ליטני נולד בחיפה בשם דניאל ליטוֹבְסקי, אמו הייתה ילידת ברית המועצות ואביו יליד פולין[1]. הוריו התגרשו כשהיה ילד והוא עבר עם אמו לירושלים, בעקבות עבודתה במשרד הסעד[1]. אחר כך גדל כילד חוץ בקיבוצים עין השופט ושער העמקים[2]. בגיל שש החל לנגן בפסנתר, ובהמשך למד לנגן גם באקורדיון ובגיטרה. בגיל 17 חזר לחיפה. בתקופה זו נחשף למוזיקת בלוז וסולאמריקאי, והקים עם חבריו בחיפה את להקת "הכרישים"[2]. בצבא שירת בחיל התותחנים למרות שניגש למבחנים ללהקה צבאית, החליט לוותר ולשרת כחיל קרבי[2].
קריירה
זמר
לאחר תום שירותו הצבאי, הקים את להקת "הרווקים".
אחרי מלחמת ששת הימים הפכו "הרווקים" ללהקה מקצועית שהופיעה עד סוף העשור בתוכנית שביים שמעון ישראלי שכללה שירים ומערכונים. לימים, שינו את שם הלהקה ל"הנמר הנוראי"[3].
בתחילת דרכו ליטני התוודע לשירים ולמוזיקה של בוב דילן שהשפיעו עליו מאוד ובמידה רבה עיצבו את סגנונו בהמשך דרכו. במאי 1971 אף פגש בדילן בעת שביקר בישראל, במסיבה בתל אביב[2]. בדצמבר 1971 נפגשו שוב בעת שדילן צפה במופע "איש חסיד היה" שעלה בניו יורק, בו השתתף ליטני[4]. אחרי המופע נשמרו קשרי ידידות עם דילן בחודשים שליטני שהה בניו יורק[2].
בשנת 1970 הקליט ליטני, לראשונה כסולן, לחן שלו ל"שלושה מתוך שלושה מיליונים". באותה שנה גם השתתף בערב משירי ז'אק ברל, מהמופע בלט במיוחד הביצוע של ליטני לשיר "בנמל באמסטרדם"[5].
בשנת 1976, הקליט עם להקת שמיים את האלבום "שמיים"[8], אך האלבום הופיע רק 4 שנים מאוחר יותר, בשנת 1980.
שנה לאחר שהוקלט, יצא באמצע 1978 תקליט הסולו הראשון של ליטני, "יחס חם". המוזיקאי האמריקאי פרד פילד הפיק מוזיקלית את מרבית שירי האלבום, פרט ל-2 שירים שעיבד מתי כספי: "לא טוב היות האדם לבדו" ובראש אחד".
ביולי1992, יצא אלבום הסולו השני של ליטני "תקופת החיץ", בהפקתו המוזיקלית של עדי רנרט. באלבום הופיעו שישה שירים אותם כתב מאיר אריאל עבור ליטני, כשאחד מהם נכתב על ידי ליטני ואריאל במשותף).
בפברואר1996 הוציא את האלבום הכפול "דני ליטני" שכלל חידושים בלוזיים לקלאסיקות ישראליות דוגמת: "לוח וגיר", "לא ידעתי שתלכי ממני", "עד סוף הקיץ", ו"זה קורה". האלבום שהופק מוזיקלית על ידי קן ברג'ס, זכה לשבחים ולהצלחה מסחרית מפתיעה. מבין כל שירי האלבום יוצא הדופן היה השיר :דניאלה (מילים: אסי דיין, לחן: נפתלי אלתר) שכן זהו השיר היחידי באלבום שבוצע במקור על ידי ליטני עצמו, בסרט "החיים על פי אגפא".
ב-2007, יצא במופע יחד עם הגיטריסט האמריקאי באקי באקסטר, שכלל ביצועים לשירים של דילן לצד שירים מקוריים של ליטני עצמו[11].
בפברואר 2008 יצא אלבום האוסף הכפול "סיכום ביניים", המתעד את יצירתו משנות ה-70 ועד הסינגל "ונישן קצת", שכתב והלחין בנו, רון ליטני, ויצא במקביל לתחנות הרדיו.
בשנת 1968, שיחק ושר במופע "איש חסיד היה"[13]. בין נובמבר 1971 ועד במאי 1972 השתתף בגרסה האנגלית של המופע שעלתה בברודוויי[14]. ב-1990 השתתף בהפקה נוספת של המופע[15].
ב-1967, עבר לתל אביב, עִברת את שמו ל"ליטני" והכיר את דרורה חבקין, בעת שעבדה על המוזיקה למופע "הנמר הנוראי". הם ניהלו רומן בעת שהייתה נשואה לדב נשרי. אחר כך עברו לגור ביחד ברחוב בן יהודה בתל אביב, היא התגרשה רשמית רק שנתיים אחר כך בקיץ 1969[20]. הם נפרדו במאי 1973[21]. זמן קצר אחר כך התחתן עם השחקנית יהודית (ג'ודי) רוזנברג[22], לבני הזוג נולדו שני ילדים. ב-1990 התגרשו והוא נישא לענת איתה נולדו לו שני ילדים נוספים ליאם ומאי[2].
בשנת 2010 פורסם כי ליטני סובל ממחלה שגורמת לו פגיעה בשמיעה, חרף זאת הוא המשיך לעסוק במוזיקה[23]. ב-20 בינואר2022 ערך את הופעתו האחרונה, טרם עבר ניתוח להחזרת השמיעה באמצעות שתל[24]. לאחר הניתוח עבר תהליך החלמה שבסופו עבר הליך נוסף[25], ומאז אינו יכול לשיר יותר בעצמו.
דיסקוגרפיה
זה הכול בינתיים בינתיים זה הכול (מבוסס על מופע עם יהונתן גפן) (1974)
^את "יום בו יקום" הלחין כבר בסוף שנות ה-60 והשיר פורסם לראשונה ב-1969 על ידי זמירה חן בעיבוד מוזיקלי של אדי שפירוביץ'(כל המילים האוהבות באתר סטריאו ומונו)