PROFILPELAJAR.COM

האיגרת הראשונה אל טימותיוס
Α΄ Επιστολή προς Τιμόθεο
	1 Timothy 1; 1 Timothy 4; 1 Timothy 5; 1 Timothy 3; 1 Timothy 2; 1 Timothy 6 ;
מידע כללי
שפת המקור	יוונית של הברית החדשה
סוגה	איגרת
הוצאה
מקום הוצאה	מקדוניה (פרובינקיה רומית)

האיגרת הראשונה אל טימותיוס היא הראשונה מבין שלוש איגרות הרועה המהוות חלק מאיגרות פאולוס - איגרות שנכתבו על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי). האיגרת מהווה ספר מספרי הברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

האיגרת מהווה ייעוץ לטימותיוס, עוזרו של פאולוס אשר נשלח אל הקהילה הנוצרית באפסוס (פרק א' 3), וכוללת הוראות בדבר אופן עבודת האל בנצרות וארגון הכנסייה. האיגרת מפרטת את האחריות על חלק מחברי הקהילה ובעלי התפקידים בהם ובהם ה"אפיסקופי" (הבישופים) וה"דיאקוני" (הכמרים).

מחבר האיגרת

על פי המסורת הנוצרית מחבר האיגרת הוא פאולוס וזאת על פי האמור בפרק א' פסוק 1 של האיגרת. חוקרים מודרניים חלוקים בדעתם בדבר זהות מחבר האיגרת ורבים סבורים כי הן איגרת זו, הן האיגרת השנייה אל טימותיוס והן האיגרת אל טיטוס נכתבו מאוחר יותר, באמצע המאה השנייה.

כבר בשנת 180 לספירה נדונה שאלת חיבור איגרת זו. אירנאיוס ציין האיגרת מקורית בספרו "נגד כפירות". אוסביוס מציין בשנת 330 לערך כי אין מחלוקת שהאיגרות נכתבו על ידי פאולוס.

ככל הידוע, הראשון לפקפק בייחוס לפאולוס היה התאולוג פרידריך דניאל ארנסט שליירמאכר במכתב מ-1807. הביקורת שוכללה מאוחר יותר בכתבי התאולוג יוהאן גוטפריד אייכהורן, ב-1812, ועל ידי פרידריך כריסטאן באור ב-1835. מחקרים אלה כמו גם מחקרו של נורמן פרין, גילו שלמעלה משליש מאוצר המילים של האיגרת אינו בשימוש בשאר איגרות פאולוס, ויותר מחמישית מאוצר המילים אינו בשימוש בשאר הברית החדשה (בעוד שאוצר מילים זה נמצא בשימוש רב בקרב כותבים בני המאה השנייה).

מועד כתיבת האיגרת

אם מקבלים את פאולוס כמחבר האיגרת, הוא כתב את האיגרת בסוף חייו, ככל הנראה בין השנים 62–67 לספירה, אולם אם האיגרת לא נכתבה על ידו - היא נכתבה באמצע המאה השנייה - תיארוך המסתמך על תקיפה שיש באיגרת נגד הגנוסטיות אשר התפתחה בראשית המאה השנייה.

רקע

טימותיוס היה תלמידו של פאולוס (מעשי השליחים 16 א'), ונוּצר על ידו. השניים פעלו יחד לנצר קהילות שונות, ובהמשך נשלח על ידי פאולוס לקהילות שונות. האיגרת נכתבה על ידי פאולוס לעודד את טימותיוס בשליחותו באפסוס - קהילה נוצרית שהקים פאולוס, ולהנחות אותו בהקמת מוסדות הכנסייה.

אם מדובר באיגרת מאוחרת, הרי שאיגרת זו נועדה להנחות את הכמרים מפני כפירות שונות שהחלו להתפשט בקהילות בתקופה זו. בכך יוצאת דופן איגרת זו הפונה לכמורה עצמה ולא לקהילות בכלל (כיתר האיגרות).

תמות עיקריות

התמה העיקרית של האיגרת עוסקת יותר במבנה הכנסייה מאשר בנושאים אחרים הנוגעים לקהילה. האיגרת כוללת רשימה של תכונות הדרשות מאנשים הרוצים לשרת כאנשי דת, וכן דנה במעמד הנשים בכנסייה. בנוסף דנה האיגרת באופן ההתייחסות לאלמנות, לצעירים, ולחברי הכנסייה אחרים, ויוצאת כנגד רדיפת בצע.

תוכן האיגרת

מבוא (פרק א' 1 - 2);
הוראות שליליות: (א' 3 - 20);
- אזהרה כנגד מורי שקר (א' 3 - 11);
  - קביעה בדבר משימתו של טימותיוס (א' 3);
  - עיוות החוק על ידי מורי השקר (א' 4 - 7);
  - שימוש נכון בחוק (א' 8 - 11);
  - החסד אותו חווה פאולוס (א' 12 - 17);
  - חזרה על משימתו של טימותיוס (א' 18 -20);
הוראות חיוביות (ב' 1 - ו' 10);
- החזרת חוקי ההתנהגות של הכנסייה (ב' 1 - ג' 16);
  - הנחיות בדבר תפילה ציבורית (ב' 1 - 15);
    - הנחיות בדבר ניהול התפילה (ב' 1 - 7);
    - הנחיות בדבר תפקיד ומעמד הנשים והגברים בתפילה ובניהולה (ב' 8 - 15);
      - האופן בה גברים מתפללים (ב' 8);
      - אופן התנהגות הנשים בתפילה - תפילה שקטה (ב' 9 - 15);
  - הנחיות בדבר הנהגת הכנסייה (ג' 1 - 13);
    - התאמת הבישופים לתפקידם (ג' 1 - 7);
    - התאמת הדיאקונים (הכמרים) לתפקידם (ג' 8 - 13);
  - סיכום הפרק (ג' 14 - 16);
    - התנהגות הכנסייה (ג' 14 - 15);
    - תהילה לישו (ג' 16);
- שמירה על האמת בכנסייה (ד' 1 - 16);
  - שמירה על האמת על ידי השליחים (ד' 1 - 5);
  - משימתו של טימותיוס (ד' 6 - 16);
    - תרגילים רוחניים (ד' 7 - 9);
- התייחסות לקבוצות בתוך הכנסייה (ה 1 - ו' 10);
  - גברים, נשים, צעירים ומבוגרים (ה 1 - 2);
  - אלמנות (ה 3 - 16);
    - אלמנות מבוגרות (ה 3 - 10);
    - אלמנות צעירות (ה 11 - 16);
  - זקנים (ה 17 - 25);
    - הגמול שיינתן לזקנים (ה 17 - 18);
    - שמם הטוב של הזקנים (ה 19 - 20);
      - הגנה על שמם הטוב של הזקנים (ה 19);
      - תקיפה ציבורית של חטאי הזקנים (ה 20);
    - זיהוי זקני הקהילה (ה 21 - 25);
  - עבדים (ו' 1 - 2);
  - מורי שקר (ו' 3 - 10);
- הנחיות אישיות: חיפוש אחר הטוב (ו' 11 - 21);
  - ללחום את מלחמתו של הטוב (ו' 11 - 16);
  - הערות לעניין העשירים (ו' 17 - 19);
  - שמירה על חוקי הדת (ו' 20 - 21).