיפיק נורת' וסט.
החוף שהוא האזור הקטן של הפארק מופרד מהאזור הגדול יותר הפנימי. הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט תמך בחיבור האזורים באמצעות הוספה של רצועת אדמה רציפה לשטח הפארק, אך זה לא התממש.
הרים המכוסים בקרחונים
במרכז הפארק הלאומי אולימפיק מתנשא רכס הרי אולימפיק שמדרונותיו ופסגותיו מכוסים בקרחונים גדולים ועתיקים. ההרים עצמם הם תוצר של התרוממות של מנסרת התקבצות[ב] כתוצאה מההפחתה של לוח חואן דה פוקה מתחת ללוח הצפון-אמריקאי. ההרכב הגאולוגי של ההרים הוא תערובת יוצאת דופן של סלעי בזלת וסלעי משקע מהאוקיינוס. הנקודה הגבוהה ביותר בחצי המערבי של הרכס היא פסגת הר אולימפוס, המתרוממת לגובה 2,428 מטרים. הר אולימפוס קולט כמות גדולה של שלג, וכמות זו היא הגדולה ביותר בכל 48 המדינות הרצופות של ארצות הברית, למעט הפסגות בצפון רכס קסקייד. השלג על ההר הוא מקור לכמה קרחונים, שהגדול בהם הוא קרחון הו (Hoh Glacier), באורך 5 קילומטרים. ככל שמתקדמים בכיוון מזרח ההרים הולכים והופכים צחיחים יותר בגלל אפקט צל הגשם של ההרים המערביים. באזור זה יש כמה פסגות גבוהות וטרשיות. הפסגה הגבוהה ביותר באזור זה היא של הר דספשן (Mount Deception, מילולית "הר תעתוע) שגובהה הוא 2,374 מטרים.
הצד המערבי של הפארק מכוסה ביערות גשם ממוזגים, הכולל את יער הגשם הו (Hoh Rainforest) ויער הגשם קווינולט (Quinault Rainforest), שבהם יורדים בממוצע כ-3,800 מילימטרים של גשם בשנה, האזור הגשום ביותר בחלק היבשתי של ארצות הברית (באיקאואיי שבהוואי יורד יותר גשם).[10]
גם בעמקים בצד המזרחי של הפארק יש יערות ראשוניים ראויים לציון, אבל האקלים יבש יותר בצורה משמעותית. באזור זה לא גדלה אשוחית סיטקה, בממוצע העצים נמוכים יותר, והצמחייה מתחת לעצים פחות צפופה בדרך כלל ושונה באופייה. צמוד לצד הצפון-מזרחי של הפארק יש אזור קטן השרוי בצל גשם שבו כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-400 מילימטרים בלבד.[11]
אקלים
הר אולימפוס על רקע של פרחי בר באביב
כשגובה פני השטח של הפארק מעל פני הים נע בין אפס בחוף למעל ל-2,000 מטרים ברכס ההרים האקלים בפארק משתנה מאוד כתלות במיקום. עם זאת, האקלים באזור מוגדר אקלים ימי, סיווג Cbf על פי שיטת קפן.
למיקומו של הפארק הלאומי אולימפיק יש השפעה רבה על אקלימו. ממזרח לפארק פועל רכס קסקייד כחומה הבולמת את זרמי האוויר הקרים מהקוטב. הודות לכך הטמפרטורות נוחות, בייחוד שהאוקיינוס השקט קרוב לפארק. בנוסף להשפעה הממזגת של האוקיינוס נישאים גושי אוויר רווי לחות ממנו מזרחה והם מורידים כמות עצומה של משקעים אטמוספיריים כאשר האוויר מתקרר במפגש עם ההרים בפארק. משום כך הפארק הוא אחד האזורים הגשומים ביותר בארצות הברית. כמות הגשמים השנתית הממוצעת ביער הגשם הו (Hoh Rainforest) היא סביב 3,500 מילימטרים, בעוד שכמות המשקעים על פסגת הר אולימפוס היא יותר מ-15,240 מילימטרים. מרבית המשקעים יורדים על הפסגות הגבוהות כשלג. לעומת זאת, הצד המזרחי של הפארק בצד המזרחי של רכס ההרים גשום פחות משמעותית משום שמרבית הגשם כבר ירדה בצד המערבי. כמות הגשמים השנתית הממוצעת בחלק זה נעה בין 400 ל-600 מילימטרים.[12]
הקיץ הוא התקופה היבשה ביותר בשנה ויכולים לעבור שבועות מבלי שירד גשם. עצים באזור זה הזקוקים ללחות רבה נעזרים בלחות המגיעה מהערפילים הקבועים.
אקלים בתחנת שומרי הפארק אלווה (Elwha Ranger Station) 2006-1948
הפארק מגן חלקית על יותר מתריסר אגני ניקוז של נהרות הנשפכים לאוקיינוס השקט ובסך הכל כ-5,600 קילומטרים של נתיבי מים. אגני הניקוז העיקריים הם של הנהרות אלווה (Elwha) ודנג'נס (Dungeness) הזורמים צפונה, דוזיווליפס (Dosewallips) זורם מזרחה, קוויטס (Queets) וקווינולט (Quinault) זורמים דרומה, ואוזט (Ozette), סולדק (Sol Duc) והו (Hoh) זורמים מערבה. ב-2012, אחרי יותר מ-100 שנים של הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, נהרסו שני סכרים על האלווה במטרה להשיבו לערוץ הטבעי שלו ולעודד את שובו של דג האלתית.[13]
יש בפארק מעל ל-300 אגמי הרים. האגם הגדול ביותר בפארק, השוכן באזור החוף של הפארק הוא אגם אוזט (Lake Ozette). שטחו 29.5 קילומטרים רבועים, והוא האגם השלישי בגודלו במדינת וושינגטון.
תשעה קרחונים זורמים מהר אולימפוס, ובסך הכל יש בפארק יותר מ-60 קרחונים.[14] מקורם של אלו הוא למשל מהר קארי ומהר אנדרסון. בתוך הפארק יש גם קרקסים קרחוניים המעידים על הנוכחות בעבר של קרחונים אחרים.[15]
גאולוגיה
הר אנג'לס
אזור הפסיפיק נורת' וסט שבו שוכן הפארק הוא אחד מהאזורים הפעילים ביותר בעולם, ועקב כך נוצרים הרי געש, רעידות אדמה והרים. ב-1949 היה הפארק במוקד רעידת אדמה בדרגה 7.1 בסולם ריכטר. רעידות האדמה נדירות יותר בהשוואה לאזורים פעילים אחרים, אבל עוצמתם גדולה יותר משום שהאנרגיה המצטברת משתחררת בבת אחת. גאולוגים גילו משקעים ימיים בתוך היבשת דבר המעיד שבאזור התחולל צונאמי גדול שמשערים כי נוצר עקב רעידת אדמה לפני כ-300 שנים. כל התופעות הללו מקורם בהתנגשות בין לוחות טקטוניים מתחת לפני השטח.
אזור הפארק הלאומי מושפע במיוחד מהמפגש בין לוח חואן דה פוקה הימי והכבד יותר לבין הלוח הצפון-אמריקאי היבשתי והקל יותר. לוח חואן דה פוקה נוחת תחת הלוח הצפון-אמריקאי באזור הפחתה הנקרא "קסקדיה" על שם הרי רכס קסקייד שנוצרו מהפחתה זו שגורמת גם לפעילות הגעשית ברכס. ההפחתה היא גם הגורם להיווצרות רכסי הרים כדוגמת רכס הרי אולימפיק. מעיינות חמים מעידים שהפעילות הגעשית עדיין קיימת עמוק מתחת לפארק אם כי בפארק עצמו אין הרי געש.
שלושת סוגי הסלעים העיקריים בפארק הם בזלת, אבן חול ופצלים. בזלת היא סלע יסוד שנוצרת מפעילות געשית כאשר לבה מתקררת. חלק מהבזלת נוצר במקור על קרקעית הים ואז יש לבזלת תצורה אופיינית המכונה "לבת כרים" הנוצרת כאשר הקרום החיצוני של הלבה מתקרר במהירות במגע עם מים. לעומת זאת בזלת שנוצרה באוויר וגם היא קיימת בפארק מתקררת לאט יותר ויוצרת תצורה אופיינית של עמודים משושים. תצורת קרסנט (Crescent Formation) היא חגורת בזלת בצורת סהר שהיא עבה בצד הדרומי והמזרחי של הפארק והולכת ונעשית דקה יותר כלפי החלק הצפוני. אבן חול היא סלע משקע הנוצר כאשר גרגירי החול הגדולים יחסית שהם תוצאה של סחיפה שוקעים על קרקעית הים בקרבת החוף (כי הם כבדים יחסית) ועוברים תהליך של התקשות המכונה מילוט (מלשון מלט). פצלים נוצרים מבוץ שגרגיריו קלים העובר מילוט על קרקעית הים במרחק גדול יותר מהחוף.
תת-הקרקע בנויה מאבן גיר, סלעים שנוצרו משקיעה של גרגירי בוץ והשלדים הזעירים של בעלי חיים על קרקעית הים. סלעים אלו עשירים במאובנים של סוג האורגניזמים המכונה חוריריות. הגוון האדמדם של סלעים אלו מגיע מנוכחות של תחמוצת ברזל. הסלעים העתיקים ביותר בפארק הם בני 144 מיליון שנים, אבל רוב הסלעים בפארק הם בני 15 עד 55 מיליון שנים.
סלעי המשקע או הסלעים הגעשיים הבונים את ההרים הושקעו בקרקעית אוקיינוס במשך מיליוני שנים לפני שהחלו להתרומם בעקבות המפגש בין שני לוחות טקטוניים. רכס ההרים בצפון רכס קסקייד החל את האורוגנזה שלו לפני קצת פחות מ-50 מיליון שנים, בעוד שהסלעים של רכס הרי האולימפיק החלו לבצבץ רק לפני 24 מיליון שנים.
הסלעים של ההרים עברו עיוות בשל הדחיקה של הלוחות ואז נחשפו ועברו סחיפה בשל משקעים אטמוספיריים וקרחונים במשך מיליוני שנים וכך נוצרו עמקים. האזור היה מכוסה בשכבת קרח בעידן הקרח שהתחיל לפני 12,500 שנים. לאחר שהאזור השתחרר מהקרח הקרחונים השאירו עמקים נרחבים, כדוגמת מפרץ פיוג'יט, שאז שקע לחלוטין תחת מימי האוקיינוס השקט. עמקים אחרים דרומה משם שנוצרו במקומות גבוהים יותר נשמרו, כדוגמת עמק ויליאמט.
זו גם הייתה הנקודה בזמן שבה הגיע האדם לאזור. אף על פי שהגובה של הפסגות אינו כה רם ואף על פי שהאקלים קל יותר בגלל הקרבה לאוקיינוס, הפסגות הגבוהות ביותר מכוסות באופן קבוע בקרחונים בשל כמויות השלג הגדולות היורדות על ההרים כל שנה. הקרחונים יכולים להגיע עד קרוב לקו גובה של 1,250 מטרים.[16]
הפארק ידוע בשל הטורבידיטים[ג] הייחודיים שבו. הטורבידיטים נחשפו בצורה בולטת עם עורקי קלציט לבנים. טורבידיטים הם סלעים או משקעים שנסחפו לאוקיינוס כחלקיקים בתרחיף בזרם המים, תוך גרימת אפקט של שיכוב של סלעי משקע על קרקעית האוקיינוס. לאורך זמן המשקעים והסלעים נדחסים והתהליך נמשך במחזוריות קבועה. הפארק גם ידוע במקבץ הברקציות המכונה מלאנז' שהמקומיים מכנים "סלעים מסריחים" בשל ריח הנפט החזק הנודף מהם. מלאנז' הם סלעים בודדים גדולים עד כדי כך שהם מסומנים במפות. גושי המלאנז' בפארק הלאומי אולימפיק יכולים להיות בגודל של בית.
אקולוגיה
גזע כרות של ארז אדום מערבי
בפארק הלאומי אולימפיק נכללים כמה בתי גידול, מהאוקיינוס וחוף הים ועד פסגות ההרים הגבוהות. מגוון בתי גידול שונים אלו הוא המקור למגוון הרחב של צמחייה ובעלי חיים.[17]הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית מגדירה ארבעה אזורים אקולוגיים הנכללים בפארק הלאומי אולימפיק: "שפלות החוף" (Coastal Lowlands), "רמות החוף" (Coastal Uplands), "אולימפיקס נמוך" (Low Olympics) ו"אולימפיקס גבוה" (High Olympics).[18] על פי ההגדרות של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) הפארק משתרע על האזורים האקולוגיים "היערות של הרי הקסקייד בצד הפונה לרוח" (Cascade Mountains leeward forests)[19] ו"היערות של מרכז החוף הפסיפי" (Central Pacific Coastal Forests).[20] הראשון מאופיין באקלים ממוזג לח המאפשר ליערות החוף לשגשג, בעוד שהשני מאופיין על ידי אזור הררי המכוסה במחטנייםירוקי-עד. יחד עם המקלט הימי הלאומי חוף אולימפיק (Olympic Coast National Marine Sanctuary) המשתרע בים מול חצי האי אולימפיק על שטח של 8,500 קילומטרים רבועים,[21] נוצר שטח נרחב של מערכת אקולוגית ימית ויבשתית שבו יכולים מינים רבים של צמחים ובעלי חיים ליהנות מהגנה מוגברת.
אזור החוף הדרום-מערבי של חצי האי אולימפיק הוא גם הנקודה הצפונית ביותר של אזור חוף האוקיינוס השקט באמריקה הצפונית שלא כוסה בקרחונים בעידן הקרח. בהתחשב בכך שהמרחק בין החוף לפסגות ההרים בעידן הקרח האחרון היה כפול ממה שהוא היום[ד] הרי שאזור זה שימש מקלט לצמחים שיכלו אחר-כך להתפשט צפונה ברגע שהקרחונים התמוססו. כיוון שהפארק נמצא על חצי אי מבודד ונחצה על ידי רכס הרים, התפתחו בו מינים ייחודיים רבים של צמחים ובעלי חיים שלא ניתן למצוא אותם במקומות אחרים בעולם. באזור גדלים שמונה מינים אנדמיים של צמחים וחיים בו שישה עשר מינים אנדמיים של בעלי חיים.[14]
צמחייה
העץ השלישי בגודלו בעולם של אשוחית סיטקה. צולם צמוד לפינה הדרום-מערבית של הפארק
הפארק הוא משכן ליותר מ-1,450 מינים של צמחים וסקולריים, כמו גם כמה מאות של מינים אחרים, כולל טחבי עלים (צמחים שאינם וסקולריים), פטריות וחזזיות. בין בתי הגידול המרכזיים: יער חוף, יער השפלה, יער גשם ממוזג, יער הררי, אזור תת-אלפיני ואזור אלפיני.[22]
יער השפלה גדל על קרקעות מאיכות טובה יותר מאשר יערות החוף ולכן העצים בו גדלים טוב יותר. בנוסף לצמחים הגדלים ביער החוף גדלים ביערות אלו העצים: אשוח דאגלס ואשוח ענק; השיחים: סמבוק אדום (Sambucus racemosa) ו-Berberis nervosa (באנגלית Cascade barberry); ופרחי הבר: Trillium ovatum (באנגלית Pacific trillium) ו-Linnaea borealis (באנגלית Twinflower).[25]
לבסוף האזור האלפיני של אזורים סלעיים מרובים, מתחיל החל מקו העצים ועד לפסגות ההרים. השלג והקור בגבהים אלו מונעים צמיחה של עצים. רק מעט צמחים קטנים יכולים להתפתח במרוצת תקופת הקיץ הקצרה באזורים אלו שבהם הקרקע דלה. אלו כוללים: Viola flettii (באנגלית Olympic violet), Allium crenulatum (באנגלית Olympic onion) ו-Phlox diffusa (באנגלית Spreading phlox).[29]
הודות למספר הרב של הנהרות והאגמים הפארק עשיר במיני דגים, 37 בסך הכל.[30] חמשת המינים של האלתית הפסיפית: אלתית דבשתית, אלתית גמלונית, אלתית אדומה, אלתית צ'אם ואלתית כסופה קיימים בנהרות הפארק. כמו גם טרוטת עין-הקשת וטרוטת השור.[31] כל המינים דלעיל הם דגים נודדים, הם חיים באוקיינוס, אבל חוזרים לנהרות בפארק שבהם נולדו על מנת להתרבות. דגים אלו הם מרכיב חשוב בתזונה של בעלי חיים כדוגמת דובים, לוטרות או דורסים. מין הדג האנדמי היחיד בפארק הוא Novumbra hubbsi (באנגלית Olympic mudminnow).
לפני כ-12,000 שנה, הסתיימה באזור תקופת הקרחונים האחרונה. הקרחונים נסוגו אל פסגות ההרים ופינו את השטחים הנמוכים יותר מקרח. בתחילה, היער לא היה עדיין צפוף מאוד וביזונים, צבאים, זאבים ומסטודונים חיו באזור זה. אז גם מופיעים הסימנים הראשונים לנוכחות אנושית באזור. ארכאולוגים גילו פיסה מחוד חנית נעוצה בשלד של מסטודון, עדות לכך שבני האדם הראשונים היו ציידים. ממצאים אחרים, כולל כלי אבן, מעידים על כך שהם עסקו גם בליקוט פירות בכל רחבי חצי האי ולתוך ההרים.[38][39]
הציידים השתמשו בחניתות לציד במשך זמן רב. רק לפני כ-2,000 שנה הם החלו להשתמש בקשת וחץ. לפני כאלף שנים הם שיפרו משמעותית את איכות ראשי החניתות והחצים ושינו בכך בצורה רדיקלית את הדרך שבה ניזונו. כלי הנשק החדשים היו טובים יותר ואפשרו מציאת מקורות חדשים של מזון. מקור המזון העיקרי היה דיג. השימוש בעץ גם הוא היו חשוב בחייהם של השבטים. הילידים בנו בתים ארוכים מהגזעים של ארז אדום מערבי. שרידים של בתי עץ אלו באורך של יותר מ-20 מטרים הם בני 800 שנים. מעצים אלו הם גם בנו סירות קאנו על מנת לדוג בים ובנו גם מבנים לאחסון. שבטי הילידים היו מפוזרים בכל רחבי האזור.[38][39]
סגנון חיים זה היה קיים עדיין כשהאירופאים הראשונים הגיעו לאזור לפני קצת למעלה מ-200 שנים. בתקופה זו שכנו באזור הפארק של ימינו שמונה שבטים של ילידים: שבט הו (Hoh),[40] שבט קלאלם של ג'יימסטאון (Jamestown S'Klallam),[41] שבט קלאלם של החלק התחתון של הנהר אלווה (Lower Elwha Klallam Tribe),[42] שבט קלאלם של פורט גמבל (Port Gamble S'Klallam),[43] שבט מאקה (Makah),[44] קוויליוט (Quileute),[45] קווינולט (Quinault)[46] וסקוקומיש (Skokomish).[47][48] האירופאים שהגיעו לאזור היו נשאים של מחלות מידבקות כדוגמת אבעבועות שחורות שפגעו קשה באוכלוסיות הילידים שלא היו מחוסנים כנגד מחלות אלו. האירופאים גם עסקו בציד ודיג והתחרו עם הילידים על אותם מקורות מזון. הם גם החלו לכרות עצים. לכל השינויים האלו הייתה השפעה גדולה על אורח החיים של הילידים.[49]
כאשר האירופאים החלו להתיישב באזור נחתמו בריתות שונות עם השבטים המקומיים השונים מהמחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-19. התושבים החדשים השתלטו על מרבית השטח והותירו ארבע שמורות לשבטים (מאקה, קוויליוט, הו וקווינולט) שבהן הם יכלו לשמור על מנהגיהם. לשבט מאקה עדיין שמורה הזכות לעסוק בציד לווייתנים, ושאר השבטים נוהגים לערוך טקסים כאשר מתחילה עונת הנדידה של דגי האלתית במעלה הנהרות. שירות הפארקים הלאומיים פועל יחד עם שבטים אלו על מנת לשמר לא רק המשאבים הטבעיים המופלאים של האזור, אלא גם את הקשרים התרבותיים שלהם עם משאבי הפארק ואדמותיו.[49]
אירופאים
דיוקן של ג'ורג ונקובר, אחד מחוקרי הארצות הרבים של האזור בטרם ההתיישבות האירופאית במקוםביתו של פטר רוז (Peter Roose), מהגר משוודיה שבנה את ביתו בשטח הפארק של ימינו ב-1907
חוקרי ארצות ראשונים העדיפו בדרך כלל להישאר בספינותיהם ולא חדרו עמוק מדי לתוך היבשת.[50]חואן דה פוקה, נווט יווני שפעל בשליחות הספרדים היה האירופאי הראשון שעבר דרך האזור. הוא חקר את החוף וגילה ב-1592 את מצר חואן דה פוקה, שם שנתן למצר על שמו סוחר הפרוות ורב החובל צ'ארלס ויליאם ברקלי (Charles William Barkley), כמעט מאתיים שנים אחר-כך. חוקר הארצות הספרדי חואן פרס הרננדס (Juan Pérez Hernández) סייר לאורך החוף ב-1774.[51] רב החובל ג'יימס קוק סייר לאורך החוף ב-1778 בתקווה לגלות את המעבר הצפון-מערבי.[50]רב החובל צ'ארלס ברקלי חזר על מסעו של קוק ב-1787. ב-1788 חקר רב החובל ג'ון מירס (John Meares) את האזור ונתן את השם להר אולימפוס. ב-1792 חקר רב החובל ג'ורג' ונקובר את מפרץ פיוג'יט וראה את הר הגעש לו קרא הר ריינייר.[52]
לבד מכמה ציידי פרוות מטעם חברת מפרץ הדסון, לא נחקר פנים חצי האי במשך תקופה ארוכה, אבל האזור עורר את עניינם של האמריקאים והבריטים. סביב 1845 השתמשו מתיישבים אמריקאים רבים בשביל אורגון על מנת להתיישב באזור וושינגטון (שאז הייתה מכונה ארץ אורגון (Oregon Country)). ב-1846 חתמו האנגלים והאמריקנים על חוזה אורגון שקבע את הגבול הנוכחי בין קנדה לארצות הברית באזור. גבול זה משתרע מעט צפונה מהפארק במצר חואן דה פוקה. בשנים שבאו אחר-כך נהרו מתיישבים רבים וערים דוגמת סיאטל ואולימפיה נוסדו בסמיכות לפארק של ימינו.[50]
כשהאירופאים הראשונים הגיעו לאזור, הם התיישבו תחילה לאורך החופים. חלקם רצו להקים חוות בפנים היבשת, אבל בירוא העצים חייב מאמץ גדול בשל העצים הגדולים שצמחו שם. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 התרחשה באזור בהלה לזהב שמשכה מחפשי זהב, אבל הם שבו בידיים ריקות.[53][52]
משלחות החקר המשמעותיות הרציניות לתוך היבשת החלו רק משלהי המאה ה-19. משלחות אלו נמשכו כמה חודשים, כשכיום אותה הדרך אורכת כמה שעות הודות לכבישים החוצים את חצי האי. הנופים שנתגלו במהלך משלחות מחקר אלו כבר גרמו למשתתפים בהן לחשוב על הקמת פארק לאומי מאחר שהפארק הלאומי ילוסטון זה עתה הוקם.[54] ההצעה להפוך את האזור לפארק לאומי הועלתה לאחר הסיורים במקום של לוטננט ג'וזף אוניל (Joseph O'Neil) והשופט ג'יימס וויקרשם (James Wickersham) בשלהי המאה ה-19. שני האנשים הללו נפגשו בפארק תוך כדי מחקר שביצעו בנפרד, ובעקבות זאת החליטו לשתף פעולה ולהפעיל לובי פוליטי על מנת להעניק לאתר מעמד של אזור מוגן. במקביל התגבש באותה התקופה הרעיון להגן על היערות המקומיים במטרה למנוע מכל העושר הטבעי להיהרס במהירות בשל ניהול כושל של כריתת העצים. נשיא ארצות הברית, גרובר קליבלנד חתם ב-1897 על החוק שהקים את שמורת יער אולימפיק (Olympic Forest Reserve).[54] לרוע המזל, החוק לא הגן על בעלי החיים שחיו ביערות ואוכלוסיות האיילים הקנדיים הצטמצמו באופן דרסטי. ב-2 במרץ 1909 הפך הנשיא תאודור רוזוולט חלק משמורת היער למונומנט לאומי בשם "המונומנט הלאומי הר אולימפוס" (Mount Olympus National Monument).[54] מחאות של פעילים בתעשיית העץ הובילו לצמצום המונומנט הלאומי בחצי ב-1915 בהחלטה של הנשיא וודרו וילסון.[50] התושבים שהתגוררו בשטחים שהוגדרו כמוגנים הגרו לאזורים אחרים ונותרו שרידים מעטים לנוכחותם.[55]
הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ביקר באזור ובעקבות הביקור הוא תמך בבקשה להקמת פארק לאומי במקום המונומנט הלאומי, מעמד המגביר את ההגנה על האזור, ובייחוד על עדרי האיילים הקנדיים. ב-29 ביוני 1938 חתם רוזוולט על החוק שהקים את הפארק הלאומי אולימפיק.[56] ב-1953 נוסף קטע החוף לפארק הלאומי. גם לאחר ההכרזה המשיך בירוא היערות הבלתי חוקי בפארק, והמאבקים הפוליטיים על משאבי הטבע היקרים של הפארק נמשכים מאז. בירוא היערות עדיין מתרחש בחצי האי אולימפיק, אך לא בתוך הפארק עצמו.
ב-1976 הפך הפארק הלאומי אולימפיק לשמורה ביוספרית,[7] וב-1981 הפארק קיבל מעמד של אתר מורשת עולמית.[8] ב-1988 הגדיר הקונגרס 95% משטח הפארק כאתר טבע בראשיתי, רמת השימור הגבוהה ביותר, בשם "אזור הטבע הבראשיתי על שם דניאל אוונס" (Daniel J. Evans Wilderness).[9]
תיירות
אתר מחנאות ביער קווינולט
בפארק מבקרים בממוצע קרוב ל-3.5 מיליון תיירים מדי שנה, מקום 8 בפארקים הלאומיים של ארצות הברית. זהו הפארק הפופולרי ביותר במדינת וושינגטון, הודות לקרבה למטרופולינים גדולים כדוגמת סיאטל. לשם השוואה, בפארק הלאומי הר ריינייר מבקרים כמחצית ממספר המבקרים בפארק זה, ובפארק הלאומי צפון רכס קסקייד מבקרים פחות מ-30,000 מבקרים.
הגישה אל הפארק היא דרך כביש 101 המקיף את חצי האי אולימפיק. אל כביש 101 אפשר להגיע מכביש בין-מדינתי 5 לפני אולימפיה. מטקומה אפשר להגיע מכביש 16 של וושינגטון, ומסיאטל וממקומות נוספים יש לחצות את מפרץ פיוג'יט במעבורת המובילה אל כביש 101. שדות התעופה הקרובים אל הפארק הם נמל התעופה הבינלאומי סיאטל-טקומה ושדה התעופה הבינלאומי ויקטוריה שבקנדה.[58]
יש אפשרויות לינה רבות בפארק וסביבו. בפארק יש כמה בתי מלון ואכסניות (חלקם סגורים בחורף),[59] כ-15 אתרי מחנאות, חלקם מאפשרים חניה של מעונועים וחלקם להקמת אוהלים בלבד, כשרמת המתקנים הנלווים משתנה בין האתרים,[60] וכמו כן אפשר ללון בשטח כפוף לקבלת היתרים.[61]
מרכז המבקרים הפארק הלאומי אולימפיק (Olympic National Park Visitor Center 48°05′58″N123°25′33″W / 48.099385°N 123.425872°W / 48.099385; -123.425872) – שוכן בפורט אנג'לס בכניסה הצפונית לפארק. פתוח כל השנה. מידע למבקרים, מוצגים על הטבע וההיסטוריה של הפארק, סרט קצר "פסיפס של מגוון", חנות ספרים ושני שבילים קצרים. בתוך המרכז פועל בין אפריל לאוקטובר מרכז המידע לשהות בחיק הטבע (Wilderness Information Center). קבלת אישורים, הדרכה והנחיות ומכלים מיוחדים לשמירת מזון חסינים לבעלי חיים.
מרכז המבקרים רכס הוריקן (Hurricane Ridge Visitor Center 47°58′09″N123°29′55″W / 47.969157°N 123.498627°W / 47.969157; -123.498627) שוכן ברכס הוריקן בקצה הדרך Hurricane Ridge road, כ-25 קילומטרים דרומית למרכז המבקרים הראשי של הפארק. פתוח ממאי עד אוקטובר. מידע למבקרים, מוצגים על הטבע של החלק ההררי של הפארק, סרט קצר. סיורים מודרכים, חנות מתנות וקיוסק. שבילים קצרים המכוסים בשלג עד מאי.
מרכז המבקרים יער הו (Hoh Rain Forest Visitor Center 47°58′09″N123°29′55″W / 47.969157°N 123.498627°W / 47.969157; -123.498627) שוכן בחלק המערבי של הפארק, כשהגישה היא מכביש היוצא מכביש 101. פתוח ברציפות ממאי עד ספטמבר, בחלק מימי השבוע בחורף וסגור בינואר פברואר. מידע למבקרים, חנות ספרים, מוצגים על הטבע ויציאה לשבילים קצרים.
הפארק מציע שלושה סוגים של אתרים לסיור: חופי הים, יערות הגשם הממוזג וההרים והיערות הראשוניים:[63]
חוף הים
חופי קאליולוק ורובי (Kalaloch and Ruby Beach) – שוכנים מערבית לכביש 101. בהליכה לאורך החוף ניתן לצפות ביונקים ימיים ובעופות.[64]
אוזט (Ozette) – אזור בצפון-מערב חצי האי. האטרקציה המרכזית היא אגם אוזט.[65] מהאגם מוביל שביל מעגלי באורך כ-15 קילומטרים הקרוי לולאת אוזט (Ozette Loop),[66] הבנוי בחלקו קורות עץ, מוביל אל החוף שבו ניתן לצפות ביונקים ימיים ובחזרה לאגם.
מורה וחוף ריאלטו (Mora and Rialto Beach) – מורה הוא אזור מיוער בתוך היבשת וחוף ריאלטו הסמוך מתאפיין בסטאקים, כשבמרחק שניים וחצי קילומטרים מחוף ריאלטו יש קשת טבעית שנוצרה מפעולת מי הים המכונה "החור בקיר" (Hole-in-the-Wall).[67]
יערות הגשם הממוזגים
יער גשם הו (Hoh Rain Forest) – היער הוא אחד המקומות הגשומים ביותר בארצות הברית ולכן שפע העצים הנשירים והמחטניים, ושרכים הנתלים עליהם.[68] ממרכז המבקרים של היער אפשר לבחור כמה שבילים לטיול רגלי, כשהעיקרי בהם הוא "שביל נהר הו" באורך 28 קילומטרים בכיוון אחד. השביל מטפס מגובה 180 מטרים ועד גובה 1,300 מטרים בכרי הדשא גליישר (Glacier Meadows), למרגלות הר אולימפוס.[69]
יער הגשם קווינולט (Quinault Rain Forest) – שוכן בעמק קווינולט. שבילים מובילים ליער או לחווה נטושה.[70]
הרים ויערות ראשוניים
שביל ביער הגשם הו
עמק אלווה (Elwha Valley) – שוכן במרכז החלק הצפוני של הפארק. שבילים מובילים דרך היערות ההרריים. בנהר אפשר לבצע רפטינג או לדוג.[71]
רכס הוריקן (Hurricane Ridge) – זהו אחד האזורים הנגישים ביותר באמצעות כביש מפורט אנג'לס. ממרכז המבקרים יוצאים כמה שבילי הליכה החוצים רכסים ויורדים לאגמים ועמקים תת-אלפיניים. במהלך החורף אפשר לטייל באמצעות, נעלי שלג, סקי למרחקים ומזחלות. באביב יש פריחה נרחבת של פרחי בר על המדרונות, וניתן לראות בדרך כלל איילים פרדיים שחורי-זנב מלחכים באחו.[72]
אגם קרסנט (Lake Crescent) – אגם קרחוני עמוק שמימיו זכים השוכן במורדות הצפוניים של ההרים, כ-30 קילומטרים מערבית לפורט אנג'לס. כמה שבילי הליכה יוצאים מהאגם, חלקם מטפסים על ההרים שסביב, וחלקם עוברים ביערות שבשפלה. בין השבילים הפופולריים: "שביל ברנס קריק" (Barnes Creek trail) למפלי מארימר (Marymere Falls) ו"שביל ספרוס ריילרואד" (Spruce Railroad trail) לאורך הגדה הצפונית של האגם. באגם אפשר לשוט בסירות קיאק או סירות מפרש.[73]
סטיירקייס (Staircase, מילולית "גרם מדרגות") – שוכן בפינה הדרום-מזרחית של הפארק, כשעת נסיעה מאולימפיה. שבילי הליכה לאורך הנהר סקוקומיש והיערות הסמוכים.[74]
שיט – ניתן לשוט בקיאקים ובסירות קאנו בכמה מנהרות הפארק: הו, קווינולט, קוויט וסול דאק, ובאגמים: קרסנט, אוזט וקווינולט. רפטינג אפשרי בנהר האלווה. שיט בחוף הים אינו מומלץ בגלל הרוחות, הזרמים והסלעים, אלא לשייטים מנוסים בלבד.[75]
דיג – בפארק הלאומי יש יותר מ-120 של חוף האוקיינוס השקט, כ-600 אגמים ו-6,500 קילומטרים של נהרות ופלגים שבהם מתחוללת נדידה שנתית של אלתית וטרוטה, בין השופעות ביותר באזור הפסיפיק נורת' וסט. הדיג כפוף לתקנות וקבלת היתרים.[76]
סיור לאורך בריכות הגאות – סיור לאורך חוף הים שבו ניתן לצפות בבעלי החיים שנותר בבריכות בחוף מהגאות. בין המקומות המומלצים: חוף קאלילוק ואזור הקשת הטבעית הקרויה "החור בקיר". למבקרים מומלץ להתייעץ בלוחות הגאות כדי להימנע מהיסחפות.[77]
מחנאות – ברחבי הפארק מפוזרים כ-15 אתרי מחנאות, חלקם מאפשרים חניה של מעונועים וחלקם להקמת אוהלים בלבד, כשרמת המתקנים הנלווים משתנה בין האתרים,[60]
שבילי הליכה – קיימים ברחבי הפארק ברמות קושי שונות. חלקם נועדו להתבצע בתוך כמה שעות,[78] וחלקם מיועדים למי שמתכנן לינה בחיק הטבע,[79] כמו למשל הליכה לאורך החוף,[80] או בקטע מהשביל הקרוי השביל הנופי הלאומי צפון-מערב הפסיפיק (Pacific Northwest National Scenic Trail), המתחיל בקו פרשת המים של אמריקה בפארק הלאומי גליישר במונטנה ומסתיים בחוף הים. כ-210 קילומטרים מתוך כ-1,900 הקילומטרים של השביל עוברים בתחומי הפארק.[81]
צפייה בחיות הבר – הפארק עשיר בחיות הבר, אבל צפייה בהם היא לעיתים עניין של מזל והכרה של בתי הגידול האופייניים. הזמנים העדיפים הם מוקדם בבוקר או בין הערביים. בין בעלי החיים שניתן לראות: עופות, אייל פרדי שחור-זנב, אייל קנדי, דגי אלתית, לווייתנים, צפריר הקורדילרים ודוב שחור אמריקני.[82]
צפייה בכוכבים – משום שרוב הפארק מוגדר כאתר טבע בראשיתי כמעט שאין בו זיהום אור. בלילות בקיץ שבהם השמים אינם מכוסים בעננים ניתנת הדרכה בחינם על ידי שומרי הפארק במרכז המבקרים ברכס הוריקן.[83]
טיפוס הרים – פעילות זו קשה יותר מאשר ברכס הרי קסקייד כי הסלעים אינם גרניט אלא סלעי משקע רופפים, ומספר מטפסי הרים נהרגו בניסיונות הטיפוס. ההרים המומלצים לטיפוס: הר אולימפוס, הר דספשן והר קונסטנס.[84]
פעילות בחורף – השלג הרב שיורד על רכס הרי האולימפיק בחורף מאפשר סקי, סקי למרחקים הליכה בנעלי שלג ושימוש במזחלות.[85]
לקריאה נוספת
Tim McNulty, Olympic National Park: A Natural History Guide
Carsten Lien, Olympic Battleground: The Power Politics of Timber Preservation
Eugene P. Kiver, David V. Harris, Geology of U.S. parklands : Edition no 5, John Wiley and Sons, 1999 (ISBN 780471332183)
Louisa Gradnitzer, Todd Pittson, X marks the spot: on location with the X-files: X-Files Series, arsenal pulp press, 1999 (ISBN 9781551520667)
George Wuerthner, Douglas W. Moore, Olympic: A Visitor's Companion, Stackpole Books, 2003 (ISBN 9780811728690)
Don Laine, Barbara Laine, Jack Olson, Eric Peterson, Shane Christensen, Frommer's National Parks of the American West, Frommer's, 2008 (ISBN 9780470185643)
^ההצעה של האקדמיה ללשון העברית למונח האנגלי driftwood
^באנגלית accretionary prism, נוצרת כאשר משקעים מתקבצים על לוח טקטוני שאינו עובר הפחתה בגבול סגירה. מרבית החומר במנסרת ההתקבצות מכילה משקעים ימיים שגורדו מהלוח האוקייני העובר הפחתה
^משקעים של זרמי עכירות המתאפיינים ברבדים שהשיכוב בכל אחד מהם מדורג, ביטוי להרבדה מזרם שעוצמתו פוחתת והולכת
^פני הים היו אז נמוכים בהשוואה להיום כיוון שהמים הצטברו בקרחונים העצומים שעל היבשות
All ExcessVideo karya Avenged SevenfoldDirilis17 Juli 2007Direkam1999-2007GenreHard rock, Heavy metal, MetalcoreDurasi156 minutesLabelWarner Bros.SutradaraRafa AlcantaraProduserAdam Cook & Core Entertainment, Inc.Kronologi Avenged Sevenfold All Excess(2007) Live in the LBC & Diamonds in the Rough(2008)Live in the LBC & Diamonds in the Rough2008 All Excess adalah DVD pertama yang dibuat oleh band Heavy Metal dari Amerika Serikat, Avenged Sevenfold dan dirilis pada tanggal 17 Ju...
PIP2 redirects here. For other uses, see PIP2 (disambiguation). Phosphatidylinositol 4,5-bisphosphate Names IUPAC name 1,2-Diacyl-sn-glycero-3-phospho-(1-D-myo-inositol 4,5-bisphosphate) Identifiers CAS Number 245126-95-8 Y 3D model (JSmol) Interactive image ChemSpider 21169207 N PubChem CID 24742074 CompTox Dashboard (EPA) DTXSID10420578 InChI InChI=1S/C47H85O19P3/c1-3-5-7-9-11-13-15-17-19-20-22-24-26-28-30-32-34-36-41(49)63-39(37-61-40(48)35-33-31-29-27-25-23-21-18-16-14-12-10-8-6...
Annual esports tournament This article needs to be updated. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (February 2024) Capcom CupGameFighting games Ultra Street Fighter IV Street Fighter V Street Fighter 6Founded2013FounderCapcomCountryUnited StatesMost recentchampion(s)Wang UMA Yuan-haoQualificationCapcom Pro TourOfficial websitecapcomcup.com Capcom Cup is an annual fighting game tournament specifically focused on the Street Fighter series. The e...
Katedral Saint-Pol-de-LéonKatedral Santo Paulus AurelianusPrancis: Cathédrale Saint-Paul-Aurélien de Saint-Pol-de-LéonKatedral Saint-Pol-de-LéonLokasiSaint-Pol-de-LéonNegaraPrancisDenominasiGereja Katolik RomaArsitekturStatusKatedralStatus fungsionalAktifAdministrasiKeuskupanKeuskupan Quimper Katedral Saint-Pol-de-Léon (Cathédrale Saint-Paul-Aurélien) adalah sebuah gereja katedral Katolik yang terletak di Saint-Pol-de-Léon, di Finistère departemen di Brittany di barat laut Pran...
Yang MuliaSam NujomaNujoma pada 2004 Presiden Namibia pertamaMasa jabatan21 Maret 1990 – 21 Maret 2005Perdana MenteriHage Geingob (1990–2002)Theo-Ben Gurirab (2002–2005) Pendahulukantor didirikanPenggantiHifikepunye PohambaPresiden SWAPOMasa jabatan19 April 1960 – 29 November 2007 Pendahulukantor didirikanPenggantiHifikepunye PohambaPresiden OPOMasa jabatan19 April 1959 – 19 April 1960 Pendahulukantor didirikanPenggantikantor dibubarkan Informasi pribadiLa...
Koordinat: 7°18′51″S 112°41′43″E / 7.314087°S 112.695255°E / -7.314087; 112.695255 Wiyung ꦮꦶꦪꦸꦁ KecamatanPeta lokasi Kecamatan WiyungNegara IndonesiaProvinsiJawa TimurKotaSurabayaPemerintahan • CamatAchmad Zaini, S.Sos., M.Si.Kode pos60228Kode Kemendagri35.78.20 Kode BPS3578130 Desa/kelurahan4 Wiyung (Jawa: ꦮꦶꦪꦸꦁ, translit. Wiyung, [wijʊŋ]) adalah sebuah kecamatan di Kota Surabaya, Jawa Timur, Indonesia.[1...
جنوب تايلاند الإحداثيات 8°03′33″N 99°58′32″E / 8.05923°N 99.97559°E / 8.05923; 99.97559 تقسيم إداري البلد تايلاند التقسيمات الإدارية محافظة كرابيمحافظة تشومفونمحافظة ترانغمحافظة ناخون سي تامماراتمحافظة ناراتيواتباتانيمحافظة فانغ نغامحافظة فاتالونغبوكيتمحافظة ...
Hungarian economist, philosopher (1925–2019) Anthony de JasayBorn(1925-10-15)15 October 1925Aba, HungaryDied23 January 2019(2019-01-23) (aged 93)FranceNationalityHungarianEducationNuffield CollegeOccupation(s)Economist PhilosopherWebsitewww.dejasay.org Anthony de Jasay (15 October 1925 – 23 January 2019) was a Hungarian writer, economist, and right-libertarian philosopher.[1] He studied in Székesfehérvár and Budapest, and obtained a degree in agriculture. He then worked as...
Overview of and topical guide to ancient Egypt The Great Sphinx of Giza and Khafre Pyramid The following outline is provided as an overview of a topical guide to ancient Egypt: Ancient Egypt – ancient civilization of eastern North Africa, concentrated along the lower reaches of the Nile River in what is now the modern country of Egypt. Egyptian civilization coalesced around 3150 BCE (according to conventional Egyptian chronology)[1] with the political unification of Upper a...
Animal welfare organization in Korea Korea Animal Rights AdvocatesAbbreviationKARATypeNon-profitPurposeAnimal welfareHeadquartersSeoul, South KoreaRegion served South KoreaOfficial language KoreanExecutive DirectorYim Soon-ryeWebsitewww.ekara.org Korea Animal Rights Advocates (KARA) is a non-profit organization that supports animal welfare in Korea[1] and deals with animal cruelty cases. It is also responsible for the care of abandoned animals and their adoption. History The organizat...
Mountain range in Connecticut and Massachusetts, United States Metacomet RidgeTraprock cliffs on Chauncey Peak, ConnecticutHighest pointPeakMount TobyElevation1,269 ft (387 m)DimensionsLength100 mi (160 km) north–southGeographyCountryUnited StatesStatesConnecticut and MassachusettsGeologyFormed byFault blockingAge of rockTriassic and JurassicType of rockIgneous and sedimentary The Metacomet Ridge, Metacomet Ridge Mountains, or Metacomet Range of southern New Eng...
Scottish Enlightenment physician, medical writer and moralist This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: John Gregory moralist – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (May 2011) (Learn how and when to remove this message) John GregoryJohn GregoryBorn3 June 1724 (1724-06-03)Died9 February...
Adriaen van NieulandtPortrait gravé d'Adriaen van Nieulandt paru dans Het Gulden Cabinet de Cornelis de Bie (1662).Naissance 1587AnversDécès 7 juillet 1658AmsterdamActivités Peintre, graveur, designerLieux de travail Amsterdam (1607-1658), Anvers (1612)Fratrie Guilliam van Nieulandt (II)Jacob van Nieulandt (d)Enfant Jacob van Nieulandt (d)modifier - modifier le code - modifier Wikidata Adriaen van Nieulandt le Jeune (1587, Anvers - enterré le 7 juillet 1658, Amsterdam) est un peintr...
Professional diving on industrial projects Surface supplied commercial diving equipment on display at a trade show Commercial diving may be considered an application of professional diving where the diver engages in underwater work for industrial, construction, engineering, maintenance or other commercial purposes which are similar to work done out of the water, and where the diving is usually secondary to the work. In some legislation, commercial diving is defined as any diving done by an em...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Desember 2022. SD HamadaInformasiJenisSekolah SwastaAlamatLokasi, Batam, Kepri, IndonesiaMoto SD Hamada, merupakan salah satu Sekolah Dasar swasta yang ada di Batam, Provinsi Kepulauan Riau. Sama dengan SD pada umumnya di Indonesia masa pendidikan sekolah di S...
نظام إحداثي ديكارتي يمثل فضاء ثلاثي الأبعاد. الفضاء ثلاثي الأبعاد هو نموذج هندسي فراغي من ثلاثة متغيرات يمثل فيه الكون الفيزيائي والذي توجد فيهِ معظم الأشكال المعروفة للمادة.[1][2][3] وتتميز اتجاهات الفضاء ثلاثي الأبعاد بالتعامد على بعضها، وتقع تلك المتجهات في ث...
Boston CelticsStagione 1971-1972Sport pallacanestro Squadra Boston Celtics AllenatoreTom Heinsohn Vice-allenatoreJohn Killilea NBA56-26 (.683)Division: 1º posto (Atlantic)Conference: 1º posto (Eastern) PlayoffFinale Eastern Conference (perso 1-4 contro New York) StadioBoston Garden 1970-1971 1972-1973 La stagione 1971-72 dei Boston Celtics fu la 26ª nella NBA per la franchigia. I Boston Celtics vinsero la Atlantic Division della Eastern Conference con un record di 56-26. Nei play-off ...
Wide-body twin-engine jet airliner A330 and A333 redirect here. For the road in England, see A333 road. For other uses, see A330 (disambiguation). For the new variant known as the A330neo, see Airbus A330neo. Airbus A330 An Airbus A330-300, the first and most common variant, of Turkish AirlinesGeneral informationRoleWide-body airlinerNational originMulti-national[a]ManufacturerAirbusManagement and usageDelta Air Lines Turkish AirlinesChina Eastern AirlinesCathay Pacific Number built1,...
FMW 9th Anniversary Show: Entertainment Wrestling LivePromotionFrontier Martial-Arts WrestlingDateApril 30, 1998CityYokohama, JapanVenueYokohama Cultural GymnasiumAttendance5,200[1]Pay-per-view chronology ← PreviousFirst Next →FMW Neo 1998 Day 1 FMW Anniversary Show chronology ← Previous8th Anniversary Next →10th Anniversary FMW 9th Anniversary Show: Entertainment Wrestling Live was the first professional wrestling pay-per-view (PPV) event produced by Front...
.jpg)
.JPG)
