בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט יחד עם אביו ואחיו לווינה. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז (1917), נשאר בווינה יחד עם אמו וכיהן שם באדמו"רות. בשנת תרפ"ה ביקר בארצות הברית וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להישאר ולכהן להם כאדמו"ר. חסידי רוז'ין בדרוהוביטש גם הם ביקשו ממנו לכהן כאדמו"ר. הוא חשש לנסוע לארצות הברית עקב חינוך הבנים, אך דודו רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב תמך בכך באמרו שיחזק שם את מצב היהדות. בשנת תרפ"ז פתח את בית מדרשו בלואר איסט סייד במנהטן. הוא נהג לבקר בישיבת תורה ודעת ולחזק את הבחורים. בשנת תרצ"ט מונה לסגן נשיא אגודת ישראל בארצות הברית.
לאחר פטירת אחיו רבי ישראל בשנת תשי"א, נשאר האדמו"ר היחיד לכל חסידי בית בויאן בעולם. החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.
בשנות החמישים הקים רבי מרדכי-שלמה את מתיבתא תפארת ישראל בירושלים.[2] הוא ביקר בארץ ארבע פעמים, בל"ג בעומרתש"ט (אז פגש את אחיו רבי ישראל לאחר עשרים ושתיים שנה שלא נפגשו, עקב המלחמות וריחוק המקום),[3] בחנוכהתשי"ג, בחנוכה תשי"ח ובל"ג בעומר ושבועותתש"כ. בשני ביקוריו שבל"ג בעומר הדליק את ההדלקה במירון, ובשאר השנים שלח כסף לרב שמחה קפלן, רבה של צפת יחד עם עוד אחד מחסידיו, שיהיו שליחיו לקיים את המנהג.
נפטר בה' באדרתשל"א (1971), ארונו הובא לישראל ונטמן בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו שני בנים, ישראל שלום יוסף ויצחק, אך הם לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו הרב נחום דב ברייאר, בן בתו מלכה וחתנו הרב מנחם מנדל ברייאר.
על שמו תלמוד תורה "תפארת מרדכי שלמה" של החסידות בירושלים ובתי כנסת של החסידות: "תפארת מרדכי שלמה" בבני ברק, "תפארת מרדכי שלמה" בשכונת גרין פארק במודיעין עילית, "תפארת מרדכי שלמה" בשכונת האתרוג ובשכונת הדקל בביתר, ו"היכל מרדכי שלמה" בשכונת ההדס בביתר.
לקריאה נוספת
דב בער רבינוביץ, בקודש חזיתיך (שלושה כרכים) על ארבעת ביקורי האדמו"ר בארץ ישראל. יצא לאור על ידי מכון משכנות הרועים, לכבוד חתונת בת האדמו"ר שבט תשע"ו.
