ראהל ייגי
Rahel Jaeggi![]() |
|
לידה |
19 ביולי 1967 (בת 57)
ברן, שווייץ  |
|---|
|
מקום לימודים |
האוניברסיטה החופשית של ברלין |
|---|
|
מנחה לדוקטורט |
אקסל הונת |
|---|
|
מוסדות |
|
|---|
|
תחומי עניין |
פילוסופיה, אונטולוגיה, מחשבה חברתית, אנתרופולוגיה, מחשבה מדינית, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של המשפט |
|---|
|
עיסוק |
פילוסופית, מרצה באוניברסיטה |
|---|
|
הושפעה מ |
הגל, מרקס, דיואי, ויטגנשטיין, אדורנו, ארנדט, פטנאם, מקינטאייר, הונת |
|---|
|
מדינה |
גרמניה |
|---|
  |
ראהל ייגי (בגרמנית שווייצרית: Rahel Jaeggi ; נולדה ב-19 ביולי 1967) היא פילוסופית שווייצרית-אוסטרית, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת הומבולדט של ברלין. תחומי המחקר שלה הם בפילוסופיה חברתית, פילוסופיה פוליטית, אתיקה, אנתרופולוגיה פילוסופית, אונטולוגיה חברתית ותאוריה ביקורתית. מאז פברואר 2018 היא עומדת בראש קמפוס ברלין של המרכז הבין-לאומי למדעי הרוח ושינוי חברתי שזה עתה נוסד.
ביוגרפיה
ייגי היא בתם של הסוציולוג השווייצרי אורס ייגי (אנ') והפסיכואנליטיקאית והסופרת האוסטרית אווה ייגי (גר'). לפני עבודתו כעוזר מחקר של אקסל הונת (1996–2001) במכון הפילוסופי של אוניברסיטת גתה בפרנקפורט ובמכון למחקר חברתי, ייגי למדה באוניברסיטה החופשית של ברלין (1990–1996). את לימודיה סיימה בהצטיינת, וחיברה תזה אודות הפילוסופיה הפוליטית של חנה ארנדט. בשנת 1999 היא הייתה חוקרת אורחת בניו סקול ניו יורק. בשנת 2002 כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על מושג הניכור (Freiheit und Indifferenz – Versuch einer Rekonstruktion des Entfremdungsbegriffs) בהנחייתו של אקסל הונת.
היא כתבה את עבודת ההביליטציה שלה בנושא "ביקורת של צורות חיים" באוניברסיטת פרנקפורט. מאז 2009 היא יושבת ראש הקתדרות לפילוסופיה מעשית ופילוסופיה חברתית באוניברסיטת אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.[1]
במהלך השנה האקדמית 2015–2016, ייגי היה פרופסור אורח לפילוסופיה של תיאודור הוס בבית הספר החדש למחקר חברתי בניו יורק[2] בשנים 2017 ו-2018 היא ארגנה (עם אליס קריי) את ה-Kritische Theorie ב-Berlin Summer School בברלין, גרמניה.[3]
ייגי ארגנה את הכנס הבין-לאומי "Re-thinking Marx" (יחד עם דניאל לואיק), שהתקיים בין ה-20 ל-22 במאי 2011 באוניברסיטת הומבולדט בברלין.[4][5] במהלך הכנס 50 חוקרים ידועים דנו בנושאים כמו חופש, צדק, ניצול וניכור אחרי מרקס, ביניהם אטיין באליבר, ססקיה סאסן, ונדי בראון ואקסל הונת.[6]
ייגי מקבלת מימון מהקרן הבין-לאומית למדעי הרוח ושינויים חברתיים[7] (הקרן הוקמה על ידי אריק ריקמרס (אנ') איש עסקים ופוליטיקאי ממפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה) לביצוע מחקר בנושא משבר הקפיטליזם והדמוקרטיה.[8]
במאי 2018, יחד עם סבין הרק (אנ'), קריסטינה לפולד ותומס סייברט, היא אירחה את הכנס הבין-לאומי Emancipation, שהתקיים באוניברסיטה האוניברסיטה הטכנית של ברלין.[9]
פילוסופיה
למונח "ניכור" יש היסטוריה ארוכה, הן בכתבי אסכולת פרנקפורט לדורותיה והן בפילוסופיה החברתית ככללה. בספר זה, שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, מבקשת יאגי לדון בשאלה "מה ערך יש במושג זה לימינו?". יאגי מחלקת את ספר התשובה שלה לשלושה חלקים: בחלק הראשון, עורכת יאגי ניתוח היסטורי-פנומנולוגי במסורת הפילוסופית שדנה עד כה במונח, מרוסו ומארקס דרך היידגר, טוגנדהאט, אלאסדיר מקינטייר, צ'ארלס טיילור, תומאס נייג'ל ולבסוף ריימונד גאוס. יאגי מבקשת בדיון זה להבין את הניכור כסוג ייחודי של קשר, כזה שבמובן מסוים שולל את עצם אפשרותו. כך, מקשרת אותו יאגי לחוויות של אובדן משמעות ושל חוסר יכולת, ליחסים של ניצול שמרחיקים את האדם מפרי יצירתו ואפילו מרחיקים את האדם ביחס לעצמו. מתוך תיאור חוויות אלו, טוענת יאגי כי ניכור הוא מונח דיאגנוסטי, שניתוח באמצעותו חושף כיצד אופק המימוש העצמי של האדם עומעם והופרע, באותם מקומות בהם הוא נפגע. הניכור מתגלה, בהמשך לכך, כמכשלה שמונעת מהאדם להיות חלק מאחדות מסוימת, בין אם אחדות אל מול העצמי ובין אם אחדות ביחד עם החברה. בחלקו השני של הספר, מבקשת יאגי לנתח ארבעה מקרים מהספרות המחקרית מתוך מטרה להדגים כיצד נחווה הניכור מבפנים. בחלק השלישי, בינתיים, יאגי משתמשת בחוויות שתיארה כדי לתרום לאנתרופולוגיה פילוסופית מתוך מטרה לחשוף את האופנים בהם ניכור הוא חלק אינהרנטי מהחוויה האנושית. בתוך כך, מחפשת יאגי לתאר את הדרכים בהן ניתן להתמודד ניכורים אפשריים ברמה החברתית וברמה האינדיבידואלית.
ספרה של יאגי הנושא שם זה מבקש במובנים רבים לעסוק במגבלות של החברה הליברלית. הנחת המוצא שלו היא שישנם מקרים בהם נרצה, מתוך מטרה לעזור ולשפר את איכות החיים החברתית, או אפילו מתוך מטרה לעזור לאדם אחר, לבקר את האופנים בהם אנשים מבקשים לחיות את חייהם, מהלך שמנוגד לתפיסות ליברליות מסוימות (שיוצאות מההנחה של "חיה ותן לחיות"). כדי לעשות זאת, טוענת יאגי, עלינו להבין תחילה מה הן צורות חיים ובתוך כך מה הם האתרים בהם ניתן לבקר אותן. יאגי מגדירה צורות חיים כ"אוספים של פרקטיקות ופוטנציאלים לערכים מסומים שביחד עם מבנים מוסדיים ויום-יומיים מגדירים את האופנים לפיהם חיים ציבורים ואנשים". החידוש של יאגי הוא בקישור המבנים הללו לפתרון בעיות: צורות החיים, כאוספים של פרקטיקות ונטיות לערכים משמשים כדי להתמודד עם בעיות שאנשים נתקלים בהן ביומיום כדוגמת כיצד לאזן בין משפחה לעבודה. צורת החיים מקושרת לנורמות ולכל בעיה יש היסטוריה, אליה מושא הביקורת לא תמיד מודעת. וניתן לבקר אותה, בהתאם, דרך מענה על שאלות מהסוג של "עד כמה היא מצליחה לפתור את הבעיות שהיא מבקשת לפתור? האם הבעיות הללו מובנות כהלכה? בסיומו של הספר מבקשת יאגי לתאר בפרוטרוט את נתיבי הצמיחה שביקורת שכזו מאפשרת. כמו ספרה על הניכור, גם ספר זה מבוסס על עבודה קודמת, במקרה זה על עבודת ההביליטציה.
ביבליוגרפיה נבחרת
ספרים
אודותיה
מאמרים
- "What (if Anything) Is Wrong with Capitalism". Working Paper 01/2013 of the DFG–Forschungskolleg Postwachstumsgesellschaften, Friedrich-Schiller University, Jena, 2013.
- "What is a (good) Institution?" in: Social Philosophy and Critique, Rainer Forst, Martin Hartmann, Rahel Jaeggi and Martin Saar (ed.), 2009.
- "Re-Thinking Ideology" in: New Waves in Political Philosophy, Christopher Zurn, Boujdewijn de Bruijn (ed.), 2008.
- "No Individual Can Do Anything Against It: Adorno's Minima Moralia as a Critique of Forms of Life" in: Dialectic of Freedom, Axel Honneth (ed.), Suhrkamp, 2005.
- "Solidarity and Indifference" in: Solidarity and Care in the European Union, R. Termeulen and R. Houtepen (ed.), Kluwer, 2001.
- "The Market's Price" in: Constellations, volume 8, nº 3, 2001.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Berlin, Humboldt Universität. Information Philosophie.
- ^ 2016 Heuss Lecture: The Dialectics of Progress: Rahel Jaeggi (video).
- ^ Kritische Theorie in Berlin. Summer School. Progress, Regression and Social Change. From July 17th to 21th 2017 - Berlin, Humboldt University.
- ^ Re-Thinking Marx. Philosophie, Kritik, Praxis
Internationale Konferenz an der HU: Über 50 Vorträge zur Aktualität von Karl Marx’ Philosophie
- ^ Karl Marx und seine Bedeutung heute Berliner Kongress "re-thinking Marx" Deutschlandfunk Von Bettina Mittelstraß 26. Mai 2011
- ^ Konferenz zur Aktualität von Karl Marx. By Margarete Stokowski. Der Tagesspiegel, 10 April 2011.
- ^ Humanities and Social Change International Foundation
- ^ Entrepreneur Erck Rickmers sets up international Foundation for Social Change. Humanities and Social Change International Foundation.
- ^ Emancipation. 25. - 27.5.2018 Haus der Kulturen der Welt; Humboldt University; Technical University Berlin. Critical Theory in Berlin.
- ^ Jaeggi, R., & Cronin, C. (2018). On the Critique of Forms of Life. Belknap Press.
- ^ Jaeggi, RahelHG. Alienation. Columbia University Press, 2014.
.jpg)