אפרים הלוי

אפרים הלוי
לידה 2 בדצמבר 1934 (בן 90)
כ"ה בכסלו ה'תרצ"ה
לונדון, הממלכה המאוחדת בריטניהבריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1948
השכלה
ראש המוסד ה־9
אפריל 199810 בספטמבר 2002
(כ־4 שנים)
תחת ראשי הממשלה נתניהו, ברק ושרון
שירות במוסד
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות המוסד
תקופת הפעילות 19611995
19982002
תפקידים בשירות
  • סגן ראש אגף
  • ראש אגף "ביצור"
  • ראש אגף "תבל"
  • המשנה לראש המוסד
  • ראש אגף המטה
יו"ר המועצה לביטחון לאומי ה־3
ספטמבר 2002 – אוגוסט 2003
(כ־335 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרים הלוי (נולד ב-2 בדצמבר 1934) הוא איש מודיעין ודיפלומט ישראלי יליד אנגליה. כיהן כראש "המוסד" התשיעי וכראש המועצה לביטחון לאומי.

תולדות חייו

אפרים הלוי נולד בלונדון בשנת 1934 לרבקה ואלעזר. האב אלעזר הוסמך לרבנות, עבד כמורה בתלמוד תורה בלונדון, היה פעיל בתנועה הציונית ומראשי תנועת המזרחי. אפרים הילד דיבר עברית לפני שלמד אנגלית.[1] סבו, הרב אפרים סמונוב (שעל שמו נקרא), היה חתנו של הרב חיים ברלין, וסבתו היא נכדתו של הנצי"ב. הלוי למד ב-Grocer's Company School ובאפריל 1948 עלה לארץ ישראל. סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1955 קיבל פרס על פעילות למען האוניברסיטה.[2] בשנים 1955 עד תחילת 1958 היה נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל,[3] בין השנים 19571961 ערך את הביטאון "סקירה", שבהוצאת קצין חינוך ראשי ובשנים 1960 עד 1961 שימש כפרשן מדיני בגלי צה"ל.

בשנת 1961 הצטרף ל"מוסד", שירת בתחילה כעוזר מחקר במדור "מחקר אפריקה" בראשות אפרים אילני, שנה אחר כך מונה לראש המדור. במסגרת עבודתו פעל במסווה של עיתונאי אוסטרי לצורך איסוף מודיעין בטנגניקה, ויצר קשר עם סלאח א-דין אל-ביטאר לימים ראש ממשלת סוריה ומישל עפלק ממייסדי מפלגת הבעת'. כמו כן הופעל במסווה לאיסוף מודיעין במהלך פרשת יוסל'ה שוחמכר. ב-1963 מונה לראש מחלקה וב-1967 התמנה לסגן ראש אגף שעיקר פעילותו בזירה הבין-לאומית. בשנים 1970 עד 1974 שירת בשגרירות ישראל בארצות הברית, רוב התקופה תחת השגריר יצחק רבין. לאחר שובו מונה לתפקיד סגן ראש אגף שעיקר עיסוקו בזירה הבין-לאומית. ב-1976 מונה ליועץ מדיני בשגרירות ישראל בצרפת ובשנים 19791980 למד במכללה לביטחון לאומי. ב-1980 מונה לראש אגף "ביצור", אגף מבצעי במוסד שעסק בהגנה על קהילות יהודיות בעולם ובסיוע להעלאת יהודים ממדינות כמו אתיופיה, עיראק, סוריה, לבנון, תימן ואיראן.[4] בשנים 1985 עד 1990 כיהן כראש אגף "תבל", שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. בתפקיד זה עמד, בין היתר, בראש מאמצי המוסד לאפשר את עלייתם של יהודי אתיופיה במבצע משה.[5] בשנים 1990 עד 1995 שימש בתפקיד המשנה לראש המוסד וראש אגף המטה, תחת שבתי שביט כראש המוסד.

ב-1996 מונה לשגריר ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל.

הלוי שימש שליחם המיוחד של שלושה ראשי ממשלה: יצחק שמיר, יצחק רבין ושמעון פרס. לפרסום זכו קשריו ההדוקים עם חוסיין מלך ירדן. השתתף באופן פעיל, בשליחות אישית של רבין, בגיבוש הסכם השלום עם ירדן. לאחר כישלון המבצע לחיסול איש החמאס חאלד משעל בירדן, בשנת 1997, תרם רבות, בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, להחזרת אנשי המוסד שנתפסו שם וביישוב המשבר עם חוסיין.

במרץ 1998 מונה לראש "המוסד", בעקבות התפטרותו של דני יתום. במהלך הקדנציה שלו כראש "המוסד" הוציא לפועל מבצעים מיוחדים רבים, אולם במקביל נוצרה יריבות עם משנהו, עמירם לוין.[6]

באוקטובר 2002 מונה ליו"ר המועצה לביטחון לאומי. ביוני 2003 התפטר, לאחר שראש הממשלה אריאל שרון נמנע פעמים אחדות מקבלת המלצותיו.

הלוי עומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הפועל באוניברסיטה העברית בירושלים, למן הקמתו בשנת 2003. ב-2005 זכה בפרס הרצוג על תרומה ייחודית למדינת ישראל.[7]

בין השנים 2005 - 2012 כיהן בתפקיד יו"ר המרכז למורשת המודיעין[8]

בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "אדם בצֵל".

חיים אישיים

הלוי נשוי להדסה, אב לשניים. בן דודו היה הפילוסוף סר ישעיה ברלין.[9]

עמדותיו

בסוף שנת 2009 הביע תמיכה במשא ומתן עם החמאס,[10] בשנת 2011 הביע עמדה שהשגת נשק גרעיני על ידי איראן אינו מהווה יתרון אסטרטגי לאיראן על ישראל, אלא מכשול קשה לאיראנים בדומה למה שקרה בקוריאה הצפונית, שעברה בידוד בזירה הבין-לאומית.[11]

ב-3 בנובמבר 2011, בכנס מחזור של בוגרי הפנימיות הצבאיות, הביע הלוי את עמדתו שהסכנה הקיומית על ישראל, יותר מהגרעין האיראני, היא ההקצנה החרדית ש"מחשיכה את חיינו", והוסיף: "התחנכתי בבני עקיבא. הכרתי דת ואמונה של מאור פנים". חברי כנסת מחו בחריפות על דבריו, ובעקבות הסערה שקמה מיתן הלוי את דבריו,[12] וכן הסביר שדבריו על "איום קיומי" נובעים מחששותיו לנוכח ההקצנה הדתית והדרת העולים מברית המועצות לשעבר, להם הוא מסייע להוכיח את יהדותם.[13]

באוקטובר 2012 הביע תמיכה במשא ומתן עם איראן.[14] לאחר השלמת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, הביע בו הלוי תמיכה, בנימוק שזוהי הדרך הטובה ביותר למנוע את התגרענותה של איראן.[15]

ספרו

לקריאה נוספת

  • אריאל להמן ואלדד רפאלי, 24/7 - ישראלים מעוררי השראה, תל אביב: הוצאת מטר, עמ' 88–97.
  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017.
  • Lapid Ephraim, The Israeli Intelligence Community: An Insider's View, Gefen - Jerusalem, 2020

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דליה קרפל, מוסף הארץ, 30 בספטמבר 2016, כ"ז באלול תשע"ו, "חושך על פני תהום", ריאיון עם אפרים הלוי, עמודים 36–44
  2. ^ מסע הרונדו בחוצות ירושלים, הצופה, 12 במאי 1955
  3. ^ מ. גלבוע, מעריב, 9 בינואר 1958
  4. ^ יוסי מלמן, המוסד היה רוצה למנוע פיגועים נגד יהודים בעולם, אך ידיו כבולות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  5. ^ אורנית עצר, הלוי: נאלצנו לקבל הרבה החלטות קשות, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2009.
  6. ^ יוסי מלמן‏, המוסד המבצעי של מאיר דגן, באתר וואלה, 18 בפברואר 2005.
  7. ^ מחר: פרס הרצוג לראש המוסד בעבר, באתר ערוץ 7, 12 באפריל 2005
  8. ^ המערכת, מבט מל"מ, גיליון 71, עמ' 2, באתר המרכז למורשת המודיעין, ‏ינואר 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד דליה קרפל, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: ״אני מקווה שהציבור יתמרד״, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
  10. ^ דלית הלוי, חמאס עדיף על פתח. אתר ערוץ 7
  11. ^ Jennifer Rubin, Can we live with a nuclear Iran?, The Washington Post, February 7, 2011 (הקישור אינו פעיל, 27 באוקטובר 2024)
  12. ^ קובי נחשוני, אפרים הלוי: ההשוואה לאיראן הייתה קיצונית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
  13. ^ יאיר אטינגר, תפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  14. ^ ראש המוסד לשעבר: צריך לדבר עם האיראנים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
  15. ^ Ex-Mossad Chief Supports Iran Nuclear Deal