דרק פרפיט

דרק פרפיט
Derek Parfit
לידה 11 בדצמבר 1942
צ'נגדו, הרפובליקה הסינית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 2017 (בגיל 74)
איזלינגטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים איטון קולג', בייליול קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של המוסר, לוגיקה, פילוסופיה של הנפש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הנרי סידג'וויק, ג'ון לוק, עמנואל קאנט, ג'ון סטיוארט מיל, תומאס נייגל, פיטר סטרוסון, אלפרד ג'ולס אייר, רונלד דבורקין, אמרטיה סן, שלי קגן
השפיע על פיטר סינגר, ג'ון ברום
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'נט רדקליף ריצ'רדס (2010–2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרק אנטוני פרפיט (בשם מלא באנגלית: Derek Antony Parfit ‏11 בדצמבר 1942 – 1[1][2] או 2 [3][4] בינואר 2017) היה פילוסוף בריטי שהתמחה בזהות עצמית, רציונליות ואתיקה. הוא נחשב לאחד הפילוסופים האנליטיים החשובים והמשפיעים ביותר של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.[2][5]

פרפיט התפרסם ב-1971 עם פרסום מאמרו הראשון, "Personal Identity". ספרו הראשון, Reasons and Persons (1984), תואר כחיבור המשמעותי ביותר בפילוסופיה של המוסר מאז שנות ה-1800.[5] ספרו השני On what Matters (2011), זכה לתפוצה רחבה. מדובר בספר עב כרס שעליו שקד במשך שנים רבות והרעיונות הכלולים בו עוררו תגובות ודיונים עוד לפני פרסומו.

במשך כל הקריירה האקדמית שלו, פרפיט עבד באוניברסיטת אוקספורד, שם היה עמית מחקר בכיר אמריטוס במכללת All Souls עד יום מותו. הוא גם היה פרופסור אורח לפילוסופיה באוניברסיטאות: הרווארד, ניו יורק ורוטגרס.

בשנת 2014 הוא זכה בפרס רולף שוק "על תרומתו פורצת הדרך הנוגעת לזהות אישית, התייחסות לדורות הבאים וניתוח הסטרוקטורה של תיאוריות מוסריות".[6]

ביוגרפיה

פרפיט נולד בשנת 1942 בצ'נגדו, סין, בנם של ג'סי (לבית בראון) ונורמן פרפיט, רופאים שעברו למערב סין כדי ללמד רפואה מונעת בבתי חולים מיסיונרים. המשפחה חזרה לממלכה המאוחדת כשנה לאחר שפרפיט נולד, והשתקעה באוקספורד. פרפיט התחנך באיטון קולג', שם כמעט תמיד הצטיין בראש טבלת הדירוגים בכל מקצוע מלבד מתמטיקה.[7] מגיל צעיר הוא שאף להיות משורר, אך הוא ויתר על קריירה בשירה לקראת סוף גיל ההתבגרות.

לאחר מכן למד היסטוריה מודרנית בייליול קולג', אוקספורד, וסיים את לימודיו ב-1964. בשנים 1965–1966 הוא היה עמית Harkness באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת הרווארד. במהלך המלגה הוא נטש את לימודי ההיסטוריה לטובת לימודי פילוסופיה.[8]

פרפיט חזר לאוקספורד כדי להיות עמית ב-All Souls College, שם נשאר עד גיל 67, כאשר מדיניות הפרישה המחייבת של האוניברסיטה חייבה אותו לעזוב את המכללה וגם את הפקולטה לפילוסופיה. הוא שמר על מינויו כפרופסור אורח קבוע בהרווארד, אוניברסיטת ניו יורק, ובראטגרס עד מותו.

אתיקה ורציונליות

Reasons and Persons

בספרו הראשון, Reasons and Persons (נימוקים ואנשים), פרפיט טען בזכות אתיקה לא־דתית כתחום מחקר חדש ופורה. הוא שאל שאלות לגבי פעולות נכונות או שגויות ונמנע ממטא-אתיקה, המתמקדת יותר בלוגיקה ובפילוסופיה של השפה.

בחלקו הראשון של הספר, פרפיט דן בתיאוריות מוסריות המביסות את עצמן. הוא התמקד בתאוריית ה"אגואיזם הרציונלי" (אנ') או "האינטרס העצמי של הרציונליות" (בקצרה: "S"), דוגמת הגותה של איין ראנד, ובשתי מערכות אתיות: השכל הישר ותוצאתנות. הוא העריך שאינטרס-עצמי נעשה דומיננטי במערב באלפיים השנים האחרונות, לעיתים קרובות "באותה המיטה" עם דוקטרינה דתית, שאיחדה בינו לבין מוסר. מכיוון שהאינטרס האישי מחייב אותנו תמיד להפוך את האינטרס האישי לדאגה הרציונלית העליונה שלנו ומנחה אותנו להבטיח שכל חיינו יהיו טובים ככל האפשר, האינטרס העצמי מציב דרישות נייטרליות מבחינה זמנית. לפיכך, יהיה זה לא רציונלי לפעול בדרכים שאנו יודעים שהיינו מעדיפים מאוחר יותר לבטל.

לדוגמה: זה יהיה לא רציונלי שילדים בני ארבע עשרה יקשיבו למוזיקה רועשת או שייעצרו בשל ונדליזם, אם הם ידעו שפעולות כאלה יגרעו משמעותית מהרווחה העתידית וממטרותיהם (כגון שמיעה טובה או קריירה אקדמית בפילוסופיה).

תאוריית האינטרס העצמי גורסת שזה לא רציונלי לבצע כל פעולות של הכחשה עצמית או לפעול לפי רצונות המשפיעים לרעה על רווחתנו. אפשר לשקול סופר שאפתן שרצונו העז ביותר הוא לכתוב יצירת מופת, אך בכך סובל מדיכאון ומחוסר שינה. פרפיט טוען שזה סביר שיש לנו רצונות כאלה שמתנגשים עם הרווחה שלנו, ושזה לא בהכרח לא הגיוני לפעול להגשמת הרצונות האלה.

מלבד הפנייה הראשונית לסבירות של רצונות שאינם תורמים ישירות לחייו הטובים, פרפיט יצר מצבים שבהם האינטרס העצמי מביס את עצמו בעקיפין - כלומר, הוא מציב דרישות שהוא מציג בתחילה כבלתי רציונלי. היא לא נכשלת בתנאים שלה, אבל היא כן ממליצה לאמץ מסגרת חלופית של רציונליות. למשל, זה יכול להיות האינטרס העצמי שלי להיות אמין להשתתף בהסכמים מועילים הדדיים, אף על פי שבשמירה על ההסכם אעשה מה שיהיה גרוע יותר עבורי, בהיותם שווים. במקרים רבים האינטרס האישי מורה לנו דווקא לא ללכת אחרי האינטרס האישי, ובכך מתאים להגדרה של תיאוריה שמביסה את עצמה באופן עקיף.(163-165)[9]

On What Matters

בספרו השני, On What Matters (על מה שחשוב; נקרא במקור Climbing the Mountain – לטפס על ההר),[10] פרפיט טוען לריאליזם מוסרי, ומתעקש שלשאלות מוסריות יש תשובות נכונות ושקריות. יתר על כן, הוא מציע ששלוש ההשקפות הדומיננטיות בפילוסופיה המוסרית - דאונטולוגיה-קנטיאנית, תוצאתנות ואמנה חברתית (או חוזתנות) - מתכנסות לאותן תשובות לשאלות מוסריות.

בספר הוא טוען כי לאנשים אמידים יש חובות מוסריות חזקות כלפי העניים:

"דבר אחד חשוב מאוד הוא הכישלון שלנו, האנשים האמידים, למנוע, כפי שיכולנו בקלות רבה כל כך, הרבה מהסבל ורבים ממקרי המוות המוקדם של עניי העולם. הכסף שאנו מבזבזים על בילוי בערב עשוי במקום זאת להציל אדם מסכן ממוות, עיוורון או כאב כרוני חמור. אם אנו מאמינים שביחס שלנו לאנשים העניים ביותר, איננו פועלים שלא כהלכה, אנו דומים לאלה שהאמינו כי מחזיקעם בעבדים בצדק.

חלקנו שואלים כמה מהעושר שלנו, האמידים, צריך לחלק לאנשים העניים האלה. אבל השאלה הזו מניחה בטעות שהעושר שלנו הוא שלנו לחלוקה. העושר הזה הוא שלנו מבחינה חוקית. אבל לאנשים העניים האלה יש טענות מוסריות חזקות הרבה יותר לחלק מהעושר הזה. אנחנו צריכים להעביר לאנשים האלה [...] לפחות עשרה אחוז ממה שאנחנו מרוויחים."[11]

ביקורת

בספרו על טבע האדם, רוג'ר סקרוטון ביקר את השימוש של פרפיט בדילמות מוסריות כמו בעיית הקרונית והאתיקה של סירת ההצלה כדי לתמוך בדעותיו האתיות, וכתב, "ל'דילמות' אלה יש אופי שימושי של ביטול מהמצב כמעט כל דבר רלוונטי מבחינה מוסרית. מערכת יחסים וצמצום הבעיה לבעיה של חשבון בלבד." סקרוטון מאמין שרבים מהם מטעים; לדוגמה, הוא לא מאמין שחייבים להיות תוצאתיים כדי להאמין שנדרש מבחינה מוסרית למשוך את המתג בבעיית הקרונית, כפי שמניח פרפיט. במקום זאת הוא מציע שדילמות מורכבות יותר, כמו בחירתה של אנה קרנינה לעזוב את בעלה וילדה עבור ורונסקי, נחוצות כדי לבטא במלואן את ההבדלים בין תיאוריות אתיות מנוגדות, ומציע שהדאונטולוגיה חפה מהבעיות בתיאוריה של פרפיט.[12]

זהות אישית

פרפיט היה ייחודי בחקירותיו הקפדניות והמתמטיות כמעט על זהות אישית. במקרים מסוימים, הוא השתמש בדוגמאות כמו טלפורטציה (בהשראת "מסע בין כוכבים") כדי לחקור את האינטואיציות שלנו לגבי הזהות שלנו. הוא היה רדוקציוניסט, והאמין שמכיוון שאין קריטריון הולם לזהות אישית, אנשים אינם קיימים מלבד מרכיביהם. פרפיט טען שניתן לתאר את המציאות באופן מלא באופן לא אישי: לא צריך להיות תשובה נחרצת לשאלה "האם אמשיך להתקיים?" יכולנו לדעת את כל העובדות על המשך קיומו של אדם ולא נוכל לומר אם האדם שרד. הוא הגיע למסקנה שאנו טועים בהנחה שהזהות האישית היא מה שחשוב בהישרדות; מה שחשוב הוא דווקא יחס R: "מחוברות פסיכולוגית" (psychological connectedness; כלומר, של זיכרון ואופי) והמשכיות (continuity; שרשרות חופפות של מחוברות חזקה).

לטענת פרפיט, אינדיבידואלים הם לא יותר ממוח וגופים, אבל אי אפשר לצמצם את הזהות לשניהם. (פרפיט מודה שהתיאוריות שלו כמעט ואינן מתנגשות עם תיאוריות רדוקציוניסטיות יריבות בחיי היומיום, ושהשתיים מתנגשות רק בהצגת דוגמאות יוצאות דופן, אבל הוא מגן על השימוש בדוגמאות כאלה בטענה שהן מעוררות אינטואיציות חזקות אצל רבים מאיתנו.) זהות אינה נחרצת כפי שאנו מניחים לעיתים קרובות, אך במקום זאת נחישות כזו נובעת בעיקר מהדרך בה אנו מדברים. אנשים קיימים באותו אופן שבו קיימים אומות או מועדונים.

בעקבות דייוויד יום, פרפיט טען ששום ישות ייחודית, כמו עצמי, לא מאחדת את החוויות והנטיות של האדם לאורך זמן. לכן הזהות האישית היא לא "מה שחשוב" בהישרדות.[13]

שאלה מרכזית של פרפיט היא: בהינתן הבחירה בין הישרדות מבלי לשמר את יחס R (מחוברות פסיכולוגית והמשכיות) לבין למות אך לשמר את יחס R דרך הקיום העתידי של מישהו אחר, במה היית בוחר? פרפיט טוען שהאחרון עדיף.

פרפיט תיאר את אובדן האמונה שלו בעצמי נפרד כמשחרר:[14]

חיי נראו כמו מנהרת זכוכית, שבאמצעותה נעתי מהר יותר מדי שנה, ובסופה היה חושך... כששיניתי את השקפתי, נעלמו קירות מנהרת הזכוכית שלי. אני חי עכשיו באוויר הפתוח. עדיין יש הבדל בין החיים שלי לחייהם של אנשים אחרים. אבל ההבדל קטן יותר. אנשים אחרים קרובים יותר. אני פחות מודאג לגבי שארית חיי, ויותר מודאג מחייהם של אחרים.

המקור באנגלית
My life seemed like a glass tunnel, through which I was moving faster every year, and at the end of which there was darkness... When I changed my view, the walls of my glass tunnel disappeared. I now live in the open air. There is still a difference between my life and the lives of other people. But the difference is less. Other people are closer. I am less concerned about the rest of my own life, and more concerned about the lives of others.

ביקורת על תפיסת זהות אישית

עמיתו הרדוקציוני מארק ג'ונסטון מפרינסטון דוחה את התפיסה המכוננת של פרפיט בדבר הזהות עם מה שהוא מכנה "טיעון מלמעלה".[15] ג'ונסטון טוען, "גם אם העובדות ברמה הנמוכה יותר [המרכיבות את הזהות] אינן חשובות כשלעצמן, העובדה שברמה הגבוהה יותר עשויה להיות חשובה. אם כן, לעובדות ברמה נמוכה יותר תהיה משמעות נגזרת. הם יהיו חשובים, לא בפני עצמם, אלא מפני שהם מהווים את העובדה ברמה הגבוהה יותר."[16]

בכך, ג'ונסטון פועל לשמר את משמעות האישיות. ההסבר של פרפיט הוא שלא האישיות עצמה היא שחשובה, אלא העובדות שבהן מורכבת האישיות שמעניקות לה משמעות. כדי להמחיש את ההבדל הזה בינו לבין ג'ונסטון, פרפיט השתמש באיור של חולה פגוע מוחי שהופך למחוסר הכרה באופן לתי הפיך. החולה בהחלט עדיין חי אף על פי שעובדה זו נפרדת מהעובדה שלבו עדיין פועם ואיברים אחרים עדיין מתפקדים. אבל העובדה שהמטופל חי אינה עובדה עצמאית. היות המטופל חי, אף על פי שהוא בלתי מודע באופן בלתי הפיך, פשוט מורכב משאר העובדות. פרפיט מסביר כי מתוך ה"טיעון מלמטה" הזה אנו יכולים להכריע בערכם של הלב ואיברים אחרים שעדיין פועלים מבלי להקצות להם משמעות נגזרת, כפי שתכתיב נקודת המבט של ג'ונסטון.

העתיד ו"המסקנה הדוחה"

גרף המתאר את ה"המסקנה הדוחה".

בחלק הרביעי של "נימוקים ואנשים", פרפיט דן בחלופות לעתיד העולם (349-441).[9]בחלק שכותרתו "אוכלוסיית יתר", פרפיט מבחין בין "תועלתנות ממוצעת" לבין "תועלתנות מוחלטת" כשכל אחת מהן מוצגת בשני ניסוחים.(386-387).[9]

  • תועלתנות ממוצעת:
    1. על פי "עקרון הממוצע הבלתי אישי" - "אם דברים אחרים שווים, התוצאה הטובה ביותר היא זו שבה חייהם של אנשים, נעשים נעשים, הטובים ביותר".
    2. על פי "הגרסה הנהנתנית" - "אם דברים אחרים שווים, התוצאה הטובה ביותר היא זו שבה יש את הסכום הנטו הממוצע הגדול ביותר של אושר, לכל חיים שחיים."
  • התועלתנות הטוטאלית.
    1. "הגרסה ההדוניסטית של העיקרון הכולל הבלתי אישי" - "אם דברים אחרים שווים, התוצאה הטובה ביותר היא זו שבה תהיה הכמות הגדולה ביותר של אושר - הסכום הנקי הגדול ביותר של אושר מינוס אומללות."
    2. "העיקרון הכולל הלא-הדוניסטי הבלתי-אישי" - "אם דברים אחרים שווים, התוצאה הטובה ביותר היא זו שבה תהיה הכמות הגדולה ביותר מכל מה שהופך את החיים ראויים לחיותם".

אולם, מתוך התועלתנות הטוטאלית עולה מה שפרפיט מכנה "המסקנה הדוחה" (Repugnant Conclusion) או "פרדוקס התוספת גרידא" (Mere addition Paradox) לפיה, עולם שבו כמות עצומה של אנשים שכל אחד מהם מחזיק במידה זעירה של אושר (עולם Z) עדיף על כל עולם אחר בו יש כמות קטנה יותר של אנשים המחזיקים במידה גדולה יותר של אושר (עולמות A עד Y), כל עוד החיים בכל העולמות הם חיים ששווה לחיותם, וכל עוד סך כמות האושר ב-Z גדול מסך כמות האושר בכל אחד מהעולמות החלופיים.

החלת סטנדרטים תועלתניים מוחלטים (אושר מוחלט) על גידול אפשרי ורווחה באוכלוסייה מוביל למה למסקנה הדוחה ש"עבור כל אוכלוסייה אפשרית של לפחות עשרה מיליארד אנשים, כולם עם איכות חיים גבוהה מאוד, חייב להיות קצת הרבה אוכלוסייה גדולה יותר שאפשר להעלות על הדעת שקיומה, אם דברים אחרים יהיו שווים, יהיה טוב יותר, אף על פי שלחבריה יש חיים שבקושי שווה לחיות אותם" (388).[9]

פרפיט ממחיש זאת בניסוי מחשבתי פשוט: דמיינו בחירה בין שני עתידים אפשריים. בעתיד A, עשרה מיליארד אנשים יחיו במהלך הדור הבא, כולם עם חיים מאושרים במיוחד, חיים הרבה יותר מאושרים משל כולם היום. בעתיד B, ישנם עשרים מיליארד בני אדם שחיים כולם, שאמנם מעט פחות מאושרים מאלה ב-A, אך עדיין מאושרים מאוד. תחת מקסום תועלת מוחלט עלינו להעדיף את B על פני A. לכן, דרך תהליך רגרסיבי של גידול אוכלוסין וירידה באושר (בכל זוג מקרים ירידה באושר עולה על גידול האוכלוסייה) אנו נאלצים להעדיף את Z, עולם של מאות של מיליארדי אנשים שבקושי שווה לחיות את חייהם על פני אי השוויון של A. גם אם אנחנו לא סבורים שהקיום יכול להועיל למישהו, עדיין עלינו להודות לפחות ש-Z לא יותר גרוע מ-A.

פרפיט טוען טיעון דומה נגד סטנדרטים של התועלתנות הממוצעת. אם כל מה שמעניין אותנו הוא אושר ממוצע, אנו נאלצים להסיק שאוכלוסייה קטנה ביותר, נניח עשרה אנשים, במהלך ההיסטוריה האנושית היא התוצאה הטובה ביותר אם נניח שלעשרת האנשים הללו (אדם וחוה ועוד) היו חיים מאושרים יותר ממה שיכולנו לדמיין.(420).[9] לאחר מכן ניתן לשקול את המקרה של ההגירה האמריקאית. יש להניח שרווחת הזרים נמוכה מהאמריקאית, אבל הזר העומד להרוויח מאוד מעזיבת מולדתו. נניח גם שהאמריקאים נהנים מהגירה (לפחות בכמויות קטנות) כי הם מקבלים כוח עבודה זול וכו'. תחת הגירה מצבן של שתי הקבוצות טוב יותר, אבל אם עלייה זו מתקזזת על ידי גידול באוכלוסייה, אז הרווחה הממוצעת נמוכה יותר. לפיכך אף על פי שמצבם של כולם טוב יותר, זו לא התוצאה המועדפת. פרפיט טוען שזה פשוט אבסורד.

לאחר מכן פרפיט דן בזהותם של הדורות הבאים. בפרק 16 של "סיבות ואנשים" הוא טוען כי קיומו של האדם קשור קשר הדוק לזמן ולתנאי ההתעברות של האדם.(351)[9]  הוא מכנה זאת "תביעת התלות בזמן" - "אילו [קיומו של] אדם מסוים לא היה יזום כשפועל הוא היה [ברחם], אז למעשה נכון שהוא לעולם לא היה קיים".(351)[9]

מחקר של דפוסי מזג אוויר ותופעות פיזיות אחרות במאה ה-20 הראה שלשינויים קלים מאוד בתנאים בזמן T יש השפעות דרסטיות בכל עת לאחר T (ראו: אפקט הפרפר). השוו זאת למעורבות רומנטית של בני זוג לעתיד. כל פעולה שננקטת היום, בזמן T, תשפיע על מי שקיים לאחר מספר דורות בלבד. לדוגמה, שינוי משמעותי במדיניות הסביבתית הגלובלית ישנה את תנאי תהליך ההתעברות עד כדי כך שאחרי 300 שנה לא נולד למעשה אף אחד מאותם אנשים שהיו נולדים. זוגות שונים פוגשים זה את זה ומתעברים בזמנים שונים, וכך נוצרים אנשים שונים.

כך נוכל ליצור מדיניות הרת אסון שתהיה גרועה יותר עבור אף אחד, כי אף אחד מאותם אנשים לא יתקיים במסגרת המדיניות השונה. אם נשקול את ההשלכות המוסריות של מדיניות פוטנציאלית במונחים משפיעים על האדם, לא תהיה לנו סיבה להעדיף מדיניות תקינה על מדיניות לא תקינה בתנאי שהשפעותיה לא יורגשו במשך כמה דורות. זוהי בעיית אי-הזהות בצורתה הטהורה ביותר, כי זהותם של הדורות הבאים תלויה סיבתית, באופן רגיש מאוד, במעשיהם של הדורות הנוכחיים.

חיים אישיים

ב-1982 פרפיט פגש את הפילוסופית ג'נט רדקליף ריצ'רדס (אנ')[2] ומאז היו בזוגיות עד עד יום מותו.[17] הם נישאו בשנת 2010. ריצ'רדס האמינה שלפרפיט הייתה תסמונת אספרגר.[17][18]

פרפיט תמך באלטרואיזם אפקטיבי.[18] הוא היה חבר ב־Giving What We Can והתחייב לתרום לפחות 10% מהכנסתו לארגוני צדקה יעילים.[19][20]

פרפיט היה צלם נלהב שנסע בקביעות לוונציה ולסנט פטרסבורג כדי לצלם אדריכלות.

ביבליוגרפיה חלקית




  • 2003: Parfit, Derek (2003). "Justifiability to each person" (PDF). Ratio. 16 (4): 368–390. doi:10.1046/j.1467-9329.2003.00229.x."Justifiability to each person" (PDF). Ratio. 16 (4): 368–390. doi:10.1046/j.1467-9329.2003.00229.x.
  • 2006: "Normativity", in Russ Shafer-Landau (ed.). Oxford Studies in Metaethics, vol. I. Oxford: Clarendon Press.
  • 2011: On What Matters, vols. 1 and 2. Oxford University Press.
  • 2017: On What Matters, vol. 3. Oxford University Press.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרק פרפיט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ O'Grady, Jane (2017-01-12). "Derek Parfit obituary". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-09-20.
  2. ^ 1 2 3 "Derek Parfit" (PDF). The Times. נבדק ב-2017-01-06.
  3. ^ Grimes, William (2017-01-04). "Derek Parfit, Philosopher Who Explored Identity and Moral Choice, Dies at 74". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-09-20.
  4. ^ Dancy, Jonathan (28 באפריל 2020). "Derek Parfit" (PDF). Biographical Memoirs of Fellows of the British Academy. 19: 37–57. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Grimes, William (2017-01-04). "Derek Parfit, Philosopher Who Explored Identity and Moral Choice, Dies at 74". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-01-06.
  6. ^ "The Rolf Schock Prizes 2014: Rolf Schock – uniting philosophy, mathematics, music and art". נבדק ב-8 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Jeff McMahan. "Derek Parfit (1942-2017)". Philosophy Now (119).
  8. ^ "Derek Parfit". New York University. אורכב מ-המקור ב-20 במאי 2011. נבדק ב-10 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Parfit, Derek (1984). Reasons and persons. Oxford: Clarendon Press. ISBN 0198246153. OCLC 9827659.
  10. ^ Sobel, David (2009-01-28). "Two Links". PEA Soup. נבדק ב-2023-12-26.
  11. ^ Matthews, Dylan. "The whole philosophy community is mourning Derek Parfit. Here's why he mattered". Vox. נבדק ב-2017-01-06.
  12. ^ Scruton, Roger (2017). On Human Nature (1st ed.). Princeton. pp. 79–112. ISBN 978-0-691-18303-9.
  13. ^ "Derek Parfit | British philosopher". Encyclopedia Britannica.
  14. ^ Fearn, Nicholas. The latest answers to the oldest questions : a philosophical adventure with the world's greatest thinkers. 1st ed. New York: Grove Press ;Distributed by Publishers Group West, 2005.
  15. ^ Johnston, Mark (1997). "Human Concerns Without Superlative Selves" (PDF). Dancy. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Parfit, Derek (1995). "The Unimportance of Identity" (PDF). Oxford University Press.
  17. ^ 1 2 Edmonds, David. "Reason and romance: The world's most cerebral marriage".
  18. ^ 1 2 O'Grady, Jane (2017-01-12). "Derek Parfit obituary". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2017-07-03.
  19. ^ "Members". www.givingwhatwecan.org. נבדק ב-2017-07-03.
  20. ^ OxfordUnion (2015-10-10), Derek Parfit - Full Address, אורכב מ-המקור ב-2021-12-11, נבדק ב-2017-07-03


זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)

Read other articles:

IPhone

iPhoneTampak depan iPhone 15 Pro warna Natural TitaniumPengembangApple Inc.PembuatFoxconn, Pegatron, Wistron (pabrikan kontrak)JenisTelepon cerdasTanggal rilis Tergantung model ke-1: 29 Juni 2007 (2007-06-29)3G: 11 Juli 2008 (2008-07-11)3GS: 19 Juni 2009 (2009-06-19)4: 18 Juli 2010 (2010-07-18)4S: 14 Oktober 2011 (2011-10-14)5: 14 Desember 2012 (2012-12-14)5C, 5S: 19 Oktober 2013 (2013-10-19)6 / 6 Plus: 23 Oktober 2014 (2014-10-23)6S / 6S Plus: 25 Sept...

 

Daftar negara menurut anggaran penelitian dan pengembangan

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Desember 2023. Artikel ini memerlukan pemutakhiran informasi. Harap perbarui artikel dengan menambahkan informasi terbaru yang tersedia. Berikut adalah daftar-daftar negara yang menurut anggaran penelitian dan pengembangan (litbang) secara riil dan sesuai data terba...

 

Glutamin sintetase

glutamate—ammonia ligaseActive site between two monomers of glutamine synthetase from Salmonella typhimurium. Cation binding sites are yellow and orange; ADP is pink; phosphinothricin is blue.[1]PengidentifikasiNomor EC6.3.1.2Nomor CAS9023-70-5 Basis dataIntEnztinjauan IntEnzBRENDAentri BRENDAExPASytinjauan NiceZymeKEGGentri KEGGMetaCycjalur metabolikPRIAMprofilStruktur PDBRCSB PDB PDBe PDBsumOntologi GenAmiGO / EGO PencarianPMCartikelPubMedartikelNCBIprotein Glutamine synthetase,b...

Centipede (video game)

1981 video game 1981 video gameCentipedeArcade flyerDeveloper(s)Atari, Inc.Publisher(s)NA/EU: Atari, Inc.[1]JP: Sanritsu/Kiwako[3]Designer(s)Dona BaileyEd LoggProgrammer(s)ArcadeDona BaileyEd LoggAtari 8-bitDave Getreu[6]Platform(s)Arcade, Apple II, Atari 8-bit, Atari 2600, Atari 5200, Atari 7800, BBC Micro, ColecoVision, Commodore 64, Game Boy, IBM PC, Intellivision, TI-99/4A, VIC-20ReleaseArcade NA: August 1981[2]EU: 1981[1]JP: March 1983[3] A...

 

Redacted (film)

2007 film directed by Brian De Palma RedactedTheatrical release posterDirected byBrian De PalmaWritten byBrian De PalmaProduced byJason KliotSimone UrdlJoana VicenteJennifer WeissStarring Zahra Alzubaidi Ty Jones Kel O'Neill Daniel Stewart Sherman Izzy Diaz Rob Devaney Patrick Carroll CinematographyJonathon CliffEdited byBill PankowDistributed byMagnolia Pictures[1]Release dates August 31, 2007 (2007-08-31) (Venice Film Festival) November 16, 2007 (20...

 

Resolusi 555 Dewan Keamanan Perserikatan Bangsa-Bangsa

Resolusi 555Dewan Keamanan PBBZona UNIFIL, bersama dengan UNDOFTanggal12 Oktober 1984Sidang no.2.559KodeS/RES/555 (Dokumen)TopikIsrael–LebanonRingkasan hasil13 mendukungTidak ada menentang2 abstainHasilDiadopsiKomposisi Dewan KeamananAnggota tetap Tiongkok Prancis Britania Raya Amerika Serikat Uni SovietAnggota tidak tetap Burkina Faso Mesir India Malta Nikaragua Belanda Pakistan Peru RSS Ukraina Zimbabwe R...

Sakaigawa Namiemon

Japanese sumo wrestler (born 1841) Not to be confused with ōzeki Sakaigawa, his master.. In this Japanese shikona name, the surname is Sakaigawa. Sakaigawa Namiemon境川 浪右衛門Personal informationBornUdagawa Masakichi(1841-05-28)May 28, 1841Katsushika District, Shimōsa, JapanDiedSeptember 16, 1887(1887-09-16) (aged 46)Height1.68 m (5 ft 6 in)Weight128 kg (282 lb)CareerStableSakaigawaRecord118–23–6371 draws-5 holds (Makuuchi)DebutNovember, 1857Highest...

 

Paul Mirkovich

American singer This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Paul Mirkovich – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2023) (Learn how and when to remove this message) Mirkovich in...

 

莎拉·阿什頓-西里洛

莎拉·阿什頓-西里洛2023年8月，阿什頓-西里洛穿著軍服出生 (1977-07-09) 1977年7月9日（46歲） 美國佛羅里達州国籍 美國别名莎拉·阿什頓（Sarah Ashton）莎拉·西里洛（Sarah Cirillo）金髮女郎（Blonde）职业記者、活動家、政治活動家和候選人、軍醫活跃时期2020年—雇主內華達州共和黨候選人（2020年）《Political.tips》（2020年—）《LGBTQ國度》（2022年3月—2022年10月）烏克蘭媒...

Maeda Tadashi

Maeda Tadashi前田 精Laksamana Muda Maeda TadashiLahir(1898-03-03)3 Maret 1898 Kajiki, Kagoshima, JepangMeninggal13 Desember 1977 (79 tahun) JepangPengabdianJepangPangkatLaksamana MudaPasanganNishimura FumikoAnakNishimura Toaji Maeda Laksamana Muda Tadashi Maeda (前田 精code: ja is deprecated , Maeda Tadashi, 3 Maret 1898 – 13 Desember 1977) adalah seorang perwira tinggi Angkatan Laut Kekaisaran Jepang di Hindia Belanda pada masa Perang Pasifik. Selama pendudukan Indonesi...

 

Job Kenyon

American physician and politician Job KenyonBornJuly 8, 1821 Exeter DiedAugust 5, 1889  (aged 68)Providence Alma materYale School of Medicine OccupationPoliticianphysician  Job Kenyon (July 8, 1821 – August 5, 1889) was an American physician and politician. Kenyon, son of Job and Elizabeth (Benjamins) Kenyon, was born in Exeter, Rhode Island, July 8, 1821. He entered Yale Medical School in 1844, after one year of medical study with Harvey Campbell, M.D., o...

 

Heather Menzies

Canadian actress (1949–2017) Heather MenziesMenzies in Logan's Run (1977)BornHeather Margaret Brotherston Menzies(1949-12-03)December 3, 1949Toronto, Ontario, CanadaDiedDecember 24, 2017(2017-12-24) (aged 68)Carrying Place, Ontario, Canada[1]Occupation(s)Actress, model, activistYears active1964–1990Spouses John Cluett ​ ​(m. 1969; div. 1973)​ Robert Urich ​ ​(m. 1975; died 2002)R...

Reaganomics

Economic policies of Ronald Reagan Not to be confused with Reaganism. Reagan gives a televised address from the Oval Office, outlining his plan for tax reductions in July 1981. This article is part of a series aboutRonald Reagan Personal life Filmography Bibliography Death Residences Birthplace of Ronald Reagan Ronald Reagan Boyhood Home Rancho del Cielo 668 St. Cloud Road Speeches A Time for Choosing States' rights Evil Empire Tear down this wall! 33rd Governor of California Elections 1966 1...

 

Bournainville-Faverolles

Bournainville-Faverollescomune (dettagli) Bournainville-Faverolles – Veduta LocalizzazioneStato Francia Regione Normandia Dipartimento Eure ArrondissementBernay CantoneBeuzeville TerritorioCoordinate49°07′40″N 0°29′20″E49°07′40″N, 0°29′20″E (Bournainville-Faverolles) Altitudine185 m s.l.m. Superficie7 km² Abitanti406[1] (2009) Densità58 ab./km² Altre informazioniCod. postale27230 Fuso orarioUTC+1 Codice INSEE27106 CartografiaBourn...

 

منتخب كوريا الجنوبية لهوكي الحقل للرجال

هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة وصلات إلى المقالات المتعلقة بها الموجودة في النص الحالي. (يوليو 2019) منتخب كوريا الجنوبية لهوكي الحقل للرجال البلد كوريا الجنوبية  التصنيف بوابة...

Weitbruch

Weitbruch Vue de l'entrée sud de Weitbruch, rue de Brumath. Blason Administration Pays France Région Grand Est Collectivité territoriale Collectivité européenne d'Alsace Circonscription départementale Bas-Rhin Arrondissement Haguenau-Wissembourg Intercommunalité Communauté de communes de la Basse-Zorn Maire Mandat Damien Henrion 2020-2026 Code postal 67500 Code commune 67523 Démographie Gentilé Weitbruchois Populationmunicipale 2 719 hab. (2021 ) Densité 180 hab./km...

 

Брайан Гриффин

Брайан Гриффинангл. Brian Griffin Вселенная Гриффины Создание Создатель Сет Макфарлейн Воплощение Озвучен оригинал Сет Макфарлейн русскоязычная версия Вячеслав Баранов[источник не указан 48 дней][значимость факта?] (1—2 сезоны, 3 сезон (1—21 серии), 5—6 сезоны), Никит...

 

17 березня

← березень → Пн Вт Ср Чт Пт Сб Нд         1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 2024 рік 17 березня — 76-й день року (77-й у високосні роки) в григоріанському календарі. До кінця року залишається 289 днів. Цей день в історії: 16 березня—17 березня—18 березня Зм...

The Last Princess (film)

Untuk kegunaan lain, lihat The Last Princess. The Last PrincessPoster rilis teatrikalNama lainHangul덕혜옹주 Hanja德惠翁主 Alih Aksara yang DisempurnakanDeokhye-ongjuArtiPrincess Deokhye SutradaraHur Jin-hoProduserKim Jung-hwaSkenario Hur Jin-ho Lee Han-eol Seo Yoo-min BerdasarkanPrincess Deokhyeoleh Kwon Bi-youngPemeran Son Ye-jin Park Hae-il PerusahaanproduksiHofilmDistributorLotte EntertainmentTanggal rilis 3 Agustus 2016 (2016-08-03) (Korea Selatan) Durasi127 menitN...

 

Evert Sukamta

Evert SukamtaInformasi pribadiKebangsaan IndonesiaLahir17 Juli 1992 (umur 32)Jakarta IndonesiaPeganganKananTunggal PutraPeringkat tertinggi123 (24 Juli 2010)Peringkat saat ini153 (19 April 2012) Evert Sukamta (lahir 17 Juli 1992) adalah salah satu pemain bulu tangkis Tunggal Putra Indonesia. Prestasi 2010: Semi final SUNKIST INDONESIA INTERNATIONAL CHALLENGE INDOCOCK DJARUM OPEN 2010 Pranala luar (Indonesia) Profil pemain di situs resmi PBSI[pranala nonaktif permanen&#...