האדמו"ר מנובומינסק
רבי יעקב פרלוב

לידה	1843 ה'תר"ג זוויחוסט, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה	2 במרץ 1902 (בגיל 59 בערך) כ"ג באדר א' ה'תרס"ב נובומינסק
מקום קבורה	נובומינסק
מדינה	פולין הקונגרסאית
מקום מגורים	סטרשלה (בל'), מוהילב, חנצ'שט, מינסק מזובייצקי האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מקום פעילות	האימפריה הרוסית
תקופת הפעילות	המאה ה-19
השתייכות	תנועת החסידות
תחומי עיסוק	אדמו"ר
רבותיו	סבו רבי שלמה חיים מקוידנוב
חיבוריו	שופרא דיעקב
בת זוג	חוה
שם השושלת	נובומינסק
אב	רבי שמעון מזוויחוסט
אם	דבורה
צאצאים	רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב, רבי משה מרדכי השיל, רבי יהודה אריה פרלוב, רבי שלמה חיים מבולחוב

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג – כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר בסטרשלה (בלא') ובערים נוספות ברוסיה הלבנה, ואחר כך היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק. בחצרו שילב מאפיינים מבית קרלין, לעכוויטש, וקוידנוב, בסגנון שונה מהסגנון שהיה נהוג בפולין. דברי תורתו נאמרו בנוסח דומה לדרך חסידות חב"ד. הקים בנובומינסק את הישיבה החסידית הראשונה בפולין.

נולד לרבי שמעון קצנלבוגן מזוויחוסט, בנו של רבי פנחס מאוסטילה (בן רבי יוסף מאוסטילה בנו של רבי מרדכי מנשכיז), ולדבורה בת רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אשר מסטולין ורבי שלמה מקרלין). אביו נפטר בצעירותו והוא גדל אצל סבו מקוידנוב, ואף שינה את שם משפחתו למשפחת סבו - פרלוב. בשנת ה'תרכ"ב (1862) נשא את חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב.

מצעירותו נחשב עילוי בחסידות. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת ה'תרכ"ה עבר לגור בסטרשלה (בלא') הסמוכה לשקלוב. דברי תורתו חרגו במעט מדרך בית אבותיו: חצרות לכוביץ', נסכיז וקוידנוב, והייתה בהם נטייה לדרך חב"ד. בין חסידיו נמנו גם חסידים בני החצר החב"דית^[א] ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה^[2].

באותה שנה (ה'תרכ"ה) ערך מסע בפולין במהלכו ביקר בוורשה שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו-זקנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז וממלא מקומו באדמו"רות) שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות לבנים זכרים. הוא החליף מספר מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות: בתחילה ברוסיה הלבנה, ותקופה מסוימת התגורר בעיירה חנצ'שט הסמוכה לקישינב. לבסוף, בשנת ה'תרל"ג (1873), עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן והתיישב בנובומינסק הסמוכה לוורשה, בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.

רבי יעקב נודע לתלמיד חכם והוערך על ידי רבנים כמו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ואדמו"רים כמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. ששה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על 21 פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי קרלין ולכוביץ' עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים שהכילו הרבה מתורת הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.

בשנת ה'תרנ"ו הקים ישיבה בעירו נובומינסק, שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל^[3]. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולמדו בה כ-200 תלמידים.

נפטר במוצאי שבת פרשת כי תשא כ"ג אדר א' ה'תרס"ב, ונקבר בנובומינסק^[ב].

• שופרא דיעקב - ניו יורק תשכ"ד. הודפס על ידי נכדו רבי נחום מרדכי פרלוב.

אחיו

• רבי מרדכי מסלחוב - נשא בזיווג ראשון את בת דודו רבי לוי יצחק מסטפין, ובזיווג שני את בת רבי משולם זושא אוירבך. נפטר כ"ח בכסלו תרנ"ז בברדיטשוב.
• רבי יהושע השיל פאדווה - רבה של בולחוב (תר"ד-תרס"ד).
• רבי ישראל אהרן פדובה מאופוטשנה - אשתו היא בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר מפשיסחה ונכדת רבי יעקב דוד קאליש מאמשינוב. אחרי פטירת חותנו כיהן כאדמו"ר בפשיסחה ובאופוטשנה. נפטר מפציעותיו בפוגרומים בשנת ה'תרע"ה (1914).

ילדיו

• בתו גיטל (גיטלה) - נולדה בסביבות ה'תרכ"ב. נישאה לרבי דוד משה בן רבי אהרן מקוידנוב. רבי דוד שימש כרב בסלווטיצ'ה, נפטר בצעירותו.
• בנו רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב - ממלא מקומו בנובומינסק.
• בתו רבקה רייזל - נישאה לרבי משה מרדכי העשל בן רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז', שהתמנה על ידי חותנו לאדמו"ר בשנת תר"ס. רמ"מ העשל כיהן באדמו"רות תחילה בפלצוביזנה (פול') (אזור בפרוור הוורשאי פראגה (אנ')), לאחר מכן עבר לוורשה, ובה נודע כאדמו"ר ממז'יבוז'-ורשה. רמ"מ העשל נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרע"ז, בגיל 44
  • בנם אברהם יהושע השל - מההוגים הבולטים של התנועה הקונסרבטיבית.
  • בתם שרה ברכה - נישאה לרבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ.
• בנו רבי יהודה אריה מוולדובה - רב ואדמו"ר בוולודבה. היגר לארצות הברית והקים את חצרו בווילאמסבורג.
• בנו רבי שלמה חיים מבולחוב - נישא לבתו של דודו רבי יהושע העשיל מבולחוב, שממנו ירש את מקומו כרב ואדמו"ר בבולחוב. נספה בשואה בשנת ה'תש"ג^[4] (חתנו רבי דוד משה מגוואדז'יץ).

• רבי נחום מרדכי פרלוב, מבוא ל"שופרא דיעקב", ניו יורק תשכ"ד.

• הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, חלק כ' (נסכיז, לכוביץ, קיידנוב, נובומינסק), ירושלים תשכ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• בית יעקב, 212-213, ירושלים תשל"ח, עמ' 17, באתר אוצר החכמה
• ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' שמ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• אהרן דוד בן משה מרדכי טברסקי, ספר היחס מטשרנוביל ורוזין, לובלין תרצ"ח, עמ' 155, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• אהרן פרלוב, "הרה"ק רבי יעקב מנובומינסק זי"ע", בתוך: זכרונם לברכה, חלק ב', ירושלים תש"ע, עמ' תר"ע, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• יצחק אלפסי, "רבי יעקב פרלוב מנובומינסק", בתוך: תורת החסידות, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 14, באתר אוצר החכמה
• הרב אליהו מטוסוב, "פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש", בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב, באתר אוצר החכמה
• הרב יוסף פרלוב, "אמת ליעקב", בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"ה, ניו יורק תשע"ד, עמ' קל"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)