דרכך אלוקינו הוא ניגון חב"די אוקראיני ישן, מהניגונים שלימד הרבי מלובביץ'. הניגון נחשב לאחד מהשירים המוכרים של הימים הנוראים ומושר בקהילות רבות כחלק מתפילת יום הכיפורים. הוא בוצע בין היתר על ידי הרב שלמה קרליבך.
על פי המקובל, כששרים את הניגון שלא בעת התפילה, המילה אלוהינו מבוטאת "אלוקינו", כדי להימנע מהוצאת שם שמים לבטלה. אבל כששרים את השיר בעת התפילה בחגים מבטאים את השם במפורש.
אודות הניגון
מילות הניגון הן הפזמון החוזר של הפיוט "אמנם אֲשָׁמֵינוּ" מאת יוסי בן יוסי, המהווה חלק מהסליחות הנאמרות בתפילת ערבית של יום הכיפורים לפי מנהג אשכנז[1]. לפועל, ברוב קהילות אשכנז נהגו שלא לומר את רוב הפיוט, מלבד הפזמון והבית האחרון, וכך גם מנהג חב"ד.
דַּרְכְּךָ, אֱלֹהֵינוּ, לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים; וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.
לְמַעַנְךָ, אֱלֹהֵינוּ, עֲשֵׂה, וְלֹא לָנוּ / רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִים וְרֵקִים
משמעות התפילה היא שבח ובקשה לה' שיסלח על פשעי עמו ויקבל את תשובתם אף על פי שאינם ראויים לכך ואף על פי שהם דלים ורקים ממצוות, משום שדרכו היא אורך רוח וסלחנות.
הרבי מלובביץ' לימד את הניגון בשמחת תורה ה'תשט"ז (1955). מאז הניגון היה מושר בחצרו ובקהילות חב"ד והתפשט בהדרגה לקהילות נוספות. הניגון מושר בבתי כנסת רבים בקטע בו הפיוט מופיע בתפילת יום הכיפורים, ובאירועים המתקיימים בעשרת ימי תשובה.
הניגון מופיע בספר הניגונים – חב"ד מספר קצ"ג (193). קיימת גרסה שנייה בלחן, מוכרת פחות, לבית הראשון בניגון כאשר הוא מושר בפעם הראשונה. בגרסה זאת, הבית מושר תחילה בתווים דומים אך בעלי מקצב רציני יותר עם שינויים קלים, ובפעם השנייה הבית מושר בצורה המוכרת והשמחה יותר.
עיבודים מוזיקליים
בשנת 1960 הופיע הניגון באלבום "ניגוני חב"ד 1" של ניח"ח[2], ב־1969 הופיע השיר באלבומם של נירה רבינוביץ' ושלמה ניצן, "לכו נרננה"[3]. ב-1995 הופיע באלבום "ניגוני הרבי" של אבי פיאמנטה[4]. ב־2012 הופיע באלבום "חדווא דניגונא" של גיל עקיביוב, ב־2015 הופיע השיר באלבום "צמאה 1" בביצוע ישי ריבו[5] ועוד.
השיר בוצע במהלך השנים גם על ידי שלמה קרליבך[6] (אחד מביצועיו הבודדים לשירים שלא הולחנו על ידו), אביתר בנאי[7], בני פרידמן, חיליק פרנק[8] ועוד[9].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
