PROFILPELAJAR.COM

נץ גדול
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	נציים
סוג:	נץ
מין:	נץ גדול
שם מדעי
	Accipiter gentillis; ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

נץ גדול (שם מדעי: Accipiter gentillis) הוא אחד מארבעת מיני הניצים המזדמנים לישראל. כנרמז בשמו, הוא מין גדול של העוף הדורס נץ. נקבת הנץ הגדול דומה לנקבת הנץ המצוי, אך גדולה ממנה.

אנטומיה

הנץ הגדול הוא בין הניצים הגדולים בעולם והגדול ביותר המזדמן לישראל. הנקבה גדולה מן הזכר. אורכו של הנץ הגדול נע בין 51.6-60.8 ס"מ, ואורכן של הנקבות 58.5-60.8 ס"מ. משקלם של הזכרים בין 850 ל-1,300 גרם, ומשקלן של הנקבות 1,180 ל-1,300 גרם. אורך זנבם של הזכרים 18.4-19.2 ס"מ ואילו של הנקבות 23.2-25.3 ס"מ. מוטת כנפי הזכרים בין 98.5-120.3 ס"מ ושל הנקבות בין 125.8-134.4 ס"מ.

למין זה יש בין 5 ל-11 נוצות זנב, כשבהמראה הן מתפרסות לרוחב. לקראת סוף הזנב, מופיעים כתמים קטנים שצורתם צורת האות הלטינית s. צבעם של הכתמים חום דהוי. נוצות הזנב מפוספסות בחום כהה, ושאר צבע הנוצה הוא חום בהיר. הנץ הגדול נבדל מדורסים אחרים בגחונו הבהיר ובכנפיו הרחבות מאוד ביחס לגודלו. מעופו יציב. רוחב כנפיו נע בין 13.5-19.1 ס"מ אצל הזכרים ובין 23.1-29.5 ס"מ אצל הנקבות. צבע גב הנץ נע בין חום אפרפר דהוי לחום כהה אצל הנקבות, אך הצבע בולט וססגוני יותר אצל הזכרים: אצלם, הצבע נע בין חום חולי עד לחום בהיר, כהה במעט מן החום החולי. סוככות כנפיו מנוקדות בצבע חום כהה, ואף על פי שרובן לבנות, ה"אצבעות" (הנוצות שחודרות מעבר לכנף) צבועות בצבע חום כהה. הן רחבות וקצרות יחסית.

מבנה גופה של הנקבה מוצק מזה של הזכר. לרוב הניצים דונגית (עור חשוף בבסיסו של המקור) צהובה ומקור שחור, אך ישנו מופע מיוחד בו גב הנץ בצבע כחול בוהק, דונגיתו כתומה ומקורו כחלחל. סוככות כנפיו של המופע כהה יותר מזו של רוב הניצים. כ-14% מן הזכרים במין זה ו-7% מהנקבות הם בעלי המופע הייחודי הזה. נמצא כי לפרטים במופע זה רגליים ארוכות ביחס לשאר הניצים: בעוד לרוב הניצים הגדולים בעלי המופע השכיח אורך רגליים של 10.5-12.9 ס"מ לזכרים ו-14.3-17.5 ס"מ לנקבות, לניצים גדולים מן המופע המיוחד אורך רגליים של 15.8-19.5 ס"מ לזכרים ו-21.7-25.4 ס"מ לנקבות. לנץ הגדול מבנה גוף עבה. בצידי הרגליים ובאמצע הכנפיים בולטים שני כתמים לבנים במעוף. עינו כתומה. אורך הטופרים 2.7-3.5 בזכרים ו-3.2-4.7 ס"מ אצל הנקבות. בצפון רוסיה ובסיביר ישנו מופע בהיר ומיוחד, צבעו של רוב מופע זה לבן וגחונו מפוספס בפסי רוחב דקים ואורכים שאורכם 15-23 מ"מ אצל הנקבות ו-12-19 מ"מ אצל הזכרים.

תפוצה ובית גידול

תפוצתו של הנץ הגדול צפונית ומצומצמת יותר מזו של רוב הניצים. מרבית האוכלוסייה נודדת, ובישראל נץ זה הוא חולף נדיר וחורף נדיר עוד יותר. הוא נפוץ בעיקר בצפון-מרכז אירופה, באסיה ובאוכלוסייה מצומצמת יותר גם בשאר רחבי אירופה. הנץ מקייץ באירופה, אך כשהוא חורף וחולף באסיה, תפוצתו נדירה יותר במדינות. הסיבה לכך היא כנראה שאסיה היא יבשת גדולה יותר מאירופה, ולכן האוכלוסייה צריכה להתפרס על שטח נרחב יותר, שכן הוא נחשב נדיר מאוד בצפון-מזרח אסיה. מרבית האוכלוסייה חולפת וחורפת בדרום ובמרכז אסיה.

הנץ הגדול הוא שוכן יערות. הוא הסתגל לחיות במגוון סוגי יערות, כולל טאיגה (שילוב של יער דליל, שטח פתוח ואזור שיחים), יערות דלילים, יערות סבוכים ויערות סובטרופיים. הוא נדיר יותר ביערות עבותים ולעיתים אף נמצא בטונדרה (אזור שיחים ארקטי ומושלג). כריתת יערות מצמצמת את אוכלוסייתו וכיום מוערכים 300,000 פרטים הנפוצים ברחבי המדינות הבאות: איסלנד, אוקראינה, רוסיה, הונגריה, איטליה, צרפת, בריטניה, אנגליה, גרמניה, בלגיה, בולגריה, מקדוניה, סלובניה, סלובקיה, סן מרינו, שווייץ, שוודיה, ליכטנשטיין, ליטא, לטביה, לוקסמבורג, ישראל, הודו, הונג קונג, מקאו, סין, קוריאה הדרומית, צפון קוריאה, עיראק, עומן, לבנון, סוריה, ירדן, טורקיה, גאורגיה, ארמניה, בהוטן, בנגלדש, נפאל, ברוניי, לאוס, מיאנמר וווייטנאם.

ציד ותזונה

כרוב בני משפחתו וסדרת דורסי היום, הנץ הגדול הוא טורף כולל מובהק . את עיקר המזון מהווים עופות בגדלים שונים ויונקים קטנים ובינוניים. תצפיות ספורות הראו שבעת מחסור יכול הנץ לצוד גם זוחלים, דו-חיים, רכיכות וחרקים. לעיתים רחוקות אף יותר הניצים הגדולים מתקבצים סביב פגרים ואוכלים מבשרם, אך 87% ממזונם כוללים עופות ויונקים.

מבין מגוון היונקים נצפה הנץ צד ארנבות, קיפודים, מכרסמים, חדפים, עטלפים, מרמוסטים (סוג של קוף קטן), סמורים ודלקים. מן העופות הנץ צד מגוון רחב יותר של בעלי חיים, כגון עורבים, שחפים, חוגלות, יונים, חוברות, אווזים, ברווזים, תורים, סיסים, נקרים, שלדגים, שרקרקים, אנפות, בולבולים, זרזירים, דרורים, עפרונים, נחליאלים וסנוניות.

באזורי חפיפת תפוצת הנץ הגדול ותפוצת הנמייה המצויה, נצפו שני המינים כאשר הם משתפים פעולה בציד: הנץ מאתר מאורת מכרסם או כל יונק אחר שיכול לשמש קורבן, ו"מסמן" לנמייה היכן הנמצאת המאורה. הנמייה הזריזה נכנסת למאורת היונק ומבריחה פרטים ספורים משם, ורודפת אחר אלו שנמלטו. הנץ ממשיך לחפור במאורה ומגיע לפרטים שנמצאים בעומק רב יותר של המערה, וכך מתגבר עליהם וטורפם. משום כך מסוגל הנץ להשמיד כמה מכרסמים בארוחה אחת, ולכן חקלאים מחבבים אותו מאוד. גם בציד נחשים, לרבות ארסיים, הנץ והנמייה משתפים פעולה. הם מצליחים לגבור על הנחשים הארסיים באמצעות חוסנה של הנמייה לארסם של נחשים רבים, ומכאן האחרונה היא הציידת העיקרית.

בציד נחשים נצפה שהנמיות לעיתים גם משתפות את הניצים בארוחתן. באזורים שאין תפוצת המינים חופפת, הנץ צד יונקים משיטת מארב על העץ: הוא מסתתר בעצים, ואז, כשגב היונק מופנה אליו, הנץ צולל במהירות העשויה להגיע ל-100 קמ"ש ו"דורס" אותו בטפריו. עופות מאתר הנץ באוויר, ולרוב, כשהאחרונים רואים אותו, זה כבר מאוחר מדי, הנץ כבר קרוב והעוף אינו יכול לברוח מטפריו הגדולים של הנץ הגדול. טרף גדול כארנבת לעיתים ינסה להיאבק עם הנץ. במקרה כזה האחרון ינסה להרוג את הטרף הנלחם באמצעות מקורו.

רבייה

עונת הרבייה של הנץ הגדול מתמשכת מאמצע החורף ועד לתחילת האביב, בחודשים ספטמבר-אפריל. באמצע חודש ספטמבר הזכרים מתחילים לחזר אחר הנקבות, בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר מתבצעות 3 הזדווגויות לכל זוג ניצים ובאמצע נובמבר הזכרים מתחילים לבנות את הקן. הנקבות מתחילות לעזור להם בתחילת דצמבר. הקן בנוי על מצוק, בבסיסו מונחים ענפים עבים ובשולי הקן ובתחתיתו מונחים זרדים דקים יותר. בריפוד מונחים ענפים של שיחים ירוקים ולעיתים גם פיסות נייר ופלסטיק. קוטר הקן מגיע עד 1.2 מ'. לבסוף, בתחילת אפריל, מטילה הנקבה 1-3 ביצים לבנות בהפרש של שניים או שלושה ימים בין ביצה לבאה אחריה. צורתן של הביצים עגלגלה והן מנומרות בכתמים ירקרקים-כחלחלים, שצבעם מגיע לעיתים לטורקיז. ביצים אלו גדולות, קוטרן הוא 22 מ"מ. תקופת הדגירה נמשכת 39-47 ימים, שבהם הנקבה דוגרת לבדה. הזכר צד לה מזון.

בתקופת הדגירה הנקבה מבלה זמן רב יותר מן הזכר בקרבת הקן. לפני בקיעת הגוזלים צד הזכר 110 גרם מזון ולאחר בקיעת הגוזלים 150 גרם מזון. הגוזלים עטויי הפלומה הלבנה בוקעים מן הביצים בהדרגה, והגוזל הבכור עלול להרוג את הגוזל הצעיר, בהתחרות על מזון. הגוזלים פורחים מן הקן בפעם הראשונה בגיל 3 חודשים. בגיל 8 חודשים הם כבר מורשים לצוד עוף קטן, אך בהשגחת אביהם ואימם בלבד. בגיל 3 שנים, כאשר הגוזלים גדולים ומוכנים לצוד טרף גדול וקטן כאחד, הוריהם של הגוזלים מבריחים אותם מנחלתם. לאחר מכן, יצטרכו הגוזלים להיאבק בפרטים גדולים מהם על טריטוריה ומזון.