בשנת ה'תשכ"ז (1967), יומיים לפני תחילת מלחמת ששת הימים, הכריז הרבי מלובביץ' על המבצע הראשון "מבצע תפילין". אותה תקופה הייתה תקופת טרום המלחמה, שהורגשה באווירת ההמתנה ברחוב הישראלי. הרבי, שבאותה עת השמיע תחזיות אופטימיות לגבי תוצאות המלחמה, נשא שיחה במהלך התוועדות בשבת פרשת במדברכ"ד באייר תשכ"ז, בהם קרא לחסידיו לצאת לרחובות ולהשפיע על יהודים אחרים להניח תפילין ובעיקר על החיילים שיצאו לקרב.
הרבי נימק את בחירתו במצוות תפילין, בכך שהיא "מצווה כללית" שלדברי חז"ל "הוקשה כנגד כל התורה"[1]. הרבי גם ציטט מקורות ביהדות[2] הרואים במצוות תפילין סגולה לאריכות ימים ולהטלת פחד על אויבי היהודים, ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובמיוחד עם חייליצה"ל היוצאים לשדה הקרב.
בעקבות הקריאה הניחו תפילין בימי המלחמה ובימים שלאחריה, מאות אלפי אזרחים וחיילים[3]. קריאה זו היא המקור לתופעה בה חסידי חב"ד מציעים ליהודים להניח תפילין, בדוכני רחוב, משרדים ומרכזי קניות, בישראל וברחבי העולם.
הרבי מלובביץ' הציע בקשר למבצע, לבדוק את התפילין פעם בשנה ואם אפשר בחודש אלול, ולבדוק שנכתבו על ידי סופר סת"ם ירא שמים.
לאחר מלחמת ששת הימים המשיכו החסידים לצאת להניח תפילין בעידוד הרבי. גם כיום, ממשיכים חסידי חב"ד להציע ליהודים להניח תפילין[4]. בהוראת הרבי, על תלמידי ישיבות חב"ד לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי ולא בשעות הלימודים[5].
אחד הדוכנים הפעילים ביותר מאז מלחמת ששת הימים ועד היום הוא ברחבת הכותל המערבי[6].
היחס למבצע בציבור החרדי
רבנים ואדמו"רים פרסמו מכתבי עידוד למבצע עם תחילתו[7].
במשך השנים יצאו רבנים ואדמו"רים בקריאה שכל אחד ישתדל לזכות יהודים במצוה[8][9].
ומנגד עורר התנגדות מצד רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר ורבנים אחרים, שהצביעו על בעיות הלכתיות המתעוררות לדעתם בהנחת תפילין בדוכני רחוב. הרבי השיב לטענות, בהתוועדויות ובמכתבים[10].
התכתבות ארוכה הייתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר. הרבי שב והדגיש שאין זה חידוש של חסידות חב"ד, אלא דין מפורש בשולחן ערוך - מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" הכולל בו את מצות אהבת ישראל, ואין להגיע בטענות על דברים שנעשים על פי השולחן ערוך.
מתחילת המאה העשרים הפעילות במבצע חצתה את גבולות הציבור החב"די ומגזרים נוספים מתעסקים במבצע זה[11][12].
תקריות ציבוריות בעקבות המבצע
דוכן תפילין בתל אביב.הנחת תפילין למטיילים ישראלים למרגלות הר בנטל
במהלך השנים היו מפעם לפעם התנגדויות למבצע מגורמים שונים וניתנו דוחות מעיריות שונות נגד מבצעי המבצע[13] אך ברוב המקרים בוטלו הדוחות וחסידי חב"ד המשיכו במבצע[14].
בתחילת 2020 פורסם כי במסגרת מתן אישור להצבת דוכני הנחת תפילין, אסרה עיריית תל אביב על הצבתם במרחק של מאה מטרים ממוסדות ציבוריים המשרתים קטינים[15]. פרסום זה הוביל לדיון תקשורתי נרחב, ורבים בישראל ובעולם[16] הניחו תפילין[17] בעקבות הסערה.
בעקבות כך עיריית כפר סבא הצטרפה לעיריית תל אביב ואסרה גם היא את דוכני התפילין ומנגד קמו קבוצה של עיריות[18] ודאגו שיהיו דוכני תפילין ברחבי העירייה[19]. אגודת הסטודנטים הקימו דוכני תפילין ברחבי העיר תל אביב ואנשים ידועים נוספים[20] פרסמו תמונות שלהם כשהם מעוטרים בתפילין[16].
בעקבות האירועים טענה מירי רגב כי ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הודיע שלא יאשר הצבת דוכני תפילין ברחוב. בתגובה ענה חולדאי והסביר כי התקן העירוני אוסר על הצבת כל דוכן שהוא במרחק מאה מטרים ממוסדות חינוכיים[21] והזמין בשידור חי את שליחי חב"ד לבוא להרצות בכל בתי הספר של תל אביב. ב-18 במאי באותה שנה הגיש רון חולדאי תביעה כנגד מירי רגב בסך חצי מיליון שקל בגין הוצאת דיבה על כך שלא מסכים להניח תפילין בשטח תל אביב. כן הודיע שיתרום את כספי התביעה לישיבת בינ"ה בתל אביב-יפו[22].
לקריאה נוספת
התפילין - (500 עמ') מכתבים, סגולות וברכות בזכות הנחת תפילין, סיפורים על מצווה זו, בר מצווה, תשובה ותפילין וכו', וסיפורים ותמונות על מבצע תפילין, נערך על ידי הרב זאב ריטרמן, ויצא לאור בהוצאת "תורה אור".
^"כל המניח תפילין מאריך ימיו" - תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד, עמוד א'. וכן מאמר הגמרא המפרש את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". שם ל"ה ע"ב.
