ג'ון ברום (באנגלית: John Broome ; נולד ב-1947) הוא פילוסוף וכלכלן בריטי. ברום לימד פילוסופיה של המוסר באוניברסיטת אוקספורד והיה עמית מחקר בקופוס קריסטי קולג', אוקספורד (אנ').
ברום כותב רבות אודות ביואתיקה וחשיבה סביבתית וכן שימש כפילוסוף יועץ עבור הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם.[1]
ביוגרפיה
ברום העביר את ילדותו המוקדמת במלזיה ובסינגפור.
בשנים 1965–1968 הוא למד מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטת קיימברידג'. ברום קיבל תואר דוקטור כלכלה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, והשלים תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת לונדון.
לפני שהגיע לאוקספורד הוא היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת סנט אנדרוז, ולפני כן, פרופסור לכלכלה ופילוסופיה באוניברסיטת בריסטול. הוא שימש כמרצה אורח באוניברסיטת וירג'יניה, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת קולומביה הבריטית, הקולגיום השוודי ללימודים מתקדמים במדעי החברה, ובאוניברסיטת קנטרברי. בשנת 2007 נבחר ברום כחבר זר באקדמיה השוודית המלכותית למדעים.
מחקרו
בשנות ה-70 ברום עסק בעיקר בשאלות של כלכלה תאורטית.
במהלך שנות ה-80 הוא פנה יותר ויותר לשאלות על הגבול שבין כלכלה ואתיקה. מוקד אחד של עבודתו הוא ביישום גישות כלכליות על החלטות אינדיבידואליות ובמיטוב של תועלות לבעיות אתיות. הוא עוסק במיוחד בערך החיים ובחן את השאלה הביואתית עד כמה ראוי להשתמש באמצעים להארכת תוחלת החיים. עבודתו הושפעה בעיקר מריצ'רד ג'פרי (אנ'), אמרטיה סן ודרק פרפיט.[2]
ספרו Weighting Goods משנת 1991 חוקר את האופן שבו טובין ממוקמים בשלושה ממדים, המרכיבים את הטוב הכללי: "זמן", "אנשים", ו"מצבי הטבע". ברום טוען שממדים אלו קשורים במה שהוא מכנה "תיאורמת החיבור הבין-אישי", התומך בעקרון התועלתני של התפלגות. באוסף המאמרים שלו, שכותרתו אתיקה מתוך הכלכלה (1999), הוא דן בנושאים כמו ערך, שוויון, הוגנות ותועלת. בספרו Weighting Lives משנת 2004, ברום דוחה את הסברה לפיה ריבוי אנשים לאוכלוסייה היא נייטרלית מבחינה אתית.
ברום שימש כיועץ לכמה ועדות וארגונים בינלאומיים. הוא חיבר מספר מאמרים שמעריכים את הבריאות והחיים עבור ארגון הבריאות העולמי. כשעבודתו המשמעותית היא בתחום ההתחחממות העולמית.
כבר ב-1992 עסק ברום בהערכת הנזק שנגרם כתוצאה משינויי אקלים עבור ה-ERSC (המועצה למחקר כלכלי וחברתי) (אנ').[3]
בשנת 2006 ייעץ עבור דו"ח סטרן (אנ') בראשות הכלכלן ניקולס סטרן (אנ') על הכלכלה של שינויי האקלים. כמה כלכלנים אמריקאים מתחו ביקורת על ההנחות המוסריות של הדו"ח, ובראשם הכלכלן היהודי-אמריקאי ויליאם נורדהאוס (זוכה פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל), שביקר במיוחד את שיעור ההיוון הנמוך בהערכת הנזק העתידי ואמר: "אני מוצא את השיקולים האתיים […] במידה רבה לא רלוונטיים". ברום כעס ואתגר אותם לפרט את ההנחות האתיות שעליהן התבססה עמדה מוכוונת שוק חופשי, "נייטרלית" לכאורה, של הכלכלנים האמריקאים.[4]
בגלל עבודתו על שינויי אקלים, הוא הפך למחבר הראשי בקבוצת העבודה השלישית על דו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים לפרק שנכלל לאחרונה בנושא אתיקה אקלימית. ברום דיווח ביקורתי על העבודה עבור הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים ועל השפעתן של ממשלות על תמצית הדו"ח לפוליטיקאים, משום שהם מיתנו את הצהרות משיקולים פוליטיים.[5] הוא תיאר את היעד של רמות הפליטה של שתי מעלות כיעד לא ממשי, ודגל בהתייחסות להגנה על האקלים כביטוח מפני קטסטרופה.
ברום סבור כי כל אדם מחויב מוסרית להפחית ככל האפשר פליטות של גזי חממה ולקזז פחמן, ובכך להימנע מפגיעה באחרים.
ביבליוגרפיה חלקית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
