PROFILPELAJAR.COM

רבי אשר פריינד
	רבי אשר פריינד תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	ספטמבר 1910; כ"ה בתשרי ה'תר"ע; ארץ ישראל
פטירה	6 באוקטובר 2003 (בגיל 93); יא' בתשרי ה'תשס"ד; ירושלים, ישראל
כינוי	רֶבּ אוּשֶׁר
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 6 באוקטובר 2003
תחומי עיסוק	הפצת תורת החסידות, חסד, חזרה בתשובה.
תלמידיו	רבי גדליה סגל.; הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ, (האדמו"ר מפוריסוב); הרב ישראל חיים וייס, (האדמו"ר מספינקא-דונלו).; רבי אברהם יורוביץ
חיבוריו	אמרי אשר מכתבים
בת זוג	צביה פריינד
אב	אריה מרדכי

רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו הייחודית בעבודת השם, ובסיועו לנזקקים ולנדכאים. מייסד מוסדות "יד עזרה".

ביוגרפיה

נולד לאריה מרדכי, דור חמישי ל"היהודי הקדוש", ולחיה רבקה דבורה, מצאצאיות האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין. משפחתו השתייכה ליישוב הישן בארץ ישראל, ובניה התפרנסו ממסחר במטבעות וזהב. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני צפת.

בצעירותו היה רבי אשר לחסידו של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין^[1], לאחר שהרבי מקרלין נרצח בשואה, ובהשפעת חברו הקרוב רבי גדליה קעניג מברסלב נהג לבקר אצל רבי אברהם שטרנהרץ שהעריכו מאד^[2].

עוד מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים. אנשים פנו אליו כדי לבקש את עצתו וברכתו^[3]. מבקשי פניו יכלו להמתין בחצרו במשך שעות רבות. הם ראו בהמתנה הארוכה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. רבי אשר נהג לקבל גם נשים ולייעץ להן על מצוקותיהן. רבי אשר עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים, וכן עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבאו להיוועץ עמו ולהיעזר בו.

רבי אשר נסתלק לבית עולמו במוצאי יום כיפור ה'תשס"ד, לאחר שהכין את תלמידיו לכך שזהו יום המיתה שלו^[4], אלפים ליווהו למנוחות^[5], נקבר בחלקת הר תמיר שבהר המנוחות^[6].

בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה" ומינה הנהלה למוסדות תוך שהוא מציין שברצונו שהמוסדות לא יהפכו להיות שלטון יחיד ומבקש מהמשפחה לא להרשות לעצמם הנהגה של בעלות^[7].

לאחר פטירתו חלק מחסידיו קיבלו עליהם את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב), והרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מספינקא).

סביב רבי אשר התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה. לקהילה בתי כנסת בירושלים, בבית צפאפא, בביתר עילית ובמושב מירון וכן תלמוד תורה בירושלים.

משנתו

דרכו הייחודית של רבי אשר אותה כינה "דרך האמונה הפשוטה" היא על פי דרכו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק מחבר הספר פרי הארץ.

תכליתו של האדם על פי רבי אשר היא דבקות הבורא. לשם כך הדריך את חסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא. רבי אשר נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה.

על פי משנתו מציאות האדם כשלעצמה היא "אַיִן" וכל חיותו הוא רק מהבורא, ורק אחרי הכרת האדם את מציאות יסוד האַיִן שלו יכול להגיע להכרת מציאות הבורא. מתוך צוואתו:

"תַּכְלִית הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹקִים שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ מַטְּרַת חַיָּיו, הַיְנוּ: לְהַגִּיעַ לַהַכָּרָה שֶׁבִּיסוֹד חַיָּיו מְצוּיוֹת סִבּוֹת שׁוֹנוֹת הַמְּחַיּוֹת וּמַחְזִיקוֹת אוֹתוֹ וּבִלְעֲדֵיהֶם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ נְשִׁימָה אַחַת וּמָהֵן הַסִּבּוֹת? הַתְּשְׁוּבָה הִיא, שֶׁמֵּעֶצֶם תּוֹלַדְתּוֹ, טִבְעוֹ וָעֳבִי חָמְרוֹ כִּמְעַט וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לִמְצֹא הַסִּבּוֹת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַהַכְנָעָה הָאֲמִתִּית וְהַמֻּחְלֶטֶת לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת שֶׁמִּתּוֹךְ יְסוֹד הָאַיִן שֶׁלּוֹ, הוּא לֹא מְסֻגָּל לַעֲזׁר לְעַצְמוֹ וְאַחֲרֵי הַכָּרָתוֹ אֶת זֶה, לֹא יִתְבַּיֵּשׁ בְּכָךְ כְּלָל, כִּי כָּךְ נוֹלַד וְכָךְ גַּם חַיָּיו כִּי הַבְּרִיאָה נִבְרְאָה בְּמַצָּב שֶׁל תּׁהוּ וָבׁהוּ, כַּכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" וְעִקָּר עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁגַּם הוּא יַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ כִּשְׁלוֹנוֹתָיו שֶׁזֶּהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וְקוֹנוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה בְּחַיָּיו וְרַק רְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ הוּא הַמְחַיֵּהוּ וּמַנְשִׁימוֹ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כַּכָּתוּב: "כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-ה".

— צוואת רבי אשר פריינד

הרבה לדבר על דוד המלך, בו השתמש כדוגמה לדברים רבים, כמו שפלות האדם וקבלת הייסורים באהבה. וכן הרבה לדבר על רבי עקיבא בו השתמש גם כן כסמל לקבלת הייסורים באהבה.

הדגיש את עקרון האחדות וה"אהבה שאינה תלויה בדבר" בין החברים תוך כדי ההתקשרות אל צדיק האמת. כתנאי לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"הכנעה" ה"שפלות" ואת "ביטול היש", ערך שהדגיש רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "רֶבּ אוּשֶׁרְנִיקֶעס".

פועלו ומוסדותיו

בשנות השישים יסד רבי אשר את מוסדות החסד "יד עזרה"^[8]^[9]. מוסדות אלה כללו:

מפעל חלוקת מזון לנזקקים ובתי תמחוי.
בית הכנסת אורחים בירושלים, היה הראשון להקים מוסד הכנסת אורחים ואכסניה במירון^[10].
מפעלי שיקום לגברים ונשים, בית דפוס מטבח ועוד, שהעסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה^[11]^[12].
רשת מרפאות שיניים מוזלות^[13]^[14].
מעונות וגני ילדים "ילדי זהבה"^[15], חברת רכבי הסעות.
מפעלי דיור בשכונת רמות בירושלים ובאשדוד.
ישיבה בשכונת ימין משה.
תלמוד תורה ומקווה ברחוב סורצקין בקריית אונסדורף.
בית החלמה ליולדות "מעון צביה" ברחוב סורצקין^[16].
אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בבני ברק.

ילדיו

לרבי אשר ארבעה ילדים:

לאה קלירס אשר ניהלה את מרפאת השיניים של מוסדות יד עזרה^[17], (אשת רבי שמואל קלירס^[18], מפקח לשעבר בחינוך העצמאי ומייסד המכון למורים של החינוך העצמאי).
- בתם זהבה נשואה לסופר יאיר וינשטוק.
פנינה הרשטיק (אשת הרב משה הרשטיק, מרבני תל אביב). אחד מנכדיה הוא העיתונאי מוטי קסטל^[^{דרוש מקור]}.
רבי אברהם חיים פריינד (נשא את בלה פריינד), נפטר בחיי אביו.
חיה וסרמן, אשת רבי אלימלך וסרמן, דיין בבית הדין הרבני באשדוד, שנרצח^[19] בפיגוע הירי ביציאה מירושלים.

תלמידיו

הרב אברהם יורוביץ.
הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב).
הרב ישראל חיים וייס (האדמו"ר מספינקא).
הרב שלמה מן, רב ומחבר ספרים.^[20]
הרב גדליה סגל, חיבר בהוראת ר׳ אשר את ה"תהלים המבואר"^[21].

ספריו

אמרי אשר מכתבים, הוצאת יד עזרה תשס"ו, 2006
כתב העת חברותא, לקט

לקריאה נוספת

יאיר ויינשטוק, ר' אשר מפי תלמידיו – רבי אשר פריינד (ירושלים, תשס"ח).
תם פרנס, '"תהו ובהו של עצמו": ר' אשר פריינד על הרוע האנושי', רליגיה: בית למחשבה דתית ג' (תשפ"ב), עמ' 63–87.