בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה הוא מושג ביהדות, המוזכר בתנ"ך במספר מקומות. המושג מייצג את שימושו של האלוהים בכוחו למען העם היהודי.
אזכורים
קטע הדיון על "ביד חזקה ובזרוע נטויה", הגדת רוטשילד
בספר שמות, פרק ו' (פרשת וארא), לאחר תלונתם של עם ישראל על כך שפרעה מכביד את ידו עליהם, לאחר כל פנייה של משה אליו, למשל, הכנת לבנים מבלי שניתן להם תבן, אלוהים אומר למשה כי פרעה עצמו יוציא את עם ישראל ממצרים, ואלוהים יוציא אותם "ביד חזקה ובזרוע נטויה".
בספר דברים, פרק ד', פסוק ל"ד, מופיע המושג כחלק מפנגרמה, משפט הכולל את כל האותיות באלפבית, אחת מהשתיים המופיעות בתורה: "או הנסה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים: ככל אשר-עשה לכם ה' אלהיכם, במצרים - לעיניך" .
בעשרת הדיברות מופיע המושג כהצדקה לדיבר הרביעי על שמירת השבת: ”וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.” (ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ד)
המושג חוזר גם בספר דברים, פרק כ"ו, פסוק ח', בעת הציווי על מעשר הפירות הראשונים (ביכורים): "וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים".
