ג'יי ברנשטיין

ג'יי ברנשטיין
Jay M. Bernstein
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 במאי 1947 (בן 77)
מקום לימודים אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט נוה פרומר
זרם פילוסופיה קונטיננטלית
נאו-מרקסיזם
תחומי עניין אידיאליזם גרמני, תיאוריה ביקורתית
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הגל, קרל מרקס, אדורנו, חנה ארנדט
השפיע על סיימון קריצ'לי,[1] קארן אנג, סיימון לאמסדן
פרסים והוקרה פרס ברלין (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יי ברנשטייןאנגלית: Jay M. Bernstein; נולד ב-27 במאי 1947) הוא פילוסוף יהודי-אמריקאי ופרופסור בניו סקול.[2][3] ברנשטיין הוא מומחה לפילוסופיה קונטיננטלית ופרשן מוביל של תאודור אדורנו.

ביוגרפיה

פילוסופיה, עבורי, פירושה לחקור את יסודות חיינו המשותפים, כיצד אנו מבינים את העולם וכיצד אנו נכשלים. הפילוסופיה מציגה את האדם כנעלה [upright] וככושל [failing], כיודע וכמסומא, כבורא עולם וכסובל, כפורח וכקומל; וכיצד הדימויים המתחרים הללו קשורים יחדיו במוסר, בפוליטיקה, באמנות ובחיי היומיום שלנו.[4]

המקור באנגלית
Philosophy, for me, means interrogating the foundations of our life together, how we make sense of the world, and how we fail. Philosophy profiles the human as upright and as failing, as knowing and as blinded, as world-making and as suffering, as flourishing and as dying; and how those competing images are bound together in our morals, politics, art, and ordinary life.

ברנשנטיין קיבל תואר ראשון מ-Trinity College ב-1970 ודוקטור מאוניברסיטת אדינבורו ב-1975.

ברנשטיין ממקם את אדורנו במרכז הוויכוח הפילוסופי העכשווי אודות אתיקה, בטענה שיש לחפש תגובה אתית אמיתית בשוליים המודחקים של החברה.[5]

ברנשטיין פרסם שני ספרים על אמנות: The Fate of Art (גורל האמנות) ו-Against Voluptuous Bodies: Late Modernism and the Meaning of Painting (נגד גופים חושניים: מודרניזם מאוחר ומשמעות הציור). בראיון ל- Brooklyn Rail בעקבות הפרסומים הללו, קבע ברנשטיין כי "הרציונליות המודרנית שיוצרת את המדע המודרני, שיוצרת את הכלכלה הקפיטליסטית, שיוצרת רציונליות בירוקרטית, צריכה להיפטר מהחומריות החושנית, הקונקרטיות ומהחוויה של הדברים האלה."[6]

ברנשטיין היה עמית פרס ברלין לשנת 2013 באקדמיה האמריקאית בברלין. הוא עורך שותף של כתב העת Critical Horizons.

ברנשטיין ידוע בהרצאותיו על קאנט ועל הגל, שחלקן הוקלטו במסגרת הפרויקט The Bernstein Tapes.[7]

ספרים

  • The Philosophy of the Novel: Lukács, Marxism and the Dialectics of Form. The Harvester Press, 1984.
  • Recovering Ethical Life: Jurgen Habermas and the future of Critical Theory. Routledge, 1995.
  • The Fate of Art: Aesthetic Alienation from Kant to Derrida and Adorno. Pennsylvania State University Press, 1992.
  • Adorno: Disenchantment and Ethics. Cambridge University Press, 2001.
  • Against Voluptuous Bodies: Late Modernism and the Meaning of Painting. Stanford University Press, 2006.
  • Torture and Dignity: An Essay on Moral Injury. University of Chicago Press, 2015.

הערות שוליים

  1. ^ https://www.whatisitliketobeaphilosopher.com/simon-critchley/
  2. ^ Jay Bernstein – University Distinguished Professor
  3. ^ Jewish Philosopher To Deliver Gillian Rose Lecture Jan. 19, Media and Public Relations | Baylor University, ‏2001-01-17 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Jay Bernstein | The New School for Social Research, www.newschool.edu
  5. ^ Hammer, Espen (2002-02-02). "Review of Adorno: Disenchantment and Ethics". Notre Dame Philosophical Reviews. ISSN 1538-1617.
  6. ^ Waltemath, Joan (2007-09-04). "Jay Bernstein with Joan Waltemath". The Brooklyn Rail (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-09-18.
  7. ^ "The Bernstein Tapes". www.bernsteintapes.com. נבדק ב-2020-09-18.