ערך זה עוסק בהוגה דעות יהודי אמריקני. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו יהושע השל.

אברהם יהושע השל

תמונה מ-1964
לידה	11 בינואר 1907 האימפריה הרוסית ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	23 בדצמבר 1972 (בגיל 65) ארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית, פולין
השכלה	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
מקום פעילות	ארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות	? – 23 בדצמבר 1972
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	חסידות, פילוסופיה יהודית, קבלה, אקזיסטנציאליזם, עם ישראל, חינוך
מעסיק	בית המדרש לרבנים באמריקה
תלמידיו	הרבנים דוד הרטמן, פינחס פלאי, פרופ' ארתור גרין ופרופ' אנדרה נהר
חיבוריו	השבת, תורה מן השמים - באספקלריה של הדורות
צאצאים	סוזנה השל
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1954)

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

השל נולד בשנת 1907 בוורשה, לרב משה מרדכי אדמו"ר ממז'יבוז', נצר למשפחת רבנים חסידיים מיוחסת; מצד אביו היה צאצא של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (ה"אוהב ישראל") ומצד אמו רבקה רייזל של הבעל שם טוב^[1] ושל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב^[2]. הבן הצעיר מבין שישה ילדים. כשהיה בן עשר התייתם מאביו ועבר לחסותו החינוכית של דודו, רבי אלתר פרלוב, הרבי מנובומינסק. לפני שמלאו לו 16 קיבל סמיכה מרבי מנחם זמבה. בעקבות כישלון שידוך עם בת דודו, נשלח השל לאבחון פסיכותרפי אצל פישל שניאורסון, אשר אמר שהשל זקוק לאווירה פתוחה יותר, ואמו הסכימה שיישלח ללמוד בברלין.

כדי להתקבל לאוניברסיטה, היה השל צריך ללמוד קודם לכן בגימנסיה מוכרת ולקבל תעודת בגרות. בגיל 18 החל ללמוד בגימנסיה הריאלית היהודית-חילונית בניהולו של לייב טוּרבּוֹביץ' בווילנה, ובמקביל הצטרף לקבוצת משוררים והחל לפרסם שירים. בגיל 20 נרשם ללימודי פילוסופיה, היסטוריה של האומנות ופילולוגיה שמית באוניברסיטת ברלין.

בברלין הצטרף השל לבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, מוסד ליברלי שבו לימדו באותה תקופה חנוך אלבק, ליאו בק, יוליוס גוטמן ואחרים. שם החל לעבוד על הדוקטורט שלו בנושא הנבואה, וזכה בסמיכה רבנית נוספת מטעם מוסד זה. עד מהרה הפך גם לאחד המורים לתלמוד במוסד. בנובמבר 1936 הציע לו ידידו הקרוב מרטין בובר, למלא את מקומו כמנהל הסמינר היהודי בפרנקפורט.

בסוף אוקטובר 1938 נעצר השל על ידי הנאצים וגורש לפולין במסגרת גירוש זבונשין. הוא הגיע לוורשה, ולימד בה במכון למדעי היהדות. ביולי 1939, כחודש וחצי לפני פלישת גרמניה לפולין, עקר ללונדון, ובמרץ 1940 היגר לארצות הברית, שם קיבל את פניו קרוב משפחתו האדמו"ר מבויאן, שאשתו הייתה בת דודתו. בארצות הברית החל השל את דרכו בהיברו יוניון קולג' שבסינסינטי.

השל לא היה מרוצה מהזלזול במצוות המעשיות שמצא בבית המדרש הרפורמי. בשנת 1945 עבר ללמד בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS), והחל לשמש כפרופסור לאתיקה יהודית ולקבלה. השל החזיק בתפקיד זה עד מותו, אף שסבל מביקורת ראשי המוסד על דרכו החסידית ומעורבותו החברתית.

השל נשא לרעיה את הפסנתרנית סילביה שטראוס ב-10 בדצמבר 1946, בלוס אנג'לס. נולדה להם בת אחת, שושנה (סוזנה השל), שהייתה לחוקרת יהדות, הוציאה מחדש את כתבי אביה ומשמשת כיום פרופסור להיסטוריה בדארטמות' קולג'.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ביקש השל לעלות לישראל. שמואל אבידור הכהן, ידידו של השל, טען כי האוניברסיטה העברית סירבה לתת לו משרה בארץ, בהמלצתו של פרופ' אפרים אלימלך אורבך. לטענת ידידה אחרת, פרופ' רבקה הורביץ, מי שעמד למעשה מאחורי הסירוב היה פרופסור גרשום שלום, שאולי נעזר לשם כך באורבך, ומעמדו הרם גרם לכך שהשל לא התקבל בשום מוסד אקדמי בישראל.

במנהטן וב טורונטו פועלים בתי ספר יהודים-פלורליסטים הנושאים את שמו של השל ומחנכים ברוחו. ב-1997 נקרא על שמו "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית" בישראל, העוסק בחינוך לתודעה אקולוגית. השל לא הרבה לעסוק בו, אבל לדברי מקימי המוסד הוא מתאים לרוחו. על שמו רחוב בחיפה.

השל התמחה בחסידות, פילוסופיה יהודית וקבלה, ועסק רבות בניסיון להחזיר את הפאתוס ומוסר הנביאים ליהדות ההלכתית. כתביו אינם מנוסחים בלשון פילוסופית אלא משלבים גם סגנון פיוטי. הוא אינו מרבה לצטט מקורות כסימוכין לדבריו, מעבר לחז"ל. הוא הרבה לבקר את האקדמיה על הקור והאדישות המאפיינים את יחסה לתחומים שברוח.

יש הרואים את השל כשייך לדור של הוגים יהודים בארצות הברית שחווה את הזוועות של מלחמת העולם השנייה, התייאש מהפילוסופיה ומהערכים המודרניים שיוצגו על ידי המדע והרציונליזם^[3]. בני דור זה החלו להראות סימנים של חזרה למסורת הדתית האותנטית. בהגותו, מנסה השל לשלב את היהדות שגדל עליה עם אלמנטים מודרניים מהפילוסופיה הקיומית שאותם ספג באקדמיה, כגון הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל.

אחרים רואים את הגותו של השל כמהפכה רדיקלית יותר. לדעתם הוא מנסח באופן פילוסופי את רוח התנ"ך ואת הנבואה כעמידה לפני הסובייקט האלוהי^[3]. הגותו של השל עוסקת בדיאלוג שבין האל הטרנסצנדנטי, המתגלה בשאלות מוחלטות, ובין האדם המסוגל למענה ולתשובה. אף שהאדם כבר אינו עומד במרכז, ערכו עולה שכן הוא עומד במרכזה של האכפתיות האלוהית. בהגותו של השל משתלבות דתיות חריפה הנענית להתגלות האל ותביעה מוסרית מוחלטת לאכפתיות לאחר.

ספרו הראשון של השל ב-1933 היה ספר שירה ביידיש שעסק בזיקה בין האל ושמו המפורש לבין האנושות. הספר נוגע בסבל האנושי וביחסו של האל לאנושות הסובלת. גם הגותו בהמשך עוסקת במעמדו של האדם לפני האל. הוא מדגיש שלא רק האדם זקוק לאל אלא גם האל מחפש את האדם. הוא נהג לצטט את רבי מנחם מנדל מקוצק, שמהגותו הושפע רבות, שאלוהים נמצא היכן שהאדם מאפשר לו להימצא^[4].

השל שאף להחזיר את הפתוס האלוהי והמוסר הנבואי אל מחוזות היהדות ההלכתית ורצה להשתמש בנביאי ישראל כדגם למהפך חברתי-סוציאלי בימינו.

השל היה פעיל נלהב של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. פעל למען השגת שוויון לשחורים באמריקה ורקם ידידות עמוקה עם מנהיג המאבק, מרטין לותר קינג. תמונה מפורסמת מ-1965, שבה נראה השל צועד יד ביד עם קינג בהפגנה הגדולה בסלמה אלבמה, הפכה לסמל לשיתוף הפעולה האפשרי בין יהודים לשחורים בארצות הברית. השל אמר לאחר אותה הפגנה שחש כי רגליו הצועדות "מתפללות", כלומר מקיימות פעולה דתית. קינג נרצח באפריל 1968, ימים ספורים לפני שעמד לחגוג את ליל הסדר בביתו של השל. קינג עצמו אמר על השל: ”אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלוונטיים לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה”^[5].

השל היה מתנגד חריף של מלחמת וייטנאם. הוא טען כי למד מנביאי ישראל את החובה המוסרית להיות אכפתי ללא גבול לסבלם של בני אנוש^[6]. בריאיון לטלוויזיה אז אמר: "כיצד אוכל להתפלל, בידעי כי בשעה זאת נרצחים אלפי אנשים חפים מפשע?״^[7].

השל פעל רבות לקידום דו-שיח ושיתוף פעולה בין-דתי, בעיקר יהודי-נוצרי, והשתתף בכנס ההיסטורי שעסק בנושא ב-1963, על רקע המושב השני של ועידת הוותיקן השנייה, עבודה משותפת שתוצאתה הקתולית נוסחה בהצהרת נוסטרה אטאטה. היה חבר קרוב של ההוגה הנוצרי, ריינהולד ניבור. ציטוט מפורסם של השל בנושא הוא גם כותרת לאחד מהספרים עליו: "אף דת איננה אי".

עבודת הדוקטורט של השל בגרמנית בחנה את תופעת הנבואה בישראל בקונטקסט הפסיכולוגי-פנומנולוגי. השל אינו עוסק בה בשאלת אמיתות תופעת הנבואה אלא מנתח אותה בהקשר של החוויה הנבואית. העבודה הפכה מאוחר יותר לספר בן שני כרכים באנגלית. במבוא לספר כותב השל שהוא חורג בו מגבולות הפנומנולוגיה. על תהליך כתיבת העבודה שלו, כתב השל: ”ככל שהעמקתי לשקוע במחשבתם של הנביאים, כך הלך והתבהר לי ביתר תוקף המסר שעלה מחיי הנביאים: מבחינה מוסרית, אין גבול לאכפתיות שאדם מוכרח להרגיש כלפי סבלו של בן אנוש”^[8].

"השבת" היא מסה קצרה שבה מחפש השל אחר משמעות רוחנית עבור האדם בן ימינו במהות השבת ובהלכותיה הרבות. התזה המרכזית בספר עוסקת בחשיבות הקדושה שבזמן, ששיאה השבת, בניגוד לקדושת המרחב, אותה השל רואה כהקדשה אנושית. הספר תורגם לעברית על ידי יהודה יערי בשנת 1980. בשנת 2003 יצא הספר בתרגום של אלכסנדר אבן-חן בסדרת "יהדות כאן ועכשיו" של ידיעות אחרונות, ובשנת 2012 במהדורה חדשה ומתוקנת.

חיבור זה נחשב בעיני רבים ליצירת המופת של השל, אך גם בוקרה בחריפות בעולם האקדמי. בשלושת הכרכים של הספר מנתח השל את שיטת חז"ל באגדה ובמחשבה בנושא "תורה מן השמים". הוא מוצא ברבי עקיבא וברבי ישמעאל בני פלוגתא עקביים המייצגים עמדות מנוגדות לגבי אופי ההתגלות האלוקית, נבואה, והתפתחות תורה שבעל פה.

החיבור יצא במקורו בעברית. שני כרכים הופיעו בהוצאת שונצינו ב-1972 וכרך שלישי יצא לאחר מותו על ידי JTS בשנות ה-90. בכרך השלישי מבקש השל, בין השאר, לבטא את עמדתו שלו בין שתי האסכולות החז"ליות שהציג בשאלת תורה מן השמים.

הרב גורדון טוקר הוציא תרגום לאנגלית של שלושת הכרכים בתוספת הערות, מבואות ואפילוג.

בספר הוטחה ביקורת רבה מכיוון האקדמיה והמחלקות לחקר התלמוד, בפרט זו של האוניברסיטה העברית בירושלים. נטען כי למרות חזותו האקדמית לכאורה, הספר אינו עומד בסטנדרטים של המחקר המקובל והשוו אותו לדרשות חסידיות^{[דרוש מקור]}.

בשנת 2021 יצאה מהדורה מורחבת ומתוקנת בעריכת דרור בונדי (ספר מגיד, הוצאת קורן)^[9].

"אלוהים מבקש את האדם: פילוסופיה של היהדות", נכתב כבן זוג לספר "האדם אינו לבד: פילוסופיה של הדת". בספר מנתח השל את תהליך הבשלת מחשבה דתית ראשונית אל אמונה שלמה ומבוססת. הוא בוחן דרכים שבהן יכול האדם למצוא את נוכחותו של אלוהים בעולם, ואת הפליאה העזה שהוא חש כשהוא פוגש אותו. השל מדגיש שגם האלוהים מבקש וצריך את האדם, שמצידו צריך רק לפתוח את הלב כדי לפגוש בו.

חלקו הראשון של הספר - "אלוהים" - מבקש לחדור לתודעת האדם הדתי הניצב לפני נוכחות האל ולהצביע על תקפותה של האמונה בממשות האל. החלק השני - "התגלות" - מבקש לחדד את המשמעות והממשות של היות האדם לנביא ולגלות את נוכחות האל בתנ"ך. החלק השלישי - "מענה" - עוסק במשמעותו העמוקה של קיום מצוות ובשאלות אתיות. השל מדגיש כי קיום מצוות כולל קוטביות של פנים-חוץ, אגדה-הלכה, וכוונה-מעשה, שאין לטשטשה. הוא דן בערכה של ה"כוונה" בקיום המצוות ובחוסר הפשר של "ביהייביוריזם" דתי, שבו יהודים מקיימים את האות הכתובה של ההלכה ללא ניסיון לרדת לעומק הרוחני מאחורי החוק.

• "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות", לונדון 1962, הוצאת שונצינו
• על מהות התפילה, בתוך: תפלה, הוצאת "אמנה", תשל"ד. נדפס לראשונה ב-בצרון, 346 שנה ג' (תש"א).

• א"ח אלחנני, פינחס פלאי (עורך), חמש שיחות עם אברהם יהושע השל, מוסד אברהם יהושע השל, 1975. תמלילי שיחות עם הרב השל (רובם בעברית; רק אחד הוא תרגום מאנגלית)
• "אלהים מבקש את האדם" (God in Search of Man), הוצאת מאגנס 2003
• "השבת: משמעותה לאדם המודרני", (תרגום: אלכסנדר אבן-חן), הוצאת ידיעות ספרים, 2004. ובמהדורה מתוקנת ב-2012.
• "ישראל, הווה ונצח", תרגם דוד בר-לבב, הספרייה הציונית, ירושלים תשל"ג. על ההתרגשות הדתית לאחר מלחמת ששת הימים והיחס הראוי לפלסטינים.
• "שמים על הארץ: על החיים הפנימיים של היהודי במזרח אירופה", תורגם: פנחס פלאי ויהודה יערי, ערך: פנחס פלאי, מוסד אברהם יהושע השל: הוצאת אוניפרס, 1975.
• "אלוהים מאמין באדם - היהדות, הצדק החברתי והציונות של אברהם יהושע השל", ערך ותרגם: דרור בונדי, הקדמה מאת מיכה גודמן, הוצאת דביר, אור יהודה תשע"ב. אוסף חדש של מבחר נאומים ופרסומים, מתורגמים ועבריים, תשע"ב/2011.
• קוצק: במאבק למען חיי אמת, תרגמו מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, הוצאת מגיד, 2015.
• "התפילה: תשוקת האדם לאלוהים" (תרגם והוסיף מבוא: דרור בונדי; פתח-דבר מאת סוזנה השל), הוצאת ידיעות ספרים, 2016
• "חסידים עד הקצה: סיפורם של גיבורי קוצק מלובלין ועד איזביצה", תרגמו מיידיש דניאל רייזר ואיתיאל בארי, הוצאת מגיד, ירושלים, 2023
• ״מיהו האדם״ (Who is Man?), תרגם והוסיף פתח דבר: דרור בונדי, ראשון לציון: ידיעות ספרים, 2023.
• ״השערורייה המוסרית של וייטנאם״ (תרגם והוסיף מבוא והערות: דרור בונדי), אתר מכון הרטמן, 2024.

• דער שם המפורש: מענטש - לידער, וורשע, 1933 גרסה מקוונת בארכיון האינטרנט.
• "קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט" (ביידיש), הוצאת מנורה, ירושלים, תשל"ג.

• The Circle of the Baal Shem Tov: Studies in Hasidism נערך על ידי שמואל דרזנר, שיקגו 1985. כולל 4 חיבורים שיצאו מוקדם יותר - ר' פנחס מקוריץ, ר' אברהם גרשון מקיטוב - חייו ועלייתו לארץ ישראל, ר' נחמן מקוסוב - בן לויה של הבעש"ט, יצחק מדרוהוביץ.
• "Man Is Not Alone"
• "A passion for truth", השוואה בין הרבי מקוצק לקירקגור, 1973, יצא מחדש בהוצאת Jewish Lights.
• "Who is Man"
• "The Insecurity of Freedom"
• "Man's Quest for God"

• א"ח אלחנני, פינחס פלאי (עורך), חמש שיחות עם אברהם יהושע השל, מוסד אברהם יהושע השל, 1975. (הספר בקטלוג ULI)
• אלכסנדר אבן-חן, קול מן הערפל: אברהם יהושע השל בין פנומנולוגיה למיסטיקה, הוצאת עם עובד ומכון שכטר. (הספר בקטלוג ULI)
• אלכסנדר אבן-חן, על השם המפורש: אדם: עיון בשירת אברהם יהושע השל, הוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, תשע"ז. (הספר בקטלוג ULI)
• דרור בונדי, איכה? - שאלתו של אלוהים ותרגום המסורת בהגותו של אברהם יהושע השל, הוצאת מרכז שלם, 2008. (הספר בקטלוג ULI)
• ביני(בנימין) ברויאר. חילון ומודרנה במשנתו הדתית של אברהם יהושע השל. הוצ' המחבר. 2021 . 441 ע'.(ספר זה מושתת על עבודת דוקטורט שנכתבה בהדרכתו של פרופ' משה אידל) (הספר בקטלוג ULI)
• עמיחי חסון, אמונה אלון (עורכים) אדם מהלך בעולם – שיחות עם אברהם יהושע השל, הוצאת ידיעות ספרים, 2019. (הספר בקטלוג ULI)
• John C. Merkle (ed.), Abraham Joshua Heschel: Exploring His Life and Thought, Macmillan, 1985 (הספר בקטלוג ULI)
• Edward K. Kaplan, Holiness in Words: Abraham Joshua Heschel's Poetics of Piety, State University of New York Press, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
• Edward K. Kaplan, Abraham Joshua Heschel: Prophetic Witness, Yale University Press, 1998 (הספר בקטלוג ULI)
• Edward K. Kaplan, Spiritual Radical: Abraham Joshua Heschel in America, 1940-1972, Yale University Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
• Richard Michelson, As Good As Anybody: Martin Luther King Jr. and Abraham Joshua Heschel's Amazing March Toward Freedom, A.A. Knopf, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
• Michael Marmur, Abraham Joshua Heschel and the Sources of Wonder, University of Toronto Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
• Edward K. Kaplan, Abraham Joshua Heschel: Mind, Heart, Soul, The Jewish Publication Society, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
• Helen Plotkin (ed.), In This Hour: Heschel's Writings in Nazi Germany and London Exile, The Jewish Publication Society, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
• Julian E. Zelizer, Abraham Joshua Heschel: a Life of Radical Amazement, Yale University Press, 2021 (הספר בקטלוג ULI)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם יהושע השל
ציטוטים בוויקיציטוט: השבת
ציטוטים בוויקיציטוט: אלוהים מבקש את האדם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם יהושע השל

הקלטות וידאו ואודיו:

• ארכיון אברהם יהושע השל באתר אוניברסיטת דיוק
• ראיון שנערך עמו בטלוויזיה האמריקנית בליווי כתוביות לעברית, סרטון באתר יוטיוב
• אברהם יהושע השל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אברהם יהושע השל (1907-1972), דף שער בספרייה הלאומית
• אברהם יהושע השל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכתביו:

• רשימת המאמרים של אברהם יהושע השל באתר רמב"י
• אברהם יהושע השל על השבת, אי שקט במים סוערים, פאזל
• ההאמין הרמב"ם שזכה לנבואה? ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' קנ"ט - קפ"ח, באתר "מסורתי".
• קטעים מהספר 'אלוהים מאמין באדם': תוכן העניינים ועמודי הפתיחה; הקדמתו של מיכה גודמן והנאום הראשון כנגד הגזענות
• אהבה או אמת: הבעש"ט או הרבי מקוצק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בדצמבר 2011 - קטעים מתרגום לעברית של הספר היידי 'קאצק', כולל פתח-דבר מאת דרור בונדי
• הערות לנוסח ולאמונה, דבר, 14 באוגוסט 1970

על דמותו והגותו:

• יאיר שלג, הרב האוניוורסלי, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
• דרור בונדי, מאמין בשאלה, באתר הארץ, 8 בינואר 2007
• אסתי אהרונוביץ, דרור בונדי מנסה להחזיר אלוהים אחר לחיינו, באתר הארץ, 26 בינואר 2012
• אדמיאל קוסמן, מעין 'שיוויתי', מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 בפברואר 2011
• השל – האדם ומשנתו (אורכב 26.06.2007 בארכיון Wayback Machine), מרכז השל
• ראיון מצולם עם אברהם יהושע השל
• דרור בונדי, ‏על 'מות אלוהים' ותחיית המתים בהגותו של השל, אקדמות כ"ג, אלול תשס"ט
• דרור בונדי, ‏אברהם יהושע השל: זהות יהודית או יהודיות דיאלוגית, אקדמות ל', שבט תשע"ה
• דרור בונדי, איכה? - פתח דבר ומבוא, בהוצאת מרכז שלם
• דרור בונדי, "אלטרנטיבה רוחנית לזהות - שאלת הזהות המגזרית ואברהם יהושע השל", דעות
• דרור בונדי, "הפנומנולוגיה של מעשה המצווה בהגותו של השל", הרצאה מצולמת מתוך כנס של ון-ליר (דקה 44:44)
• דרור בונדי, "השבת של אברהם יהושע השל", נוסף כדברי סיום למהדורה המתוקנת של ספרו של השל, השבת (2012)
• דרור בונדי, שיחת מבוא להגותו של השל בישיבת ההסדר בפ"ת
• אביחי צור, 'ואירא כי עירם אנכי ואחבא', ביקורת על ספרו של דרור בונדי - איכה - שאלתו של אלוהים ותרגום המסורת בהגותו של אברהם יהושע השל, בתוך: מבוע, קיץ תשס"ט (נ), עמ' 93–100.
• יובל אלבשן, "אלוהים מאמין באדם": יש נביא בעיר, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
• ערוץ השל בישראל המרכז קטעי וידאו של השל ועל הגותו בעברית, ביוטיוב
• מיכה גודמן, תכירו: הרבי של הרבי של אובמה, באתר ynet, 22 בינואר 2012, ynet
• אביה הכהן, נביא אהבה ותוכחה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 במרץ 2012, על הספר 'אלוהים מאמין באדם'
• א. ח. אלחנני, היחיד והציבור במשנתו של פרופ' אברהם יהושע השל, דבר, 1 בספטמבר 1957
• רנה לי, ראשי פרקים למשנתו של א. י. השל, דבר, 12 בינואר 1973, המשך
• רועי הורן, ‏אין נביא בעירו, בעיתון מקור ראשון, 7 בפברואר 2019
• בנימין איש שלום ודרור בונדי, לך לך - עיונים ביצירתו של אברהם יהושע השל, אדרא, תשע"ט 2019
• צח יוקד, לוחם חופש, קול המצפון, ידען ענק: אברהם יהושע השל היה רב יחיד במינו, באתר הארץ, 13 ביוני 2021