האוגדה, כאחת משלוש אוגדות משימתיות שצוותו בחזית הדרום (עם אוגדת אריאל שרון - אוגדה 38 ואוגדת אברהם יפה - אוגדה 31), הבקיעה ראשונה את המערך המצרי בגזרת צפון סיני, וכבשה חלקים נרחבים מצפון סיני. כעבור ארבע יממות הגיעו כוחותיה אל תעלת סואץ בקנטרה ומול אסמאעיליה.
גזרת הפעולה של האוגדה הייתה הגזרה של אוגדה 77 במבצע קדש.
אוגדה 84 הוקמה לצורך המלחמה בפיקוד האלוף ישראל טל, שהיה אז מפקד גייסות השריון (גי"ש), והתבססה על מפקדת הגי"ש.
האוגדה הייתה האוגדה היחידה המבוססת על מפקדה סדירה.
פקודה ראשונית להתארגנות המפקדה התקבלה במוצאי יום העצמאותה'תשכ"ז (15.5.1967).
תוכנית מלחמת ששת הימים "נחשונים", כללה מתקפת חיל אוויר להשמדת הכוח האווירי המצרי; לחימה יבשתית רק בחזית סיני, תוך הימנעות מפתיחת חזית נוספת, בטרם הוכרע קרב היבשה בסיני.
התוכנית התגבשה סופית ב-1 ביוני.
בשלב ההבקעה, כדי להימנע ככל האפשר מהעיכובים הכרוכים בפריצת שדות המוקשים תוכננה ההתקפה הישראלית להתבצע בעזרת "לפיתה" של מערך האויב, משני קצותיו: מהאגפים הצפוני והדרומי של המערך המצרי בצומת רפיח.
ציוותי כוחות ומשימות
האוגדה:אות קריאה בקשר: "טירה"
חטיבה משוריינת 7 בפיקוד שמואל גונן (גורודיש) (סגן: ברוך הראל (פינקו), קצין האג"ם: יואל גונן, קמב"ץ: יוסי בן-חנן): אות קריאה בקשר: "שמיר" (כינוי בספר "חשופים בצריח": ש, ש/7)
גדוד הטנקים 82 בפיקוד סגן-אלוף גבריאל עמיר (סמג"ד אליעזר גלובוס), מצויד בטנקי שוט (צנטוריון); הגדוד כלל במקור שלוש פלוגות מבצעיות ופלוגת צמ"פ. בין מפקדי הפלוגות: אלישיב שמשי, עמיר יפה (פלוגה ק'), נחום זקן ואהרון סטולר (צמ"פ- כוח סמח"ט) (כינוי בספר "חשופים בצריח": ש/10).הגדוד תוגבר בפלוגת קק"ש שוט בפיקוד שמאי קפלן (פלוגה ה'), וכלל בתחילת הקרבות חמש פלוגות שוט.
גדוד הטנקים 79 בפיקודו של רב-סרן אהוד אלעד, (אחרי שנהרג הוחלף על ידי סגנו חיים ארז) (קמב"ץ: עמרם מצנע, חגי רגב). הגדוד היה מצויד בטנקי מגח (פטון M48) בעלי תותח בקוטר של 90 מ"מ; במקור, כלל הגדוד שלוש פלוגות מגח אורגניות בפיקוד אבירם גילעד, בן-ציון כרמלי ואביגדור קהלני (פלוגה ב'). פלוגה נוספת בפיקוד יום-טוב תמיר נבנתה לקראת המלחמה. מראשית המלחמה הועברה פלוגת יום-טוב תמיר תחת פיקוד גדוד החרמ"ש 9. מתום היום הראשון הצטרפה לגדוד פלוגת מגח מילואים מגדוד 46 (גדוד ההקמה של חטיבה 401), בפיקוד שלום עין-גל (כינוי בספר "חשופים בצריח": ש/14).
פלוגת סיור על גבי זחלים וג'יפים בפיקוד סרן אורי אור.
כוח סמח"ט - בפיקודו של סגן-אלוף ברוך הראל (פינקו) הכולל שתי פלוגות טנקים מגדוד 82, הייתה עתודה בשלב ההבקעה.
החטיבה כללה 124 טנקים, מהם 58 טנקי צנטוריון עם תותח 105 מ"מ, ו-66 טנקי פטון M48A1 ולהם תותח 90 מ"מ.
ארבע מפלוגות החטיבה היו בשלב האימון הבסיסי. מפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה יאיר נפשי.
כוח הארטילריה של החטיבה כלל 23 תותחים מתנייעים 105 מ"מ ותותחים 25 ליטראות נגררים.
משימה: תתקוף ראשונה דרך ח'אן יונס ורפיח ותכבוש את המערך המצרי מצפון עד מדרום לצומת רפיח.
מפקד האוגדה אלוף ישראל טל ומח"ט הצנחנים אל"ם רפאל איתן במהלך המלחמה
חטיבת הצנחנים 35, בפיקוד אל"ם רפאל (רפול) איתן (סגן: אפרים חירם (פיחוטקה), קצין אג"ם שי תמרי).
לקראת המלחמה, הפכה לחטיבה ממוכנת ששני גדודיה (גדוד 50 וגדוד 890), היו על זחל"מים. אות קריאה בקשר: "זברה" (כינוי בספר "חשופים בצריח": צ)
גדוד 202 ("צפע") בפיקוד בפיקוד סא"ל צבי בר. הגדוד נלקח והיה תחת פיקוד חטיבה 11 לטובת כיבוש רצועת עזה. ממפקדי הפלוגות היו: פלוגה ב' יחיאל אמסלם (סמ"פ נחמיה כהן).
גדוד מרגמות כבדות (גמ"כ) מוצנח 332 בפיקוד מאיר דורון (גדוד אורגני של החטיבה). מפקדי הסוללות היו יוחאי קורן, ורן כהן, והם צורפו כקש"אים לגדודים "אפעה" ו "בזלת", בהתאמה. סוללה ג' בפיקוד יעקב ברקת, נועדה להצנחה באל-עריש, אולם ההצנחה בוטלה.
גדוד 46 (מחטיבה 401 בהקמה) של טנקי "מגח", בפיקוד סא"ל אורי בר און. הגדוד כלל שלוש פלוגות אורגניות בפיקוד אמנון גלעדי, דן שני, ושלום עין-גל (פלוגה ד'). ופלוגה רביעית, שהגיעה מבית הספר לשריון, בפיקוד עמוס כץ (מפקד מגמת מגח בקק"ש) הייתה תחת פיקוד גדוד 890. פלוגת שלום עין-גל הייתה הפלוגה היחידה בצה"ל עם תותחי 105 מ"מ ומנועי סולר. הגדוד כלל 41 טנקי מגח M48A1 וטנקי מגח M48A3 (בעלי מנוע דיזל ותותח 105 מ"מ- החדישים במערך השריון באותה עת). (כינוי בספר "חשופים בצריח": ת/01)
הכוח הארטילרי של החטיבה כלל גדוד מרגמות כבדות 120 מ"מ מתנייע מוקטן וגדוד מתנייע בינוני.
משימה: לכבוש את מערך הפתחה מדרום, עד מדרום לצומת רפיח.
חטיבת מילואים משוריינת 60, בפיקוד אל"ם מנחם (מֶן) אבירם (סמח"ט: סא"ל גדעון אלטשולר, קצין אג"ם: אברהם מדליה, קמב"ץ: טוביה הלר).
גדוד 19- טנקי AMX-13 בפיקוד זאב איתן, בין מפקדי הפלוגות אמנון מרטון (פלוגה ג'). (כינוי בספר "חשופים בצריח": מ)
גדוד 268- טנקי שרמן M51 בפיקוד טוביה רביב (סגן: חיים תמיר). בין מפקדי הפלוגות אריה צדיק, טוביה לשם (פלוגה ו') ויצחק יצחקי, (חרמ"ש).
גדוד חרמ"ש 141 בפיקוד סא"ל דן נעמן.
פלוגת סיור ויחידות חטיבתיות.
החטיבה כללה 52 טנקי שרמן M51 בעלי תותח 105 מ"מ ו-34 טנקיAMX-13.
משימה: עתודה בשלב הראשון, ולהתקדם לעבר אל עריש בדיונות שמדרום לפתחה.
גדוד הסיור האוגדתי-כח גרנית, בפיקוד אל"ם ישראל גרנית, שכלל 10 טנקי מגח, כח סיור בפיקוד רס"ן דן שומרון, פלוגת תול"רים, פלוגת שדה חה"ן וסוללה 120 מ"מ.
משימה: בשלב ההבקעה-לבודד את שדה המערכה כלפי דרום .[1]
כוח מוצנח או הנחתה מהים
בתכנון המקורי חטיבת הצנחנים 55 בפיקוד מוטה גור תוכננה לצנוח באל-עריש כחלק מהבקעת האוגדה בציר הצפוני, והתאמנה על כך.
תוכנית נוספת הייתה מבוססת עלהנחתה מהים של כוחות החטיבה ליצירת איגוף למערך המוצבים המצריים במעבר הג'יראדי ושיח' זוויד-
תוכנית הנחיתה מהים ממזרח לאל עריש.
אולם עקב הצלחת האוגדה, בוטלו התוכניות כבר ב-5 ביוני, והחטיבה הופנתה החטיבה לחזית ירושלים.
כוחות שכנים
מדרום לאוגדה פעלה אוגדת אריאל שרון (אוגדה 38) כ"מאמץ משני" פיקודי.
לקראת סיום ההבקעה בגזרה זו עברה אוגדתו של יפה (אוגדה 31) דרך אוגדת שרון לעומק השטח, וחברה לאוגדת טל באזור ג'בל ליבני, כמאמץ עומק פיקודי.
מצפון לאוגדה פעלה חטיבת החי"ר במילואים 11 בפיקוד יהודה רשף לכיבוש רצועת עזה. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר: גדוד 81, גדוד 128, וגדוד 54 (בפיקוד סא"ל צבי לבנון). החטיבה תוגברה בגדוד 86 טנקי 13-AMX (מחטיבה 200) בפיקוד סא"ל יעקב הדר, ובגדוד 202 צנחנים בפיקוד סא"ל צבי בר. משימה: כיבוש רצועת עזה וצפון סיני. חטיבה 11 פרצה בגזרת עזה, ומולה עמדה הדיוויזיה ה-20 (הפלסטינית) של הצבא המצרי. החטיבה לחמה בקרבות על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה ובקרבות הקשים לכיבוש מבואותיה הדרומיים של העיר עזה (קרב עלי מונטר) במהלך ה-5 ביוני, והייתה שותפה לכיבוש העיר ביום שלמחרת.
הקרקע בגזרת האוגדה
גזרת האוגדה הייתה בצפון ומרכז סיני.
השטח מאופיין בדיונות חול המנתבות את התנועה על הצירים.
אזור ג'בל ליבני הוא אזור מישורי ועביר, והיה שטח מפתח לפריסה וקרבות שריון.
מרחב ג'בל ליבני –ביר חסנה, היה מרחב בו צפוי היה להתפתח קרב שריון בשריון גדול ומכריע לאחר ההבקעה, והוגדר כ"בור הפיקודי" ("שטח מפתח" במושגי התקופה).
ערב המלחמה נפרס צבא מצריים בסיני, כאשר בקו החזית נפרסו דוויזיות החי"ר ובעומק השטח נפרסו דיוויזיות השריון והחי"ר כקו הגנה שני.
הכוחות המצריים מנו שבע דיוויזיות (מאה אלף חיילים), שתיים מהן משוריינות.
לרשותם עמדו 900–1000 טנקים ומאות קני ארטילריה.
ברצועת עזה נערכו חטיבות פלסטיניות.
הדיוויזיה המצרית השנייה - דיוויזיית ח"יר של הצבא המצרי, בפיקוד מייג'ור ג'נרל סעיד נאגיב, מנתה יחד עם הכוחות שנספחו אליה כ-16 אלף איש נפרסה בגזרת אבו עגילה-קוסיימה. ערב הקרב היו מצויים בגזרת אבו עגילה כ-8,000 חיילים מצריים.
כוח שאזלי: כוח שריון מצרי- נפרש בתחילה באזור אל עריש, אך הורד דרומה מזירת רפיח בתקופת ההמתנה, ונפרש באזור ואדי קוריה בין נח'ל וכונתילה. זאת, בעקבות פעולות הטעייה והונאה של אוגדת ההונאה (אוגדה 49) חטיבה ממוכנת 8 בפיקוד אלברט מנדלר.
בגזרת רפיח נפרסה דיוויזיית חי"ר 7 של הצבא המצרי בפיקוד גנרל עבד אל עזיז סולימאן, מפקד בית הספר לחי"ר בצבא המצרי.
דיוויזיה 7 המצרית בהרכב של שתי חטיבות חי"ר פלסטיניות, 3 חטיבות חי"ר מצריות (בסך הכול 5 חטיבות חי"ר) וחטיבה ממוכנת.
כוחות הדיוויזיה, נערכו בפתחת רפיח בהתאם לנתוני הקרקע, לפי דוקטרינת ההגנה הסובייטית.
שתיים מחטיבותיה של הדיוויזיה נפרסו לכל רוחב הפתחה, לאורך כביש רפיח - ניצנה:
חטיבה ממוכנת 16 (מצפון לצומת רפיח), מרפיח ועד מדרום לצומת רפיח.
חטיבה מוקטנת חי"ר 11 (מדרום לצומת רפיח),
מאחוריהן, יתר כוחות הדיוויזיה נפרסו מערבה לפתחת רפיח לאורך ציר רפיח - אל-עריש.
על פי כללי ההגנה הסובייטית, נמצא מגנן הנ"ט הדיוויזיוני ובתווך ביניהם חטיבה ארטילרית.
מפקדת הדיוויזיה, התמקמה בשיח' זוויד.
הדיוויזיה הייתה מצוידת ב-82 טנקים, ב-112 קנים ארטילריים ובתותחי נ"ט רבים.
בחזית המתחמים המצריים היו פרוסים שדות מוקשים.
ב-5 ביוני בשעה 08:16 נשמעה ברשת הקשר הפקודה "סדין אדום" וכוחות האוגדה יצאו ראשונים לקרב ההבקעה.[2]
הפריצה - חטיבה 7
קרב ההבקעה העיקרי, קרב רפיח, החל בשעה 08:45 כאשר פרצה חטיבה 7 לרצועת עזה מול ח'אן יונס.
חטיבה 7 פרצה ראשונה על מנת שלאחר האיגוף דרך ח'אן יונס תתקוף יחד עם חטיבת הצנחנים את מתחם רפיח.
התקדמות בחאן-יונס: פריצת קו הגבול בוצעה מול חאן-יונס מול כוחות של החטיבה הפלסטינית 108. הפריצה בוצעה כשגדוד 79 מוביל, ואחריו גדוד 82. עקב ההסתבכות בעיר הופעל כוח סמח"ט כעתודה. בעיר התרחש קרב קצר וקשה שגבה נפגעים רבים (בעיקר בקרב פלוגת הסיור).
כיבוש צומת רפיח: לאחר הקרב בחאן-יונס המשיכה החטיבה בדרכה מערבה לכיוון רפיח, ותקפה את חלקו הצפוני של המערך המצרי המבוצר בצומת רפיח (ממערב לגבול ישראל-מצרים).
כיבוש מערך שיח' זוויד: עד צהרי היום נפרץ מתחם צומת רפיח, וחטיבה 7 תקפה את מערך שיח' זוויד המצרי שממערב לצומת רפיח. החטיבה נעה לעבר שיח' זוויד בשני ראשים: גדוד 79 (כ-30 טנקי מגח), נע לאורך מסילת הברזל ואילו גדוד 82 (44 טנקי שוט) כולל פלוגת חרמ"ש, נע על הכביש. המערך נכבש בשעה 14:22.
לפני כן, בשעה 11.00, בעקבות התרעה על כוח של 12 טנקים מצריים הנע לתקיפת כרם שלום, נשלח גדוד 9 (חרמ"ש) של חטיבה 7 להגנה לכביש כרם שלום - מבטחים. ההתקפה המצרית לא מומשה, וגדוד 9 הפך לכוח אוגדתי ונע לעבר רפיח בשעה 14.30.
לאחר כיבוש מרחב הצומת עסק גדוד 9 בהשתלטות המרחב מצפון לצומת רפיח.
הפריצה - חטיבת הצנחנים
חטיבת הצנחנים, שנעה על גבי זחל"מים ותוגברה בגדוד הטנקים 46, תקפה את חלקו הדרומי של מתחם רפיח. החטיבה הובלה בפריצה על ידי כוח גרנית, ובסמוך לחציית קו הגבול נפגע ונהרג מ"פ הטנקים בכוח זה, אמנון גלעדי, שהיה ההרוג הראשון במלחמה.
חטיבת הצנחנים, בתנועתה אל היעד, נותקה מגדוד הטנקים והתקשתה בכיבוש יעדיה ללא סיוע השריון.
גדוד הטנקים הרחיק בתנועתו מערבה וניהל קרב באזור כפר-שאן בו השמיד 20 טנקי סטלין 3 (פלוגתו של עין גל) ופגע בארטילריה מצרית.
חטיבת הצנחנים, שהשתלטה בינתיים על מספר מוצבים, כותרה על ידי המצרים ונמצאה במצב קשה.
גדוד 50 וכן חפ"ק המח"ט נשארו באותה עת לכודים במרכז המתחם המצרי.
הטנקים של גדוד 46 שבו מזרחה ופרצו לפנות ערב את טבעת הכיתור של כוחות הצנחנים.
עם סיום ההבקעה ברפיח, חטיבת הצנחנים, עם כוח השריון שלה (פלוגת "עמוס" מגדוד 46), הוקצתה לפיקוד הדרום להשלמת כיבוש רצועת עזה ולהשתלטות מלאה על ח'אן יונס. כוח סמח"ט פעל להשתלטות מלאה על חאן-יונס ועל רפיח.
במהלך התנועה לעזה דרך רפיח, נתקע טנק המ"פ בעיר, והחייל יוסי לפר נותר לבדו בטנק וניהל קרב יחיד בטנק עד לחילוצו. על קרב זה הוענק לו עיטור הגבורה.
חטיבה 7 נקראה להחזיר מזרחה כוח לשם סיוע ללחימת חטיבת הצנחנים באגף הדרומי של מתחם צומת רפיח, ובמקביל להמשיך לתקוף מערבה עם כוח אחר של החטיבה בפיקוד סגן מפקד החטיבה, לעבור את הג'יראדי ולהגיע לאל עריש.
כוח הסמח"ט, שכלל את גדוד 82, הפתיע את הכוח המצרי במעבר הג'יראדי, עבר בו מבלי להיתקל בהתנגדות וחשב אותו לנטוש. לאחר שעבר כוח הסמח"ט תפסו הכוחות המצריים עמדות וחסמו את המעבר. משהגיע גדוד 79 למעבר נתקל באש חזקה ורבים נפגעו, ביניהם מפקד הגדוד, אהוד אלעד, שנהרג. יחד עם פלוגת הפאטונים של שלום עין-גל מגדוד 46 שהצטרפה לכוחות הצליח לבסוף גדוד 79 לעבור את הג'יראדי לקראת הערב ולתגבר את כוח הסמח"ט שחצה את המעבר מוקדם יותר. למרות זאת, נותרו כוחות מצריים ששלטו על המעבר, וכוחות צה"ל שממערב למעבר, שגם כך נזקקו לדלק ותחמושת, נותרו מבודדים משיירת דרגי החטיבה.
בסיום היום הראשון של הלחימה נמצאו שני גדודי החטיבה בפאתי אל עריש כאשר המעבר אליהם חסום.
גדוד החרמ"ש של החטיבה (גדוד 9) הוטל לפתיחת וכיבוש המעבר. הקרב לכיבוש מתחם הג'יראדי נמשך והסתיים רק בשעות אחר הצהרים של ה-6 ביוני.
איגוף - חטיבה 60
כמו חטיבת הצנחנים יצאה חטיבה 60 משטחים בחולות חלוצה, והופנתה בצהרי ה-5 ביוני לציר שעבר בחולות מדרום לזירת הקרב, מתוך מטרה לתקוף את מעבר הג'יראדי. החטיבה התקדמה 90 קילומטר בחולות עמוקים, אולם נתקלה בקשיי עבירות ולא באה לידי ביטוי בקרב הג'יראדי.
כוחות הפיקוד פעלו במשך יום המלחמה הראשון, ללא סיוע אווירי, למעט "פוגות" עם כוורות נ"ט.
לאורך כל הקרב, ובמיוחד בחלקו הראשון, סייע חיל האוויר הישראלי בתקיפת סוללות ארטילריה מצריות על ידי טייסת פוגה מגיסטר בפיקוד אריה בן-אור
.[3]
מטוסי התקיפה החדישים יותר היו עסוקים במבצע מוקד להשמדת חיילות האוויר של האויב.
לקראת סיום היום הראשון ללחימה נתגלו בעיות הספקה, ומרבית מהכלים היו בחוסר דלק ותחמושת.
שלב כיבוש קו הגנה שני
ההבקעה בביר לחפן (6 ביוני): לאחר שהבקיעה את המערך המצרי באזור רפיח, פנו היחידות העיקריות של האוגדה דרומה להבקעת קו ההגנה השני בביר לחפן.
חטיבה 7 הבקיעה את המערך בעזרת תנועה על הציר (גדוד 82, צנטוריונים) ואיגופים מקומיים על ידי גדוד המג"חים בעלי העבירות הטובה (גדוד 79) ובסיוע גדוד החרמ"ש מחטיבה 60 (גדוד 141) לטהור המתחם.
במקביל להבקעה, חטיבה 200 מאוגדת יפה בפיקוד ישכה שדמי (כינוי בספר "חשופים בצריח": ק), נעה בוואדי חרידין, הקשה למעבר והופיע באגף המתחם של ביר לחפן. חטיבה זו בלמה את התקפת הנגד וניסיון התיגבור של ביר לחפן מדרום על ידי חטיבות המצריות, חטיבת שריון 141 וחטיבת חי"ר, שנעו מג'בל ליבני צפונה.
לאחר ההבקעה שבוצעה ללא נפגעים לכוחות האוגדה, נפגשה חטיבה 7 עם כוחות האוגדה של אוגדת יפה.
כוחות שתי האוגדות חברו זה לזה באזור ג'בל ליבני.
כיבוש אל-עריש:
ב-7 ביוני, תקף גדוד חרמ"ש 9 את העיר אל-עריש והשלים את כיבושה בסיוע כוחות של חטיבת חי"ר 99 שהגיעו מאוגדתו של שרון.
בעיר נשארו כוחות של חטיבת משמר הלאומי המצרית 28.
גדוד 9 תקף מדרום ופלוגת הסיור של חטיבה 99 תקפה מצפון בסיוע מרגמות.
בשעות אחר הצהרים נכנעה העיר.
בקרב נהרג גם סא"ל אלכס בניה ממפקדת האוגדה שהיה על טנק הפיקוד.
שלב קרב התקדמות
ב-6 ביוני אחר הצהריים נתן המטכ"ל המצרי פקודת הנסיגה הכללית שהפכה את המלחמה לקרב התקדמות
.[4]
צה"ל התקדם במהירות לעבר מעבר המיתלה על מנת לחסום את הכוחות המצריים הנסוגים.
לאחר הבקעת קו-ההגנה השני התפצלה האוגדה לציר הצפוני (אל עריש–קנטרה) ולציר המרכזי (ג'בל ליבני–אסמאעיליה).
תוך שלושה ימים נוספים, שכללו קרבות שריון עם יחידות מצריות, הגיעה לגדות תעלת סואץ.
חטיבה 60 כבשה את ביר לחפן וביר גפגפה. האוגדה הייתה בהתארגנות באזור צומת ביר-גפגפה.
קרב הלילה של חניון האמכ"סים[5]: ב-7 ביוני בשעה 15:00 קיבל גדוד 19 (חטיבה 60) לנוע על ציר ביר-גפגפה איסמעליה לכיוון התעלה בדיווח שהציר פתוח. הגדוד כלל פלוגת טנקים מוגברת (פלוגה ג' שכללה 12 טנקים) כוח סיור והנדסה ומפקדת הגדוד.
במהלך חניון לילה מערבית לביר-גפגפה נתקל הגדוד, המצויד בטנקי AMX-13 בכוח מצרי גדול מדיוויזיית השריון 4 המצויד בטנקי T-55 העולים עליהם באיכותם. גם מטווח קרוב הפגזים חודרי-שריון שירו טנקי הגדוד לא חדרו את שריון טנקי האויב. לגדוד היו 21 הרוגים ועשרות פצועים בתוך פחות משעה, מרביתם לא בקרב שב"ש, אלא בזחל"ם החבלה שהתפוצץ כבר בתחילת הקרב).[6] טנקי האמכ"סים תמרנו ואיגפו את הטנקים המצרים, ומטווחים קצרים ירו פגזים שחדרו את שריונם מן הצד. צוותי טנקים מצריים נוספים נבהלו מהפגיעות בטנקיהם - הגם שהן לא חדרו את שריונם - ונטשו את הטנקים. הטנקים המצריים הנותרים נסוגו ותפסו עמדות במרחק של כקילומטר וחצי מהחניון והוסיפו לירות לכיוונו.
פלוגת השרמנים מגדוד 268 הגיעה אל חניון גדוד 19 עם שחר והחלה גם היא להעסיק באש את המצרים. בהמשך הגיעו מטוסים של חיל האוויר והפציצו את הטנקים המצרים. אלו נסוגו עד למרחק של חמישה קילומטרים מן החניון, ובכך תם למעשה הקרב.
אלוף טל הורה לשלוח לעזרת גדוד 19 גם פלוגת טנקי צנטוריון מגדוד 82 של חטיבה 7. זו הגיעה אל הגדוד אחרי פלוגת השרמנים והחלה להתקדם על הכביש מערבה. הפלוגה נתקלה בהמשך במארב של טנקים מצריים והשמידה עשרה מהם. בקרב זה נהרגו מפקד הפלוגה רב-סרן שמאי קפלן וחייל נוסף.
סיום המלחמה
שבויים מצרים באזור אל עריש
לאחר הקרבות במרכז סיני נעו כוחות האוגדה לכיוון תעלת סואץ בשני צירים.
בציר הצפוני נע כוח גרנית. הכוח הגיע עם שחר ה-8 ביוני 1967 למרחק של כ-20 ק"מ ממזרח לקנטרה.
המצרים הפעילו לבלימתו כוח משולב שהיה למעשה העתודה של מפקדת החזית.
ב-7 ביוני בשעה 11:30 חזרו כוחות הצנחנים מפעילות בעזה עם גדוד נח"ל מוצנח ופלוגת סיור וכוח השריון שלו (גדוד 46 עם 12 טנקים).
עם חזרת כוחות הצנחנים קיבל פיקוד על הכוח אל"ם רפאל איתן, מח"ט הצנחנים והחל בתקיפת המתחם שהקימו המצרים בחפזון במבואות קנטרה.
רפאל איתן נפצע קשה בראשו במבואות רומני שבצפון מערב סיני, וישראל גרנית קיבל פיקוד שוב על הכוח.
לאחר מכן נכבשה קנטרה בקרב שריון. יחידות הסיור והתול"רים של הצנחנים המשיכו בתנופת ההסתערות, כבשו את צומת קנטרה-איסמעיליה והשמידו מערך ארטילרי מצרי. לעת ערב תקפו טנקי ה"פטון" והצנחנים את קנטרה כש"כוח גרנית" מאבטח כלפי דרום.
בשעה 18:00 נכבשה קנטרה וכוחות צה"ל התייצבו לראשנה על "קו המים".
דן שומרון שפיקד על כוח סיור רכוב על ג'יפים במסגרת האוגדה, היה הצנחן הראשון שהגיע לתעלת סואץ.
לאחר הקרב קיבל אל"ם אהרן דוידי את הפיקוד על הצנחנים, ותוך זמן קצר הצטרפו לכוח חיילי חטיבת הצנחנים הנותרים.
בציר הדרומי לכיוון איסמעיליה, נע בלילה כוח סיור בפיקוד מפקד הסיירת החטיבתית של חטיבה 7, אורי אור.
הכוח כלל פלוגת טנקים (שישה במספר) בפיקוד שלום עין-גל[7] וסוללת תותחים מתנייעים.
לפנות בוקר הגיע הכוח לתעלה.
חבירת שני הכוחות הייתה בגשר הפירדאן.
עד תום המלחמה ביצעה חטיבה 60 בלימת התקפות נגד ליליות של שריון מצרי, וייצבה קו מצפון לקנטרה.
סיכום הקרבות
האוגדה כבשה את פתחת רפיח בקרבות הבקעה קשים, ולאחר מכן פרצה לסיני והגיעה עד לתעלת סואץ.
בקרב ההבקעה התחוללו חמישה קרבות טנקים עיקריים בין טנקי ה"צנטוריון" וה"פטון" הישראליים לבין טנקי T-34, טנקי ה"סטלין" ותותחי הנ"ט המצריים.[8]
ידענו, שהקרב הראשון של ההבקעה ברפיח הוא למעשה קרב-מבחן בינינו ובין הצבא המצרי, שעשר שנים לא היה לנו איתו מגע. היה ברור לכל החיילים והמפקדים, שזהו המבחן, ולכן תבוצע המשימה ללא התחשבות באבדות.
פעולות האוגדה הביאו במידה רבה לתהילת חיל השריון הישראלי.
עיתונות
תמונת הניצחון הידועה מקרבות האוגדה הייתה של יוסי בן-חנן, קמב"ץ חטיבה 7, שהצטרף לפלס"ר 7, רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו. התצלום הופיע בשער מגזין לייף מ-23 ביוני, וזכה לתפוצה עולמית.
[10]
ספרות ושירה
הספר "חשופים בצריח" של שבתאי טבת, מתאר בלחימתה של אוגדת 84 בסיני, תוך התמקדות בפעולתה של חטיבה 7. הספר כולל את התפתחות השריון ומתאר גם את פעולות כוחות השריון ברמת הגולן במלחמה זו.
ניצחונה של אוגדה 84 בקרב רפיח והתקדמותה בחצי האי סיני, הונצחו בשירו של יורם טהר-לב (בביצוע אריק לביא), קרב רפיח.
באנו שחורים כפיח באנו קרועים אבל, אנו אחרי רפיח כמו שרצית טל! ... בחמישה ביוני גדוד השריון פרץ
בשנת 1968 הקליט אריק לביא את האלבום "אריק לביא שר לאוגדת הפלדה", שהוקדש לחיילי אוגדת האלוף ישראל טל, שלחמו במלחמת ששת הימים. השירים הבולטים באלבום היו "קרב רפיח", "כיפק היי", "מי שחלם" ו"עלי קרב".
פלס"ר 7: עמוס אילון, יעקב ירקוני, משה ישבי, שאול גרואג, אורי זנד (אל עריש), משה פרי, אליהו (אלי) ריקוביץ, חיים לביא, שמואל בייליס, יהושע (פורמן) פרימור (קרב רפיח).
Labor unions in the United StatesHotel union workers strike with the slogan One job should be enoughNational organization(s)AFL–CIO, SOC, IWWRegulatory authorityUnited States Department of Labor National Labor Relations BoardPrimary legislationNational Labor Relations Act Fair Labor Standards Act of 1938 Taft–Hartley ActTotal union membership14.3 million (2022)[1]Percentage of workforce unionized10.1% (2022) Public: 33.1% Private: 6.0% International Labour OrganizationUnited Stat...
ILWUInternational Longshore and Warehouse UnionDidirikan11 Agustus 1937 (1937-08-11)Anggota37,022 (2013)[1]NegaraAmerika Serikat, KanadaAfiliasiKBKTokoh pentingRobert McEllrath, International PresidentLokasi kantorSan Francisco, ASSitus resmiwww.ilwu.org International Longshore and Warehouse Union (ILWU) adalah sebuah serikat buruh yang utamanya mewakili para pekerja dok di Pesisir Barat Amerika Serikat, Hawaii, dan di British Columbia, Kanada. Serikat tersebut juga mewakili par...
For the village located within this town, see Camden (village), New York. Town in New York, United StatesCamdenTownLocation in Oneida County and the state of New York.Location of New York in the United StatesCoordinates: 43°20′09″N 75°44′53″W / 43.33583°N 75.74806°W / 43.33583; -75.74806CountryUnited StatesStateNew YorkCountyOneidaGovernment • Town SupervisorRichard Norton (R) • Town Council Members (R)Chad Walker (R)Richard C. Nort...
Events at the2005 World ChampionshipsTrack events100 mmenwomen200 mmenwomen400 mmenwomen800 mmenwomen1500 mmenwomen5000 mmenwomen10,000 mmenwomen100 m hurdleswomen110 m hurdlesmen400 m hurdlesmenwomen3000 msteeplechasemenwomen4 × 100 m relaymenwomen4 × 400 m relaymenwomenRoad eventsMarathonmenwomen20 km walkmenwomen50 km walkmenField eventsHigh jumpmenwomenPole vaultmenwomenLong jumpmenwomenTriple jumpmenwomenShot putmenwomenDiscus throwmenwomenHammer throwmenwomenJavelin throwmenwomenComb...
Logo MYTV Halaman ini memuat daftar acara yang ditayangkan MYTV.[1] Acara saat ini Kosong Acara yang pernah ditayangkan Banten TV Banten Siang Banten Hari Ini Berani Dangdut Teras Keluarga Godain (Goyang Dangdut Indonesia) Ngobrol Sareng Kang Ustadz INTV Seputar Kita Seputar Kita Fokus IN Business IN Sport Sensi (Sensasi Selebritis) Classic Zone Countdown IN Music K-Pop Zone Kidung Rohani Senandung Religi Amanda Memori Cinta Soraya Law & Order Ledek (Lenong Demokrasi) Curahan Qol...
American civil rights leader; wife of Martin Luther King, Jr. (1927–2006) Coretta Scott KingKing in 1964BornCoretta Scott(1927-04-27)April 27, 1927Heiberger, Alabama, U.S.DiedJanuary 30, 2006(2006-01-30) (aged 78)Rosarito, Baja California, MexicoResting placeKing Center for Nonviolent Social ChangeEducationAntioch College (BA)New England Conservatory of Music (BM)OccupationsActivistauthorPolitical partyDemocraticSpouse Martin Luther King Jr. (m. 1953;...
Hubungan Israel dengan Federasi Mikronesia Israel Federasi Mikronesia Hubungan Israel – Mikronesia adalah hubungan diplomatik dan lainnya antara Negara Israel dan Federasi Mikronesia. Israel adalah salah satu negara pertama yang menjalin hubungan diplomatik resmi dengan Mikronesia.[1] Referensi ^ FSM and Nauru presidents meet Israel's Peres. Radio New Zealand International. January 22, 2010. Diakses tanggal October 6, 2011. lbs Hubungan luar negeri IsraelAfrika Afrika Selatan...
Ängelholm ialah sebuah kota di Skåne, Swedia selatan, dan ibu kota Kotamadya Ängelholm, Daerah Skåne. Kota ini berpenduduk 22.532 jiwa (2005). Kota ini dikenal karena burung dara tanah liatnya - jenis khusus dari ocarina. Bagaimanapun ini sekarang tradisi ini mulai hilang karena hanya ada 1 produsen burung dara tanah liat, Sofia Nilsson. Pariwisata menjadi industri penting di kota ini. Sumber daya paling berharga di bidang ini adalah pantai berpasir yang terkenal sepanjang 6 kilometer di ...
For the gentlemen's club in London, see Conservative Club. A Conservative club in Pontefract, West Yorkshire The Association of Conservative Clubs is an organisation associated with the Conservative Party in the United Kingdom. It represents and provides support to the largest association of political clubs in the country estimated at 1,100. The Association of Conservative Clubs was formed in 1894.[1] Its objects are to assist and encourage the formation of clubs and to support the pr...
Brand of prepared mustard, condiments, fried onions, etc. French's mustard redirects here. Not to be confused with French mustard. French'sProduct typeMustard, condiments, food itemsOwnerMcCormick & CompanyCountryRochester, New York United StatesIntroduced1904; 120 years ago (1904)MarketsWorldwidePrevious ownersR.T. French CompanyReckitt BenckiserWebsitewww.frenchsmustard.com French's is an American brand of prepared mustard, condiments, fried onions, and other food item...
American white supremacist terrorist organization active in the 1930s For other uses, see Black Legion. Black LegionBlack Legion's uniform and weapons, posed by policemen after arrestsFoundersWilliam ShepardLeaderVirgil EffingerFoundationc. 1925Dates of operation1925 (1925)–1937 (1937)Split fromKu Klux KlanCountryUnited StatesHeadquartersDetroit, MichiganActive regionsPrimarily Michigan and OhioIdeology Americanism White supremacy Anti-immigration Anti-communism Anti-Catholic...
Rencana ini adalah mengenai syarikat milik Siti Nurhaliza. Untuk anak syarikatnya, sila lihat Siti Nurhaliza Collections. Siti Nurhaliza Productions (M) Sdn. Bhd.JenisSyarikat Sendirian BerhadIndustriMedia, hiburanDidirikan12 Januari 1998; 26 tahun lalu (1998-01-12)PendiriSiti NurhalizaKantorpusat35-1, Jalan Menara Gading 1, Taman Connaught, 56100, Cheras, Kuala Lumpur, MalaysiaTokohkunciSiti Nurhaliza (Presiden & CEO) Siti Nursairah Tarudin (Eksekutif Perhubungan Awam) Saiful Bahri ...
داني أولمو (بالإسبانية: Dani Olmo) معلومات شخصية الاسم الكامل داني أولمو كارفخال الميلاد 7 مايو 1998 (العمر 26 سنة)تاراسا الطول 1.79 م (5 قدم 10 1⁄2 بوصة) مركز اللعب وسط هجومي الجنسية إسبانيا الأب ميكيل اولمو معلومات النادي النادي الحالي آر بي لايبزيغ الرقم 7 �...
Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Cet article ne cite pas suffisamment ses sources (juillet 2017). Si vous disposez d'ouvrages ou d'articles de référence ou si vous connaissez des sites web de qualité traitant du thème abordé ici, merci de compléter l'article en donnant les références utiles à sa vérifiabilité et en les liant à la section « Notes et références ». En pratique : Quelles sources sont attendues ? C...
Railway station in Pakistan This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Badah railway station – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2023) (Learn how and when to remove this message) Badah Stationباڈہ ریلوے اسٹیشن باڊھ ريلوي اسٽيشنGeneral informationCoordinates27°19′45″N ...
American politician from Idaho Scott Bedke44th Lieutenant Governor of IdahoIncumbentAssumed office January 2, 2023GovernorBrad LittlePreceded byJanice McGeachin41st Speaker of the Idaho House of RepresentativesIn officeDecember 5, 2012 – November 30, 2022Preceded byLawerence DenneySucceeded byMike MoyleMember of the Idaho House of RepresentativesIn officeJanuary 3, 2001 – November 30, 2022Preceded byJim KemptonSucceeded byDouglas PickettConstituency25th district Seat...
African grey parrot owned by Rachel and Andrew Jackson Not to be confused with Little Poll Parrot or Poll Parrot Shoes. PollSpeciesAfrican greyKnown forShouting profanities at Andrew Jackson's funeral Poll, nicknamed Polly,[1] was a pet African grey parrot originally owned by Rachel Jackson, but adopted by her husband Andrew Jackson after her death. It is commonly reported that Poll learned to shout profanities by listening to Andrew Jackson, and had to be removed from his 1845 f...
_-_P.M._Levy_Eshkol_and_Major_Generals_in_the_Negev.jpg)
_-_P.M._Eshkol_with_Rabin_and_Tal.jpg)
.png){kind=small}
