Twenty One Pilots (נכתב באותיות קטנות בלבד או כ-twenty øne piløts, בתרגום לעברית: עשרים ואחד טייסים) הוא צמד מוזיקלי זוכה פרס גראמי מאוהיו, ארצות הברית. את הלהקה הקים ב-2009 הסולןטיילר ג'וזף, יחד עם ניק תומאס וכריס סלי, שעזבו ב-2011. באותו הזמן הצטרף אל הלהקה המתופףג'וש דאן, ומאז הוא וג'וזף פועלים יחד כצמד.
הלהקה, שהחלה את דרכה בסטודיו מאולתר שבמחסן, הוציאה שני אלבומים באופן עצמאי, "Twenty One Pilots" ב-2009 ו-"Regional at Best" ב-2011. בשנת 2012 הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים Fueled by Ramen, ושנה לאחר מכן הוציאה לאור את אלבום האולפן הראשון שלה "Vessel" שזכה להערכה רבה. פריצת הדרך המרכזית של הלהקה התרחשה עם יציאת האלבום הרביעי "Blurryface" בשנת 2015, יחד עם הסינגלים המצליחים מתוכו "Stressed Out" ו-"Ride". הסינגל "Heathens" ששוחרר שנה לאחר מכן, הפך את הלהקה לשוברת שיאים במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי, לאחר שהגיע יחד עם הסינגל "Ride" אל חמשת המקומות הראשונים. האלבום החמישי של הלהקה "Trench" שוחרר בשנת 2018, האלבום "Scaled And Icy" שוחרר ב-21 במאי2021, והאלבום השביעי ”Clancy” שוחרר בתאריך ה-24 במאי 2024
היסטוריה
2010–2009: הקמת הלהקה והאלבום Twenty One Pilots
טיילר ג'וזף התעניין בכדורסל מגיל צעיר, ונהג לשחק בעיר הולדתו קולומבוס, אוהיו, שם פגש את ניק תומאס לראשונה.[1] בהמשך עבר תומאס לחטיבת הביניים בה למד ג'וזף, והשניים הפכו לחברים.[2][3] ג'וזף, שמצא בארונו מקלדת אלקטרונית ישנה שהביאה לו אמו לחג המולד, החל לנגן ולחקות מנגינות ששמע ברדיו. בשנים 2007–2008, כשהיה בכיתה י"ב, הקליט ג'וזף אלבום סולו בשם "No Phun Intended" במחסן של הוריו. תומאס ניגן בגיטרה בחלק משירי האלבום, ושיתף פעולה עם ג'וזף בשיר "Trees", ששנים לאחר מכן הפך לאחד השירים המוכרים של הלהקה העתידית.
בזמן שלמד תיאטרון באוניברסיטת אוהיו, פגש ג'וזף את כריס סלי במסיבה. משראה את יכולת הכתיבה והיצירתיות של ג'וזף, הציע לו סלי להקים להקה. ג'וזף, שהתרשם מאולפן ההקלטות שבנה סלי כמתופף בביתו, הסכים לנגן יחד עם סלי והחל לשתף איתו את רעיונותיו. לפני הופעתם הראשונה, הזמין ג'וזף את ניק תומאס להצטרף ללהקה בתור בסיסט. ב-2009 עברו חברי הלהקה לבית משלהם, ובמחסן החלו ליצור ולהקליט את אלבומם הראשון. תחילה ניגנה הלהקה באולמות ובקלאבים רבים באזור קולמבוס, שהיו בעלי סוגות מוזיקליות רבות שהשפיעו על סגנון הכתיבה של ג'וזף, כמו מוזיקה אלקטרונית ומטאל. כדי למשוך אנשים נוספים להופעות, החלו חברי הלהקה ללבוש תלבושות מיוחדות ולבצע תרגילי אקרובטיקה על הבמה. לבסוף, בחרה הלהקה את שמה מתוך המחזה "כולם היו בניי" (באנגלית: All My Sons) של המחזאי האמריקאי ארתור מילר המתמודד עם שאלת מוסריותו של אדם המחליף את אחריותו כלפי החברה כולה באחריות למשפחתו, לאחר שגרם למותם של עשרים ואחד טייסים.
ב-29 בדצמבר2009 הלהקה הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה "Twenty One Pilots" והחלה להופיע באוהיו. שיווק ההופעות היה חובבני, ואמו של ג'וזף עמדה מחוץ לאובנירסיטת אוהיו וחילקה כרטיסים. באותו הזמן השתתפה הלהקה בתחרויות "Battle of the Bands" במועדונים מוכרים בקולומבוס. ב-2010 פרסמה הלהקה שני שירים בחשבון ה-SoundCloud שלה - גרסה מחודשת לשיר "Time to Say Goodbye" של שרה ברייטמן ואנדראה בוצ'לי, וגרסת כיסוי לשיר "Jar of Hearts" של כריסטינה פרי. הראשון מביניהם היה השיר הראשון של הלהקה ששמע ג'וש דאן, והיה אחת מהסיבות שבעקבותיהן רצה להיפגש עם ג'וזף.
2012–2011: שינויים בהרכב ו-Regional at Best
ב-8 במאי2011 עזב כריס סלי את הלהקה לאחר שכתב בעמוד הפייסבוק שלה שעליו להתמקד בעבודה ובחייו האישיים.[4] כחודש לאחר מכן, כתב גם ניק תומאס שהוא צריך להשקיע את עיקר זמנו בלימודים, ולכן עוזב את הלהקה.[5] לפני שעזב, הזמין סלי את שותפו לעבודה ג'וש דאן שהיה חבר של הקבוצה ומתופף בלהקה "House of Heroes", להצטרף ללהקה ולקחת את תפקידו כמתופף.[6] דאן, שהתרשם מהפוטנציאל של הלהקה ומהחזון של ג'וזף, הסכים והצטרף ללהקה שבועות בודדים לפני עזיבתו של תומאס. במשך זמן מה לאחר עזיבתם, נותרו סלי ותומאס מעורבים בשיווק ובפרסום הלהקה.[7] תומאס, שהלך ללמוד בצפון קרוליינה, חזר לאחר שנה לגור יחד עם ג'וזף ודאן בקולומבוס והחל לנהל את שיווק המוצרים של הלהקה. תומאס המשיך להיות פעיל בהפצה ובשיווק גם במהלך ההפקה של האלבום "Blurryface" ובסיבוב ההופעות שאחריו.
בהרכב החדש שכלל את ג'וזף ודאן בלבד, הוציאה הלהקה ב-8 ביולי 2011 באופן עצמאי את האלבום השני שלה "Regional at Best". סלי ותומאס היו שותפים ביצירת הרעיון שמאחורי האלבום, אך יצירתו והפקתו נעשו באופן כמעט בלעדי על ידי ג'וזף.[7] זהו האלבום היחיד שבו ניתן לשמוע קטעי שירה שאינם של ג'וזף. השיר "Kitchen Sink" מתוך האלבום כולל קטע ראפ של זאק, אחיו של ג'וזף, ואל השיר "Be Concerned" הצטרף חברו של ג'וזף מהאוניברסיטה, הזמר "Jocef".
מספר חודשים לאחר יציאת האלבום, ולאחר שביססה את קהל המעריצים שלה באזור קולומבוס דרך הרשת החברתית ובהופעות רבות, הופיעה הלהקה בהיכל "Newport Music Hall" שבקולומבוס לאחר שמכרה את כל הכרטיסים למופע. ההישג היה מרשים במיוחד לנוכח העובדה שהלהקה הייתה מקומית ופעלה באופן עצמאי, והוא תפס את תשומת לבם של כמה חברות תקליטים שתהו האם הלהקה תוכל להצליח גם מחוץ לאוהיו.[8] הלהקה פתחה את סיבוב ההופעות של האלבום יחד עם להקת הרוק "!CHALLENGER",[9] אותו תיעדה בסדרת סרטונים שהועלו לערוץ היוטיוב של הלהקה. באותה השנה, שחררה הלהקה שני שירים נוספים דרך רשימת התפוצה שלה באימייל - "House of Gold" ו-"Two". ב-2012, פרסמה הלהקה שיר חדש בשם "Goner" יחד עם וידאו קליפ. בשלב מאוחר יותר, נכתב והוקלט השיר מחדש, ושוחרר שנית באלבום הרביעי של הלהקה "Blurryface".
לאחר שחתמה הלהקה על הסכם עם חברת התקליטים Fueled by Ramen ב-2012, האלבום הופסק לחלוטין וזכויותיו הועברו לחברת התקליטים. כתוצאה מכך, האלבום הוסר מהחנויות הדיגיטליות ומכירת העותקים של האלבום נעצרה.[10] בעקבות זאת, עותקים פיזיים של האלבום נחשבים היום לנדירים ולמבוקשים מאוד בידי המעריצים.[11] חלק משירי האלבום הוקלטו מחדש והופיעו גם באלבום הבא של הלהקה, "Vessel", ששת השירים "Slowtown", "Anathema", "Ruby", "Be Concerned", "Clear" ו-"Two" לא חודשו ונהפכו מאז ללא זמינים, מאחר שלא ניתן למצוא את האלבום ברוב שירותי המוזיקה העיקריים. אף על פי כן, ניתן למצוא את האלבום בשירות המוזיקה Deezer, וכן חלק משירי האלבום בפנדורה.
ב-30 באפריל2012, הכריזה הלהקה במהלך הופעתה שחתמה על הסכם עם חברת התקליטיםFueled by Ramen, חברת הבת של Atlantic Records, שאחראית להצלחות של אמנים רבים מז'אנרים דומים, כמו פאניק! אט דה דיסקו ופאראמור.[12] כחלק מההסכם עם החברה, הצליח ג'וזף לשמור על בעלות הלהקה על אלבומה הראשון "Twenty One Pilots", שנשאר זמין בצורה דיגיטלית. עם זאת, הזכויות על האלבום השני "Regional at Best" הועברו לחברת התקליטים, וכתוצאה מכך האלבום ומכירותיו הופסקו והוא הוסר מהחנויות הדיגיטליות. ב-17 ביולי הוציאה הלהקה את ההקלטות הראשונות שלה דרך Fueled by Ramen, כחלק ממיני אלבום בשם "Three Songs", שכלל שלושה שירים מתוך האלבום הבא של הלהקה "Vessel".[13] ב-11 בספטמבר יצא הסינגל הראשון "Holding on to You" מתוך האלבום, וב-14 בנובמבר שוחרר גם וידאו קליפ לשיר.[14] הסינגל היה השיר הראשון של הלהקה שנכנס למצעדי המוזיקה, והגיע למקום ה-11 בטבלת שירי הרוק האלטרנטיביים של מצעדי הבילבורד בארצות הברית. הסינגל השני מתוך האלבום, "Guns for Hands", יצא לאור ב-26 בדצמבר באותה השנה, ומעט לאחר מכן שוחרר גם לו וידאו קליפ.[15]
ב-8 בינואר2013 יצא לאור אלבום האולפן השלישי של הלהקה "Vessel". האלבום כלל שישה שירים מתוך האלבום הקודם של הלהקה "Regional at Best" שהוקלטו מחדש, וכך הם הוחזרו לחנויות הדיגיטליות בגרסאותיהם החדשות, לאחר שהוסרו מהן בעקבות העברת הזכויות על האלבום. עטיפת האלבום כוללת את הסבים של ג'וזף ודאן, לאחר ששניהם הציגו אותה לחברת התקליטים כדי לראות כיצד יגיבו. לאחר שהחברה הסכימה, החליטו השניים להשאיר את העטיפה. באחד הראיונות, הסביר ג'וזף שהמשמעות מאחורי שם האלבום (בתרגום לעברית: כלי), היא שהגוף שלנו הוא כלי שנושא בתוכו דבר חשוב בהרבה מהקליפה החיצונית, ובמותנו, הוא משתחרר וממשיך הלאה.[16]
בספטמבר 2014, פתחה הלהקה את סיבוב ההופעות הבין-לאומי שלה "Quiet Is Violent World Tour", שנמשך כחודשיים. הלהקה שילבה בסיבוב גם הופעות שהגיעו מבקשות של ערים שונות בעולם, ואף השתתפה במספר פסטיבלי מוזיקה כמו "Lollapalooza", "Bonnaroo", "Boston Calling" ו-"Firefly". ב-31 בדצמבר 2014 הוציאה הלהקה וידאו קליפ עבור השיר "Ode to Sleep". הסרטון, שכלל קטעים מתוך שלוש הופעות שונות של הלהקה בשלוש השנים האחרונות, תיאר את הגדילה המהירה של הלהקה, החל מלהקה מקומית קטנה בקולומבוס, ועד ללהקה ידועה ומוכרת בקנה מידה לאומי.[20] מגמת הצלחה זו עתידה להימשך גם בשנים הבאות של הלהקה, ובייחוד באלבומה הבא.
ב-17 במרץ2015 הודיעה הלהקה כי אלבום האולפן הרביעי שלה "Blurryface" צפוי לצאת לאור ב-19 במאי באותה השנה, ופרסמה את הסינגל הראשון ממנו, "Fairly Local".[21] הסינגל השני מהאלבום, "Tear in My Heart", יצא לאור ב-6 באפריל, ובאותו החודש יצא גם הסינגל השלישי ממנו, "Stressed Out". שני סינגלים נוספים מהאלבום, "Lane Boy" ו-"Ride", פורסמו ב-4 במאי וב-12 במאי בהתאמה, ולאחר כמה ימים פורסם גם וידאו קליפ לאחרון. האלבום יצא לאור לבסוף ב-17 במאי 2015, יומיים לפני המועד המתוכנן.[22] ב-20 ביולי פורסם קליפ גם לשיר "Lane Boy", וב-4 בפברואר2017, לאחר כשנה וחצי, הוציאה הלהקה קליפ לשיר "HeavyDirtySoul" מתוך האלבום.
האלבום זכה להצלחה גדולה, ותרם משמעותית לפרסום הלהקה בעולם. בין השירים המצליחים ביותר של האלבום ניתן למצוא את "Stressed Out" ו-"Ride", שנכנסו לראש מצעד הבילבורד הוט 100, והגיעו למקומות 2 ו-5 בהתאמה. בנוסף לכך, הווידאו קליפ של "Stressed Out" שפורסם ביוטיוב חצה את רף 2 מיליארד הצפיות, וממוקם ברשימת 50 הסרטונים הנצפים ביותר באתר. הישג משמעותי נוסף של השיר נרשם כאשר הוא זיכה את הלהקה ב-12 בפברואר2017 בפרס גראמי בקטגוריית ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או של הרכב. לקבלת הפרס עלו חברי הלהקה אל הבמה בתחתונים, וציינו בנאום זכייתם שעשו זאת כקיום הבטחתם האחד לשני כאשר היו צעירים.
הסינגל "Heathens" שהוציאה הלהקה ב-16 ביוני2016 והופיע בפסקול הסרט "יחידת המתאבדים" שפורסם מאוחר יותר באותה השנה, נחל גם הוא הצלחה רבה, ואף היה השיר השני של הלהקה שהקליפ שלו חצה את מיליארד הצפיות ביוטיוב, לאחר "Stressed Out".
ב-5 באוקטובר2018 יצא האלבום החמישי של הלהקה "Trench". לאחר שנה בה נמצאה הלהקה בהפסקה ונמנעה מהופעה ברשתות החברתיות או בציבור, חזרה הלהקה יחד עם פרסום שני הסינגלים הראשונים שלה - "Jumpsuit" ו-"Nico and the Niners", וכן וידאו קליפ עבור "Jumpsuit". בהמשך הצטרף וידאו קליפ גם עבור "Nico and the Niners", ויחד עם הקליפ של הסינגל הנוסף "Levitate", יצרו השלושה טרילוגיית הסובבים כולם סביב העיר הבדיונית Dema. הסינגל האחרון שפורסם, "My Blood", יצא לאור ב-27 באוגוסט, ובווידאו קליפ שנוסף אליו ניתן לראות את סולן הלהקה, טיילר ג'וזף, מנגן באולפן ההקלטות במקביל לשיר בנוסף לכך הלהקה העלה ביחד עם השירים שני שירים שטיילר ג'וזף כתב לאשתו "smithereens" ולסבא שלו "legend", שנפטר.
קצת בסוף 2018 הוציאה הלהקה את הקליפ לשיר "chlorine".
ביולי 2019 הלהקה הוציאה קליפ לשיר "the hype" והתחילה את סבב ההופעות מחדש.
הלהקה הוציאה סינגל חדש בשם "level of concern" שיר קיצבי וגרובי שהוציאו בזמן הקורונה בה הם מדברים על הסגר והרגשות שלנו בו זמנית. בנוסף, לכבוד חג המולד, הלהקה הוציאה סינגל בשם "Christmas saves the year".
ב-7 באפריל 2021 הוציאה הלהקה את השיר "Shy Away". ב-30 באפריל 2021, יצא הסינגל "Choker", ב-18 במאי 2021 יצא הסינגל "Saturday".
ב-21 במאי יצא האלבום במלואו.
העידן הסתיים סופית עם הודעתו של סולן הלהקה טיילר ג'וזף כמו גם סיבוב ההופעות.
2024-הווה: Clancy
ב-22 בפברואר 2024 הלהקה הוציאה סרטון בשם ״I Am Clancy” ובו מתואר כל הסיפור שעומד מאחורי שלושת האלבומים הקודמים. בנוסף הלהקה הודיעה על שיר חדש שיצא בשבוע שאחרי. [דרוש מקור]
ב-29 בפברואר יצא השיר הראשון באלבום ״overcompensate”. כמה שעות לפניכן הלהקה הודיעה שהאלבום ייצא במלואו בתאריך ה-17 במאי ובנוסף פרסמה את רשימת ההשמעה שלו. [דרוש מקור]
ב-27 במרץ יצא השיר השני באלבום "next semester". כשעה לאחר יציאת השיר הודיעה הלהקה על סיבוב הופעות עולמי ב-2024-2025 בשם "The Clancy World Tour".
ב-23 באפריל, פחות מחודש ליציאת האלבום, הודיע סולן הלהקה טיילר ברשתות החברתיות שיציאת האלבום נדחית בשבוע לתאריך ה-24 במאי.
בתאריך ה-24 במאי האלבום יצא במלואו, בנוסף הם צילמו וידאו קליפ לכל שיר באלבום ושידור הבכורה של כל שיר וקליפ התקיים בשידור חי בערוץ היוטיוב שלהם בהשתתפותם.
סגנון מוזיקה
Twenty One Pilots יוצרים סגנון מוזיקה משלהם, שמכיל בתוכו אלמנטים של כמה סגנונות. הם עובדים עם אורגן (לפעמים אורגן אלקטרוני), תופים (לעיתים משולבים גם תופים אלקטרוניים), קולות (שכוללים גם ראפ), בס ויוקולילי.
הם כותבים את השירים שלהם בעצמם.
אנשים מתקשים להגדיר את סגנון המוזיקה של הלהקה, מכיוון שהוא מורכב מכמה סגנונות שונים. למרות זאת, רוב המעריצים (והלהקה עצמה) מגדירים את עצמם כלהקת פופ סכיזופרני (ואינדי פופ). כל חברי הלהקה (בעבר ובהווה) מגדירים עצמם נוצרים אבל לא מתייחסים ללהקה בתור להקה נוצרית.
.svg){kind=logo}
